שנים

מנחים: פרופסור דרור ורמן ופרופסור משה סלוחובסקי

תקציר: אני היסטוריונית של בריטניה והאימפריה הבריטית, והשאלות שמעניינות אותי נסובות על ההשפעה ההדדית בין השתנות טכנולוגית לבין רגשות. עבודת הדוקטורט שלי בחנה את האופנים בהם שינויים בתשתית הטכנולוגית של דואר האימפריה, בדגש על עלייתו של מנוע הקיטור והארגון הבירוקרטי המחודש של מערך הדואר למן 1840, השפיעה על היחסים הבין אישיים של המתכתבות והמתכתבים בו. המחקר הנוכחי שלי בוחן את האופן שבו מפגשים באימפריה בעת החדשה הובילו לשינוי בדפוסי הניקיון ובמערך הרגשות הנלווה לו, כמו גם מתחו קווי הבחנה מגדריים, מעמדיים וגזעיים מחודשים על בסיס ההבנה החדשה של סבון וסניטציה.

מלגת רוטנשטרייך תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ה

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ב

שמות המדריכים: פרופ' דרור ורמן (היסטוריה) ופרופ' רות הכהן (מוזיקולוגיה)

תקציר: המחקר שבו אני עוסק מבקש להאיר תפיסות תרבותיות ותהליכי עומק בחברה הבריטית בשלהי המאה השמונה-עשרה וראשית המאה התשע-עשרה, וזאת באמצעות התחקות אחר התנודות בדמותם ותדמיתם הציבורית של זמרות וזמרי אופרה. בניגוד למיתוס ה"אומה ללא מוזיקה", ניתן היה למצוא בבריטניה של המאה ה-18 מגוון רחב ומקיף של תרבויות מוזיקליות מסוגים שונים – מועדוני גלי וקאטצ' [שירים פופולריים שבוצעו ב-3-4 קולות, פארט סונגס וקאנונים], מוזיקה של גני התענוגות, ומעל הכל – אורטוריות, בעיקר אלו של גיאורג פרידריך הנדל, אשר הפכו למאפיין יסוד בזהות הלאומית הבריטית. תרבויות שירה אלו היוו גורם מלכד עבור אוכלוסיות מגוונות ובהקשרים שונים לאורך המאה. גם האופרה, מדיום תיאטרלי-מוזיקלי איטלקי במקורו, הלכה וכבשה לבבות בחברה הבריטית בתקופה זו, אך בניגוד לז'אנרים המוזיקליים האחרים, מן הרגעים הראשונים התלווה אליה שיח ציבורי חריף אשר ביקש לסמן אותה, ובעיקר את זמריה, כנטע זר בחברה הבריטית. שיח זה פותח לנו צוהר משמעותי להבנת עולמם ותפיסותיהם התרבותיות של בריטים בני הזמן.

במחקרי אני מתמקד בעשורים האחרונים של המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, שכן תקופה זו, על תהפוכותיה הפוליטיות והתרבותיות, הייתה נקודת מפנה בהתקבלותו של המדיום האופראי בבריטניה – בין אם ככלי לטיפוח רגש לאומי (אופרה אנגלית כפורצת נתיב חדש בביטוי זהות לאומית) או כחלק מאידאל רומנטי-קוסמופוליטי. במקביל, עלה בתקופה זו דור של זמרי אופרה בריטיים מקומיים, כולם ווירטואוזיים ברמה עולמית, אשר נדמו כמבטיחים את מקומו של זמר האופרה כמוקד הזדהות על הבמה הלאומית. ואולם, חשדנותו של הקהל הבריטי כלפי הזמר ומלאכתו חתרה תדיר תחת תהליך זה, בשלושה מישורים עיקריים: הזמר נתפס כמעוות של השפה, כבעל גופניות חריגה הגובלת בפאתולוגיה וכנוטה להתנהגות אנטי-חברתית וא-מוסרית. תכונות אלו פורשו כמצביעות על מהותו הכוזבת של זמר האופרה, ובכך סיכלו את יומרתו של המדיום האופראי ל"אמת" אמנותית.

