שנים

קתרינה שטרייט

ד"ר קתרינה שטרייט

המכון לארכיאולוגיה

קרא עוד
נושא המחקר: בין התפרקות לבנייה: דרום הלבנט במעבר בין תקופת הברונזה התיכונה לתקופת הברונזה המאוחרת

תקציר המחקר: הפרויקט עוסק בתקופת המעבר שבין סוף תקופת הברונזה התיכונה (MBIIC) לתחילת תקופת הברונזה המאוחרת (LBI), בסביבות 1400-1600 לפנה"ס, בדרום הלבנט (שטחי ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית של ימינו). בתקופה זו אנחנו עדים ראשית כל לחורבן ערים גדולות מבוצרות, שסיבותיו שנויות במחלוקת, ולאחר מכן – לגיבושם של חיים עירוניים בתחילתה של תקופת הברונזה המאוחרת, במקביל להשפעה מצרית הולכת וגוברת על האזור.

מטרת הפרויקט היא לקבל מושג מדויק יותר אודות המעבר הזה ודקויותיו, לחקור אותו בהקשר התרבותי הרחב יותר של כל רחבי המזרח הקרוב הקדום, ולגבש מסגרת כרונולוגית, חמרית ותרבותית עבור ההסטוריה הפוליטית של התקופה.

 

מלגת נשיא תשע"ג

קראו פחות
רבקה ביטון

ד"ר רבקה ביטון

ארכיאולוגיה

קרא עוד
נושא המחקר: דו-חיים וזוחלים מהפליסטוקן בעמק החולה בסביבת האדם

שם המדריך: ד"ר רבקה רבינוביץ

תקציר: מחקר ארכיאוזואולוגי  של שרידי דו-חיים וזוחלים הינו נדיר באזורינו וזאת למרות המצאות עצמות דו-חיים וזוחלים באתרים ארכיאולוגים רבים. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות באזורים אחרים הראו כי דו-חיים וזוחלים  הם מדד אמין בשחזור אקלים וסביבה. דו-חיים וזוחלים אף שמשו בעבר, ומשמשים גם כיום, כמקור מזון  ופולחן על כן אפשר ללמוד דרכם על התנהגויות אנושיות לאורך התקופות הפרהיסטוריות ובכלל. המחקר שלי מנסה לראשונה להאיר  היבטים אלה בצורה סיסטמתית  בארץ.

אתמקד בממצאים של דו-חיים וזוחלים מאתרים פרהיסטוריים מהפליסטוקן בעמק החולה,  החל מלפני 780 אלף שנה ועד לפני כ12 אלף שנה: גשר בנות יעקב – פליאולית תחתון, נחל מחניים – פליאולית תיכון, עינן מלחה – אפיפליאולית .

למחקר המוצג שתי מטרות: מעקב אחר שינויים אקלימיים וסביבתיים בעמק החולה במהלך הפליסטוקן וגילוי ניצול אפשרי של דו-חיים וזוחלים על ידי קבוצות אנושיות קדומות.  

 

מלגת נשיא תשע"ב

קראו פחות
Moran

ד"ר מורן בנית

החוג לספרות עברית

קרא עוד
נושא המחקר: רונית מטלון: סופרת ואינטלקטואלית

מנחה: חנן חבר

תקציר: עבודת המחקר "מגדר ומעמד ביצירתה של רונית מטלון" מוקדשת לסופרת הישראלית מזרחית רונית מטלון. על אף מעמדה המרכזי והקנוני של רונית מטלון בספרות הישראלית כיום, לא זכתה יצירתה לחקירה מקיפה או יסודית במחקר ובביקורת. דרך הקריאה והדיון בכתיבתה הספרותית והפובליציסטית מזה שלושה עשורים, בוחנת עבודת מחקר זו לראשונה את תהליך הפיכתה של מטלון לסופרת ואינטלקטואלית מזרחית בתרבות בישראל. לצד תהליך חניכתה של מטלון והפיכתה לסופרת ואינטלקטואלית מזרחית בוחנת עבודת המחקר את תהליך חניכתן הנשית של גיבורותיה – כולן נערות מזרחיות היוצאות אל העולם ומכוננות את זהותן כנשים משכילות וכותבות.  

