חתולים, מלפפונים ופוביה מכלבים – השלכות של אינטואיציות ויומיום על הפילוסופיה של הרגש - אברהם מקס קינן

הפילוסופיה האנליטית פונה לעיתים קרובות למקרים יומיומיים ולאינטואיציות המשמשים יחדיו כמקרי מבחן עבור אובייקט המחקר ותאוריות העוסקות בו. במידה רבה, אלו הם המקורות המשמשים את  הפילוסופיה האנליטית, יחד עם בחינה קונספטואלית. בהרצאתי אתמקד בשימוש במקורות הללו בבואנו לבחון תאוריות של רגשות כמצב מנטאלי. אטען שניתן לגזור מגבלות חשובות בהן צריכה לעמוד כל תאוריה של רגשות על ידי פניה לשני מקרי מבחן לדוגמא וניתוח פילוסופי שלהם.

תחילה אציג בקווים כלליים את התאוריות המרכזיות בפילוסופיה של הרגש, על הדומה והשונה ביניהן – הן מבחינת המבנה של רגשות והן מבחינת התוכן שלהם ותנאי הנכונות שלהם. לאחר מכן אפנה למקרי המבחן ולאינטואיציות שהם מעוררים.

פוביות מכלבים (כדוגמא לרגשות מרדניים) מהוות מקרה מבחן שקורא תגר על תאוריה שקושרת בין רגשות והאמנות (beliefs). בעוד שנראה במבט ראשון שקריאת תגר זו מחזקת תאוריה של רגשות כמקבילים לתפיסות (perceptions), אטען שמאפיין אחר של פוביות נותר בלתי מוסבר על ידי תאוריות תפיסתיות ולכן מקרה מבחן זה מציב קושי גם בפני תאוריות תפיסתיות.

תגובתם של חתולים למלפפונים מהווה מקרה מבחן לתאוריות שגורסות שהתוכן של רגשות הוא לא-מושגי (אינו דורש מושגים) ושרגשות מייצגים תכונות הערכתיות (evaluative properties). אטען שתכונות הערכתיות הן פשוט מורכבות מידי מכדי להיות מיוצגות באופן לא-מושגי ומכאן שלא ניתן להחזיק בשתי הטענות (חוסר מושגיות והערכתיות) יחד. מסקנה זו משמעותית מכיוון שישנם טעמים לטובת כל אחת מהטענות – לא מושגיות מאפשרת זהות בין הרגשות שלנו ושל בעלי חיים רבים והערכתיות חשובה בכדי שרגשות יהוו מקור לידע. לסיכום אציע דרכי תגובה אפשריות ואת מחיריהן.
ראה גם: תשע"ח