מאמרים ופרסומים:

Erman, Uri. “The Operatic Voice of Leoni the Jew: Between the Synagogue and the Theater in Late Georgian Britain.” Journal of British Studies 56, no. 2 (2017): 295–321. doi:10.1017/jbr.2017.3.

מלגת רוטנשטרייך תשע"ה

מלגת פולונסקי תשע"ג

מנחים: פרופ' אילן שרון ופרופ' גידי שלח

תקציר: המחקר עוסק בבחינה מחודשת של ההיסטוריה היישובית של הגליל העליון בתקופות הברונזה והברזל (האלף השלישי עד ראשית האלף הראשון לפנה"ס) לאור ממצאי סקר ארכיאולוגי. הסקר הארכיאולוגי עוסק באיתור שרידים קדומים ומאפשר לאפיין את השינויים במערכת היישובית בזמן ובמרחב.  המחקר בוחן עבור כל תקופה ותקופה היכן אנשים התמקמו במרחב, באיזו צורה ובאיזו עוצמה. וכן, מה ניתן ללמוד ממיקום האתרים, מהאופי שלהם ומהיחס ביניהם על הדמוגרפיה הקדומה, על החברה והכלכלה בתקופות השונות. מלבד דיון מחודש בהיסטוריה היישובית של האזור, אני בוחן במחקר שיטה חדשה של סקר ארכיאולוגי שמטרתה להביא לרמת דיוק גבוהה  יותר של נתונים ביחס לעבודות-עבר, ולפיכך גם לתמונה היסטורית מדויקת וחדה יותר מזו שקיימת כיום במחקר.

פרסומים:
1.    Bloch, G., Francoy, T. M., Wachtel, I., Panitz-Cohen, N., Fuchs, S. and Mazar, A. (2010), "Industrial apiculture in the Jordan valley during Biblical times with Anatolian honeybees". Proceedings of the National Academy of Sciences 107 (25): 11240-11245.

2.    Mazar A. and Wachtel I. (2015), The Persian /Early Hellenistic Fortress at Hurvat Eres, Israel Exploration Journal 65(2): 214-244.

3.    Mingyu, T., Shelach, G., Marder, O. and Wachtel, I. (2014), "Archaeological Investigating Report on Fuxin District Liaoning (2012—2013)". Beifang Wenwu (3): 3-10 (Chinese with English abstract).

4.    Shelach, G., Marder, O., Mingyu, T., Goldsmith, Y., Wachtel, I., Ovadia, A. and Wan Xiongfei (2016), "Human Adaptation and Socio-Economic Change in Northeast China: Results of The Fuxin Regional Survey". Journal of Field Archaeology 41(4): 467-485.

5.    Wachtel, I. (2014), The Mystery of 'Gal Yithro': Monumental Structure in The Upper Galilee. Qadmoniot 147: 16-18 (In Hebrew).

6. Wachtel, I. (2016), La Galilea, non sempre una zona di confine, LIMES 10\15: 332-342.

7. Wachtel, I. (forthcoming), Monumentality in Early Urbanism: Early Bronze Age north Levantine monument in context. Journal of Asian Archaeology.

8.    Wachtel I. (forthcoming), "The Architecture and Stratigraphy of Area S (Lower City)" in Zuckeman S., Wachtel, I. and Bechar, S. (eds), The Rise and Decline of a Canaanite Kingdom: A view from the Lower City of Hazor. Qedem Reports, Jerusalem.

9. Wachtel, I., Zidon, R. Garti, S. and Shelach, G. (forthcoming), Predicting modeling for archeological sites location: compering logistic regression and MaxEnt in north Israel and North-East China.

10.    Wachtel, I. Sabar, R. and Davidovich, U. (forthcoming), Tel Gush Halav during the Bronze and Iron Ages, in Stern, E.,  Ben-Tor, A. and Magness J. (eds.), Eretz Israel, Volume33, (L. Stager Volume, in Hebrew).

