רועי צבר

roi_sabar.jpg

החוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום

נושא המחקר: הגליל בתקופה ההלניסטית (מאות 1- 4 לפסה"נ): תמורות גיאופוליטיות והיסטוריה יישובית בראי האתרים המבוצרים

שם המנחה: ד"ר עוזי ליבנר

תקציר המחקר: התקופה ההלניסטית בארץ ישראל (332–63 לפסה"נ) מתועדת במקורות ההיסטוריים כתקופה סוערת במיוחד ורבת תהפוכות: ראשיתה במסע הכיבושים של אלכסנדר מוקדון ומלחמות הדיאדוכים שבאו בעקבותיו; המשכה ב"מלחמות הסוריות" – מאבקי הכוחות בין בית תלמי ובית סלאוקוס לאורך המאה ה-3 לפסה"נ – שבמרכזן עמדה השליטה במרחב קוילה סוריה; ואחריתה בהתרופפות השלטון הסלאוקי וייסוד המדינה החשמונאית ולאחר מכן בסיפוח האזור כולו לאימפריה הרומית. עם זאת, בכל הנוגע לגליל התיעוד ההיסטורי מעורפל למדי ושאלות רבות נותרות ללא מענה. מן המקורות ההיסטוריים עולה כי האזור עבר מיד ליד לאורך התקופה ההלניסטית, כאשר לא תמיד ברור באילו שנים ובאילו נסיבות. בהיעדרן של עדויות היסטוריות רציפות ומהימנות לאורך התקופה, עולה קרנו של המחקר הארכיאולוגי בשחזור פרקים עלומים בהיסטוריה. עם זאת, המחקר הארכיאולוגי של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל מצומצם למדי והדבר אמור במיוחד בכל הנוגע לגליל. אמנם, הרקורד הארכיאולוגי אודות התקופה ההלניסטית באזור זה הולך ומתעשר בשנים האחרונות במידע רב שמקורו בחפירות מדעיות ובסקרים, אך נעדרים כמעט לחלוטין מחקרים סינטטיים אשר משלבים את המידע הרב שהצטבר לאורך עשרות שנות המחקר. מבין התופעות הארכיאולוגיות בולטת זו של האתרים המבוצרים, המצויים בשיאי גובה טופוגרפיים או בנקודות שולטות על מעברים הכרחיים בלב המרחב הכפרי. 
מטרתו המרכזית של המחקר הינה לשפוך אור על תמורות גיאופוליטיות ויישוביות  בגליל בין המאות ה-4 וה-1 לפסה"נ באמצעות מחקר של האתרים המבוצרים. המחקר ימלא את הפער הקיים במקורות ההיסטוריים, ובפרט בנקודות המעבר משליטה תלמית לסלאוקית והמעבר משליטה סלאוקית לשליטה חשמונאית, על ידי עבודה ארכאולוגית בשורה של אתרים הלניסטיים מבוצרים במרחב, איסוף שיטתי של נתונים ארכיאולוגיים מסקרים וחפירות עבר, ניתוח התרבות החמרית של אתרים אלו בכלים ארכיאולוגיים (לרבות תיארוך מדויק), וניתוח האתרים המבוצרים בכלי מחקר גיאוגרפיים (ממ"ג, GIS) בזיקה לנתונים סביבתיים ולמערך הדרכים והיישובים ההלניסטי במרחב.

תקציר ביוגרפי: תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית. התיזה שלי עסקה בתרבות החומר במרחב גיאוגרפי שבו חיו יהודים ונוכרים בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, במהלך המחקר ביצעתי סקר ארכיאולוגי בשורה של אתרים.

פרסומים:

  • Sabar, R. (2019) ‘A Rock-Cut Tomb from the Early Roman and Byzantine Periods in Naḥal Aviv’, Israel Exploration Journal of Roman Archaeology 69: 74–97.
  • Sabar, R. (2018) ‘Josephus’ “Cydasa of the Tyrians” (Tel Qedesh) in eastern Upper Galilee’, Journal of Roman Archaeology 31: 387–405.
  • Sabar, R., Leibner, U., Davidovitch, U. and Langford, B. (2018) ‘The Mount Nitai Cave Survey,’ In: U. Leibner (ed.), Khirbet Wadi Ḥamam: A Roman Period Village and Synagogue in the Lower Galilee, Jerusalem: 286–303.
  • Wachtel, I., Sabar, R. and Davidovitch, U. (2017) ‘Tell Gush Halav during the Bronze and Iron Ages’, Strata 35: 115–134.
  • וכטל, ע', צבר, ר' ודוידוביץ', א' (2018). 'גוש חלב בתקופת המקרא', ארץ ישראל, 33: 129-140.
  • צבר, ר', ליבנר, ע', דוידוביץ', א', ולנגפורד, ב' (2015). 'סקר המערות במצוקי הר ניתאי', קדמוניות, 149. עמ' 46- 50.

 

 

מלגת רוטנשטרייך תש"ף