החוג למחשבת ישראל
נושא מחקר: מחקר פילולוגי ופנומנולוגי של ראשית הקבלה התיאוסופית (המאות ה-13 וה-14), הבוחן את נקודת המפגש בין מבנים הלכתיים, מנהג וחומריות (חומריות במדעי הרוח) דרך מקרה הבוחן של המזוזה
מנחה: פרופ' אבישי בר-אשר
תקציר מחקר: מחקר זה בוחן את הזיקה שבין התשתית ההלכתית לבין התגבשות המחשבה הקבלית-תיאוסופית המוקדמת במאות ה-13 וה-14, תוך שימוש במזוזה כמקרה בוחן מרכזי. המחקר מתמקד באופן שבו הרכיבים הפורמליים של המזוזה הוטענו בערכים אזוטריים, והפכו חפץ פולחני לצוהר המקשר בין הפעולה הממשית לעולם האלוהות. הקורפוס המחקרי מקיף את מוקדי היצירה הקבליים המרכזיים בקטלוניה ובקסטיליה (ובהם הרמב"ן, ר' משה די ליאון, ר' יוסף ג'יקטיליה, ויחידות הטקסט ב'הזוהר' וב'תיקוני הזוהר'), לצד מחברי ה'סינתזה' של המאה ה-14 כדוגמת הרקנאטי ורבנו בחיי. על ידי שילוב של ניתוח פילולוגי-השוואתי של דינים חז"ליים וכתבי יד (כגון דיני סרטוט ומורפולוגיה של האותיות) עם עיון פנומנולוגי ברעיונות מיסטיים, מחקר זה חושף כיצד דקדוקי המעשה ההלכתי מייצגים את דינמיקת ההאצלה הקוסמית. בסופו של דבר, המחקר תורם לשיח הרחב על חומריות (Materiality) במדעי הרוח בכך שהוא מראה כיצד טקסט פיזי מעצב מציאות רוחנית.
תחילת מלגת מוסמך תשפ"ז