11.    Wachtel I. and Sugimoto D. T. (2016), "Tel En Gev, Area H: Architecture and Stratigraphy", in Sugimoto D. T. and Kansha H. (eds.), Tel ‘En Gev: An Interim Report on the 2009-2011 Seasons of Archaeological Excavations, Tokyo: Keio Archaeological Expeditions to the Western Asia, pp.53-96 (Japanese, English version forthcoming). 

מלגת נשיא תשע"ד

מלגת רוטנשטרייך תשע"ה

מנחה: ד"ר גור זק

תקציר המחקר: מעמדו של דנטה אליגיירי כאחד המשוררים החשובים והמפורסמים ביותר בתולדות ספרות המערב הוא בלתי ניתן לערעור כיום; ואולם בימי חייו, נחשב דנטה למשורר אקספרימנטלי ואף לתיאולוג חובבן, והמעמד שלו בקרב אינטלקטואלים ומשוררים בני זמנו היה מוטל בספק. עבודת המחקר הזו מבקשת לבחון את האופנים שבהם מי שנחשבו ליורשים הפואטיים המרכזיים ביותר של דנטה – בוקאצ'ו, פטררקה, וצ'וסר – התייחסו ליצירת המופת שלו, הקומדיה האלוהית, למעמד הסמכותי וההוקרה הרבה שהוענקה לשירתו, וכיצד ניצלו יורשים אלה את הטכניקות שדנטה הטמיע ביצירתו לשם ביסוס סמכותו הפואטית, כדי לחזק את מעמדם שלהם ולערער על מעמדו של מי שנחשב ל״אבי השירה האיטלקית״.
אחת הטכניקות הספרותית המרכזיות שבה נוקט דנטה בקומדיה האלוהית על מנת לבסס את מעמדו הפואטי כ-auctortitas (כסמכות פואטית של העולם הקלאסי) היא השימוש המורכב ומרובה האלוזיות לאפוס האיניאדה של ורגיליוס. שוב ושוב חוזר דנטה לשורות, דמויות ורגעים מכוננים מתוך האפוס הלטיני – הן כדי להעניק לשירו עומק פואטי ונקודת משען והן כדי לקרוא תיגר על הפואמה הפגאנית של המשורר הקלאסי.
כשם שדנטה נשען על המסורת הקלאסית ובה בעת גם מבקר ומתריס נגדה – בעודו מאשרר את מעמדו הקאנוני החשוב של ורגיליוס אך גם דוחה את העולם שהוא מייצג – כך גם יורשיו של דנטה משתמשים בשירתו המוערכת, מצטטים מתוכה ומתייחסים אליה תדיר, ובכך מכוננים את מעמדם אך גם מבקרים ומציבים אתגר למסורת שדנטה ניסה לכונן ביצירתו.
בעבודת מחקר זו נבחנת הדינמיקה המתוארת, בין משורר מעורך וחשוב ובין המשוררים שפועלים אחריו ובצילו, לאור שתי סצנות מתוך הקומדיה האלוהית, הנחשבות לסצנות מרכזיות לביסוס ה-auctoritas. מחקר זה בוחן את הסצנות האלה וכיצד יורשיו של דנטה שכתבו אותן לתוך יצירותיהם שלהם על מנת לקרוא תיגר על המשורר הגדול שקדם להם. 

שחר היא פוסט-דוקטורנטית החוקרת את הקשרים התרבותיים וההשפעות האינטר-טקסטואליות שבין המסורת הפואטית של איטליה במאה ה-14 והשירה האנגלית של ימי הביניים.

מלגת עזריאלי תשע"ח

מלגת נשיא תשע"ו

מנחות: דר' גלית נגה- בנאי ופרופ' הדוויג רוקליין

תקציר: מחקר הדוקטורט עסק בתיאורים של הקבר הקדוש של ישו, של תחנות בדרך הייסורים ושל מקומות קדושים מעיר הקודש. ייצוגים אלו היו נפוצים בפרט במנזרי נשים באזור צפון גרמניה במגוון מדיה: ארכיטקטורה, פיסול, תבליטים, איור, טקסט ועוד. בדוקטורט נבדק מדוע נושא זה היה כה מרכזי בחייהן של הנזירות באזור ובתקופה. הדוקטורט אושר ביוני 2020.

