נושא המחקר: מוסיקה בתיאטרון הקתהקלי
שם המנחה: פרופ' דוד שולמן, פרופ' יגאל ברונר
תקציר המחקר: בעבודת הדוקטורט שלי אבחן את ההיבט המוסיקלי של תיאטרון הקַתְהַקַלִי (Kathakaḷi), ז'אנר ריקוד תיאטרלי ייחודי שהתפתח במהלך המאות ה-16 וה-17 באזור חופי מָלַבַּר שבדרום-מערב הודו. תאטרון הקתהקלי ניצב בלב הזהות המלאיאלית ובו מתגלם הביטוי הנוקב ביותר לנושאים הבוערים של החברה והתרבות במָלַבַּר בראשית העת החדשה. במחקר אבקש לעקוב אחר התפתחותה של המוסיקה בתיאטרון הקתהקלי ולמקם אותה ביחס לתמונה הרחבה של יצירה מוסיקלית בדרום-הודו במאות ה-18 וה-19, במטרה לעמוד על ההשפעות המרכזיות שעיצבו את המוסיקה בתיאטרון הקתהקלי מחד – ועל האופן שבו הותיר ז'אנר זה את חותמו על מגוון מרחבי היצירה, ההבעה והביצוע של דרום הודו מאידך.
תקציר ביוגרפי: מוסיקאית וחוקרת מוסיקה דרום-הודית, על הרצף שבין המוסיקה הקרנאטית הקלאסית, מסורות עממיות ומוסיקה פופולרית עכשווית. תלמידת מחקר במדור הודו-אינדונזיה שבחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית.
את עבודת המוסמך שלי כתבתי על ה-Kamalāmbā Navāvaraṇa, קובץ יצירות מונומנטלי מאת המלחין הטמילי מותוסוואמי דיקשיתר. הקובץ נחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות של המסורת המוסיקלית הקרנאטית, וכל יצירה בקובץ מהווה בפני עצמה מבע מכונן לראגה – או הפורמולה המלודית – שבה נכתבה. בניתוח שלי אני מדגישה את חשיבות ההתייחסות לקובץ כמקשה אחת, שמתוכה עולה שרטוט אודיטורי-צורני של האלה עצמה לאורך היצירות. הנכחה זו של האלה באמצעות צליל היא ביטוי לאיקוניות הרדיקלית שמאפיינת את יצירותיו של דיקשיתר ומהווה ביטוי לחדשנותו כמלחין.
מלגת נשיא תשפ''ג
בוגרת התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תש''ף