המושג ״מדעי הרוח הדיגיטליים״ (Digital Humanities) מתייחס לשימוש בכלים חישוביים, מתוכנות מדף פשוטות ועד לתכנון אלגוריתמים ייעודים, לצורך העשרת המחקר ההומניסטי המסורתי, לצד פיתוח שאלות ושיטות מחקר חדשות במדעי הרוח. תחום מדעי הרוח הדיגיטליים עבר בשנים האחרונות מהפכה של ממש: מפרוייקט מתודולוגי-טכני הנלווה לדיסציפלינות המסורתיות, מדעי הרוח הדיגיטליים נתפסים כיום כשדה עצמאי המתכתב עם, וקורא תיגר על, תחומי ידע ושיטות חקירה מסורתיות במדעי הרוח, ומגדיר מחדש את מושא המחקר ההומניסטי והדרכים להבנתו, בין אם זה טקסט, מפה, ממצא ארכיאולוגי, כתב יד, קורפוס שפה או צליל ותמונה.
התחום חווה בעשור האחרון פריחה באוניברסיטאות בעולם, עם אגודות, כנסים, כתבי עת ותכניות ייעודיות במכלול הדיסציפלינות, תחומי הידע והחוגים. בישראל, העיסוק האקדמי במדעי הרוח הדיגיטליים עדיין מצוי בראשיתו. לצד מספר הולך וגובר של חוקרים וחוקרות המאמצים שיטות חשיבה ומחקר דיגיטליות, יש עדיין פער ניכר בין מספר הסטודנטים והסטודנטיות הנחשפים לתיאוריות והמתודולוגיות של מדעי הרוח הדיגיטליים בישראל ובעולם.
אנחנו מבקשים לחשוף את תלמידי ותלמידות המחקר הישראלים לתחום המתפתח של מדעי הרוח הדיגיטליים ולהקנות להם/ן ידע וכלים בסיסיים להשתלבות בעולם האקדמי החדש.
השנה יוקדש בית הספר למדעי הרוח הדיגיטליים לנושא ״מה עושים עם דאטה?״