פרסומים:

• “The Holy Sepulchres of Maria-Medingen,” in preparation  
• “Die Heiligen Stätten des Bickenklosters, Villingen, im Kontext,” Geschichts- und Heimatvereins Villingen 45 (2021), in preparation  
• “The Chapel of the Holy Sepulchre in Medieval Saxony: Between Cloistered Community and Lay Parish,” forthcoming 2021
• “A Tale of Three Cities: Between Jerusalem and Gerusalemme – Gernrode of (St.) Scholastica,” 21: Inquiries into Art, History, and the Visual  –Beiträge zur Kunstgeschichte und visuellen Kultur 1 (2020), https://doi.org/10.11588/xxi.2020.1.73141 
• Devotional ‘Cross-Roads’: Practicing Love of God in Medieval Jerusalem, Gaul and Saxony, co-ed. with Hedwig Röckelein and Galit Noga-Banai, Göttingen: Göttingen University Press, 2019
• “Re-living Resurrection in Medieval Saxony: The Development of New Imagery of the Resurrected Christ,” in Devotional ‘Cross-Roads’: Practicing Love of God in Medieval Jerusalem, Gaul and Saxony, ed. by Hedwig Röckelein, Galit Noga-Banai and Lotem Pinchover, Göttingen: Göttingen University Press, 2019, pp. 211–247
• “Christus und seine Verehrung im Kloster,” in Schatzhüterin. 200 Jahre Klosterkammer Hannover, ed. by Katja Lembke and Jens Reiche, Dresden: Sandstein, 2018, pp. 98–109
• “The via crucis in Wienhausen: Visual Witnesses,” in Jerusalem Elsewhere: The German Recensions. Proceedings of the Minerva-Gentner Mobile Symposium, October 2011, ed. by Bianca Kühnel and Pnina Arad, Jerusalem: Spectrum, 2014, pp. 91–98 
• Tradition and Innovation in the Former Cathedral of Gurk, Jerusalem: The Centre for Austrian Studies, 2013
• “The Gurker Lenten-Veil as a Product of its Immediate Surrounding,” in From Collective Memories to Intercultural Exchanges, ed. by Marija Wakounig, Münster: LIT, 2012, pp. 85–116
• “Illustrated Evening Skies: A Comparison between Children’s Book Illustrations by Chaim Hausmann and David Polonsky (Hebrew),” Ha-Pinkas: Online Magazine for Children’s Literature and Culture, 09/03/2011, http://ha-pinkas.co.il/?p=3911 

מלגת עזריאלי תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ד

מנחים: פרופ' צחי זמיר וד"ר ז'נט מלכין

תקציר: עבודת המחקר כל הבמה עולם: מטא-תאטרון כמופע קוסמולוגי במחזות שייקספיר ובעיבודם לבמה ולמסך, בוחנת את המטא-תאטרון השייקספירי כמימוש פרפורמטיבי של הקוסמולוגיה הקדם-מודרנית ועוקבת אחר פרשנויותיו ועיבודיו לאורן של פרדיגמות משתנות.

הצגות בתוך הצגות והעמדות פנים או התחזויות של דמויות הינן אמצעי מטא-תאטרוני נפוץ ברנסאנס ובתאטרון השייקספירי בפרט. מודוסים אלה מאפיינים את העולם הבדיוני ואת הדמות כמבנים מרובדים של יחסי הכלה המקיימים בתוכם מגוון של אנלוגיות פנימיות – בדומה לעקרונות המרכזיים של המודל הקוסמי הקדם-מודרני ותפיסת האדם כמיקרו-קוסמוס. מחקרי מבקש להאיר מפרספקטיבה חדשה את יישומו של אמצעי המטא-תאטרון על הבמה השייקספירית ואת תפקידו בייצוג של קוסמולוגיה אשר הולכת ומתערערת.

