אסף בן חיים

ארכיאולוגיה והמזרח התיכון הקדום

נושא המחקר:  התפתחות המערך העירוני בגבעה הדרומית־מערבית בירושלים מהתקופה ההלניסטית ועד לחורבן העיר בשנת 70 לסה״נ

שם המנחה: ד״ר אורית פלג-ברקת

ביו:  אני ארכיאולוג; מתמחה בתקופות הקלאסיות באזור הלבנט, בעיטור אדריכלי וביישום שיטות מחקר חישובי ומידול תלת ממדי של הממצא בשאלות מחקר הנוגעות לעיטור באבן. בדוקטורט אני מתעתד לחקור את התפתחות המערך העירוני בגבעה הדרומית־מזרחית של ירושלים מהתקופה ההלניסטית ועד לחורבן העיר בשנת 70 לסה״נ.
אני בוגר התכנית למוסמך בבית הספר מנדל עם התמחות בלימודי שלהי העת העתיקה ומורשתה. המחקר שלי בתואר המוסמך בחן את העיטור האדריכלי שנתגלה בארמון־מבצר ההר בהרודיון, את מקורות ההשפעה התרבותיים לעיטור ואת שיטות סיתות האבן בארמון.
אני מנהל בשיתוף עם ד״ר אורית פלג־ברקת וד״ר אורן גוטפלד את משלחת החפירות המחודשות לרובע היהודי של האוניברסיטה העברית; חבר במשלחת האוניברסיטה העברית לחפירות הרודיון ע״ש אהוד נצר; חבר במשלחת האוניברסיטה העברית לחפירות חורבת מדרס.

תקציר:  חפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד וסביב הר הבית עוררו בעשורים האחרונים דיון נרחב, שהוביל לתובנות חדשות אודות זמנם ואופיים של מפעלי הבנייה החשובים באזור בשלהי ימי הבית השני. לעומת חלקה המזרחי של העיר, שזכה לפריחה מחקרית מחודשת, בולט בהיעדרו מבט אדריכלי הבוחן לעומק ועל פני ציר הזמן את הגבעה הדרומית־מערבית (׳העיר העליונה׳ בפי יוסף בן־מתתיהו). המחקר שאותו אערוך במהלך הדוקטורט מתמקד בהתפתחות המערך העירוני בגבעה זו לכל אורך ימי הבית השני. על סמך העדות הכתובה והממצא הארכיאולוגי התגוררה באזור זה בשלהי ימי הבית השני האליטה העירונית, עמה נמנו רבות ממשפחות הכהונה; אוכלוסייה זו היוותה חולייה תרבותית–חברתית שקישרה בין שכבת השלטון והמלוכה לשאר שכבות העם. בחפירות הגבעה הדרומית־מערבית נתגלה ממצא עשיר ומגוון שמאפשר ללמוד הן על חיי היומיום של תושבי העיר, הן על השפעתם של מאורעות היסטוריים דרמטיים שחלו בעת הזו ועיצבו את החברה היהודית דורות לאחר מכן.
המחקר יבחן מחדש את המקורות ההיסטוריים והממצא הארכיאולוגי שהצטבר עד כה מהחפירות השונות וכן יהווה במה ראשונית לחומר חדש שטרם התפרסם מחפירותיו של נחמן אביגד בתחומי הרובע, כמו גם של חפירות המתנהלות על ידי בדרום־מזרח הרובע היהודי. לצד מתודות מחקריות מקובלות, דוגמת מחקר סגנוני–השוואתי של הממצא מהחפירות החדשות, מחקר אדריכלי על מקורות ההשפעה הסגנוניים של היחידות האדריכליות שנחשפו או השוואה בין המקורות ההיסטוריים לתמונת המצב הארכיאולוגית, עבודת הדוקטורט תכלול גם הקמת בסיס נתונים גיאוגרפי מבוסס GIS של כל ממצאי החפירות למן המאה הי״ט וכן סריקה בתלת ממד של ממצא אדריכלי מהרובע ומאזורים סמוכים; שני אלה ישמשו מוצא למחקר חישובי וסטטיסטי שיאיר באופן אינטימי את תהליכי התכנון העירוני, לצד אימוץ טכנולוגיות וסגנונות עיטור חדשים. בתורם, אלה ייענו על שאלות הנוגעות לחברה ולכלכלה בעיר ובמרחב הקרוב. כך, תצטייר תמונה עדכנית של התפתחות המכלול העירוני בגבעה, תוך הצבעה על נקודות המפתח ההיסטוריות שאפשרו ואף התניעו את התהליכים הללו למן התקופה ההלניסטית ועד למרד הגדול.

