שאילת סמני שיח באיי שפה גרמניים – נעה גולדבלט

 

מחקרי עוסק בקבוצת שפות הנקראות בשם המטאפורי "איי שפה"; שפות אלה, המנותקות מהמרחב הגיאוגרפי-תרבותי המקורי שלהן (בעקבות הגירה, כיבוש, תזוזת גבולות מדיניים ועוד) הינן בהגדרתן שפות מיעוט המאופיינות במגע לשוני אינטסיבי ומתמשך עם שפות הרוב הסובבות אותן; הדוברים של שפות אלה הם מולטי-לשוניים, כאשר שפת המורשת שלהם משמשת בעיקר בדומיינים פרטיים, ואילו שפת המיינסטרים משמשת בחיים הציבוריים ועם דוברים מחוץ למשפחה וקהילת הדוברים. מחקרי עוסק באיי שפה גרמניים,  כלומר שפות אשר מקורן בדיאלקטים שונים של גרמנית עילית, אשר נדדו במאות האחרונות לאזורים שונים מחוץ למרחב הגרמני, והן מתקיימות כיום כשפות מורשת בקהילות שונות בצפון ודרום אמריקה, מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר, וכן במדינות אחדות באפריקה.

יתרון מרכזי של קבוצת שפות אלו הוא שהן מאפשרות לחקור תופעות לשוניות מנקודת מבט השוואתית, ובנוסף מהוות קרקע פורה למחקר בתחום המגע הלשוני. התופעה העומדת במרכז מחקרי ואשר בה אדון בהרצאתי היא השימוש בסמני שיח באיי שפה גרמניים, ובאופן ספציפי בדפוסי השאילה של סמני שיח בשפות אלו. סמני שיח הינם ביטויים מסויימים בשפה אשר להם מספר מאפיינים יחודיים (שיפרין, 1987), הם:

  • נפרדים מהמבע מבחינה תחבירית, ומופיעים לרוב בשולי המבע (בתחילתו או בסופו)
  • בעלי פרוזודייה יחודית
  • פועלים במספר מישורי שיח (אירועים, רעיונות, משתתפים) וברמות שונות של היררכייה.

בעשורים האחרונים ישנה עבודה רבה על סמני שיח בשפות שונות (משלר 1998, 2009; שיפרין, 1987; מטרס, 2000), וכן באיי שפה גרמניים (סלמונס, 1990;  קליין, 1972; בואז, 2010), אך הם לא נחקרו בצורה השוואתית הן בטיפולוגיה הכללית והן בתחום השפות הגראמניות; במיוחד חסרה עבודה השוואתית על דפוסי השאילה של סמני שיח, אשר נחשבים לפריט בעל רמת שאילות גבוהה (מטרס, 1998).

בהרצאה אציג דוגמאות לשאילת סמני שיח באיי שפה גרמניים, כגון well, so, oh no, nu, ואדון בקצרה בשאלות הבאות: מהו מצב שאילת סמני שיח בשפות העולם? למה דווקא סמני שיח נשאלים בקלות יחסית? מה המצב באיי שפה גרמניים, ומה ניתן ללמוד מהמקרה הפרטי על שאילת סמני שיח באופן כללי?

ביבליוגרפיה:

  • Boas, Hans C., 2010. "On the equivalence and multifunctionality of discourse markers in language contact situations." T. Harden y El. Hentschel (eds.): 301-315.
  • Clyne, Michael G. 1972. Perspectives on language contact: Based on a study of German in Australia. Hawthorn Press.
  • Maschler, Yael.  1998. Maschler, Yael. "Rotse lishmoa keta?‘ wanna hear something weird/funny [lit.‘a segment’]?’: The discourse markers segmenting Israeli Hebrew talk-in-interaction." Discourse markers: Descriptions and theory 57:13.
  •                                2009. Metalanguage in interaction: Hebrew discourse markers. Vol. 181. John Benjamins Publishing.
  • Matras, Yaron. 1998. Utterance modifiers and universals of grammatical borrowing. Linguistics, 36, 281–331.
  •                           2000. "Fusion and the cognitive basis for bilingual discourse markers." International Journal of Bilingualism 4.4: 505-528.
  • Salmons, Joe. 1990. "Bilingual discourse marking: code switching, borrowing, and convergence in some German-American dialects." 453-480.
  • Schiffrin, Deborah. 1987. Discourse Markers, Cambridge

 

ראה גם: תשע"ח