 

מלגת נשיא תשע"ב

קראו פחות
אריאל קופילוביץ

ד"ר אריאל קופילוביץ

מקרא

קרא עוד
נושא המחקר: עתיד ישראל על פי נבואות התקומה של יחזקאל (יחזקאל לג–לז) 

מנחה: פרופ' ברוך שוורץ

תקציר המחקרהמחקר יתמקד בחטיבת נבואות התקומה של יחזקאל המצויה בפרקים לג–לז בספרו. נבואות אלה נאמרו, לפי סדר הזמנים המשתקף בספר, בסמוך לאחר חורבן הבית, והנביא משרטט בהן בהרחבה את תכנית תקומת ישראל בעתיד ועוסק בהן בסוגיות שרובן אינן נדונות באופן שיטתי ביתר פרקי הספר. מטרת המחקר תהיה לבחון את השאלה כיצד, לפי יחזקאל, ייראה עתיד ישראל לאחר החורבן

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ה

קראו פחות
עברי בוניס

ד"ר עברי בוניס

לשון העברית

קרא עוד
נושא המחקר: תחביר הצורות של הארמית היהודית הארץ־ישראלית בתקופה הביזנטית 

שם המדריך: שמואל (סטיב) פסברג 

תקציר: העבודה תתאר את התחום המכונה תחביר־הצורות של שפתם הארמית של יהודי ארץ ישראל בתקופה הביזנטית כפי שהיא מתועדת בכתב. לאחר תקופת המשנה, במאה השלישית לספירה הנוצרית ועד התפשטות הערבית החל מהמאה השביעית אנו עדים למעבר לכתיבה בארמית בחיבורים היהודים הרבניים מארץ ישראל, המשקף כנראה צמצום ניכר בשימוש בעברית כלשון חיה ומעבר לארמית באזור. ניב ארמי ייחודי ליהודי ארץ־ישראל המכונה ארמית יהודית ארץ ישראלית או ארמית גלילית מופיע בתקופה זו בלא מעט חיבורים חשובים: התלמוד הירושלמי, תרגומים למקרא, ומדרשי אגדה כגון בראשית רבה. תחום תחביר־הצורות עניינו התלות שבין המורפולוגיה לתחביר, והעבודה תשאף לתאר ולהסביר את הבחירה בצורות של שם העצם, הפועל, הכינויים, מילות יחס ותחומים אחרים בהקשר של המבנים התחביריים שהם מופיעים בהם. תפקוד לשוני זה חיוני להבנת תפקוד השפה הכללי. הבנתו תתרום רבות להבנה טובה יותר של הטקסטים החשובים שהגיעו לידינו שבארמית יהודית ארץ ישראלית, ואף יסייע לאפיין את טיבם של טקסטים שמקורם אינו ברור. בנוסף יאיר המחקר תופעות בשפות הקשורות אל הארמית הזו ובפרט לשון חכמים שמלפני התקופה הביזנטית, ומעצם התקופה, לשונות ארמיות אחיות, ואף ניבי הערבית המדוברת שירשו את מקום הארמית באזור.

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ו

מלגת נשיא תשע"ד

קראו פחות
אורי הכהן

ד"ר אורי הכהן

מדעי הקוגניציה

קרא עוד
נושא המחקר: מהם ייצוגים נוירונליים? 