רקע היסטורי
הגבעה הדרומית ־מערבית של העיר נכללה בתחום השטח שהוקף בחומת העיר בשלהי ימי הבית הראשון, בסוף המאה הח׳ לפסה״נ. האזור חרב, יחד עם שאר העיר, בעת מסע הכיבוש הבבלי בשנת 586 לפסה״נ. היישוב בגבעה חודש באמצע המאה הב׳ לפסה״נ, קרי, ימי כינון הממלכה החשמונאית; בנקודה זו החל בגבעה תהליך התפתחות של מכלול עירוני שיגיע לשיאו ערב חורבן העיר במרד הגדול, בשנת 70 לסה״נ. מיישוב דליל בעל אופי כפרי המתאפיין בבניה פשוטה, צמח המכלול העירוני בגבעה הדרומית־מערבית לרובע מונומנטלי, שבו נבנו בין היתר ארמונות החשמונאים, הארמון הראשי של המלך הורדוס בירושלים, ובסמוך אליו, צופים אל פני הר המוריה והמקדש, בתי המגורים של עשירי העיר, מהמפוארים ביותר שנתגלו עד כה ושמתוארכים למאה הא׳ לסה״נ. בין היתר נתגלו חווילות עם מתקני רחצה פרטיים, חצרות עמודים, עיטורי קיר ורצפה דוגמת
פסיפסים, פרסקאות, טיח מכויר ועיטור אדריכלי (לחלקם זוהי מההופעות המוקדמות במרחב), יחד עם שלל ממצא קטן מכל הסוגים.

