ספריית מנדל סכוליון

שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות חברתיים ומעברים בין תרבותיים הוא קובץ מאמרים המוקדש לאכילה משותפת בחברת אחרים, מכרים או זרים –  פעולה שגרתית, אמנם, אך רוויית מתחים.

המאמרים שבקובץ בוחנים כיצד ארוחות מתפקדות בחברות שונות ובזמנים שונים כציר נורמטיבי שמסמן יחסים בין קבוצות והיררכיות פנימיות. אכילה משותפת יכולה להיות יומיומית, אך גם פוליטית וחגיגית; הסועדים יאכלו בהתאם לכללי נימוס מקובלים לזמנם; יתפלמסו או ישתקו; יתרכזו בארוחה עצמה או בניהול מוניטין ורושם. אך מעבר לזמן ולמקום, האכילה המשותפת מסמנת תמיד הן את המפריד והן את המחבר, ובכוחה לכונן זהויות חברתיות מובחנות ומורכבות. 

מגוון של מקרי מבחן היסטוריים ועכשוויים נדונים במאמרים בקובץ: מסעודות ראווה של מלכי אשור; ארוחות בעולם הרומי, במקורות יהודיים וערביים; ועד תופעות מודרניות כגון מכירת פלאפל בתל אביב המנדטורית, חתונות ישראליות או תזונה מיקרוביאלית ומותאמת אישית. יחד הם משרטטים את מאפייניה של אינטראקציה חברתית מורכבת זו, ועוזרים לזהות את הזיקות שבין ההיבטים החומריים של הארוחה למשמעויות התרבותיות שלה. 

זהו קובץ מחקרים ראשון מסוגו בעברית, והוא מסכם שלוש שנות עבודה משותפת וכנס בינלאומי של קבוצת המחקר "שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות חברתיים ומעברים בין תרבותיים" במרכז מנדל-סכוליון שבאוניברסיטה העברית בירושלים. הקובץ מציע לקוראי העברית מבט עכשווי אל חזית המחקר הרב-תחומי על אכילה משותפת בתחום המתפתח של לימודי אוכל.

יש הסבורים כי עולמנו חסר מידה רבה יותר של אמפתיה, הבנה והשתתפות ברגשות הזולת ורצון לדאוג לרווחתו, ויש הטוענים שהאמפתיה היא דווקא יועצת רעה בקבלת החלטות. יש מי ששמים, דגש על אמפתיה בפרשנות של אמנות או סִפרות, וחשים שהיא נחוצה בכל מחקר היסטורי, בעוד שאחרים מאמינים שהיא מטה את דעתו של ההיסטוריון. כך או כך, לאמפתיה תפקיד מרכזי בחוויה האנושית, במערכות יחסים ובתרבות.

האמפתיה היא השתתפות ברגשות הזולת ורצון לדאוג לרווחתו. האמפתיה מאפשרת לשאול שאלות חדשות בקשר ליחסים בין יחידים וקבוצות, בין תחומים שונים כמו אמנות והיסטוריה, בין ההיסטוריון למושא מחקרו ובין היצירה למי שנחשף אליה.

ספר זה הוא תוצאה של מפגש ייחודי ובלתי-אמצעי בין חוקרים וחוקרות במדעי הרוח והחברה, שנמשך שלוש שנים במרכז מנדל סכוליון הפועל במסגרת בית הספר ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח באוניברסיטה העברית. המאמרים הנכללים בו יוצאים מגישות-מחקר שונות והם עוסקים בהיבטים חברתיים שונים שהאמפתיה זוכה בהם לביטוי. כולם יחד מצביעים על רוחב היריעה של הפעילות האמפתית בספרות ובאמנות הוויזואלית, בתחומי ההיסטוריה והפסיכולוגיה ובהקשרים הבין-אישיים.

