דוגמא

University of Vienna

Department: Asian Studies

Course Information:

Seminar Course

SECONDARY TRANSLATION IN THE PROCESS OF WORLD LITERATURE

This seminar is addressed to advanced postgraduate students in all

philologies/literary studies programmes, not least in comparative literature,

translation studies, and literary theory. It intends to unfold the role of

intermediary languages in the translation history of various languages. The

following hypotheses shall guide the inquiries: 1) Secondary translation is

earlier than primary translation; 2) earlier translation displays a more lasting

influence in reception history; 3) the (foreign) literary canon in the target

language is distinctively different from the canon in the (original) source

language.

It is obvious that a number of sociological issues are at play, among them

foreign language education in the cultural environment of the target

language, and differing traditions of canon formation processes in the source

language, intermediary language and target language environments,

respectively. The ideal working procedure would result in working

complementarily in various fields defined by the specialized linguistic and

methological (sociological, historical) skills among the audience, thus

bringing together in-depth case studies to give a sharper profile to the

complexity of interliterary and intercultural prcesses, and finally leading to

verify or falsify the hypotheses pronounced above.

Public Lecture

AN ATTEMPT AT A SOCIOLOGY OF LITERARY HOLDINGS

IN THE HEBREW UNIVERSITY AND NATIONAL LIBRARIES

Probably as nowhere else—with the exception of the Library of Congress—,

holdings of the two big Jerusalem libraries in the intermediate languages

relevant not only for intermediate translation into Chinese are particularly

rich, due to migration since the early 20th century and ensuing donations. As

an ailing project, this lecture is intended to be an outcome of my sojourn,

giving not only an overview of the topic of mediated translation, but also

taking particular donations examples. To my knowledge, the field has not yet

been studied, even less under the perspective of global translation history.

UC Berkley

Bio: John Lie (pronounced "Lee") was born in South Korea, grew up in Japan and in Hawaii, and attended Harvard University where he received A.B. magna cum laude in Social Studies in 1982 and Ph.D. in Sociology in 1988. Currently he is C.K. Cho Professor of Sociology at the University of California, Berkeley.

Taking literally C. Wright Mills's notion of the sociological imagination to study the intersection of biography, history, and social structure Lie's sociological imagination trilogy has explored his Korean origins and Korean diasporic trajectories. The trilogy includes Blue Dreams: Korean Americans and the Los Angeles Riots (with Nancy Abelmann, Harvard University Press, 1995), Han Unbound: The Political Economy of South Korea (Stanford University Press, 1998), and Multiethnic Japan (Harvard University Press, 2001). A recent addition to this corpus is Zainichi (Koreans in Japan): Diasporic Nationalism and Postcolonial Identity (Berkeley: University of California Press, 2008). An envoi, The Korean Diaspora, is forthcoming. Link.

Public Lecture: ‘Cultural Divergence in Japan and South Korea? A View through Popular Music’

Selected Publications:

2008 Zainichi (Koreans in Japan): Diasporic Nationalism and Postcolonial Identity, University of California Press

2004 Modern Peoplehood Harvard University Press (paper ed by University of California Press)

2001 Multiethnic Japan Harvard University Press

1998 Han Unbound: The Political Economy of South Korea Stanford University Press

1995 Blue Dreams: Korean Americans and the Los Angeles Riots Harvard University Press (with Nancy Abelmann)

Published Articles and Chapters

2012. "Asian Studies / Global Studies"

2012 "What Is the K in K-pop?"

