אודות

בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

בית הספר הינו אכסניה לתלמידים מתקדמים מצטיינים של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. תלמידי התכניות למסטרנטים ודוקטורנטים מצטיינים עובדים בבנין מנדל לצד פוסט-דוקטורנטים וחוקרים בכירים בקהילה פעילה ותוססת. הסביבה, התמיכה, והתשתיות נועדו לאפשר לתלמידים ולכל החוקרים להתמסר לעבודתם ולממש את הפוטנציאל שלהם.

בית ספר מנדל מבקש לתרום את חלקו להכשרת דור החוקרים הבא במדעי הרוח באמצעות יצירת קהילה אקדמית דינמית ומגובשת הכוללת קבוצות שונות של חוקרים מתחומים שונים של מדעי הרוח, היוצרים יחד אווירה אקדמית תובענית אך מעודדת וגם קהילה לומדת. הבניין מציע מרחבי לימוד מרווחים ומשוכללים וסביבת עבודה משותפת וידידותית שיש בה רב-תחומיות והפריה אינטלקטואלית.

בית הספר בוחר, מכוון, ומטפח תלמידים המציגים יכולות בלתי רגילות בלימודיהם ושיש להם הפוטנציאל להוביל בתחומיהם בהמשך דרכיהם. אלה מקבלים מלגות נדיבות כדי שיוכלו להקדיש את עיקר זמנם לעשייה אקדמית וכך לסיים את עבודות המחקר שלהם ואת תואריהם המתקדמים. מעבר לתוכניות לתארים מתקדמים, בית הספר גם מציע מענקים יוקרתיים לפוסט-דוקטורנטים ומארח, במרכז מנדל סכוליון ובתוכנית עמיתי בובר, קבוצות מחקר בין-תחומיות. בית ספר מנדל הנו חלק אינטגרלי של הפקולטה למדעי הרוח והוא משתדל לתרום לאווירת הפקולטה ולהעשיר אותה עבור כל חוקריה ותלמידיה.

בית ספר מנדל מורכב מארבע יחידות, הממוקמות כולן בבניין מנדל:

תכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תכנית לתלמידי דוקטורט מצטיינים 

מרכז מנדל סכוליון תכנית עמיתי מרטין בובר

תכניות נוספות:

שכנות טובה כתב העת מוזה בית ספר קיץ במדעי היהדות

תכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים

מטרת התוכנית להקים קהילה תוססת של סטודנטים מצטיינים בראשית דרכם המחקרית, אשר יפעלו בסביבה המעודדת שיתוף פעולה אינטלקטואלי. לשם כך מוענקות לסטודנטים מלגות מחיה מלאות ובכללן פטור משכר לימוד ומוצע להם מרחב עבודה פרטי בבניין מנדל. תלמידי בית ספר מנדל ייהנו מקורסים ייחודיים שיינתנו על ידי מורי הפקולטה ומרצים אורחים מהארץ ומחו"ל. כמו כן יתקיימו פעילויות חברתיות ואקדמיות מיוחדות.

תנאי להתקבלות לתכנית זו הוא הצטיינות במהלך הלימודים לתואר בוגר. מלגת המחייה ניתנת למשך שתי שנות הלימודים לתואר מוסמך במסלול המחקרי והיא נועדה לאפשר לזוכים בה לסיים את לימודיהם במועד. קול קורא להגשת מועמדות למלגה מתפרסם מדי שנה בתחילת סמסטר ב'.   

קבלת המלגה בשנה הראשונה תותנה בהגשת אישור זכאות לתואר בוגר שאינו נמוך מ- 94, לא יאוחר משלושה שבועות לאחר תחילת שנת הלימודים.

המלגה לשנה השנייה תינתן בכפוף להישגים בלימודים בשנה הראשונה, עם ממוצע ציונים מינימלי של 94 וסיום לימודי המוסמך בשנה השנייה.

עוד על התכנית

תכנית לדוקטורנטים מצטיינים

התכנית לדוקטורנטים מצטיינים נוסדה בשנת תשס"ח (2007/8) ביוזמת פרופ' רוני אלנבלום, פרופ' גנית אנקורי, פרופ' רות הכהן-פינצ'ובר ופרופ' אילנה פרדס ובתמיכת נשיא האוניברסיטה דאז, פרופ' מנחם מגידור, ודיקן הפקולטה למדעי הרוח דאז, פרופ' ישראל ברטל. בשנת תשע"ב (2011/12) צורפה התכנית לבית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח כיחידה אוטונומית הפועלת בו בנוסף לשלוש היחידות האחרות: מרכז מנדל סכוליון, תכנית עמיתי בובר והתכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים. בשנת 2014 עברו כל ארבע היחידות הללו של בית ספר מנדל למשכנו החדש בבניין מנדל.

התכנית לדוקטורנטים מצטיינים מעודדת חשיבה ביקורתית ורחבת אופקים, מעניקה כלי מחקר ומדריכה להשתתפות בחיי האקדמיה - בהוראה, פרסומים, כנסים, הכנת פוסטרים וכל כיוצא באלו - באופן שיסייע להכשרת דור העתיד של המחקר במדעי הרוח בארץ ובעולם. הדוקטורנטים מקבלים מלגות מחיה לארבע שנים ומשרד בבניין מנדל, ובתמורה מתחייבים להקדיש את רוב זמנם לכתיבת עבודת הדוקטורט. לרשותם עומד תקציב מחקר לארגון כנסים וסדנאות, ליוזמות מחקריות וחינוכיות, למימון נסיעות קצרות וארוכות לחו"ל , לרכישת ספרים ומאגרי מידע ולעריכת פרסומים באנגלית.