מנחה: פרופ' אורון שגריר

תקציר: מאז המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה50, "ייצוגים מנטליים" שימשו תפקיד מרכזי עבור הסברים במדעים הקוגניטיביים ובפילוסופיה של הmind.  עם זאת, שימוש זה תמיד לווה במחלוקות רבות, והבסיסית שבהן היא ה- "Representationalist/Eliminativist debate". התומכים ב- Representationalism טוענים שיש מצבים או אובייקטים מנטליים שמייצגים מצבים או אובייקטים בעולם, ושיש להסביר תופעות קוגניטיביות תוך פניה למצבים מנטליים כאלו המאופיינים באמצעות תוכן או תכונות סמנטיות.  התומכים ב- Eliminativism מתנגדים לטענות אלו וסוברים שאין מקום לייצוגים בתאוריות קוגניטיביות מוצלחות.  בכוונתי לבחון ולטעון לטובת אופציה שלישית, אותה נכנה התיאוריה הפרגמטית.  לפי תאוריה זו, יש מקום לומר שהmind לא עושה שימוש בייצוגים, במובן האונטולוגי, ולמרות זאת- לייצוגים תפקיד חשוב (ואולי אף הכרחי) בתאוריות קוגניטיביות.  במחקרי אני שואף להבהיר את התיאוריה הפרגמטית ולספק טיעון מקיף וכולל לטובתה.

 

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
שלמי אפרתי

ד"ר שלמי אפרתי

תלמוד והלכה 

קרא עוד
נושא המחקר: פסיקתא לעשרת הדברות ופסיקתא למתן תורה: נוסח, עריכה וגלגולי מסורות

שם המנחה: פרופ' מנחם קיסטר 

תקציר: עבודתי מוקדשת לשני חיבורים מדרשיים הבנויים סביב פסוקי עשרת הדברות, שעד עתה לא ניתנה להם תשומת לב רבה מצד חוקרים ולומדים. אני מתכוון להעמיד נוסח מתוקן של החיבורים, לברר ולהבהיר במידת האפשר את זמנם ואת יחסם לכלל הספרות המדרשית, ולעקוב אחר גלגוליהן והתפתחותן של המסורות המגוונות שנשתקעו בהם.

מאמרים ופרסומים:

•    "הגלות השנייה: גלות, חזרה וגלגולי עריכה בספר הצוואות", מגילות יא-יב (תשעד-תשעה), עמ' 221-256
•    "קונטרס פרק חלק ופרקי מגילה (א): מסורת נוסח ייחודית של פרק חלק"; "קונטרס פרק חלק ופרקי מגילה (ב): מסורת נוסח ייחודית של פרק 'מגילה נקראת' והערות על התהוות נוסח התלמוד", תרביץ (הוגש לשיפוט)

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
דני נובמבר

ד"ר דני נובמבר

התכנית להיסטוריה ופילוסופיה של המדע

קרא עוד
נושא המחקר: השלכות פילוסופיות של מרחב ההסתברות

מנחה: פרופ' אורלי שנקר

תקציר: המחקר שלי עוסק בהשלכות פילוסופיות של מבנה מרחב ההסתברות. חשיבות מבנה מרחב ההסתברות נובעת מהיותו החלק המרכזי של תורת ההסתברות המתמטית של קולמוגורוב המקובלת על כמעט כל הפירושים השונים לתורת ההסתברות. זהו המבנה שבו משתמשים (לעיתים באופן מובלע) כאשר מחשבים הסתברויות בתחום כלשהו (משחקי מזל, מכניקה סטטיסטית, תורת הקוואנטים, תיאוריות של קבלת החלטות, ועוד). במחקרי אני מפרט את ההשלכות האונתולוגיות העיקריות שיש לקבלת המבנה על הפירושים השונים לתורת ההסתברות. כמו כן, אני מראה כיצד ניתן להנהיר סוגיות מרכזיות הקשורות לתורת ההסתברות באמצעות ניתוח מבנה מרחב ההסתברות, בינהן: עיקרון האדישות ובעית מחלקת ההוראה.

 

מלגת נשיא תשע"ג

קראו פחות
אופיר חיים

ד"ר אופיר חיים

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד
נושא: פרשנות המקרא בפרסית-יהודית קדומה: כתבי היד בספרייה הבריטית ובספרייה הלאומית של רוסיה.

מנחים: פרופ' שאול שקד, ד"ר יוליה רובנוביץ'.

