שנים

ניר עידן

ניר עידן

היסטוריה

קרא עוד
נושא המחקר: שרלטנים בפריז במאה ה-17

שם המנחה: משה סלוחובסקי

תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בשרלטנים, מוכרי תרופות שפעלו מעל במות בשווקים וברחובות, בפריז במאה ה-17. באמצעות טקסטים המתעדים את המופעים של צמד השרלטנים המצליחים והמפורסמים ביותר בפריז של תחילת המאה אני מבקש להעמיד את התופעה בהקשרה גם מצד ההיסטוריה של הרפואה וגם מצד ההיסטוריה של התיאטרון. מטרתי היא להבין איך ולמה עיצבו השרלטנים את צורת המופע הייחודית להם, ומה בה היה מושך עבור הקהל והלקוחות.

תקציר ביוגרפי: למדתי לתואר ראשון ושני בהיסטוריה באוניברסיטה העברית. עורך-שותף של כתב העת "היה היה – במה צעירה להיסטוריה".

 תכנית המאסטרנטים תשע"ה/ו

מלגת נשיא תשע"ז

קראו פחות
שי אליסון-גרברג

שי אליסון-גרברג

היסטוריה של עם ישראל

קרא עוד
נושא המחקר: 'ספר דברי האדון': אופיו הלשוני, הספרותי והרעיוני 

שם המדריך: ד"ר פאבל מצ'ייקו

תקציר: בעבור לוחם השבתאות המושבע במאה הי"ח, רבי יעקב עמדין, תפיסת העולם הספקנית והרציונאליסטית מכאן והשבתאות מכאן היוו את פניה השונות של הכפירה התיאולוגית שאיימה לקעקע את יסודות הדת ולמוטט את החברה המסורתית היהודית. עמדין צדק. בעוד 'אלהי הפילוסופים' היה כבול למכניזם הרציונאלי של היקום, נסתר מן העולם ואדיש כלפיו; 'אלהי שבתי צבי' היה פרסונאלי לחלוטין, ועל כן קפריזי ובלתי צפוי, מבטל במחי יד את תורתו שלו ומצווה על המשיח להמיר את דתו. בין כך ובין כך, העולם הישן הלך והתפורר. 'ספר דברי האדון' (Zbiór Słów Pańskich), אוסף דבריו של יעקב פראנק, נציגה הרדיקלי ביותר של שבתאות המאה הי"ח ומי שביקש להביא 'דבר חדש לעולם' על ידי רמיסת החוקים והדתות כולם, בכלל אלה המסורת השבתאית שממנה הגיח והדת הנוצרית שאליה נכנס עם מאמיניו, מהווה תיעוד ייחודי של השבר שהתרחש בחברה היהודית במפנה העת החדשה וניסיון מרתק להתחדשות דתית. 

 

'דברי האדון' הוא  המקור הפראנקיסטי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות התנועה לאחר המרתו של פראנק לנצרות בשנת 1759, ותיעוד מפורט של הדוקטרינה הפראנקיסטית כשזו הגיעה לשיא פיתוחה. המקור, המצוי בשלשה כתבי-יד, אינו חיבור רגיל. הוא נעדר עלילה מובחנת ואין בו מהלך אינטלקטואלי רציף. משלים, חלומות, דברי תוכחה וזיכרונות מזמנים שונים משמשים בו בערבוביה, וכך גם מסורות שונות – יהיו אלה מדרשי חז"ל וזוהר או אלמנטים מן הפולחן הקתולי בפולין, מסורות קבליות ממזרח-אירופה או מסורות שבתאיות מתורכיה, סיפורים סוּפיים או פולקלור סלאבי. אופיו הסינקרטיסטי של 'דברי האדון' ואתוס החידוש המפעם בו באים לידי ביטוי גם בשפתו. החיבור כתוב בפולנית המשובצת בעברית, ביידיש, בגרמנית, בלדינו ובתורכית. תוכנו ה'איקונוקלסטי', שימוש באמצעים לשוניים 'לימינאליים' דוגמת משחקי מילים רב-לשוניים, ולבסוף, הפניית עורף ללשון הקודש לטובת 'שבעים לשונות' של האומות, מרכיבים את השפה חדשה שהפראנקיסטים נדרשו לאמץ בדרכם המפותלת אל הגנוזיס הנסתר והאל האמיתי שאליהם הוביל אותם רבם, פראנק; ובלשונו שלו: 'כשבאים לשמש, מוכרחים לדבר כמו השמש, וללבוש אותם לבושים כמו השמש, וכשבאים לירח, ללבוש אותם לבושים כמו הירח ולדבר בלשון הירח'. 

