החוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום
נושא מחקר: ניתוח מרחבי של אתרי הר הנגב בתקופת הברזל
מנחה: ד"ר אורי דוידוביץ'
תקציר מחקר: הר הנגב הינו אזור בתוך המרחב המדברי הרציף שמדרום ללבנט, הכולל את סיני, הנגב, הערבה ודרום עבר הירדן, אולם הוא טומן בחובו יתרונות סביבתיים רבים ביחס לאזורים מדבריים שכנים. זאת בזכות מיקומו וגובהו היחסי, בין 500ל- 1000מטרים מעל פני הים, המתבטאים בטמפרטורות נמוכות, ימי טל ומשקעים רבים יותר מהאזורים השכנים. ביטוי ליתרונות סביבתיים אלו ניתן לראות בפעילות האנושית בהר הנגב, אשר שונה באופייה מזו של חלקיו האחרים של הנגב. הפעילות בהר הנגב מתוארת בספרות כגלי פעילות אנושיים, הניתנים לזיהוי ברקורד הארכאולוגי על ידי הופעת מאות אתרים בעלי ארכיטקטורה בהר הנגב. גל שכזה ניתן לראות בתקופת הברזל IIא', תקופה פורמטיבית בתולדות דרום הלבנט הקשורה בעלייתן של ממלכות טריטוריאליות ובאחד משלבי ההתהוות החשובים ביותר של ישראל הקדום, ובכלל זה ממלכות יהודה וישראל וישויות שכנות כמואב ואדום. גל הפעילות בהר הנגב מתקופה זו חופף בחלקו גם לאחד מתקופות השיא של הפקת נחושת בערבה, אחד המשאבים הכלכליים החשובים המצויים במרחב המדברי שמדרום לארץ הנושבת בלבנט. כחלק מגל הפעילות בהר הנגב מוכרת תופעה ייחודית בתולדות האזור, הכוללת עשרות מבנים מכונסים שכונו בספרות המחקר "מצודות". במרוצת השנים, נאסף על אתרים אלו מידע רב ועשיר בסקרים, בחפירות ובמחקרים המשלבים שיטות ממדעי הטבע. לאור תוצאות הסקרים והחפירות חולקו אתרי המצודות למספר סוגים, אולם סכימות החלוקה השונות לא הובילו לפתרון חידת הקמתם, השנויה במחלוקת מחקרית ממושכת. סוג נוסף של אתרים סווג כיישובים, אך אינם בהכרח כאלו. תוכניתם של אלו אינה אחידה, אך נמצאו בכל אחד מהם מספר מבני שלושה, ארבעה וחמישה מרחבים האופייניים לתקופה זו גם בארץ הנושבת, ולעתים גם מתחמים המפורשים כמכלאות לצאן. מחקרים גיאוארכאולוגיים ופטרוגרפיים חדשים הובילו לחיזוק הביקורת אודות זיהוי האתרים המרכזיים כ'מצודות,' ובמקום פרשנות זו הועלו היפותזות אחרות, בהן אתרי התנחלות של נוודים מקומיים ואתרים הקשורים למערכת השיווק וההפצה של נחושת מהערבה. במהלך המחקר המוצע, ברצוני לנתח את ההיבטים המרחביים והסביבתיים הקשורים במיקומם של אתרי תקופת הברזל IIא' בהר הנגב, על מנת לבחון את מערך השיקולים אשר עמד לנגד בוני ומשתמשי האתרים בזיקה לתהליכים הכלכליים והגיאופוליטיים הקשורים ליחסי המזרע והישימון בתקופה זו. היבטים סביבתיים ומרחביים נדונו עד היום רק באופן מוגבל, ואיכותי מעיקרו, ביחס לאתרי התקופה בהר הנגב; בעוד האדריכלות והתרבות החומרית של מערכת האתרים הזו מוכרת היטב, הזיקה המרחבית שבין אתרים מסוגים שונים ובינם לבין היבטים סביבתיים מגוונים נחקרה אך מעט. בעבודת המחקר אבנה בסיס נתונים מקיף של אתרי תקופת הברזל IIא בהר הנגב, ואנתח את ההקשרים הסביבתיים והתרבותיים של מיקום האתרים בעזרת כלי ממ"ג (מערכות מידע גיאוגרפיות). בעזרת ניתוחים כגון זיקה למשתנים סביבתיים (טופוגרפיה, מסלע, קרקע, מים, צומח,) צפיפות וקרבה בין אתרים, נראות, ניתוב ועוד אעמוד על ההקשרים הסביבתיים והתרבותיים של מערכת האתרים, ואבחן באמצעותה את הפרשנויות השונות שהוצעו לגבי טיבו של גל הפעילות מתקופת הברזל בהר הנגב.
תקציר ביוגרפי: אני סטודנט לתואר שני בחוג לארכיאולוגיה. בוגר תואר ראשון באוניברסיטה העברית, בחוגים ארכיאולוגיה וגיאוגרפיה. מתעניין במיוחד במפגש בין ארכיאולוגיה לבין סביבות מדבריות. מאז ומתמיד נמשכתי אל הנגב אשר משמש כרקע לעבודת התזה שלי, העוסקת בניתוח מרחבי אתרי תקופת הברזל בהר הנגב אשר שם דגש על יחסי אדם סביבה.
תחילת מלגה תשפ"ד