תקציר: מחקרי עוסק בפרשנות המקרא שנכתבה בפרסית-יהודית (פרסית באותיות עבריות) ומושתת על קורפוס של כתבי יד המתאורכים למאות ה-11 וה-12 שחלק משמעותי ממנו טרם נחקר. בין כתבי יד אלה, שרובם טרם פורסמו, קיים דמיון רב מבחינות רבות ומתקבל על הדעת כי מדובר בשרידים של קורפוס פרשני אחד. בנוסף לכך, חלק מן החיבורים הם בעלי אופי קראי מובהק, שכן מובאים בהם דבריהם של חכמים קראים וכן ניתן למצוא בהם מינוח קראי מובהק. בעבודתי אדון בשיטות הפרשנות בחיבורים אלה. כמו כן, אתחקה אחר המגעים של הספרות הפרשנית שנכתבה בפרסית-יהודית קדומה עם הספרות הפרשנית הקראית מן המאות ה-9–11, שלשונה העיקרית היא ערבית-יהודית, אך ניתן למצוא בראשית התהוותה גם חיבורים בעברית.

פרסומים:

Haim, Ofir. “Documents from Afghanistan in the National Library of Israel.” Ginzei Qedem 10 (2014), pp. 9-28. (in Hebrew)

Haim, Ofir. “An Early Judeo-Persian Letter sent from Ghazna to Bāmiyān (Ms. Heb. 4°8333.29).” Bulletin of the Asia Institute 26 (2016), pp. 103-119.

Haim, Ofir. “The Earliest Arabic Documents Written on Paper: Three Letters from Sanjar-Shah (Tajikistan).” Jerusalem Studies in Arabic and Islam 43 (2016), pp. 143-189 (with Michael Shenkar and Sharof Kurbanov).

Haim, Ofir. “Further Documents from Afghanistan in the National Library of Israel.” AB"A: Journal for the Research and Study of the Jews of Iran, Bukhara and Afghanistan 10 (2017), pp. 6-21. (in Hebrew)

Haim, Ofir. “Polemical Aspects in an Early Judeo-Persian Bible Exegesis: The Commentary on the Story of Ḥannah (RNL Yevr.-Arab. I 4608).” Entangled Religions: Interdisciplinary Journal for the Study of Religious Contact and Transfer 6 (2018), pp. 162-200.

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
אדם יודפת

ד"ר אדם יודפת

מוסיקולוגיה

קרא עוד
נושא המחקר: אלף שירים ושיר: חמישה עשורים של שירי מזרחית ורוק בישראל – איפיון מוסיקלי

