check
ד"ר אמיר מזור | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

ד"ר אמיר מזור

ד"ר
אמיר
מזור

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

נושא המחקר: המנצוריה בסולטאנות הממלוכית – סוגיות פוליטיות, חברתיות וצבאיות.

תקציר המחקר: המחקר נועד לעמוד מקרוב על טיבה של סיעה פוליטית-צבאית ממלוכית שהיוותה את עמוד התווך של השלטון הממלוכי בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14. סיעה זו הורכבה מממלוכים (עבדים צבאיים) של הסולטן קלאון (1279-1290) והיא מכונה "המנצוריה", בהתייחסה לכינוי המלוכה שנטל לעצמו קלאון: "אל-מנצור". המנצוריה (או חלקים ממנה) היא ששלטה למעשה בסולטנות הממלוכית המוקדמת, ממותו של קלאון ועד ראשיתה של תקופת שלטונו השלישית של אל-נאצר מחמד בן קלאון (1310). הממלוכים הינם עבדים צבאיים שהובאו בהיותם נערים צעירים לשטחי הסולטנות הממלוכית (מצרים וסוריה רבתי) מאזורי הערבה האירו-אסיאתית. בהיותם בשטחי הסולטנות הם אוסלמו, עברו הכשרה צבאית ועיונית, ולאחר ששוחררו מעבדותם יכלו להתקדם בסולם הדרגות, לאייש את עמדות המפתח בצבא ובממשל ואף לכבוש את כס הסולטנות. בכוונתי לדון במחקרי בפרוטרוט בנקודות הבאות: (א) מוצא הממלוכים של המנצוריה; (ב) תהליך רכישתם, הובלתם, הכשרתם ואימונם; (ג) הקריירה שלהם כמפקדים בכירים (אמירים) בצבא הממלוכי; (ד) התנהלותם הפוליטית ומקומם בפוליטיקה הממלוכית; (ה) היבטים צבאיים העולים מתיאור קרבותיהם; (ו) הווי ותרבות הניכרים באורח חייהם. דוד איילון (1998-1914) הניח את היסודות העיקריים לחקר הממלוכים. במחקריו הרבים הוא דן באספקטים שונים של התופעה הממלוכית, ומסקנותיו, באופן כללי, מקובלות גם כיום. אלא שאיילון כתב את מרבית מחקריו בתקופה בה לא היו נגישים מקורות היסטוריים כה רבים כפי שמצויים בידינו כיום, וודאי שלא במהדורות מדעיות מודפסות או במאגרי מידע אלקטרונים (ראה להלן). תקופת הסולטנות הממלוכית זכתה אמנם להתייחסות מצד חוקרים נוספים זולת איילון, אולם עדיין מניינם של אלה הינו זעום. בכוונתי אפוא לבדוק באופן יסודי, על-סמך "קבוצת המחקר" שנזכרה לעיל, את הסוגיות שצוינו ובכך לשפוך אור נוסף על התופעה הממלוכית. בייחוד ברצוני להתחקות אחר דרכי התנהלותה של הפוליטיקה הממלוכית וההווי התרבותי שרווח בקרב החברה הממלוכית. מתודת המחקר תהיה אפוא פרוזופוגרפית. היא תתבסס על מאגר נתונים ממוחשב שאאסוף על אודות מאות מהממלוכים המנצורים. חומר המקורות שעליו אתבסס יכלול לא רק מהדורות מודפסות של כרוניקות, ספרות גיאוגרפית ומילונים ביוגרפיים מהתקופה הממלוכית, אלא גם כתבי-יד של חיבורים מסוגות אלו אשר טרם ראו אור. כמו כן אתבסס על כתובות אפיגרפיות. העובדה כי חלק ניכר מספרות המקורות שנזכרה מצוי כיום אף באתרי אינטרנט ובמאגרי מידע אלקטרונים נוספים, יהיה לי לעזר רב במחקרי וזאת בשל אפשרות החיפוש הממוחשב, המאפשר סריקה מהירה של אלפי עמודים במספר שניות. תקוותי היא שמחקרי יבהיר, יחדד ואף יחדש במקומות מסוימים, את עקרונות "המודל הממלוכי" שהניח בשעתו איילון.

פרסומים:

“The Kitāb futūh al-Shām of al-Qudāmī as a Case Study for the Transmission of Traditions about the Conquest of Syria”, Der Islam, 84 (i, 2007), pp. 17-45.

"התאסלמותו מאונס של הרמב"ם: ידיעה חדשה". פעמים, 110 (תשס"ז), עמ' 8-5.

מלגת נשיא תשס"ח