צליל דימוי ומרחב הוא קובץ מאמרים המציג כיוונים חדשים ומפתיעים בחקר הפולחן הדתי בימי הביניים. מה הקשר בין הרמוניה מוזיקלית לתפיסת הגאולה? כיצד פנו עיטורי הכנסייה אל קהל נשי? כיצד חיזרו מזמורים ודימויים של כלי נגינה את החווויה של צלבנים ועולי רגל? ואיך ואיפה יכלו זיכרון יהודי וזיכרון נוצרי להתמזג זה בזה? הספר מגלה כי בימי הביניים התקיימה בשדה האמנות מערכת חוקים ייחודית ומעניינת שהטביעה את חותמה על המאמינים, הנוצרים והיהודים, וכך טיפחה זיכרון תרבותי קיבוצי וחיזקה את הקשר בין הפרט לקהילה.

המאמרים שלפניכם מבקשים לבחון, באמצעות סקירתם של מוטיבים בטקסטים, במוזיקה, בטקסים ובאומנות החזותית, כיצד נבנו הנרטיבים של קבוצות החברת ימי הביניים בארץ הקודש ובאירופה, וכיצד עוצב הזיכרון התרבותי, המקומי והאוניברסלי; אילו עקרונות אמנותיים קבעו מה המאמינים בימי הביניים צריכים לשמר בזיכרונם ואיך תפיסות דתיות משתנות הוטבעו ביצירות אמנות, מפסיפסים ופיסול כנסייתי ועד להגדות של פסח.

The Ancient Throne provides readers with a collection of articles that either study specific thrones known from historical texts, artistic depictions or excavations, or offer an overview of the role of thrones from as early as ancient Mesopotamia in the 3rd millennium BCE to as late as Iran and China in the 14th century CE. The volume thus collates the work of scholars who specialise in diverse cultures and who have all found thrones to be helpful vehicles for promoting unique inquiries into such issues as royalty, society, ritual, and religion within their areas of expertise. The breadth of their collective efforts offers a comparative view through which the dissemination of political and ideological concepts may be better explored. The following collection of articles, however, does not attempt to provide a single answer to the question of what a throne is or is not, but instead presents the authors’ individual – and sometimes conflicting – outlooks. While the volume is far from being a comprehensive survey of thrones in Eurasian cultures across the ages, it nevertheless offers readers a specialised bibliography and draws attention to scholarly trends that will be useful to future studies on thrones in general. Most of all, the volume cohesively suggests that thrones have been a meaningful category of material culture throughout history, one that may inspire both inter-cultural and intra-cultural studies of the ways in which types of chairs can embody, execute or induce notions of kingship and a range of concepts pertaining to the religious, ideological, and social spheres.

Brostowsky-Gilboa Dana, and Nea Liat. The Ancient Throne: The Mediterranean, Near East, and Beyond, from the 3rd Millennium BCE to the 14th century CE. Vienna: Austrian Academy of Sciences Press, 2020.

This collection of articles deals with the notion of Eros from a broad range of historical, literary and cultural perspectives. One of the primary aims of the collection is to comprehend both the power and the problematic aspects of Eros and its contribution to the formation of family and community. 

Considering the concept of Eros textually and theoretically, the variety of topics raised reflects the different disciplines of the authors as well as their interdisciplinary approach. Special emphasis was given to the historical aspect of Eros, its temporal location and contextualization. 

Fine, Ruth, Kaplan, Yosef, Peled, Shimrit and Rinon, Yoav, eds. Eros, Family and Community. Hildesheim: Georg Olms Verlag, 2018

The quest for personal and social identity is an existential and fundamental aspect of human existence. It affects how relationships are formed within national, religious, and ethnic groups. This construct of identity is the focus of the papers collected in this volume organized by ou research group "Question of Identity", which were offered at its 2017 international conference.  Topics explored include: minority groups within the Persian Achaemenid Empire; Jews in Sasanian Babylonia and Palestine; Jewish identity in the Hellenistic world; archaeological tools for the study of identity; and challenges to dichotomous views on religious and national identities in the Early Modern and Modern eras. 

Rivlin-Katz, Dikla, Hacham, Noah, Herman, Geoffrey, Sagiv, Lilach. A Question of Identity: Social, Political, and Historical Aspects of Identity Dynamics in Jewish and Other Contexts. Oldenbourg: De Gruyter, 2019.

DeKoven Ezrahi, Sidra, Khazzoom, Aziza, Lederhendler, Eli, Silber, Michael, and Ury, Scott, eds. “Jews and Cities: Between Utopia and Dystopia.” Association for Jewish Studies Journal, Volume 41, No. 1 (April, 2017).

