לימודי האסלאם והמזרח התיכון
נושא מחקר: המורים הערבים־פלסטיניים תחת הממשל הצבאי בישראל (1967-1948)
מנחה: פרופסור ליאת קוזמא ופרופסור אביגיל יעקבסון
תקציר מחקר: את התואר הראשון למד באוניברסיטת תל אביב במסגרת דו חוגית של החוג לערבית ולאסלאם והחוג להיסטוריה של המזרח התיכון. השלים את לימודי המוסמך בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. עבודת התזה שלו, "רג'אל אל-מסתקבל, אנשי המחר: בני נוער, נעורים והתבגרות בחברה ובתנועה הלאומית הפלסטינית בראשית המאה העשרים (1939-1908)", בהנחיית פרופ' אבנר וישניצר, עסקה בהתפתחות של הנעורים כתקופת חיים מוגדרת, כתופעה חברתית תרבותית וכמכשיר פוליטי החל במהפכת הטורקים הצעירים וכלה במרד הערבי הגדול.
במחקר זה יתמקד מיכאל במורים ובמורות שהיו לעמודי התווך של מערכת החינוך של החברה הערבית־פלסטינית בישראל בתקופת הממשל הצבאי (1967-1948) בעזרת התבוננות בהיבטים מגוונים של עבודתם. המחקר מניח כי בחינה של אנשי החינוך יכולה להציע פרספקטיבה ייחודית על דפוסים ותמורות בחברה הערבית־פלסטינית בישראל לאחר 1948. מדובר בקהילה גדולה שמספרה צמח באופן משמעותי עוד יותר בעקבות חוק חינוך חובה (1949), כך שלא היה ציבור בחברה הערבית שמילא תפקיד כה מרכזי במגזר הציבורי ובמוסדות להשכלה, נמוכה כגבוהה. דרך התבוננות בפועלם, מחקרי ישפוך אור על סוגיות רבות המשיקות לעבודת המורים.
המחקר יתמקד בתפקידים שמילאו המורים בשורה של תחומים החל מחינוך ופדגוגיה וכלה בהתארגנות פוליטית. המחקר, אם כן, ינוע בין גבולות שונים – בין כותלי הכיתות וכותלי בתי הספר לבין הכתלים של המועצות האזוריות, ארגוני העובדים והמפלגות הפוליטיות.
במחקר הוא מבקש לדון בסוגיות מגוונות כגון יחסי עבודה והתפתחות העבודה המאורגנת בישראל, יחסי האינטליגנציה הערבית והממסד, תהליכי מודרניזציה בחברה הערבית, ובכלל זאת אימוץ דגמים חדשים של הוראה גידול במספר בעלי ההשכלה וכניסת מערכת החינוך כמסלול מרכזי לניעות חברתית ומגמות של המשכיות ושינוי בין דפוסי השלטון המנדטוריים והישראלים. בעזרת דיון במרכיבים השונים של עובדי ההוראה, העבודה תנסה לחבר קצוות ותחומים שונים לכדי תמונה אחת בהירה יותר על מערכת החינוך הערבית ועל החברה הערבית־פלסטינית בישראל.
מלגת נשיא לשנת תשפ"ו