נעם אורן

ג

החוג לפילוסופיה

נושא המחקר:  פילוסופיה של השפה הדתית

שמות המנחים:  פרופ' משה הלברטל וד"ר אהרון סיגל

תקציר המחקר:  במחקר שלי אני מתמקד במחקר ובפיתוח של גישה פילוסופית מתחום הפילוסופיה של הדת. שמה של גישה זו הוא 'נונ-קוגנטיביזם' (Noncogntivism) והטענה הבסיסית של גישה זו היא שהאמונה הדתית איננה אמונה פרופוזיציונלית-קוגניטיבית. במלים אחרות, הדת איננה נסמכת על עיקרי אמונה אלא היא סוג של דרך להביע צורת חיים ורגשות. לדוגמא, לפי גישה זו להבין את הטענה 'יש אלוהים' לא כטענה על אודות מצב העניינים בעולם אלא כמבע של דרך הסתכלות על העולם, בדיוק כשם שיש להבין את ההיגד 'אתה דורך לי על הרגל' כציווי ולא כטענה אודות מיקום הרגל של האחר, על אף שמבחינה מסוימת משפט זה נראה כמשפט חיווי.
גישה זו היא עתיקת יומין אך היא התפתחה והתפשטה בתחילת המאה ה-20 על ידי הזרם הפילוסופי המכונה 'פוזיטיביזם לוגי', אותו הובילו רודולף קרנפ, לודוויג ויטגנשטיין, מוריץ שליק, א.ג' אייר ואחרים. על אף שזרם זה חלף מן העולם הגישה הנונ-קוגנטיביסטית המשיכה להתקיים והתעצבה באופנים שונים על ידי הוגים שונים. כך למשל הוגים דוגמת ויטגנשטיין המאוחר, ד.ז פיליפס, נורמן מלקולם ופיטר וינץ' פיתחו תפיסות נונ-קוגנטיביסטיות אשר לא נסמכו כלל וכלל על תפיסת העולם הפוזטיביסטית הלוגית.

במחקר שלי בכוונתי לסקור את ההיסטוריה של הגישה הנידונה ולפרוס את הצידוקים השונים לאחוז בעמדה זו. בנוסף, ברצוני להציע טיעונים מקוריים לטובת העמדה הזו. באופן כללי אציין כי גישה זו בכלל והמחקר שלי בפרט משתמשים בכלים שפיתחה הפילוסופיה האנליטית מראשית המאה העשרים ועד ימינו אנו.

בנוסף, כחלק ממחקרי אשלב גם מחקר של הגות יהודית מודרנית ואנסה להראות כי לא מעט הוגים יהודים דתיים אשר, בין במודע ובין שלא במודע, אימצו אף הם גישה נונ-קוגנטיביסטית. מחקר שכזה דורש בחינה רחבה ומעמיקה של התפיסות השונות של השפה הדתית בקרב הוגי היהדות המודרניים. בכל אופן, ברצוני לטעון כי ישעיהו ליבוביץ', יוסק'ה אחיטוב ואליעזר גולדמן אשר ניסו לפתח הגות דתית ללא תיאולוגיה יצרו הגות דתית נונ-קוגנטיביסטית שכן לדידם היגדים דתיים אינן אמיתיות או שקריות, וזו בדיוק תפיסת הליבה של הגישה הנונ-קוגנטיביסטית. לצד הוגים אלו אנסה להראות כי הוגים דתיים נוספים בני ימינו, דוגמת: יהונתן זקס, יוסף שכטר, מנחם קלנר, הרב שג"ר ותמר רוס מאמצים גם הם עמדה דומה, כל אחד מנימוקיו הוא.

תקציר ביוגרפי:  שמי נועם אורן, אני דוקטורנט בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. את התואר הראשון והשני עשיתי סיימתי (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית בשיתוף של החוגים למחשבת ישראל ופילוסופיה. תחומי העיסוק המרכזיים שלי הם פילוסופיה של הדת והגות יהודית מודרנית. בתוך כך, תחום המחקר בו אני מתמקד בשנים האחרונות הוא הפילוסופיה של השפה הדתית וביתר פירוט - אני מתמקד בתפיסות לפיהן היגדים דתיים אינם טענות אלא מבעים. מעבר לעיסוק בנושא זה אני גם מתעניין ועוסק בנושאים פילוסופיים אחרים דוגמת אתיקה, הגות פוליטית, לוגיקה ועוד. בנוסף, אני מלמד וכותב בבמות שונות אודות נושאים אלו. 

פרסומים:  על דלדולה של הרוח היהודית בישראל ופירוק המונופול, אקדמות לא' (אדר, תשע"ט), עמ' 85-91

מלגת נשיא תשפ"א