 

בעוד המחקר על 'דברי האדון' התמקד לרוב במקורותיה הקבליים והשבתאיים של הדוקטרינה הפראנקיסטית, מחקרי ינתח את ההיבטים הפילולוגיים, הספרותיים והתיאולוגיים של המקור, תוך שימת לב להקשר ההיסטורי הרחב של ראשית העת החדשה. תופעות בארוקיות דוגמת הבחנה בין פסאדה חיצונית לתוכן פנימי הרמטי, העמדת דת אישית הנסמכת על קריאה לא מסורתית של כתבי הקודש, נטישת האדם את האל ונטישת האל את העולם, אובססיה לחלומות וכו', כולם מאפיינים חשובים של 'דברי האדון' ונדרש לתת עליהם את הדעת. בזאת הוא יעמיד לראשונה תמונה מפורטת וכוללת של החיבור. יהיה בכך כדי לשפוך אור חדש על דרכי ההיווצרות של הילקוט, מגעיו עם מסורות אחרות, שיטתו הפרשנית, ולבסוף, גם על עולמם הפנימי של יעקב פראנק ובני חבורתו במפנה העת החדשה.

 

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
גיא רון-גלבע

גיא רון-גלבע

שפה וספרת ערבית

קרא עוד
נושא המחקר: המופלא (עג'אא'ב) בספרות הערבית של ימי הביניים.

מנחים: פרופ' שרה סבירי ופרופ' מאיר מ' בר־אשר.

תקציר המחקר: במסגרת המחקר אני מתחקה אחר גילויים של הפלאי והמופלא בספרות התקופה העבאסית (בעיקר מן המאות השלישית/התשיעית עד הרביעית/עשירית), בתכנים שכותבים שונים, בהם סופרי אדב, גיאוגרפים ונוסעים, יצקו לקטגוריה זו וביחסם של כותבים אלה לפלא על רקע התרבות הספרותית והאינטלקטואלית של תקופתם. 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ד

קראו פחות
נתנאל קופפר

נתנאל קופפר

פילוסופיה

קרא עוד
נושא המחקר: בין אובייקטיביזם טרנסצנדנטלי וסובייקטיביזם טרנסצנדנטלי -   הויה, עקרון, שיטה, מתודה ו-תודעה תרבותית באסכולת מארבורג.

מנחים: פרופ׳ אלחנן יקירה, וד״ר טטיאנה קרצ׳נצב

תקציר: 

תיאור פילוסופי-שיטתי של אסכולת מארבורג ושלושת הוגיה המרכזיים: הרמן כהן, פאול נאטורפ וארנסט קאסירר

 מטרות: 

  1. לחשוף את ההגיון הפילוסופי היסודי של השיטה הנאוקאנטינית של מארבורג. זאת על מנת: (א) לחדד מושגי יסוד של השיטה שנותרו מעורפלים, (ב) להכריע בשאלות מחקר ישנות, (ג) למקם יותר טוב את הכיוון הפילוסופי של האסכולה במסגרת תולדות הפילוסופיה בראשית המאה ה-20. 
  2. לתת מענה מדוייק לשאלה מהי ׳קאנטיניות׳ ומהי ׳נאו-קאנטיניות׳ על פי האסכולה, ולהדגיש ולבחון את תפיסתם את הקאנטיניות כמתודולוגיה פילוסופית מובחנת היטב.
  3. להראות את המורכבות והבעייתיות בהבנתם את היחס שבין האובייקטיבי והסובייקטיבי, ולהציג זאת כמפתח לתיאור הבדלים עמוקים שבין שלושת ההוגים - עמוקים ממה שמיוחס להם בדרך כלל.  
  4. לחשוף את ההבדלים דלעיל תחת הקטגוריות הבאות: כהבדלים (א) בהנחות והמחוייבויות האונטולוגיות שלהם [׳הויה׳], (ב) בניסוחם את העקרון של האובייקטיפיקציה והמדעיות [׳עקרון׳], (ג) בהגדרתם את מה שנותן אחדות לכל כיווני האובייקטיפקציה [׳שיטה׳]ֿ, (ד)  בהגדרת ה״חומר״ האובייקטיבי ממנו נחשפים אופני האובייקטיפקציה ובהגדרת אופן חשיפתם [׳מתודה׳], (ה) במשמעותו של הסובייקט כאשר זה הופך למוקד מובחן של חקירתם הסיסטמטית ולבו של פילוסופית התרבות שלהם [׳תודעה׳].