2008 "Social Theory, East Asia, Science Studies"

2008 "Zainichi Recognitions"

2007 "Political Sociology" (with Ryan Calder)

2007 "Global Climate Change and the Politics of Disaster"

 Other

2009 UC Berkeley IAS Commencement Speech

Bio: Yukio Lippit received his B.A. (1993) in Literature from Harvard University and his M.A. (1998) and Ph.D. (2003) in Art and Archaeology from Princeton University. He specializes in Japanese painting of the medieval and early modern periods. His book Painting of the Realm: The Kano House of Painters in Seventeenth-Century Japan (University of Washington Press, 2012) explores the ways in which attendant painters to the Tokugawa shogun developed a genealogical mode of painting that conditioned emerging historical views of Japanese painting. Painting of the Realm was awarded both the Charles Rufus Morey Book Award by the College Art Association and the John Whitney Hall Book Prize by the Association for Asian Studies.

Publications:

Lippit, Yukio, and Mark Mulligan. The Thinking Hand: Tools and Traditions of the Japanese Carpenter. Cambridge: Edwin O. Reischauer Institute, 2014.

Lippit, Yukio. Colorful Realm: Japanese Bird-and-Flower Paintings by Itō Jakuchū. Washington, DC: National Gallery of Art, 2012.

Lippit, Yukio. Painting the Realm: The Kanō House Painters in Seventeenth-century Japan. Seattle: University of Washington Press, 2012.

Lippit, Yukio, and Gregory Levine. Awakenings: Zen Figure Painting in Medieval Japan. Boston: Japan Society, 2007.

Lippit, Yukio. “Of Modes and Manners in Japanese Ink Painting: Sesshū's Splashed Ink Landscape of 1495.” The Art Bulletin 94, no. 1 (2012): 50-77.

Lippit, Yukio. “Apparition Painting.” RES: Anthropology and Aesthetics, no. 55/56 (2009): 61-86.

Lippit, Yukio. “Goryeo Buddhist Painting in an Interregional Context.” Ars Orientalis, no. 35 (2008): 192-232.

Lippit, Yukio. “Tawaraya Sotatsu and the Watery Poetics of Japanese Ink Painting.” RES: Anthropology and Aesthetics, no. 51 (2007): 57-76.

לפרטים נוספים

נושא המחקר: אמיל חביבי בעברית.

תקציר המחקר: עבודת הדוקטור תדון במיקומו של אמיל חביבי בתרבות ובספרות העברית. העבודה תעסוק ביצירותיו של חביבי בשפת המקור, היינו הערבית, ובעיקר ביצירותיו שתורגמו על-ידי אנטון שמאס לעברית. המטרה של המחקר היא לבחון את הדרך שבה נוכח אמיל חביבי בקרב קהל הקוראים בעברית.

העבודה תנסה להתחקות אחרי הייצוגים השונים של חביבי בשתי השפות, תוך התייחסות מיוחדת לתרגומים לעברית. ייעשה בה ניסיון לבחון את השאלה: איך מוצג סופר ערבי בפני קהל הקוראים בעברית, ובמיוחד לאלה השייכים לתרבות הרוב? כדי לענות על שאלה זו אצטרך לערוך קריאה משווה בין היצירה בערבית לבין תרגומה בעברית כדי לעמוד בין השאר על הכוח של הטקסט וסגנונו למשוך ולדחות את קוראיו. במהלך הדיון אתייחס גם לאנטון שמאס כסופר פלסטיני שכותב בעברית ואשר יצירותיו זכו למעמד רם בתרבות העברית. לצורך זה, ייעשה דיון בפוליטיקה של התרגום והשפעתה על ההכרעות הפואטיות של המתרגם: למה בוחרים בטקסט מסוים לתרגמו ולמה מדירים טקסטים אחרים? מהם הקריטריונים התרבותיים והאתניים העומדים מאחורי בחירה זו? איך זה משרת את תרבות הרוב בתור תרבות הגמונית? ומהם היחסים הנרקמים או שיש שאיפה לרקום בין מיעוט לבין רוב? וגם: למה בוחרים לתרגם בתקופה מסוימת לעומת אחרת? איך זה משפיע על הצגת "האחר המתורגם" ועל קבלתו בתוך תרבות הרוב? אנסה לעמוד על מניעיו מאחורי הבחירות שעשה כמתרגם וזאת להבין את הטכניקות שדרכן הוא מנסה לפלס דרך לחביבי בספרות העברית. נוסף לכך, אנסה לבחון את רכיבי המינוריות שביצירותיו שאפשרו לו להיכנס לתרבות העברית מבלי לאיים עליה ועל הקוראים היהודים עצמם. למטרה זו אבחן יצירות אחרות של סופרים אחרים שתורגמו לעברית ונדחו, ואשווה בין חביבי לבינם.