מהו הדמיון הפרשני כפי שהוא עולה מן המאמרים שכונסו בכרך זה?  כמעט בכל אחד מהם הוא מתגלה בשתי רמות לפחות: ברמת המעשה האמנותי או המיתו-פואטי, כפי שהתעצב על ידי יוצרים ויוצרות בתקופות שונות, מהם ידועים, מהם עלומי שם, וברמה של הפרשנות אודות אותם המעשים, שהיא עניינה של החוקרת או החוקר אותם. בכל הקשר מוצגות שאלות על אופק דמיונם של היוצרים, כפי שהוא מתחוור מתוך הקשרים פילולוגיים, תיאולוגיים, סמיוטיים, פוליטיים ועוד, שאפיינו את התקופה והסביבה שבהן פעלו היוצרים הללו. אופק היסטורי-תרבותי זה מעגן את המעשה הפרשני הכפול שבו עוסקות החקירות השונות ומאפשר את שרשורו בתוך שלל מחרוזות  של יצירה שסבבו אותו לפניו ואחריו. אולם לא רק מערך היסטורי-רעיוני מורכב מַבנה את מעשי הדמיון הפרשני, כי אם גם חיפוש, על פי רוב אינטנסיבי, אם לא קדחתני ממש, אחר פתח מילוט, אפשרות של הוויה אחרת, שהמציאות שעִמה היא מתכתבת סוגרת עליה, ואשר הולכת ומתבררת ככל שנחשפים רזיה של אותה היצירה.

הכהן-פינצ'ובר, רות, חזן-רוקם, גלית, כהן, ירחמיאל ופרדס, אילנה, ער'. הדמיון הפרשני: דת ואמנות בתרבות היהודית בהיקשריה. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2016.

Language Contact and the Development of Modern Hebrew is a first rigorous attempt by scholars of Hebrew to evaluate the syntactic impact of the various languages with which Modern Hebrew was in contact during its formative years. Twenty-four different innovative syntactic constructions of Modern Hebrew are analysed, and shown to originate in previous stages of Hebrew, which, since the third century CE, solely functioned as a scholarly and liturgical language. The syntactic changes in the constructions are traced to the native languages of the first Modern Hebrew learners, and later to further reanalysis by the first generation of native speakers.
The contents of this volume was also published as a special double issue of Journal of Jewish Languages, 3: 1-2 (2015).

Contributors are: Vera Agranovsky, Chanan Ariel, Elitzur Bar-Asher Siegal, Miri Bar-Ziv, Isaac Bleaman, Nora Boneh, Edit Doron, Keren Dubnov, Itamar Francez, Roey Gafter, Ophira Gamliel, Yehudit Henshke, Uri Horesh, Olga Kagan, Samir Khalaily, Irit Meir, Yishai Neuman, Abed al-Rahman Mar'i, Malka Rappaport Hovav, Yael Reshef, Aynat Rubinstein, Ora Schwarzwald, Nimrod Shatil, Sigal Shlomo, Ivy Sichel, Moshe Taube, Avigail Tsirkin-Sadan, Shira Wigderson, and Yael Ziv.

Doron, Edit, ed. Language Contact and the Development of Modern Hebrew. Leiden, The Netherlands: Brill, 2016.

From the earliest Near Eastern urban civilizations to modern times, rulers and their retinues have disseminated ideological information with regard to the legitimacy of their status, their obligations, and their rights. The visual expressions of these royal statements were the subject of our research group, under the auspices of the Mandel Scholion Interdisciplinary Research Center in the Humanities of the Hebrew University, Jerusalem, and of its international workshop, ‘Picturing Royal Charisma in the Near East (Third Millennium BCE to 1700 CE)’ that took place at the Hebrew University, Jerusalem, January 12–14, 2015. We thank Scholion Interdisciplinary Research Center for supporting our project and providing us with a pleasant and welcoming home for developing our ideas concerning the various aspects of Middle Eastern sovereigns and their manifestation in the visual arts. Special thanks to Prof. Dani Schwartz, former Academic Head of Scholion, and Prof. Elisheva Baumgarten, its current Head, for their continuous support. This volume comprises some of the papers delivered at our workshop that dealt with the visual presentation of rulers around the ancient and medieval Eastern Mediterranean region. These contributions reflect the endurance of some royal themes and pictorial formulae that were used over a period of more than 4000 years. Considering the Eastern Mediterranean basin, Mesopotamia, and Iran as a geographically connected unit, we aimed to explore their interrelations synchronically and diachronically, through the imagery of rulers and power, from the late fourth millennium BCE to the later Islamic period c. 1600 CE.