 

מלגת נשיא תשע"ג

קראו פחות
רבקה גרוסמן

ד"ר רבקה גרוסמן

היסטוריה

קרא עוד
נושא המחקר: המקום כתמונה: צילום ויצירת מרחב רב-לאומי בפלסטינה המנדטורית

מנחה: פרופ' עופר אשכנזי

תקציר: הפרויקט שלי עוסק בדימוי החזותי של פלשתינה בתקופת המנדט הבריטי ובהשלכות והשפעות דימוי זה על תפקידה של פלשתינה כמקום פוליטי בעולם המודרני. הטענה שעומדת בבסיס המחקר היא שצילומים בפרט ומידע חזותי בכלל יכולים לעזור לנו לנסח את השינויים בהיסטוריה החברתית והתרבותית של פלשתינה של שנות העשרים, השלושים והארבעים של המאה העשרים. התרבות הוויזואלית ששימשה קרקע לפיתוח ציפיות אידיאולוגיות ותרבותיות שונות הושפעה מהשינויים הטרנס-לאומיים של אותן שנים וכך סייעה בניסוח מחדש של רעיונות הממלכתיות, הלאומיות, הקהילה וההכללה בתוך פלשתינה עצמה וכן בקשרים של פלשתינה עם ארצות אחרות. העבודה מתארת את ההיסטוריה של הצילום בפלשתינה, את סיפוריהם של צלמים שהיגרו אליה וחיו בה, או של כאלה שהגיעו אליה למטרות תיירות, וכן את מערכות היחסים בין אותם צלמים לבין לסוכנויות הידיעות והעיתונות שעשו שימוש מעשי בחומרים החזותיים. המחקר מתמקם בדיסציפלינת ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית, באמצעות הסתמכות על תיאוריות התרבות החזותית, הפילוסופיה של ההיסטוריה ועל תיאוריות של ה-Spatial Turn.

תקציר ביוגרפי: כדוקטורנטית במכון קבנר לתולדות גרמניה באוניברסיטה העברית בירושלים אני מתעניינת במיוחד בצמתים של ההיסטוריה של ההגירה היהודית, ההיסטוריה של הצילום ותולדות הגלובליזציה. עבודת הדוקטורט שלי בוחנת את המתח בין הפרטיקולריזם האתני לבין הניידות הרב-לאומית בארץ ישראל המנדטורית, כפי שניתן לראות דרך הפריזמה של הצילום.

מאמרים ופרסומים:

Grossmann, Rebekka: “Image Transfer and Visual Friction. Staging Palestine in the National Socialist Spectacle”, forthcoming with the Leo Baeck Institute Yearbook 2019

Grossmann, Rebekka: “Negotiating Presences. Palestine and the Weimar German Gaze“. Jewish Social Studies 23, no. 2 (2018): 137-172.

Rebekka Großmann, Henry-Jones-Loge. Jüdisches Selbstbewusstsein und Aufbruch in die Moderne, in: Hamburger Schlüsseldokumente zur deutsch-jüdischen Geschichte. <http://juedische-geschichte-online.net/beitrag/jgo:article-167> [03.07.2017].

Rebekka Großmann, „Mutter Borchardt“ – eine jüdische Reederin, in: Hamburger Schlüsseldokumente zur deutsch-jüdischen Geschichte. <http://juedische-geschichte-online.net/beitrag/jgo:article-168> [03.07.2017].