תולדות המחקר והשאלות בהן אתמקד
הגבעה הדרומית־מערבית של ירושלים זכתה למקום של כבוד במחקר הארכיאולוגי למן המאה הי״ט ועד לקום המדינה. בשנים 1969–1982 פעלה בתחומי הרובע היהודי משלחת חפירות מטעם המכון לארכיאולוגיה בראשות נחמן אביגד, שממצאיה הרבים והחשובים מתפרסמים בשני העשורים האחרונים בדו"חות סופיים. מאז אמצע שנות השמונים של המאה הכ׳ נתקיימו עוד מספר חפירות בתחומי הגבעה מטעם האוניברסיטה העברית ומטעם רשות העתיקות. בשנת 1980 פרסם אביגד ספר פופולרי (באנגלית בשנת 1983) וזהו הפרסום האחרון שיוחד למבט כולל על היישוב בגבעה הדרומית־מערבית; מחקר מדעי מסודר וכוללני של היישוב בגבעה מעולם לא התפרסם. הפער בולט במיוחד לאור העובדה שידיעותינו היום אודות מרחב זה
מדויקות ורבות לאין שיעור מאז פרסם אביגד את ספרו, שכן למן שנת 2000 זכו להתפרסם שבעה כרכי חפירות אביגד. דו״חות החפירה מתמקדים בפרסום השרידים והממצאים בכל אחד משטחי החפירה ואינם כוללים דיון אדריכלי מעמיק בתכניות בתי המגורים של עשירי ירושלים, מקורותיהן וטיפוסיהן. הלקונה הזו עומדת בניגוד חד למחקר האדריכלי הענף של ימי הבית השני, שהרבה לעסוק באדריכלות של ארמונות החשמונאים והורדוס או של בתים במרחב הכפרי למול תיאור של חלקי הבית במשנה ובתלמוד. דווקא החוליה המקשרת ביניהם – בתי האליטה, חסרה. אחת הסיבות שהקשו על עריכת מחקר שכזה עד היום היא שלא כל תכניות בתי המגורים התפרסמו ושתכניות החפירה בגבעה אינן מדויקות, והמדידה אינה מעוגנת באמצעים מודרניים. כך, שאלות הנוגעות לאדריכלות ולעיטור עודן תלויות ועומדות: האם השטח המבונה בגבעה תוכנן מראש או שהתפתח באופן אורגני? מה היקף הבניה הציבורית בגבעה למול הבניה הפרטית? מה היה מראה הרחובות והאם היו מבני ציבור בגבעה מלבד ארמון הורדוס ששכן בגבולה המערבי? האם האזור הזה, בו גרו עשירי העיר, היה מבוצר יותר מאזורים אחרים?
היבט נוסף שטרם זכה למענה מחקרי ראוי הוא מקורות ההשפעה על האדריכלות של בתי המגורים בעיר העליונה. אמנם לא נחפר אף בית בשלמותו, אך ישנם בתי מגורים שנחפרו בחלקם הגדול. האם ניתן לזהות במכלולים שנחפרו יחידות המבוססות על מודלים אדריכליים מוכרים? ובמידה וכן – לאיזה מסורת בניה ניתן לשייך אותם? האם מקומית, הלניסטית, או שמא רומית? והאם ניתן לצייר את קו הזמן שבו עברה אוכלוסיית העלית של העיר לבנות לפי מודלים זרים, ומה הדבר מלמד אותנו לגבי החברה היהודית בת הזמן ותהליכי האימוץ והדחיה התרבותיים שאפיינו אותה? האם התהליך של אימוץ סגנונות רומיים החל כבר בסוף ימיהם של החשמונאיים ורק התעצם בימי הורדוס, או שאכן הורדוס הוא שאחראי ל׳מהפכה הרומית׳?
עוד תחום שטרם נידון במבט רחב הוא עיטור הפנים שנתגלה בגבעה. כמה מן הדוגמאות המפוארות ביותר של אמנות התקופה נתגלו בגבעה, עמן נמנים פריטי עיטור אדריכלי, ציורי קיר וטיח מכויר וכן עיטורי רצפה כגון פסיפסים ורצפות אופוס סקטילה. ממצאים אלה אמנם התפרסמו בחלקם, אולם טרם נערך מחקר שבדק את צירי ההתפתחות של האופנות והסגנונות השונים לאורך ציר הזמן. האם ניתן להצביע על צירי התפתחות מקבילים בכל המדיה העיטוריים (עיטורי קיר, פסיפסים, עיטור אדריכלי וכו') או שמא כל מדיום התפתח באופן שונה?

