החוג לאנגלית
נושא מחקר: קדושות יהודיות בדיוניות.
תקציר מחקר: מוות קדושים – כאשר אדם מקריב את חייו למען דת או אמונה – הוא עיקרון בסיסי ביהדות, נצרות ואסלאם. בהיסטוריה של מרטירולוגיה יהודית יש מספר כלשהו, מועט, של דמויות נשים כקדושות מעונות, כדוגמת מרים ובהמשך גם חנה, אשר מאבדת את שבעת בניה ומתה לאחר מכן. נכתב על נשים אלו בכתבי הקודש השונים, ונכתבו פיוטי קינה עבורן. כשמדובר באישה יהודייה כקדושה מעונה, מדובר במשהו אחר: תבנית של מרטירולוגיה יהודית נשית אשר משרתת אידיאולוגיה ומעמד מסוימים. המחקר הזה עוסק בדמות הקדושה המעונה היהודייה בספרות של תחילת המאה התשע-עשרה. הדמות הראשונה מסוג זה היא רחל, דמות המופיעה בספר La Juive מאת אז׳ן סקריב ופרומנטל הלוי הפורסם בשנת 1835. באותה התקופה, הסופרת האנגלייה-יהודייה גרייס אגילר מתחילה לכתוב את ספרה עמק הארזים (The Vale of Cedars; or, The Martyr) אשר יצא לאור בשנת 1850, לאחר מותה. דמות היהודייה הקדושה המעונה נמצאת גם מעבר לאוקיינוס האטלנטי, ומקבלת התייחסויות בכתבי-עת פופולריים ושירה בין השנים 1838-1853. אני טוענת שהעיסוק של הסופרות היינמן ואגילר בדמות הזו בו זמנית מתעלה מעבר וגם מתוחמת על ידי שיח נוצרי-פרוטסטנטי רחב יותר. בעוד כתיבתה של היינמן נוטה להיות בעלת טון מתריס יותר, הצורה בה אגילר מבינה את רעיון המרטירולוגיה היא פרוטסטנטית יותר מאשר יהודית, מה שמוביל לקונפליקט בין יהדות לפרוטסטנטיות בכתיבתה. השילובים ההיברידיים הקיימים בטקסטים של היינמן ואגילר משקפים את מעמדן הלימינלי כנשים וכנשים יהודיות גם יחד.
תחילת מלגה תשפ"ד