בעיבודים מאוחרים יותר למחזות שייקספיר ניכרת התערבות דרמטורגית במבנן של הצגות בתוך הצגות ודמויות המתחזים, כך שמתקבל דימוי שונה מן הסדר הפנימי שמאפיין את המטא-תאטרון בהקשרו המקורי. עיון במספר הפקות תאטרון וקולנוע יצביע על מגמות עכשוויות בפרשנות המטא-תאטרון השייקספירי לבמה ולמסך, בהתאם לתפיסות עולם ואדם משתנות.

מלגת נשיא תשע"ד

מנחה: פרופ' רם פרוסט

נושא המחקר: אני חוקר את יכולת הלמידה הסטטיסטית, היכולת האנושית לחלץ סדירויות וחוקים על מנת ללמוד על העולם. יכולת זו עומדת בבסיס מגוון רב של יכולות אנושיות, ובפרט היא משחקת תפקיד חשוב ברכישת שפה. במסגרת עבודת הדוקטורט שלי אני מתמקד בהבדלים בין-אישיים ביכולת זו, והקשר שלהם לרכישת שפה. בפרט, אני מפתח כלים חדשים למדידת הבדלים בין-אישיים ביכולת זו, שיוכלו לשמש לניבוי יכולות רכישת שפה.

פרסומים:

מלגת נשיא תשע"ו

מנחה: פרופ' שלום צבר

תקציר המחקר: עבודת הדוקטורט שלי מבקשת לבדוק את תולדותיהם ומאפייניהם של תכשיטי החתונה היהודית באשכנז בימי הביניים המאוחרים כפי שהם משתקפים בתרבות החומרית

מלגת נשיא תשע"ה

שם המדריך: פרופ' ירון בן-נאה

תקציר: עבודת הדוקטור עוסקת בהשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית, שהתפתחה וצמחה בתקופת התנט'ימאת (1876-1839) ובתקופה החמידיאנית (1908-1876). המחקר מתמקד בארבע הקהילות העירוניות המרכזיות במערב אנטוליה ובדרום הבלקן (סלוניקי, אסתאנבול, אזמיר ואדירנה), וכן בירושלים, כמקרה בוחן ייחודי של פרובינציה עות'מאנית.

במוקד מחקרי עומד חוג של כשלושים משכילים שחיו בגבולות הזמן והמקום האמורים. זיקתם התרבותית והאינטלקטואלית העיקרית, זו שלפיה בחרתי להגדירם כקבוצה במחקרי, הייתה לתנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמזרחה, בעיקר באימפריה האוסטרו-הונגרית. משכילים אלה, מרביתם בעלי השכלה תורנית כלשהי, כתבו בעיקר בשתי שפות: עברית, ה'לינגואה פראנקה' של תנועת ההשכלה היהודית, ולאדינו, הוורנקולר הספרדי העות'מאני.

פרסומים:

ספר (בהכנה):
•    תמיר קרקסון, אליעזר בן-יהודה והספרדים בירושלים (שם זמני).

מאמרים:
•    Tamir Karkason, "Shabbateanism and the Ma'aminim in the Writings of Abraham Elmaleh", El Prezente 10 (2016), pp. 123-142.
•    תמיר קרקסון, "משכילים ספרדים והיסטוריוגרפיה לאומית: 'שלושה שקדמו לבן יהודה' (1978) כמקרה בוחן", פעמים 149-148 (תשע"ז) [בדפוס].
•    Yaron Ben-Naeh and Tamir Karkason, "Writings in Hebrew on Istanbul during the Last Ottoman Century and the Early Years of the Turkish Republic", in: Christoph Hertzog & Richard Wittmann (eds.), Recovering the Voices of Late Ottoman Istanbul's Multiethnic Residents through Self-Narratives (1830-1930): Sources and Research Paradigms (Self-Narratives of the Ottoman Realm: Individual and Empire in the Near East, Vol. 2), Farnham, UK: Ashgate Publishing (in press).

מאמר ביקורת:
•    תמיר קרקסון, "מבט חדש על יחסי בגין ויוצאי ארצות האסלאם" (על: דוד לביא, צופן בגין: סוד קסמו הרטורי של מנחם בגין ב"נאום השילומים", תשע"ו), ישראל 25 (תשע"ח) [בדפוס].