מנחה: פרופ' נפתלי וגנר

תקציר: המוסיקה הפופולרית בישראל מתאפיינת במתח בין התרבות הגלובלית ובין התרבות המקומית. שני הסגנונות המרכזיים בשדה בסוף המאה ה־20 ובתחילת המאה ה־21 – המוסיקה המזרחית והפופ־רוק הישראלי – מציגים תמהיל שונה וייחודי של מרכיבים גלובליים ומקומיים; בנוסף, שני הסגנונות נתונים לתהליכים דינאמיים של שינוי והשפעה הדדית. המוסיקה המזרחית – שהודרה בתחילת דרכה מן הזרם המרכזי של המוסיקה הישראלית על ידי הממסד התרבותי – תפסה במאה ה־21 את מקומו של הפופ־רוק הישראלי, בהופכה לסגנון המוביל בישראל. המחקר הנוכחי מכונן דיון אודות הפופ הישראלי שבמרכזו נמצאים המאפיינים המוסיקליים של שני הסגנונות המרכזיים. המוסיקה הפופולרית בישראל נחקרה עד כה בעיקר מנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית, ואילו המחקר הנוכחי מוסיף לגוף הידע המצטבר בנושא את נקודת המבט המוסיקלית. בעשותו כן הוא מתחקה אחר האופנים בהם המציאות המוסיקלית – כפי שזו מתבטאת במאפיינים מוסיקליים ספציפיים – פועלת ומשתנה ביחס להגדרות התרבותיות לאורך זמן.
המחקר מבוסס על מאגר מידע ממוחשב ובו רשומות תוצאות ניתוחים מוסיקליים של מדגם בן 1001 שירים. שירי המדגם נבחרו בעיקר מן המצעדים העבריים השנתיים המשודרים בתחנות הרדיו הציבוריות בישראל, תוך כדי הקפדה על איזון כמותי בין שני הסגנונות המרכזיים, ולאורך חמשת עשורי המדגם. השיוך הסגנוני של השירים נקבע על פי ההקשר החברתי־תרבותי של מבצעיהם, בהסתמך על מחקרם של סרוסי ורגב – מוסיקה פופולרית ותרבות בישראל. המאפיינים הריתמיים, הצורניים, ההרמוניים, ומאפייני הגוון של כל שיר נותחו באופן ידני, קודדו ותועדו בגיליון נתונים ממוחשב. בנוסף התבצע רישום וניתוח ידני ראשוני של מילות השירים. מאגר המידע המכיל את כלל הניתוחים של שירי המדגם זמין ברשת ופתוח לשימוש קהילת החוקרים, והוא בעצמו מהווה תרומה של המחקר הנוכחי. 
ממצאי המחקר מציגים באופן מפורט את תהליכי השינוי במוסיקה הפופולרית בישראל משנות ה־70 ועד לעשור השני של המאה ה־21, כפי שאלה מתבטאים במאפיינים מוסיקליים ספציפיים כמו גווני הגיטרה החשמלית; מידות השימוש בכלי נגינה המזוהים עם המוסיקה המזרחית, כגון דרבוקה ובוזוקי; מידת השימוש בגוונים אלקטרוניים ומסונתזים; תבניות המקצב האופייניות לכל אחד מן הסגנונות המרכזיים; אופני השימוש במודאליות הפריגית, הידועה גם כ"טונאליות ים תיכונית"; ועוד. הממצאים הללו מוצגים תחילה כנתונים סטטיסטיים המפולחים על פני הסגנונות והעשורים, ומתפקדים כנקודות מוצא לניתוחים איכותניים של מקרי מבחן ספציפיים. אלה בתורם מהווים פתח לדיון ממוקד בתופעות המוסיקליות בפופ הישראלי, ובתהליכי השינוי המתרחשים ביחס אליהן – תוך כדי הצעת הסברים אפשריים לגורמים התרבותיים הקשורים בתהליכים ובתופעות הללו. מלבד הניתוח הסטטיסטי של הנתונים, נעשה גם שימוש בשיטות ניתוח מתחום למידת המכונה. בנוסף לכך, משמשים הממצאים כבסיס לדיון תיאורטי: ההמשגה הסכמטית של צורת השיר הפופולרי כספירלה מפותחת במחקר זה לאור הממצאים הסטטיסטיים של צורות שירי המדגם; במקביל, משמש המודל הצורני הספירלי לניתוח איכותני של צורות שיר ייחודיות במדגם. בפן ההרמוני, נידונה סקוונצה הרמונית חדשה שאינה מוכרת בספרות המחקרית. 
נושא מרכזי נוסף שנבחן במחקר הוא עניין המורכבות המוסיקלית. לאורך השנים נטען בזירה הציבורית כי המוסיקה המזרחית כסגנון הינה נחותה ודלה מבחינה איכותית. בעוד ש"איכות" הינה קריטריון אסתטי סובייקטיבי, המורכבות מהווה קריטריון כמותי הניתן למדידה. בהתבסס על מאגר המידע ועל הניתוחים הידניים של שירי המדגם, פותחו ארבעה מדדי מורכבות כמותיים עבור כל אחד מארבעת המאפיינים המוסיקליים שנותחו במחקר – קצב, צורה, הרמוניה וגוונים. בנוסף, פותח גם מדד מורכבות ריתמית אוטומטי, במסגרתו נותחו המאפיינים הריתמיים של שירי המדגם גם בצורה ממוחשבת. דבר זה נעשה על ידי שימוש במאפייני השמע (audio features) של השירים, ופיתוח אלגוריתם מקורי המקבל כקלט קובץ שמע, עורך חישוב המבוסס על קרוס־קורלציה, ומוציא כפלט את ערך המורכבות הריתמית של השיר. ערכי הניתוח הממוחשב שולבו עם ערכי הניתוח הידני, ליצירת מדד מורכבות ריתמית משוכלל. לבסוף שוקללו ארבעת מדדי המורכבות הפרמטריים לכדי מדד מורכבות כולל, המדרג את כל שירי המדגם על פי מורכבותם. נמצא כי מאז שנות ה־80 המוסיקה המזרחית עוברת במורכבותה הסגנונית הממוצעת את הפופ־רוק הישראלי, וכי הפער במורכבות בין שני הסגנונות הולך וגדל עם הזמן. הממצאים הכמותיים הנוגעים למורכבות מהווים אף הם נקודת מוצא לדיון איכותני בתופעת המורכבות והפשטות בשירי פופ ישראליים. עם תום שלב הצגת הממצאים מובא דיון המבקש ללכת אל מעבר לנתונים, אשר מתמקד בכמה מן ההתפתחויות המרכזיות במוסיקה הישראלית הפופולרית בעשור השני של המאה ה־21. 
יחסי הכוח בחברה הישראלית של סוף המאה ה־20 עיצבו את שדה המוסיקה הפופולרית באופן
א¬־סימטרי: מצד אחד הפופ־רוק הישראלי נתפס כברירת המחדל של הזרם המרכזי, וזכה להערכה ביקורתית שלוותה בהילה של "אותנטיות" אמנותית; ומצד שני המוסיקה המזרחית נחשבה לסגנון נחות – בעל ערכי הפקה דלים וירודים בתחילת דרכו, ובהמשך, משזכה הסגנון להצלחה מסחרית – הצטייר כרדוד, בידורי וקלישאתי. תפיסה זו נבעה בחלקה מסלידה מ"פופ", ובחלקה מדעות קדומות, מגזענות, ומהיצמדות של שומרי הסף אל מוקדי הכוח שלהם. ממצאי המחקר הנוכחי מבליטים את הפער שבין המציאות המוסיקלית המורכבת והמגוונת של סגנון המזרחית בשנות ה־80 וה־90, ובין הדימוי שדבק בו – ואשר מלווה אותו במידה מסויימת עד לימינו – של סגנון נחות ו"לא איכותי". 