תלמידי התוכנית נהנים מקורסים ייחודיים שניתנים על ידי מורי הפקולטה ומרצים אורחים מהארץ ומחו"ל. כמו כן מתקיימות פעילויות אקדמיות מיוחדות - הרצאות, סדנאות, קבוצות למידה וסיורים לימודיים. בנוסף מתקיימות פעילויות חברתיות שונות לשם יצירת קהילה אקדמית תוססת ולעידוד חוויה של שייכות. השהות תחת קורת גג אחת במחיצת עמיתות ועמיתים מכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח מייצרת שיח רב-תחומי פורה וסביבת עבודה מאתגרת וידידותית. בניין מנדל משמש בית אקדמי לנוכחים בו והוא מסייע ביצירת שיתופי פעולה של דוקטורנטים בתחילת דרכם המחקרית לבין חוקרים בכירים ומלומדים אורחים מהארץ ומהעולם.

בראש התכנית לדוקטורנטים מצטיינים מכהן פרופ' נועם מזרחי מן החוג למקרא.

עוד על התכנית

מרכז מנדל סכוליון

על מרכז מנדל סכוליון

מרכז מנדל סכוליון הוקם בשנת תשס"ג ביוזמת נשיאהּ לשעבר של האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, ובסיועה הנדיב של קרן מנדל. מטרתו המקורית של המרכז הייתה לעודד נתיבי מחקר רב תחומיים אשר יעמידו את מדעי היהדות במרכז השיח התרבותי המתנהל בארץ ובעולם, וגם יבססו את מעמדה של האוניברסיטה העברית כגורם מוביל בחקר היהדות. החל משנת תשע"ב, הורחב המנדט של המרכז כך שהוא כולל היום את כל התחומים והמקצועות של מדעי הרוח.

בביתנו שבקומה השנייה של בניין מנדל בהר הצופים אנו שואפים ליצור, לצד שותפינו בבית הספר מנדל, קהילה אקדמית רב תחומית חיה ותוססת, שתשכיל לכונן ולקיים בין כתליה שיח ושיג פורה, פתוח וידידותי. במרכז מנדל סכוליון מתקיימים במקביל שני פרויקטים: קבוצות מחקר הנבחרות אחת לשנה ופועלות למשך שלוש שנים כל אחת, וכן מלגות מנדל המוענקות בכל שנה לשניים עד שלושה בתר-דוקטורנטים מצטיינים ומצטיינות מהארץ ומחו"ל בתחום מדעי הרוח והיהדות, למשך שלוש שנים.

משמעות השם סכוליון

הבחירה בשם סכוליון נולדה מתוך אסוציאציה לטקסט ספרותי מפורסם. בימי הבית השני נוצרה "מגילת תענית", רשימה קצרה של מועדים שמחים בהם אסורים התענית וההספד. הרשימה הזו הסתפקה בציון תאריכים, ולא פירטה את הרקע ההיסטורי של המאורעות המשמחים הנזכרים בה. לפיכך הוסיפו לה מאוחר יותר פירושים ממקורות שונים המשלימים את החסר והמתארים את פרטי המאורעות. כך, למעשה, התקיים טקסט ראשי ולצידו הערות המפרשות אותו.

לאחר חורבן הבית השני התבטל תוקפה של מגילת תענית והיה מקום לצפות שהיא תישכח, אולם הדבר לא קרה. מגילת תענית ניצלה משכחה בזכות הפירוש שלה, העשיר והמעניין, כך שרק בזכות ההערות נשתמר הטקסט. ההיסטוריון היינריך גרץ הציע לקרוא לפירוש הזה בשם "סכוליון". כשחיפשנו שם למרכז עלתה האסוציאציה הזו – בה "סכוליון" מציל משכחה טקסט קלאסי ישן ומעניק לו חיים חדשים.

למילה סכוליון יש ביוונית משמעות נוספת, חמורת סבר פחות. משמעותה היא גם פנאי, leisure. הזיקה בין פנאי לבין הרחבת דעת מזכירה את מאמר חז"ל בבבלי מגילה (ג ע"ב): "איזו היא עיר גדולה – כל שיש בה עשרה בטלנין, פחות מכאן – הרי זה כפר". ה"בטלנים" הללו הם תרגום לעברית של המילה schole ממנה נגזר ה-scholar באנגלית. הקשר בין תרבות פנאי ובילוי לבין מחקר ולימודים מזכיר את טענתו של יוהאן הויזינחה לפיה במהות הפעילות הרוחנית-אנושית עומד ה"אדם המשחק", ה-homo ludens. אדם הפועל בתוך כללי משחק שיוצרת מציאות בדיונית פרי רוחניותו, ולא פרי הצרכים הביולוגיים והחומריים. בימי הביניים קראו לכך "נפש רחבה", כי רק בעל הזמן הפנוי יכול להרשות לעצמו את המותרות של העיסוק בענייני רוח.

עוד על המרכז

עמיתי בובר

אתר עמיתי בובר

תכניות נוספות

שכנות טובה כתב העת מוזה בית ספר קיץ במדעי היהדות