החוג לפילוסופיה
נושא מחקר: אפיסטמולוגיה, מטאפיזיקה ומטא-אתיקה.
תקציר מחקר: רציונליסטים ריאליסטיים אודות האבסטרקט מחזיקים בעמדה לפיה (לפחות חלק מן) האובייקטים שאנחנו יודעים אודות הם אובייקטים אבסטרקטיים שקיומם בלתי-תלוי בהכרה אנושית; וכן, שמקור הידע אודות אובייקטים כאלו איננו חושי אלא אינטלקטואלי. ברם, המחזיקים בעמדה זו מתמודדים עם אתגר. אובייקטים אבסטרקטיים, מטבעם, חסרים כוחות סיבתיים – הם אינם יכולים להשפיע עלינו (או על כל דבר אחר) סיבתית. אופיים זה של האובייקטים האבסטרקטיים מעלה קושי מטאפיזי אודות האפשרות שלנו לדעת אודותם - שכן ידע על פי רוב נתפש כדורש קשר מסוים בין הסובייקט לאובייקטים אותם היא מכירה – ולא פשוט להאמין באמת אודותם באופן מקרי. בשנים האחרונות, הוצע פתרון לבעיה זו שמסתמך על יחסי כינון. באמצעות אנלוגיה לריאליזם נאיבי אודות תפישה – עמדה לפיה האובייקטים המוחשיים אותם אנו מכירים מכוננים את התפישה שלנו אותם – נטען באופן דומה שגם האובייקטים האבסטרקטים שאנו מכירים מכוננים את האינטואיציה שלנו אודותם. באופן זה, יחסי הכינון מהווים את הקשר בין הסובייקט לאובייקטים שהיא מכירה ומסבירים כיצד אינטואיציות אלו יכולות להוות מקור לידע. אחת המוטיבציות לאימוץ העמדה המוצעת – ריאליזם נאיבי אודות אינטואיציה – נעוצה באנלוגיה לריאליזם נאיבי אודות תפישה, עמדה בעלת מוטיבציה עצמאית. אבל, אני טוענת שהיחס בין שני עמדות אלו עשוי להיות אף חזק יותר מאשר אנלוגיה. בהתבסס על המחויבויות המטאפיזיות של ריאליזם נאיבי אודות אינטואיציה, אני טוענת ששני העמדות מתחייבות לדבר-מה משותף: הן התפישות המוצלחות שלנו והן האינטואיציות המוצלחות שלנו מכוּננות, בהכרח, על ידי סוג של מרכיב (constituent). סוג זה של מרכיב הוא בעל טבע אבסטרקטי: יחס. באופן ספציפי, יחס ההדגמה (instantiation). קיומו של מרכיב משותף מהווה קשר עמוק בין שתי העמדות; קשר שבתורו מטשטש את ההבחנה החדה בין חוויות תפישתיות לאלו אינטלקטואליות וכן גם את ההבחנה בין האובייקטים שכל אחת מסוג החוויות מאפשרת לנו להכיר. כמו כן, קשר עמוק זה מהווה תמיכה נוספת וחזקה לריאליזם נאיבי אודות אינטואיציה, שכן עמדה זו קשורה באופן חזק עם עמדה בעלת מוטיבציה עצמאית. בעבודת התזה שלי אני מעוניינת לבחון כיצד עמדתי זו מאפשרת להגן על עמדות מטא-אתיות ריאליסטיות נון-נטורליסטיות – עמדות לפיהן עובדות מוסריות הן אובייקטיביות, אינן ניתנות לרדוקציה לעובדות נטורליסטיות ועל כן חסרות כוחות סיבתיים. עמדות מסוג זה מתמודדות עם אתגר אפיסטמי דומה לאתגר האפיסטמי ביחס לידע שלנו אודות אובייקטים אבסטרקטיים ולכן אני סבורה שיישום של הפתרון שלי לאתגר האפיסטמי אודות אובייקטים אבסטרקטיים יכול להאיר באור חדש דיונים עכשוויים במטא-אתיקה, ולהציע הגנה מסוג חדש, ובעלת מוטיבציה עצמאית, על ריאליזם מוסרי.
תחילת מלגה תשפ"ה