פרסומים:

- "מוזה: כתב עת מקוון לתלמידי מחקר במדעי הרוח" מיסודו של בית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח, האוניברסיטה העברית (עורך-שותף עם שחר ליבנה ותמיר קרקסון, בדפוס, יצא לאור ביוני 2017). 
- ""מי מסתתר מאחורי המסיכה"?: פוסט-מודרניזם, אירוניה ואוטופיה ב'פלונטר' וב'סיפורים מהקופסא' לרמי פורטיס." בתוך אסופת מאמרים על פאנק בעריכת ארי קטורזה. תל אביב: רסלינג (בדפוס). 
- ""איך תחזור אם לא תזכור?": על מוזיקה וזיכרון ב"שירים ליואל"". בתוך משבלול ועד הקצה, אנתולוגיה מחקרית על הרוק הישראלי בעריכת דנית צמית. בוקסילה מדיה בע"מ: 2016. 
- (עם מירב מרון) "שוב ושוב: על הזמן המוסיקלי ועל מוסיקה ממזמן." בתוך על הזמן: הזמן במחקר ובחוויה האנושית, אסופת מאמרים לציון 40 שנה לאוניברסיטה הפתוחה בעריכת גיא מירון. האוניברסיטה הפתוחה\"הארץ", מאי 2016. 
- "הזמן הורוד: פופ, פסיכדליה וספירלות בשירי הפינק פלויד." בתוך פינק פלויד: להפיל את החומה, בעריכת ארי קטורזה. תל אביב: רסלינג, 2014.