המחקר יתמקד בעיקר בארבע יצירות של חביבי שתורגמו לעברית והן: סיפורים בודדים שתורגמו מתוך הספר 'שישיית ששת הימים' וכן 'האופסימסט' (1984), 'אח'טיה' (1988) ו'סאריא בת השד הרע' (1993).

חלק מהדיון יעסוק בתפיסת הרומן של חביבי כרומן המייצג את הקולקטיב הערבי בישראל. לצורך זה תידון דמותו של הערבי בכלל כאשר חביבי מהווה ערוץ שדרכו מייצרים דמות טיפוסית מסוימת. השילוב בין שתי התרבויות, הערבית והעברית, מאפשר פרישת עולם מחקרי שלם שיחשוף את יחסי הכוח בתוך כל אחת מן התרבויות ויאיר את מקומו של סופר מרכזי כחביבי בתרבות העברית.

מלגת נשיא תשס"ט

שם המנחה: ד"ר שרון קרישק 

תקציר:  עבודת התזה עוסקת בשאלה האם אנו מחויבים לסלוח לאנשים שאנו אוהבים. מדובר בשאלה מורכבת הדורשת בירור של מונחי היסוד בהם היא עוסקת, אהבה וסליחה, כמו גם סוג החובה בה מדובר (האם מדובר בחובה מושלמת או בלתי מושלמת במונחים של קאנט. האם זו חובה מוסרית, דתית, או חובה מסוג אחר). אף על פי שכל אדם יבין לבטח את השאלה הנשאלת, היות שהיא עוסקת בשניים ממושגי היסוד המכוננים את החיים האנושיים, מבט מעמיק יחשוף כי אין זה פשוט כלל להגדירם.

לאור היקף ומורכבות הנושא, אפתח את הדיון בשאלה האם אנו אי פעם מחויבים לסלוח, ללא קשר ליחסינו לפוגע. הואיל והאינטואיציה הראשונית שלנו היא שחובה לסלוח, אם ישנה כזו, שייכת לספרה המוסרית, הצעד הראשון יהיה לבחון האם חובה מוסרית לסלוח היא מן האפשר. אטען, תוך היעזרות בספרות המשנית הרחבה בנושא, כי סליחה תמיד נותרת מעבר לנדרש בספירה המוסרית ולעולם אינה חובה. לאחר שפסלתי את אפשרותה של חובה מוסרית, אפנה לדון בסליחה כחובה דתית ואבחן האם סליחה יכולה להיות זכות מוסרית וחובה דתית. במסגרת דיון זה אפנה לתפישת הסליחה שמציג קירקגור בעבודות אהבה, תפישה הקושרת בין אהבה לסליחה. אולם קירקגור כותב במסגרת דתית-נוצרית שרבים מאתנו איננו מקבלים, לכן בשלב הסופי ארצה לבחון האם ניתן לבסס חובה לסלוח כחובה המבוססת על אהבה, מבלי להתחייב למסגרת דתית. במסגרת דיון זה אניח כי אהבה אינה מגיעה למיצוי במסגרת המוסר ולפיכך יכולה להיות חובה לסלוח כחובה של אהבה אשר חורגת מגבולות המוסר. עם השלמת מהלך זה והצגת מסקנותיו, אני מקווה להציע תשובה מלאה ומקיפה לשאלת הדיון, כזו הבוחנת את כלל הספרות ואופני ההתייחסות במסגרתם ניתן לדון בה.

 שנת התחלה בתכנית: תשע"ה