 

 

מלגת מוסה תשע"ה

קראו פחות
סבתו

ד"ר דוד סבתו

החוג לתלמוד והלכה

קרא עוד
נושא המחקר: משנתו של רבי יהושע בן חנניה

מנחה: פרופ' מנחם כהנא

תקציר המחקר: חורבן בית שני בשנת 70 לספירה היוה נקודת מפנה דרמטית בעולמה של היהדות ושל העם היהודי בעת העתיקה. בעקבות החורבן עבר מרכז הכובד של ההנהגה הדתית אל יבנה, שם עוצבה במידה רבה תורתם של התנאים, ושורטטו מחדש קווי דיוקנה העיקריים של היהדות. בעבודתי אני מתמקד בדמותו של רבי יהושע בן חנניה, הנמנה עם התנאים המרכזיים שפעלו בראשית תקופת יבנה, ונחשב בצדק כגדול ממשיכי דרכם של חכמי בית הלל. במחקר תנותח באופן שיטתי משנתו ההלכתית והאידיאולוגית תוך מיפוין של העמדות האחרות שרווחו בעולמה של יבנה ובחינת יחסי הגומלין ביניהן.

פרסומים:

הסגרת יחיד לשם הצלת רבים: גלגוליה של דילמה תלמודית. התקבל לפרסום בשנתון המשפט העברי.

מהלכה למעשה: מעשה שהיה כעילה לתקנה בתלמוד הבבלי, התקבל לפרסום בכתב העת 'סידרא'

'אוניברסליות מציון: חזונו המדיני של ישעיהו', בתוך: השילוח 6 [תשע"ז]

אגדה והלכה במשנה', בתוך: נטועים יט [תשע"ג].

אגדת טיטוס, בתוך: דרך אגדה יא [תשע"א]

מלגת נשיא תשע"ו

קראו פחות
עידית בן אור

ד"ר עידית בן אור

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: כספים לא ממשלתיים באנגליה בעת החדשה המוקדמת: מבט חברתי, פוליטי וחומרי

שם מנחה: פרופ' דרור ורמן

תקציר המחקר: 

 

מלגת עזריאלי תשע"ח
מלגת סכוליון תשע"ז

מלגת מוסה תשע"ה

קראו פחות
חנן אריאל

ד"ר חנן אריאל

לשון העברית

קרא עוד
נושא המחקר: עיונים באוצר המילים ובתחביר במשנה תורה לרמב"ם

מנחה: פרופ' יוחנן ברויאר

תקציר: רבנו משה בן מיימון, יליד קורדובה שבספרד (ד'תתצ"ח [1138]) ולאחר מכן ראש היהודים ורופא המלך במצרים עד פטירתו (ד'תתקס"ה [1204]), נודע במפעלו ההגותי – מורה הנבוכים, ובמפעלו ההלכתי – משנה תורה. בחיבור הזה נקבצו ההלכות שבספרות חז"ל, ומוינו וסודרו לפי נושאיהן. אף הוכרעו המחלוקות שנתעוררו בהן, וניתרגמו לעברית ההלכות הכתובות ארמית. החיבור הוא יצירת מופת לדורות, אחידה בצורתה ובהירה בלשונה.

המחקר מתמקד בשניים מתחומי הלשון המרכזיים – אוצר המילים והתחביר – והוא מבקש לדון בהם באופן שיטתי בהשוואה ללשון חכמים, שהרמב"ם הצהיר שיכתוב בה את ספרו, והיא אפוא 'בררת המחדל' הצפויה בספר, וכן בהשוואה ללשון המקרא, לארמית ולערבית לשם הסבר ההבדלים שבין לשון החיבור ובין לשון חכמים. 

