מדעי הקוגניציה
נושא המחקר: עיבוד פרה-לקסיקלי של מעמד הסביל בעברית
מנחה: ד"ר ענבל ארנון
תקציר: שפה אנושית כוללת כמות עצומה של מידע ברמות שונות (פונולוגית, מורפולוגית, סמנטית וכו'). אחת השאלות הגדולות בחקר הקוגניטיבי של שפה היא כיצד מיוצג הידע הלשוני, קרי, לאילו סוגי מידע דוברים רגישים. הגישה מבוססת השימוש לעיבוד ורכישת שפה גורסת כי בני אדם לומדים ומעבדים שפה באמצעות רגישות לדפוסים החוזרים על עצמם במידע זה, על כל רבדיו. המורפולוגיה של השפה העברית מספקת מקרה מבחן מעניין ביחס לתיאוריה זו. הפעלים בשפה העברית מבוטאים באמצעות שבע תבניות פעליות בלבד (בניינים), אשר מקודדות באופן שיטתי מידע אודות הפועל, כגון המעמד ומבנה ההצרכה שלו. כלומר, בעברית ישנן שבע צורות מובחנות אשר באופן סיסטמטי נושאות משמעויות מסוימות, כך שישנו קשר סטטיסטי בין צורות מסוימת (למשל, הוּפְעַל) לפונקציות סמנטיות-תחביריות שונות (למשל, פסיביות). מחקר זה מבקש לבדוק האם דוברי השפה העברית רגישים לאינפורמציה הגלומה בבניינים בהתבסס על צורתם בלבד, כך שעיבוד צורתו של הבניין בלבד מעורר אצל דוברת העברית פרדיקציות בנוגע לאינפורמציה שהוא נושא. שאלה זו נבחנה לגבי פונקציית הסבילות: באמצעות ניסויי הטרמה ממוסכת בקריאה, אשר בחנו עיבוד לא מודע של פעלים מבניינים שונים על ידי קוראי עברית, נבדק האם הם רגישים למידע על פסיביות בבניינים הפסיביים בהתבסס על מאפייניהם האורתוגרפיים-פונולוגיים בלבד. ממצאי הניסויים לא אפשרו לקבוע כי קוראי עברית רגישים לאינפורמציה זו בשלבי עיבוד ראשונים. הסיבות לכך וההשלכות האפשריות השונות על התיאוריות הקיימות של עיבוד שפה נידונות בדיון.
מחזור תשע"ד