פרסומים נוספים (רשימה חלקית):
•    תמיר קרקסון, "עיתונות בן-יהודה והספרדים", מדור "קשר למחקר", קשר 46 (תשע"ד), עמ' 173.
•    תמיר קרקסון, "אליעזר בן-יהודה והאופציה העברית-ספרדית בראשית המאה העשרים", הסדנה להיסטוריה חברתית, הארץ, 6.1.2015: http://blogs.haaretz.co.il/sadna/1082.
•    תמיר קרקסון, "אנוֹש מלאכותי בצלוחית של זכוכית: אליעזר בן-יהודה וסיפור עם על הרמב"ם", עת-מול 241 (תשע"ה), עמ' 13-12.
•    "מבוא", המדור לעיתונות לאדינו, אתר "עיתונות יהודית היסטורית" (2017): http://web.nli.org.il/sites/JPress/Hebrew/Pages/sec_Ladino.aspx.

מלגת רוטנשטרייך תשע"ו

מנחה: ד"ר יוסי מורי

תקציר המחקר: מחקרי מתמקד בשירי מסעי-צלב מימי-הביניים, רפרטואר החוצה משרע רחב של שפות (לטינית, צרפתית, אוקסיטנית), מבנים ואידיומים פואטיים ומוזיקליים, וכן פונקציות: שירי גיוס למסעות; שירי אהבה חצרונית שבמוקדם המרחק בין הצלבן לבין אהובתו; מזמורים ליטורגיים שהיוו חלק מטקסים בעלי הקשרים צלבניים, ועוד.  ברוב המקרים, הטקסטים של השירים הללו כבר נבחנו, בעיקר על-ידי חוקרי ספרות.  במסגרת קורפוס זה, אני מבקש לבחון את השירים שלהם השתמרו גם לחנים לצדם של הטקסטים, ולהתמקד בתפקידה של המוזיקה, שהייתה חלק אינהרנטי בביצועם של השירים הללו, בהטמעת רעיונות ותהליכים טקסטואליים.  דרך התחקות אחר ייצוגיה השונים של התמה של מסע-הצלב אני בוחן את הקשרים בין טקסטים פואטיים לבין המוזיקה שמלחינה אותם, ובוחן את ייחודו של השיר מימי-הביניים בתור מקור היסטורי אשר יוכל לשפוך אור חדש על הבנת מחשבת מסעי-הצלב. 

תקציר ביוגרפי: אורי יעקב הוא תלמיד מחקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, ובמוקד מחקרו הנוכחי המוסיקה של ימי-הביניים, בהנחייתו של ד"ר יוסי מורי. הוא בעל תארי בוגר ומוסמך בביצוע מוסיקלי מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, וכן תואר מוסמך נוסף במוסיקולוגיה מהאוניברסיטה העברית. כיום הוא חבר בקבוצת המחקר 'צליל, דימוי ומרחב' הפועלת במסגרת מרכז 'מנדל סכוליון', וכן מתרגל באופן פרונטלי בחוג למוסיקולוגיה במסגרת מגוון של קורסים. אורי זכה במגוון של מלגות מטעם האוניברסיטה העברית, בהן פרסי הדיקן והרקטור לתלמידי מוסמך מצטיינים, מלגת נשיא האוניברסיטה לתלמידי מחקר, מלגת 'מנדל-סכוליון' ומלגת 'רוטנשטרייך'. הוא השתתף בכנסים אקדמיים בארץ ובחו"ל, ושוקד כיום על השלמתם של כמה פרסומים אקדמיים. במקביל לפעילותו האקדמית הוא מופיע תדיר בתור נגן גיטרה קלסית על-גבי מיטב הבימות בארץ ובעולם, וזכה במגוון פרסים על הופעותיו, לרבות מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. קודם לתחילת לימודי המחקר שלו שימש בתור רכז תחום המוסיקה בקונסרבטוריון שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ח

מלגת נשיא תשע"ו