מאמרים ופרסומים:

א.    פרסומים מחקריים
1.    חנן אריאל ואלכסיי יודיצקי, "שלוש קריאות חדשות בתעודות מדבר יהודה", לשוננו עב (תש"ע), עמ' 337–341
2.    חנן אריאל, "הגעיה וקביעת סוג הקמץ – מחלוקת מדקדקי ספרד", ישראל: מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין (בעריכת רפאל יצחק זר ויוסף עופר), ירושלים תשע"א, עמ' 21–43
3.    חנן אריאל ואלכסיי יודיצקי, "אל תמחול את היונה: עיון במגילה ארמית מקומראן", אקדם 49 (מרחשוון תשע"ד), עמ' 6–7 (לגרסה אנגלית מורחבת ראו פרסום 15 להלן)
4.    חנן אריאל ואלכסיי יודיצקי, "בע"ר ובע"י בעברית ובארמית", מגילות י (תשע"ד), עמ 149–162
5.    חנן אריאל, "המקור הנטוי המשמש כפועל חיווי במגילות קומראן", נטעי אילן: מחקרים בלשון העברית ובאחיותיה מוגשים לאילן אלדר, בעריכת מ' בר-אשר וע' מאיר, ירושלים תשע"ד (2014), עמ' 29–50
6.    חנן אריאל, "על ארבע סתומות במגילות מדבר יהודה", לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 9–26
7.    חנן אריאל, אלכסיי יודיצקי ואלישע קימרון, "פשר על הקצים א –ב ( 4Q180ו־4Q181): ההדרה , לשון ופרשנות", מגילות יא–יב (תשע"ד-תשע"ה [הכרך יצא לאור בשבט תשע"ו]),  עמ' 3–39
8.    חנן אריאל ואלכסיי (אליהו) יודיצקי, "יברך – עדות על תצורת הפועל בימי הבית הראשון", לשוננו עח,ג (תשע"ו), עמ' 239246–
9.    חנן אריאל, "מתמוטטים, כושלים, נידחים ושבויים: עיוני סמנטיקה ופרשנות במגילות קומראן", מגילות יג (תשע"ז) (בדפוס)
10.    Chanan Ariel, “Dual: Pre-Modern Hebrew”, Encyclopedia of Hebrew Language and Linguistics, (ed. G. Khan et. al.), Brill: Leiden and Boston 2013, vol. 1, pp. 775–776
11.    Chanan Ariel, “Orthography: Biblical Hebrew”, Encyclopedia of Hebrew Language and Linguistics, (ed. G. Khan et. al.), Brill: Leiden and Boston 2013, vol. 2, pp. 940–948
12.    Chanan Ariel, “Usage of Biblical Vocabulary in Mishneh Torah (The Code of Maimonides”, Iberia Judaica 7 (2015), pp. 127–140 
13.    Chanan Ariel, “The Expression of Material Constitution in Revival Hebrew”, Journal of Jewish Languages 3  (2015), pp. 231–244
14.    Chanan Ariel and Alexey (Eliyahu) Yuditsky, "Remarks on the Languge of the Pesher Scrolls", Studies on the Texts of the Desert of Judah 114  (2015), pp. 1–6
15.    Alexey (Eliyahu) Yuditsky1 and Chanan Ariel, “ואל תמחולהי ביד שחפא: ‪4Q541, Frag. 24 Again”, Dead Sea Discoveries, 23, 2 (2016), pp. 221–232‬‬‬‬
16.    Chanan Ariel, “Deviations from the Mishnaic Hebrew Syntax in Mishneh Torah Due to the Influence of Arabic – Subordination or Intentional Usage?”, Bar-Asher Siegal, Elitzur A. and Aaron Koller (editors), Studies in Mishnaic Hebrew and Related Fields: Proceedings of the Yale Symposium on Mishnaic Hebrew, May 2014, New Haven-Jerusalem: The Academy of the Hebrew Language Press (in press)
17.    Chanan Ariel, "Why Did the Future Form of the Verb Displace the Imperative Form in the Informal Register of Modern Hebrew?", (final draft under review for publication of the papers from the Language Contact, Continuity and Change in the Emergence of Modern Hebrew conference, Jerusalem July 2016)
ב.    פרסומים מחקריים פופולאריים
חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", אתר הוצאת קורן במרשתת 

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ו

מנדל סכוליון

 

קראו פחות
עדי לבני

ד"ר עדי לבני

היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

קרא עוד
נושא המחקר: 'חלונות הבית הזה יהיו אפוא פתוחים לארבע רוחות השמים': האוניברסיטה העברית במרחב (1925-1948)