David, Arlette, Milstein, Rachel, and Ornan, Tallay eds. Picturing Royal Charisma: Kings and Rulers in the Near East from 3000 BCE to 1700 CE. Oxford: Archaeopress Publishing Ltd, 2023

ספר זה מוקדש לעיון מקיף בשני נושאים העומדים בזיקה הדדית: חציית גבולות בין שמים לארץ, בין העולם הנגלה לעולם הנסתר. הנושא הראשון – חלומות ופשרם במסורות עם ישראל ובתרבות הקלאסית והשני – רוחות, שדים ודיבוקים בתרבות ישראל והעמים. בעשרים ואחד מאמרים פורשים מחבריהם תמונה מגוונת ורב-תחומית המעידה על נסיונותיהם של בני אנוש להציץ אל מה שמעבר לפרגוד ולתת ביטוי ספרותי-לשוני לחווית המפגש עם עולמות עליונים.

המאמרים חובקים את ספרות עם ישראל לדורותיה ולסוגותיה: החל במקרא, בספרות החיצונית ובספרות חז"ל, המשך בספרות הסוד והחסידות וכלה בספרות היהודית החדשה וביומנים שנתחברו בזמן השואה ולאחריה, בצד דיון בהיבטים תרבותיים-חברתיים כגון הצצה אל עולמם של יהודי אתיופיה ואל המתרחש בחצרות החסידים. לכך יש להוסיף את הפריצה אל מעבר לגבולות היהדות: מסורות בכנסייה הקתולית של העת החדשה המוקדמת או בחברה הבדווית של ימינו.

העיונים השונים מצטרפים לכדי תמונה המצביעה על הַקשרים וקשרי הקשרים שנוצרו במהלך הדורות בין יצירות השייכות לנדבכים ספרותיים שונים, ובינן לבין התרבויות השונות שעם ישראל בא עמהן במגע. בסופו של דבר מתברר כי סדנא דארעא חד הוא, וכי בכל עידן ועידן נזקקים בני האדם לכלים דומים כדי להתמודד עם מצוקותיהם ומאווייהם, באמצעות התופעות האנושיות כל כך של החלום והמפגש עם כוחות דלא מעלמא הדין.

אליאור, רחל, בילו, יורם, זקוביץ, יאיר, ושנאן, אביגדור, ער'. כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2013.

In the ever increasing volume of Byzantine Studies in recent years there seems to be one very apparent void, namely, the history and culture of the Byzantine Jewry, its presence and impact on the surrounding convoluted Byzantine world between Late Antiquity until the conquest of Byzantium (1453). With the now classic but dated studies by Joshua Starr and Andrew Sharf, the collective volume at hand is an attempt to somewhat fill in this void. The articles assembled in this volume are penned by leading scholars in the field. They present bird's eye views of the cultural history of the Jewish Byzantine minority, alongside a wide array of surveys and in-depth studies of various topics. These topics pertain to the dialectics of the religious, literary, economic and visual representation world of this alien minority within its surrounding Byzantine hegemonic world.

Bonfil, Robert, Irshai, Oded, Stroumsa, Guy G., and Talgam, Rina eds. Jews in Byzantium: Dialectics of Minority and Majority Cultures. Leiden, The Netherlands: Brill, 2012.

