החוג לספרות כללית והשוואתית
נושא המחקר: מוקצים בגוף ראשון: כינון הזהות של מספרים מוקצים במונחים של פסולת, לכלוך וזיהום.
מנחים: פרופ' חנן חבר ופרופ' עמינדב דיקמן.
תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בכינון הסובייקט הבזוי (the abject subject) בשלושה טקסטים מספרות המאה העשרים: מסע אל קצה הלילה (Voyage au bout de la Nuit) ללואי-פרדינן סלין, הטרילוגיה של בקט (Molloy / Malone Meurt / L’Innommable) וחזירויות (Truismes) מאת מארי דריאסק. המחקר מתרכז בשני צירים: הסובייקט של האידיאולוגיה והסובייקט האתי. מתקיימת קריאה ביקורתית בתיאוריות מרקסיסטיות ופסיכואנליטיות (ז'אק לאקאן, ז'וליה קריסטבה, לואי אלתוסר, סלבוי ז'יז'ק), הקושרת בין השילוש הלאקאנייני ה"סימבולי", ה"דמיוני" וה"ממשי" ובין מושג הבזות של קריסטבה, לבין מושג האידיאולוגיה על פי אלתוסר וז'יז'ק. המחקר מתרכז בשני צירים: הסובייקט של האידיאולוגיה והסובייקט האתי. מתקיימת קריאה ביקורתית בתיאוריות מרקסיסטיות ופסיכואנליטיות (ז'אק לאקאן, ז'וליה קריסטבה, לואי אלתוסר, סלבוי ז'יז'ק), הקושרת בין השילוש הלאקאנייני ה"סימבולי", ה"דמיוני" וה"ממשי" ובין מושג הבזות של קריסטבה, לבין מושג האידיאולוגיה על פי אלתוסר וז'יז'ק. הציר האתי נשען באופן ביקורתי על האתיקה של עמנואל לוינס. טענתי היא כי המספרים ברומנים הנדונים מרחיבים את מושג הסובייקט האתי של לוינס. בעוד שלוינס רואה בסובייקט האתי ובאחר שלו יצורים אנושיים בלבד, המספרים ברומנים, על מורכבותם ואי-אנושיותם, קוראים להרחבת האחריות האתית גם כלפי האחר המפלצתי או הלא-אנושי. בנוסף לכך, נדונה שאלת מעמדם של המספרים כסובייקטים אתיים.
מלגת נשיא תשס"ח