שם המנחה: פרופ' יפעת וייס

תקציר: נדמה כי הכתיבה הקיימת על האוניברסיטה העברית לקחה כמובן מאליו את עובדת היותה  סוכן מערבי בסביבה מזרחית. עובדה 'טבעית' נוספת שכזו, היא שעם הקמתה, ב-1925, מילאה האוניברסיטה תפקיד לאומי, כסוכנת של בניין אומה בעידן קדם מדינתי, ובעת ובעונה אחת גילמה חתירה נטולת פניות לייצור ידע אוניברסלי.

מחקרי מבקש לעמוד על שני המתחים הללו: בין מערב למזרח ובין האוניברסלי לפרטיקולרי בפועלה של האוניברסיטה העברית לפני 1948. עיקר עניינו של המחקר אינו בהגות או בהיסטוריה אינטלקטואלית, כי אם בהיסטוריה מרחבית של האוניברסיטה העברית, תוך דגש על תפקידה המעשי כסוכנת של בניין אומה. המחקר מתעתד להתבונן בשלושה מרחבים שונים: ה"מרחב הקטן", הוא מרחב ההשפעה של האוניברסיטה על סביבתה המיידית,  ובמסגרתו יייבחנו הפרקטיקות בהן נקט המוסד כסוכן של התיישבות ובאופן בו שרטט ועיצב גבולות שונים של הכלה והדרה; המרחב המזרח תיכוני, במסגרתו יבחנו קשריה של האוניברסיטה עם מוסדות אחרים להשכלה גבוהה באיזור; והמרחב האימפריאלי, במסגרתו ייבחן תפקידה של האוניברסיטה כסוכנת של בניין אומה בהשוואה למוסדות אחרים בתוך המרחב הבריטי-אימפריאלי, מתוך כוונה להעמיד למבחן את ייחודיותה של האוניברסיטה העברית בזמן ובהקשר בו פעלה. 

פרסומים:

"Conscientious Objection and the State: Contextualizing the Israeli Case." Armed Forces & Society 44.4 (2018): 666-687

Raketengetrieben: Wie die post-israelische Generation um ihr Leben kämpft, Kursbuch 181 (March 2015): 117-130

"'פקודה היא פקודה?' סרבנות מצפון בגרמניה המערבית בימי המלחמה הקרה", היה היה: במה צעירה להיסטוריה גיליון 10 (2014): 94-113.

 

מלגת נשיא תשע"ו

קראו פחות
סיון גורן ארזוני

ד"ר סיון גורן ארזוני

מדעי הדתות

קרא עוד
נושא המחקר: שמונה עשרה משוררים ומחצה: רנסנס ספרותי במחצית האלף השני בקרלה.

שם המדריך: פרופ' דוד שולמן

תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בספרות המניפרוואלם (maṇipravāl̥am) במליאלם, והתהוות התרבות הלשונית בשפה זו. מליאלם היא השפה המדוברת בקרלה אשר בדרום מערב הודו, בית לתרבות למדנית מקדמת דנא.

הטקסטים הספרותיים הקדומים ביותר במליאלם ( ששמה ניתן לה במאה התשע-עשרה ולפני כן נודעה בשם "השפה") נכתבו ככל הנראה החל במאה השלוש-עשרה, במודוס בשם מניפרוואלם -- מילולית אבני אודם ואלמוגים -- שילוב של שפת המקום ושל סנסקריט, השפה הקלאסית של דרום אסיה. אני חוקרת את הקורפוס המוקדם יחד עם טקסטים ספרותיים מאוחרים יותר, שנכתבו ב"תור הזהב" של המניפרוואלם סביב המאות החמש עשרה עד השבע עשרה, וכן עם טקסטים ספרותיים מקרלה שנכתבו בסנסקריט באותה תקופה, לעיתים על ידי אותם משוררים. השאלות שמעניינות אותי סובבות את הקשר בין סנסקריט למליאלם: מדוע לכתוב דווקא בזו או באחרת בתקופה בה שתי האפשרויות מקובלות? כיצד השפיע תהליך הוורנקולריזציה בקרלה על הכתיבה המתמשכת בסנסקריט? מהו האפקט האסתטי והפוליטי של כתיבה במודוס שמשלב בין שתיהן?