Pain studies, both in exact sciences and in the humanities, are a fast-shifting field. This volume condenses a spectrum of recent views of pain through the lens of humanistic studies. Methodologically, the volume is an interdisciplinary study of the questions pertaining to the accessibility of pain (physical or emotional) to understanding and of the possible influence of suffering on the enhancement of knowledge in private experience or public sphere.
Undeterred by the widespread belief that pain cannot be expressed in language and that it is intransmissible to others, the authors of the essays in the collection show that the replicability of records and narratives of human experience provides a basis for the kind of empathetic attention, dialogue, and contact that can help us to register the pain of another and understand its conditions and contexts. Needless to say, the improvement of this understanding may also help map the ways for the ethics of response to (and help for) pain.
Whereas the authors of the volume tend to share the view of pain as a totally negative phenomenon (the position taken in Elaine Scarry’s The Body in Pain), they hold this view applicable mainly to the attitudes to the pain of others and the imperative of minimise the causes of another’s suffering. They also consider this view to be culturally and temporally circumscribed. The volume suggests that one’s own personal experience of suffering, along with the awareness of the seriality of such experience among fellow sufferers, can be conducive to emotional and intellectual growth. The reading of literature dealing with pain can lead to similar results through vicariously experienced suffering, whose emotional corollaries and intellectual consequences may be conveyed through artistic rather than discursive means.
The distinctive features of the volume are that it processes these issues in a historicising way, deploying the history of the ideas of pain from the Middle Ages to the present day, and that it makes use of the methodology of different disciplines to do so, arriving to similar conclusions through, as it were, different paths. The disciplines include analytic philosophy, historiography, history of science, oral history, literary studies, and political science.

Cohen, Esther, Consonni, Manuela, Dror, Otniel E. and Toker, Leona, eds. Knowledge and Pain. Leiden, The Netherlands: Brill, 2012.

The destruction of the Temple of Jerusalem in 70 CE, which put an end to sacrificial worship in Israel, is usually assumed to constitute a major caesura in Jewish history. But how important was it? What really changed due to 70? What, in contrast, was already changing before 70 or remained basically – or “virtually” -- unchanged despite it? How do the Diaspora, which was long used to Temple-less Judaism, and early Christianity, which was born around the same time, fit in? This Scholion Library volume presents twenty papers given at an international conference in Jerusalem in which scholars assessed the significance of 70 for their respective fields of specialization, including Jewish liturgy, law, literature, magic, art, institutional history, and early Christianity.

Schwartz, Daniel R. and Weiss, Zeev eds. Was 70 CE a Watershed in Jewish History? On Jews and Judaism before and after the Destruction of the Second Temple. Leiden, The Netherlands: Brill, 2012.

הקובץ מוקדש למתחים מוכרים בקשרים שבין חינוך ודת, אלה הנטווים בין מסורת לשינוי ובין סמכות לאוטונומיה. המחקרים המובאים בקובץ, והמבנה הדיאלוגי שבו הם ערוכים, מאירים את הסוגיות הנידונות בו מכיוונים חדשים. כך, לדוגמה, נבדקים הקשרים שבין מסורת לשינוי בחברה היהודית ובחברות אחרות, נבחנת הסתירה, לכאורה, בין חינוך דתי לחינוך ביקורתי, ומתבררים המנגנונים המוסדיים והאידאולוגיים שבאמצעותם מתחוללות תמורות באתוסים דתיים. הזיקה שבין סמכות לאוטונומיה נבחנת בתוך  מערכות חינוך דתיות. המחקרים מבקשים לבדוק אם יש סתירה מהותית בין אכיפת משמעת לבין הפנמת ערכים, בין סמכותיות חיצונית, המופעלת תדיר על המתחנכים, לבין השאיפה להעמיד אנשים אוטונומיים. סוגיות אלה, המעסיקות את כלל המתעניינים בערכים, זוכות במאמרי הקובץ לתובנות מפתיעות.
המאמרים הם פרי עבודתה של קבוצת המחקר "דת וחינוך" שפעלה במסגרת "סכוליון – מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות" בשנים תשס"ה–תשס"ז. השתתפו בה היסטוריונים, פסיכולוג חינוכי ואנתרופולוגים. לכל מאמר מתלווה מאמר תגובה.

אטקס, עמנואל, אלאור, תמר, הד, מיכאל ושוורץ, ברוך, ער'. חינוך ודת: סמכות ואוטונומיה. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2011.

