אדוארדו באלבו

החוג ללשון העברית

נושא מחקר: פרופיל סוציו-לשוני של הקהילות היהודיות מתוניס רבתי כדוברי מורשת

מנחה: פרופ' עפרה תירוש-בקר

תקציר מחקר: הפרויקט הנוכחי מכוון לתיאור הסוציו-לשוני של קהילות המורשת היהודית-ערבית (להלן JA) מתוניס רבתי (כלומר, המטרופולין הכולל את ארבעת המחוזות של תוניס, אריאנה, מנובה ובן ערוס) בהגירה (כלומר, ישראל וצרפת). הפרויקט המוצע דחוף ביותר לאור גילם המתקדם של הדוברים, היעדר העברתם בין-דורית והתמיכה המוסדית הדלה שניתנת להם. זו תהיה אחת ההזדמנויות האחרונות לתעד זנים יהודים-ערביים בסכנת הכחדה (המדוברים בעיקר JA של אריאנה ולה גולט) שעד כה לא היו נתונים לשום סוג של מחקר לשוני. יתר על כן, מחקר זה יתרום באופן משמעותי לתחומי הדיאלקטולוגיה הערבית וה-JA ולבלשנות היסטורית, ולסוציולינגוויסטיקה הערבית (למשל, תיאור הזנים המדוברים בצפון אפריקה כשפות מורשת). לאחר יצירותיו המכוננות של דוד כהן (1964, 1975), נחקר לסירוגין ה-JA של תוניס לפני ההגירה ואחרי ההגירה, הן מנקודת מבט דיאלקטולוגית והן מנקודת מבט סוציו-לשונית. מלבד העבודות הנזכרות לעיל ועבודת הדוקטורט של דניאל (2020), שבה הוא מתמקד בשפה הנהוגה בכתבי העת של המאות ה-19 וה-20, אין מחקר המתמקד אך ורק ב-JA המדובר של תוניס. כאמור, אין לנו מחקרים לשוניים על זני ה-JA המדוברים בתוניס רבתי (למשל, מאריאנה, לה גולט וכו') (מכאן ואילך GJA). באשר לניתוח סוציו-לשוני של ה-JA המדוברת בתוניסית, מלבד מחקר אחד המתמקד במה שמכונה 'ערבית יהודית מדומה' בתוניסיה (Koerber 2021), דבר לא ניתן למצוא. עם זאת, עבודה דומה בוצעה על ידי ד'אנה במחקרו על הקהילה התוניסאית של צ'בה בסיציליה (ד'אנה 2017) ובעבודת המאסטר של סנוויה, המתמקדת בתרחישי מגע הקשורים לשיח ב-JA המדוברת של יפרן. (לוב) בישראל (סנביה 2021). אני מתכנן להשיג את המטרה המומחשת בזאת באמצעות פעילויות עבודת שטח מדויקות בישראל, צרפת, ובתקווה בתוניסיה (באמצעות ראיונות ממקור ראשון). ההתמקדות המקבילה במסגרות השונות הללו תשפוך אור על התפוקות הצפויות של מגע השפה בין שפות הגמוניות שונות (למשל, עברית מודרנית וצרפתית) לבין GJA, ובכך תדגיש את ההבדלים לכאורה ברפרטואר הלשוני של קהילות אלו. באשר למסגרת הישראלית, תוצאות מחקר זה יספקו תובנות משמעותיות לגבי התפקיד שהיה ועודנו יש לעברית החדשה, לציונות ולעיצוב החברה הישראלית במאה האחרונה על קהילות יהודיות שעלו למדינת ישראל. . בפרט, לאור אופיים הביוגרפי, לראיונות חשיבות משמעותית למחקר מעמיק של התרבויות וההרגלים של יהדות המזרח העכשווית (במקרה זה, יהדות תוניסיה) הן במולדתם הקודמת והן במולדת החדשה. תקופות נרחבות של מחקר בערים עם קהילות גדולות דוברות GJA (למשל, נתניה) יאפשרו לנו להבין את האופן שבו שפות אלו מוצגות בזירה הציבורית. הגישה המתודולוגית שאני נוקט בזאת היא זו של גישת תרחיש המגע המיושמת על שפות מורשת תחת עדשת נקודת המבט של הדובר (Aalberse et al 2019: 41-42), בהתאם לגישות הסוציו-לשוניות הנוכחיות לשפות מורשת. פעילות עבודת השדה תסייע לנו להתגבר על האזהרה המתודולוגית של מיעוט הנתונים העומדים לרשותנו, אשר, כיום, מורכבים מכמה מסמכים אורקוליים הזמינים באתר פרויקט לשון הבית. למחקר בינתחומי כזה יש פוטנציאל לעורר בתוך הקהילה המדעית של לימודי JA דיאלוג עם פרויקטי מחקר אחרים העוסקים בשפות מורשת אחרות בהקשרי הגירה שונים (למשל, הפרויקט הקנדי Heritage Language Variation and Change בהנחיית פרופסור נעמי נאגי) . מחקר זה עשוי להכין את הקרקע לפרויקט רחב יותר עתידי שיעסוק בשפות מורשת בישראל, שמטרתו למנוע היעלמות מורשתן של קהילות אלו ללא תיעוד מתאים. הצורך בפרויקטים כאלה ברור ותואם מחקרים נוספים על שפות מהגרים ומורשת אחרות בישראל (למשל, Lucchetti 2023). אני מתכנן לשתף את הנתונים בפלטפורמת גישה פתוחה, שתקבע בשלב מאוחר יותר, ובכך לאפשר לחוקרים אחרים ולדוברים עצמם גישה לחומר הייחודי הזה.

תקציר ביוגרפי: אני אדוארדו באלבו ואני לומד דוקטורט בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית. אני מתעסק בבלשנות חבריתית ודיאלקטולוגיה ללהגים הערביים של יהודי תוניסיה בהגירה (במיוחד, בישראל ובצרפת). אני מעוניין במספר של תחומים אקדמיים, החל הבלשבנות וכלה בסיפרות ופסיכולוגיה. אני פעיל מאוד גם באקדמיה וגם בחברה בכלל, ומטרתי היא גם להיות פעיל בחברת הדוברים שיעזרו לי במחקר שלי ולמצוא דרך כדי להחזיר להם מה שנתנו לי בצורה שימושית לתמיכה ולרווחת החברה בכלל. אני אוהב לעבוד בהרמוניה בקבוצות עם אנשים מעוניינים בתחומים שונים מהתחום שלי, כדי לקבל משוב חשוב שיכול לעזור לי להצבור בצורה אישית ואקדימית. 

 מלגה: נשיא תשפ''ג