check
"האחר" הגרמני והרב הגוי האנרכיסטי, ספרות התעמולה האנטי-דתית בעיתונות יידיש בלונדון וניו יורק בין השנים 1890−1910 – בנימין הוניאדי | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

"האחר" הגרמני והרב הגוי האנרכיסטי, ספרות התעמולה האנטי-דתית בעיתונות יידיש בלונדון וניו יורק בין השנים 1890−1910 – בנימין הוניאדי

בין השנים 1890−1914 נמלטו למעלה משני מיליון יהודים מרוסיה הצאירת אל עבר ארצות מערב אירופה ואל אמריקה. הכרך הגדול שבמערב – בין אם זה פריז, לונדון, ניו-יורק או שיקגו − היווה נקודת מפגש חשובה עבור קהילות פליטים רבות. בסביבה קוסמופוליטית זו התוודעו יהודים רבים בפעם הראשונה לאידאולוגיה האנרכיסטית, תנועה עמה חשו הזדהות מיידית לנוכח אופיה הרב-לאומי ופעילותה הבין-יבשתית. מנהיגיו של הזרם האנרכיסטי היהודי הגיעו ברובם מן המעמד הפרולטרי, רבים מהם אוטודידקטים ובעלי תפיסות סוציאליסטיות-מהפכניות, אשר פרסמו את אידאולוגיתם בעיתוניהם שיסדו ביידיש. מטרת כתיבתם היתה לעצב את תודעתם הפוליטית של המוני המהגרים וליידע אותה במובניו המעמדיים והתרבותיים של השיח האנרכיסטי, אשר מרכזי להם היה הנושא הדתי. הרוב המכריע של היהודים אשר הציפו בשנים אלה את הערים הגדולות במערב היו צעירים ללא מקצוע וללא השכלה רשמית, חוץ מהחינוך המסורתי שקיבלו בחדר. המכנה המשותף הנמוך ביותר של המהגר היהודי היה אוצר המילים והמושגים של הדת, ומכאן שהרטוריקה האנטי-דתית היוותה עבור פעילי התנועה את "הנשק" האפקטיבי ביותר במערכה על דעת הקהל. נסיבות חייהם של המהגרים הפועלים הכתיבו עבור פעילים אלה את הפרוגרמה התרבותית אשר רצו ליישם בקרב קוראיהם. על מנת לחלץ את המהגר היהודי ממגבלותיו הפוליטיים והתרבותיים היה עליהם תחילה לבסס אורגנים ספרותיים ביידיש, ושנית היה עליהם למצוא מנהיגים שיובילו את המאבק ויעוררו השראה בקרב ההמונים. בהרצאתי אתמקד בשני מנהיגים כאלה אשר עלו לגדולה בשורות התנועה במהלך בשנות ה-90 של המאה הי"ט, שבמוצאם היו גרמנים אשר עזבו את מולדתם בשל הרודנות הביסמרקאית הפרוסית, ואשר תעמולתם הותירה חותם משמעותי על התעצבות הפולמיקה של התנועה: האחד, רודולף רוקר, שהיה ידוע בכינויו 'הרב האנרכיסטי', והשני יוהאן מוסט, שזכה בתורו לתואר 'האחר הגרמני', כלומר גילגולו הגרמני של האפיקורס התלמודי אלישע בן אבויה. אבקש גם לעמוד על התפתחות הרטוריקה האנטי-דתית של התנועה האנרכיסטית דוברת היידיש באמצעות פרשנות מקורותיה, ובפרט תוך ניתוח כתביהם של שני האישים הנ"ל, וכן על האופן בו השליכו על השקפת התנועה, שסופן במעשה ותחילתן במחשבה.