ספר זה מוקדש לעיון מחקרי רחב בהקשריו השונים של גן עדן במסורות דתיות ותרבותיות שונות מן העת העתיקה ועד ימינו. הסיפור המקראי המספר על 'גן בעדן מקדם' (בראשית ב, ח - ג, כד), הוא המקום שבו מתחילה העלילה האנושית ובו מוגדרים מושגי היסוד שלה. בסיפור גן עדן נזכר לראשונה דיאלוג בין אל נצחי בורא לאדם נברא בן חלוף, שם נזכרת לראשונה החלוקה הארכיטיפית לאיש ואישה, ההבחנה בין תום לידיעה, פקיחת העיניים בעקבות האכילה מעץ הדעת וההסתתרות, הכרוכה בבושה, אשמה ופחד, כמו ההבחנה הראשונית בין חטא ועונש, בין ערום ללבוש, בין איסור והיתר, בין שולט לנשלט, ובין הנצחי והחולף. מושגים אלה הפכו כולם לתשתית תרבותית בעולמם של בני הדתות המונותיאיסטיות בהקשרים רבים הנפרשים בין ראשית החיים לאחריתם.

גן העדן, מקום ההתוודעות הראשוני בין אל בורא ומצווה לאדם נברא ומצוּוה, ומקום המעבר מטבע לתרבות, נתפש במהלך הדורות כאתר מקודש המצוי מעבר לגבולות הזמן והמקום, הקשור לעברו של המין האנושי המתפרש מחדש כל העת, ולכיסופיו בדבר העתיד המיוחל, המשתנים אף הם עם חלוף העתים. המסורות הכרוכות בסיפור גן עדן ובפירושיו המשתנים עיצבו את מושגי היסוד של בני דתות שונות שהתחנכו בזיקה לסיפור המקראי, לתרגומיו ולפירושיו, שכן ראשית בריאת האדם ואחריתו נקשרו במקום על זמני זה ובסיפורים מקבילים לו בתרבויות העולם, על ראשית משפחת האדם ועל אופק כיסופיו.

אליאור, רחל. גן בעדן מקדם: מסורות גן עדן בישראל ובעמים. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2010.

הקנון הוא ציר מרכזי בדיונים ובויכוחים רבים שהתנהלו בעשרות השנים האחרונות ברחבי העולם. ואולם, ברוב המקרים שבהם חוקרים את העבר הרחוק, לא נותר אלא חלק קטן ולא מייצג בהכרח של היצירה שנכתבה באותם הדורות. לעומת זאת, אם אנו בוחנים את המתרחש בימינו או בתקופות סמוכות, חסרה לעתים קרובות הפרספקטיבה ההיסטורית שתבהיר מה יזכה למעמד קנוני או מעין-קנוני. גניזות קהיר הן משאב נדיר של מקורות שכביכול 'לא שרדו', והן מאפשרות לנו להשוות בין מה שנותר לבין מה שאבד ולנסות לנסח 'חוקי הישרדות' שיסבירו מדוע חיבורים מסוימים נותרו על מדף הספרים היהודי ואחרים נשתכחו ונעלמו.

מאמרי הקובץ על קנון וגניזה בוחנים את דרכי הישרדותה של יצירה וקביעתה כקנון מזוויות ראייה שונות: עקרונות רציונליים, דרכי בניית חיבורים, רטוריקה, מעמד וסמכות של יצירות קודמות, תחושת שליחות חברתית ומשיחית, תגובה לתנועות רוחניות לא יהודיות, ופתיחות מודעת ולא מודעת לחידושי הזמן. כמחצית מן המאמרים בכרך דנים באופן מרכזי יותר או מרכזי פחות בממצאים מגניזות קהיר ומאוספים דומים. מאמרים אחרים עוסקים בהיבטים עקרוניים של שאלת הקנוניוּת, בייחוד בהקשר של הגניזות; בספריות נוצריות מן המאות השנייה עד החמישית במצרים ארץ הגניזות, ובהיבטים רלוונטיים של התרבות הקלסית; וכמה מאמרים מתרחקים מתקופת הגניזה ועוסקים בתופעות הניתנות להשוואה בעולם המודרני.

בן ששון, מנחם, ברודי’ ירחמיאל, ליבליך, עמיה ושלו, דנה, ער'. הקנון הסמוי מהעין: חקרי קנון וגניזה. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2010.