המחקר משלב גם תרגום, ניתוח ספרותי והנגשתן לקהל הקוראים דוברי האנגלית של יצירות ספרותיות ודקדוקיות במניפרוואלם ובסנסקריט, שרובן ככולן לא תורגמו מעולם.

 

מלגת פולונסקי תשע"ד

מלגת נשיא תשע"ג

 

קראו פחות
רמי כחלון

רמי כחלון

בלשנות

קרא עוד
נושא המחקר: שונות לשונית: המקרה בשפות קצ'ואה

מנחה: ד"ר איתן גרוסמן ופרופ' וילם אדלאר (אוני' ליידן, הולנד)

תקציר: המטרה של הטיפולוגיה ה'גרינברגיאנית' היא לזהות אוניברסלים ולענות על השאלה מה אפשרי בשפה. יחד עם זאת, מאז העבודה החלוצית של ניקולס (1992), המוקד של הטיפולוגיה הלשונית השתנה והפוקוס הוא על הגיוון הלשוני עצמו. ביקל (2007) מרחיק וטוען כי המטרה של הטיפולוגיה המודרנית היא "להסביר מדוע גיוון לשוני הוא כפי שהוא." המחקר מבקש לתאר את השונות הלשונית בתוך משפחת השפות הקצ'ואה ולהסבירו, בהתבסס על תכונות לשוניות בלתי-יציבות. כמו כן, הוא מבקש לשפוך אור על גיוון לשוני באמצעות חיבורו למה שאנו כבר יודעים על דפוסים של שינוי לשוני ולענות על שאלות כמו מה הן תכונות בלתי-יציבות? מדוע תכונות אלה נוטות להשתנות יותר ומדוע אין המבנים המסמנים מתייצבים? מדוע וריאנט לשוני אחד "בוחר" במסלול שינוי אחד בעוד שכנו באחר? זו האחרונה כונתה על-ידי ויינרייך (1968) 'בעיית ההנעה' והיא מהווה אחת מן הבעיות המרכזיות בתיאור של שינוי לשוני.

 

רמי כחלון הוא דוקטורנט בתוכנית משותפת עם אוניברסיטת ליידן. מחקרו מתמקד בנושא שונות ושינוי לשוני ועבודת הדוקטור שלו עוסקת בתפקיד של וריאציה לשונית בתהליך ההתייצבות של צורות לשוניות "לא-יציבות". בין תחומי עניינו יש לציין: טיפולוגיה אזורית, שינוי לשוני, טרנזיטיביות ומבנה ארגומנטים, מערכות TAM, שפות קריאוליות ולשונות אנדיניות וסקנדינביות.

 

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
הדר פלדמן סמט

ד"ר הדר פלדמן סמט

החוג למחשבת ישראל

קרא עוד
נושא המחקר: שירי ה"מאמינים" השבתאים בהקשרם העות'מאני

שם המדריך: ד"ר פאבל מצ'ייקו

תקציר המחקר: מחקרי עוסק בכיוונים חדשים בחקר כתביהם ועולמם של ה"מאמינים" השבתאים המוכרים בכינויים "הדונמה" (Dönme), אשר התאסלמו בעקבות המרתו לאסלאם של משיחם שבתי צבי בשנת 1666. ה"מאמינים" חיו בשאלוניקי העות'מאנית, החל משלהי המאה ה-17 ועד מעברם הכפוי לאסתאנבול, בשנת 1924.