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ה

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ב

קראו פחות
גדי

ד"ר גדי הרצלינגר

ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום 

קרא עוד
נושא המחקר: השונות המורפו-טכנולוגית של כלים דו-פניים בגשר בנות-יעקוב ומשמעותה לאבולוציה התרבותית, החברתית והקוגניטיבית של הומינינים בפלייסטוקן-התיכון בלבנט

שם המנחה: פרופ' נעמה גורן-ענבר 

תקציר:עבודתי מתרכזת בפיתוח כלים ממוחשבים העושים שימוש בשיטות כמותניות ואובייקטיביות לניתוח מגוון של ממצאים ארכיאולוגיים, בעיקר מתקפות פרהיסטוריות קדומות. מטרתי היא לא רק פיתוח של שיטות חדשות או התאמה של שיטות הקיימות במדעי-הטבע לשימוש במדעי-הרוח אלא גם יצירה של יישומים ממוחשבים אשר ינגישו אותן לחוקרים מתחומים אלו באופן פשוט וידידותי למשתמש ככל הניתן. יישומן של שיטות אלו על ממצאים ארכיאולוגיים איפשרו לי לבחון באופן אובייקטיבי היפותזות לגבי היבטים קוגניטיביים, חברתיים ותרבותיים של ההומינינים ממגוון תקופות פרהיסטוריות באזורנו ומעבר לו.

תהליך: במסגרת עבודת הדוקטורט אני מתעתד לבחון ולנתח את השונות הצורנית-טכנולוגית במכלול הכלים הדו-פניים מאתר הפליאולית התחתון של גשר בנות-יעקוב. האתר הינו יוצא דופן בלבנט הן במגוון ועושר הממצאים והן במסורת התרבותית המשתקפת ביצירת כלי האבן. יתר על כן, מכלול כלי האבן בכלל, והמרכיב הדו-פני בפרט, מציגים דמיון ייחודי למכלולי כלים דו-פניים מאפריקה. לפיכך, ולאור תיארוך האתר, הוא מפורש כמייצג את אחד הגלים הקדומים של התפשטות הומינידים אל מחוץ ליבשת אפריקה.

מכלול הכלים הדו-פניים עבר ניתוח טיפו-טכנולוגי בעזרת אנליזת משתנים מסורתית, אשר תוצאותיו יתפרסמו בכרך הרביעי של דו"ח החפירה אשר יצא לאור בקרוב. ההיבט הצורני של כלים אלו נותח בעזרת מתודולוגיות מסורתיות לניתוח צורני של כלים דו-פניים, המתבסס על מספר מועט של מדידות מטריות ותצפיות איכותניות. תוצאות הניתוח הצביעו על הומוגניות צורנית גבוהה לאורך הרצף ההתיישבותי באתר, אך בשל הרזולוציה הנמוכה היה קושי בזיהוי של תבניות ומגמות צורניות מעודנות יותר.

הניתוח המחודש במסגרת עבודת הדוקטורט שלי יעשה שימוש בדגמים דיגטליים תלת-מימדיים של הכלים, לצד אנליזות סטטיסטיות מרובות-משתנים. ניתוח זה יספק השוואה צורנית כמותנית, ברזולוציה גבוהה, אשר תאפשר זיהוי של תבניות ומגמות צורניות בעלות משמעויות ארכיאולוגיות. בנוסף, שימוש בכלים ממוחשבים לניתוח מרחבי יאפשרו להתאים בין התבניות הצורניות להיבטים מרחביים וכרונולוגיים באתר. כמו-כן, השוואת תוצאות הניתוחים לתוצאות שהתקבלו מאתרים אחרים באפריקה ובלבנט יאפשרו לחדד הדמיון וההבדלים בין מסורות תרבותיות שונות בקנה מידה בין-אזורי. לבסוף, שילוב של תוצאות ניסוייות יכול לאפשר את פירוש השונות הצורנית-טכנולוגית הנצפית כנובעת מהיבטים קוניטיביים, חברתיים ותרבותיים של הומינידים מהפלייסטוקן התיכון.