מבנה המחקר
המחקר הנוכחי יבקש לבחון את הגבעה הדרומית־מערבית בשתי רמות: במבט פנימה, מתוך תפישת האזור כמכלול מונוליטי; ובמבט החוצה, קרי, כמרכיב בגיאוגרפיה העירונית של ירושלים. החלק הראשון של המחקר יוקדש להצגת הנתונים עליהם יסתמכו הניתוחים השונים: סקירה כרונולוגית–גיאוגרפית של ממצאי משלחות החפירה השונות (שתתבסס על מסד נתונים גיאוגרפי שיוקם לשם כך ע״ג מערכת GIS); פרסום חומר סטרטיגרפי שטרם פורסם מחפירות שטח ו׳ של משלחת אביגד (החלק המערבי במוזיאון ׳הרובע ההרודיאני׳ דהיום), מחפירות ׳בית זיבנברג׳ ברובע ומחפירות ׳גן המשגב׳ ו -׳גן התקומה׳ בניהולו של המחבר, וכן סקירה של העיטור במדיה השונים: פסיפסים, פרסקאות, טיח מכויר ועיטור אדריכלי.
החלק השני יוקדש למבט על הגבעה פנימה, דהיינו, דיון בתבחינים שונים בצירי מחקר נפרדים: הביצורים הסובבים את הגבעה, מאפייני התכנון העירוני לאורך התקופות השונות, אספקת המים, הבניה הציבורית (של ארמון המלך הורדוס ושל מונומנטים ציבוריים אחרים במרחב) והבניה הפרטית. בשני התבחינים האחרונים, הבניה הציבורית והפרטית, יושם דגש על מחקר התכנית האדריכלית ועל העיטור שנתגלה במתחמים השונים. אופי ההשתמרות של השרידים על הגבעה אינו מאפשר יישום של מתודות מחקריות כמו ניתוח ברזולוציה גבוהה של ממצא משק הבית (Household Archaeology), המתודה המקובלת בעשורים האחרונים לניתוח מעמיק של אזורים אורבניים; לכן שיטות אחרות, מבוססות מחשב, ישמשו לניתוח השרידים: פוטוגרמטריה ומדידת הקירות ברזולוציה גבוהה מבוססת לווין ו־GIS , סריקה תלת ממדית של פריטי העיטור האדריכלי וניתוח חישובי נלווה, מבוסס תוכנות מחשב שנכתבו במעבדה לארכיאולוגיה חישובית של המכון לארכיאולוגיה, על מנת למצוא מאפיינים בולטים של תכנון עירוני או חיבור של תכניות ששורטטו על ידי משלחות חפירה שונות. העיטור האדריכלי שייסרק יעובד בהתאם לשיטות שמצא המחבר בחוקרו את העיטור האדריכלי של המלך הורדוס בארמון מבצר ההר בהרודיון. באופן הזה ניתן יהיה להציג ניתוח כולל של אזור שלם בתחומי העיר בתקופה המדוברת דרך עדשה חדשה שטרם נבחנה ושתמחיש את הפוטנציאל הטמון בשיטות חדשות אלה.
החלק השלישי של המחקר יוקדש למבט מהגבעה החוצה: כלפי העיר ירושלים וכלפי החברה היהודית. בין היתר, מסקנות הדיון הארכיאולוגי ייבחנו ביחס לתמונת המצב המוכרת לנו מהמקורות ההיסטוריים לגבי מאפייני החברה היהודית החל מימי החשמונאים ועד למרד הגדול. כמו כן, תיערך השוואה בין מרכיבי העירוניות בגבעה למול מכלולים בנויים אחרים בירושלים, כמו הרחוב המדורג, אזור הר הבית, עיר דוד וכדומה.
באופן הזה, מקומה של העיר העליונה בעיצוב פני החברה והמאורעות ההיסטוריים יואר באור חדש ובהיר, ויעמוד בשורה אחת עם התובנות המחקריות שעלו מחפירת אזורי העיר האחרים, דוגמת הרחוב המדורג ועיר דוד, הר הבית והעופל. כך, מחקר זה יפענח כמה מהצפונות של אחד האזורים המסקרנים של העיר בימי הבית השני, ושטרם זכו לבמה המחקרית הראויה להם.

פרסומים: Peleg-Barkat, O. and Ben-Haim, A. (2017). ‘Monumental Ionic columns from areas Q and H’, in:Geva, H., Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem Conducted by Nahman Avigad, 1969–1982, volume VI: Areas J, N, Z and Other Studies, The Israel Exploration Society and the Institute of Archaeology, The Hebrew University of Jerusalem, pp. 68–95.

בן־חיים, א׳ וכלף, א׳ (2018). ״עדויות למבנה מונומנטלי ממערב להר־הבית בשלהי ימי הבית השני״. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, י״ב, 56–77.

Ben-Haim, A. (forthcoming), ‘The Architectural Decoration of Lower Herodium’, in: Porat, R., Kalman, Y., and Chachy, R., Herodium II: Lower Herodium and other studies, The Israel Exploration Society and the Institute of Archaeology, The Hebrew University of Jerusalem

בן־חיים, א׳ (בדפוס). ״עיטורי האבן בארמון־מבצר ההר בהרודיון: אומנים וסגנונות בחצרו של הורדוס״, ארץ ישראל ל״ה: ספר הלל גבע. החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, ירושלים. 

מלגת הנשיא תשפ"ב

מלגת מנדל למוסמך מחקרי תשע"ו - תשע"ז