עבודת הדוקטורנט שלי מתמקדת בחלק גדול מבין המקורות הפנימיים המעטים יחסית המצויים בידינו- מאגר עצום של כ-1,000 שירי קודש מיסטיים משיחיים המתוארכים למאות ה-18 -19 וכתובים בלאדינו, עברית, ארמית ותורכית עות'מאנית. השירים מצויים בחמישה כתבי יד- ארבעה מהם בארכיון מכון בן- צבי והחמישי והגדול שבהם, בארכיון ספריית הרווארד. רק חלק קטן מהם נחקר ופורסם. המחקר יהווה נדבך נוסף, כוללני ושיטתי, לעבודה החלקית שהתבצעה עד כה על שירת ה"מאמינים". באמצעות בחינת הכתבים בהיבטים שונים: לשוניים, צורניים, מוסיקליים, פולחניים והגותיים, אני מבקשת לעמוד על זהותה של קהילת "המאמינים" תוך הבנת זיקתה העמוקה להקשר התרבותי בו התפתחה. אני מקווה לתרום להעמקת הידע על עולמם הפנימי ודתם הייחודית והסינקרטית של ה"מאמינים" כמו גם חקר התפתחותה של התנועה השבתאית וגלגוליה המאוחרים. בנוסף, חקר שירת ה"מאמינים" ושפתה ישמשו כמודל לחקר סינקרטיות, מגעים וזיקות בין תרבותיים המתרחשים בין רוב ומיעוט, בכלל, ובחברות אירופאיות והמרחב העות'מאני של ראשית העת החדשה, בפרט.

 

מלגת נשיא תשע"ד

 

קראו פחות
נעמה דר עמיר

נעמה דר עמיר

החוג להיסטוריה כללית 

קרא עוד
נושא המחקר: ירידי לונדון במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה

מנחה: פרופסור דרור ורמן, פרופסור משה סלוחובסקי 

תקציר: עבודת הדוקטורט שלי בוחנת את את פעילותם של ירידי לונדון בדגש על ירידי השעשועים של העיר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. זוהי תקופה מרכזית בה עוברים הירידים שינוי משמעותי באופיים ונחשפים למתקפה ציבורית וחוקית רחבה בקנה מידה נרחב אשר מביאה לסגירתם של הרוב המכריע של הירידים המסורתיים של העיר. עבודתי מבקשת לבחון את התפקיד ששיחקו הירידים ופרקטיקות הפנאי שכוננו בחייהם של תושבי העיר וביחסים המעמדיים שבין המעמדות הגבוהים והמעמד הנמוך. טענתי היא של ניתן להבין את השינויים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים בתקופה בייחוד בתרבות הפנאי והצריכה, מבלי להבין לעומק את חווית מבקרי הירידים בתקופה, סגירת הירידים ועליית המוסדות שהחליפו אותם.  

 

מלגת נשיא תשע"ד

קראו פחות
עמית גבריהו

ד"ר עמית גבריהו

תלמוד והלכה

קרא עוד
נושא המחקר: הלוואה ריבית בספרות חז"ל: הלכה, אגדה והקשרים תרבותיים

שם המנחה: פרופ' שלמה נאה

מלגת נשיא תשע"ו

קראו פחות
מעין נדבך

מעין נדבך

לימודי אסיה

קרא עוד
כותרת המחקר: השפעת הגותו של בְּהָרְטְרׅהָרי על השיוויזם הקשמירי

מנחה: פרופ' יגאל ברונר

תקציר המחקר: מחקרי עוסק במעמדו הייחודי של בְּהָרְטְרׅהָרי, מדקדק ופילוסוף הודי מן המאה החמישית לספירה, בקרב שושלת הוגים מקשמיר של המאה ה10-11 (סוֹמָאננדה, אוּּטְפָּלדֵווה, אַבְּהינָוָוגוּפְּטה ועוד). בתקופה זו הייתה קשמיר מרכז אינטלקטואלי רב השפעה, וחוברו בה חיבורים חדשניים רבים בתחומי הלשון, הספרות, הפואטיקה, התאולוגיה ועוד. בעבודתי אני בוחנת את האופן שבו פירשו הוגי השיוויזם הקשמירי (מסורות דתיות ופילוסופיות שלהן זיקה לאל שיווה) את רעיונותיו של בהרטרהרי, אשר הציע תורה פילוסופית ייחודית המשלבת בין דקדוק, פילוסופיה ודיון באלמנטים מטאפיסיים של השפה, בכוונה לשפוך אור חדש על האופן שבו עוצבו תורות אלו, וכן על הגותו של בהרטרהרי עצמו.

 

מלגת עזריאלי תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ה

 

קראו פחות