פרסומים:

Books: 
Goren-Inbar, N., Aplerson-Afil, N., Sharon, G., Herzlinger, G. 2018. The Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov volume IV: The lithic assemblages. Springer: Dordrecht. 

Peer-reviewed articles:

Yahalom-Mack, N., Herzlinger, G., Bogdanovsky, A., Tirosh, O., Garfinkel, Y., Dugaw, S., Lipschits, O. 2020. Combining chemical and lead isotope analyses with 3-d geometric – morphometric shape analysis: A methodological case study of Scythian arrowheads from the Southern Levant. Journal of Archaeological Science

Alperson-Afil, N., Goren-Inbar, N., Herzlinger, G., Wynn, T. 2020. Expert retrieval structures and prospective memory in the cognition of Acheulian hominins. Psychology, 11(01): 173-189.

Novoselsky, I., Grosman, L., Herzlinger, G., Goren-Inbar, N. 2020. Limestone wedges: ad hoc quarrying tools of the Kaizer Hill quarry site. Lithic Technology, DOI: 10.1080/01977261.2020.1716165

Rabinovich, R., Herzlinger, G., Calvo, R., Rivals. F., Mischke, S., Beiner, G. 2019. Erq el Ahmar Elephant Site – a mammoth skeleton at a rare and controversial Plio-Pleistocene site along the mammal migration route out of Africa. Quaternary Science Reviews, 221: 105885

Herzlinger, G., Goren-Inbar, N. 2019. Beyond a cutting edge: a morpho-technological analysis of Acheulian handaxes and cleavers from Gesher Benot Ya‘aqov, Israel. Journal of Paleolithic Archaeology, 2: 1-26

Herzlinger, G., Goren-Inbar, 2019. Do a few tools necessarily mean a few people? A techno- morphological approach to the question of group size at Gesher Benot Ya‘aqov, Israel. Journal of Human Evolution, 128: 45-58

Herzlinger, G., Grosman, L. 2018. AGMT3-D: A software for 3-D landmarks-based geometric morphometric shape analysis of archaeological artifacts. PLoS One, 13(11): e0207890

Zaidner, Y., Porat, N., Zilberman, E., Herzlinger, G., Almogi-Labin, A., Roskin, J. 2018. Geo- chronological context of the open-air Acheulian site at Nahal Hesi, Israel. Quaternary International, 464(A): 18-31

Herzlinger, G., Wynn, T., Goren-Inbar, N. 2107. Expert cognition in the production sequence of Acheulian cleavers at Gesher Benot Ya'aqov, Israel: A lithic and cognitive analysis. PLoS One, 12(11): e0188337

Herzlinger, G., Goren-Inbar, N., Grosman, L. 2017. A new method for 3D geometric morphometric shape analysis: The case study of handaxe knapping skill. Journal of Archaeological Science: Reports, 14: 163-173

Goren-Inbar, N., Aplerson-Afil, N., Sharon, G., Herzlinger, G. 2015. A new type of anvil in the Acheulian of Gesher Benot Ya’aqov, Isarel. Philosophical Transactions of the Royal Society B, 370(1682): 20140353

Herzlinger, G., Pinsky, S., Goren-Inbar, N. 2015. A note on handaxe knapping products and their breakage taphonomy: An experimental view. Journal of Lithic Studies, 2(1): 65-82

Herzlinger, G., Grosman, L., Goren-Inbar, N. 2013. The PPNA quarry of Kaizer Hill, Modiin, Israel - the waste piles. in Stone Tools in Transition: From Hunter-Gatherer to Farming Societies in the Near East. Borrell, F., Inbánez, J.J., Molist, M., (eds.). 395-405

Herzlinger, G. 2012. The downslope movement of lithic artifacts: A field experiment. Journal of the Israel Prehistoric Society, 42: 1-21

 

קישור לאתר אישי: https://www.researchgate.net/profile/Gadi_Herzlinger/research

מלגת רוטנשטרייך תשע"ח

מלגת נשיא תשע"ו

קראו פחות