שנים

יאנג

ד"ר צ'יאו יאנג

לימודי איסלאם ומזרח תיכון

קרא עוד

נושא המחקר: מעבר ידע מדעי באירואסיה בתקופה המונגולית: אסטרונומים ורופאים באמפריה המונגולית (1206-1368)

שם המנחה: פרופ' מיכל בירן

מלגת רוטנשטרייך תשע"ח

מלגת נשיא תשע"ו

קראו פחות
איליה מוזיאס

איליה מוזיאס

לימודי מזרח אסיה

קרא עוד
נושא המחקר: ערכים קונפוציאנים, ובחינה גולבאלית של המלומדים ופיתות האלכימיה הפנימית במחצית השניה של המאה ה-16.

מנחה: פרופ' יורי פינס

מלגת פולונסקי תשע"ד

קראו פחות
נעה גולדבלט

נעה גולדבלט

החוג לבלשנות 

קרא עוד

נושא המחקר: מיקרו-טיפולוגיה של שאילת סמני שיח באיי שפה גרמניים

שם המנחה: ד"ר איתן גרוסמן, האנס בועז

תקציר המחקר: המחקר הינו מחקר קורפוס המתמקד בדפוסי שאילה של סמני שיח באיי שפה גרמניים מנוקדת מבט משווה

תקציר ביוגרפי: דוקטורנטית בחוג לבלשנות מבנית, מתמקדת בטיפולוגיה של שפות גרמאניות ובמיוחד בשפות גרמאניות המדוברות מחוץ למרחב הגרמני.

 פרסומים:

Goldblatt, Noa. 2017. What Does Duh Do. MA Thesis. In Der Reggeboge 51:2

 

מלגת נשיא תשע"ז

בוגרת התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ד

 

קראו פחות
אבי (אברהם מקס) קינן

ד"ר אבי (אברהם מקס) קינן

פילוסופיה

קרא עוד
נושא המחקר: ידע רגשי: המעמד האפיסטמי של רגשות

שם המנחה: פרופ' דוד אנוך (העברית) ופרופ' חגית בנבג'י (בן-גוריון)

תקציר המחקר: השאלה המרכזית שעוברת כחוט השני בחלקיה השונים של העבודה היא: "האם לרגשות ישתפקיד אפיסטמי?". הרציונל שמנחה את התשובה החיובית שאני מציע הינו שהתשובה תלויה לפחות חלקית בשאלה "מהם רגשות – איזה מין מצב מנטאלי הם?". בכדי לענות על השאלה האפיסטמית נדרש בראש ובראשונה דין וחשבון לגבי התנאים ההכרחיים והמספיקים לכך שמצב מנטלי מסוים הוא רגש. יתרה על כן, תשובה לגבי התפקיד האפיסטמי של רגשות צריכה לקבל את המגבלות שעולות ממאפיינים מסוימים של רגשות. בחמשת הפרקים של עבודת המחקר אני מציג דין וחשבון לפיו לרגשות יש תפקיד אפיסטמי חיוני. דין וחשבון זה מתיישב עם התנאים ההכרחיים שאני טוען שמאפיינים רגש כמצב מנטאלי. על פי התאוריה שאני מפתח בעבודת המחקר, רגשות הם מצבים מנטאליים יחודיים, בני הערכה אפיסטמית ובעלי פנומנולוגיה, שמייצגים מושגית ומציגים תכונות הערכתיות-אפקטיביות. הם הדרך הבסיסית שבה אנחנו חווים וחושבים על תכונות הערכתיות-אפקטיביות וקובעים את ההוראה של המושגים של תכונות אלו. רגשות הם entitled באופן שניתן להבסה, בני הצדקה על ידי ראיות הערכתיות ומצדיקים (באופן שניתן להבסה) האמנות הערכתיות, בהיותם ראיות-עבור-ראיות. לבסוף, למרות שתפקידם האפיסטמי מוגבל במצבים מסוימים, הם חיוניים אפיסטמית. 

 

תקציר ביוגרפי: 

בוגר תואר ראשון באוניברסיטה העברית בפסיכולוגיה ופילוסופיה. בוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית. בעל דוקטורט בפילוסופיה (של הרגש). פסיכולוג קליני בהכשרתי. 

עבודת הדוקטורט שלי נוגעת לאחד התחומים המרכזיים ביותר, לדעתי, בחיי היומיום שלנו ובוודאי בעבודה הקלינית עם מטופלים - רגש. באופן ספציפי, אני מתמקד במעמד האפיסטמי של רגשות - האם רגשות יכולים להיות מקור לידע, ויתרה על כן, האם הם יכולים להיות מקור ייחודי לידע. כך, לדוגמא, האם הפחד שלי יכול להיות מקור עצמאי לכך שאדע שיש דבר מסוכן מולי, או האשמה שלי לכך שעשיתי דבר פסול. אינטואיטיבית נראה לי שאנשים רבים מאמינים שהתשובה לשאלה הזו חיובית, ובוודאי שאנשי טיפול מאמינים שרגשות המטופלים שלהם ורגשותיהם מהווים צוהר לעולם רווי-משמעות. עם זאת, ישנה מורכבות רבה בניסיון לבסס עמדה כזו מבחינה פילוסופית. בעבודת הדוקטורט שלי אני מקווה שהצלחתי להציג תפיסה של רגשות שתהיה האמנה לפנומנולוגיה של הרגש ובו בזמן תדגיש את המעמד האפיסטמי החיובי של רגשות.

במקביל למחקר הפילוסופי שלי, אני עובד כפסיכולוג ומטפל בילדים, מתבגרים ומבוגרים. כמו-כן, אני מושקע במחשבה תיאורטית על פסיכולוגיה קלינית מנקודת מבט פסיכואנליטית, בדגש על התאוריה הפרויידיאנית והקלייניאנית.

 

 

פרסומים:

R. Pat-Horenczyk, A.M. Kenan. M. Achitvu, E. Bachar. (2014). Protective Factors Based Model for Screening for Posttraumatic Distress in Adolescents. Child and Youth Care Forum, 43 (3), 339-351. DOI: 10.1007/s10566-013-9241-y.

 

מלגת נשיא תשע"ז

קראו פחות
נעם מאיר

נעם מאיר

מדעי הדתות

קרא עוד
נושא המחקר: מיסטיקה סורית-נוצרית ומוסלמית : קשרים, השפעות ואינטראקציות

שם המנחה: פרופ' ברוריה ביטון אשקלוני ופרופ' מאיר בר-אשר

תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בהשוואה בין מיסטיקה נוצרית-סורית ובין מיסטיקה מוסלמית (סופית) בתקופה הפורמטיבית של המיסטיקה המוסלמית (מאה 7-11).

 

מלגת עזריאלי תש"ף
מלגת נשיא תשע"ז

קראו פחות
אספהאן בהלול

אספהאן בהלול

היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

קרא עוד
נושא המחקר: עיצוב והבנייה של שיח השואה בעיתונות הערבית משנות הארבעים ועד ימינו

שם המנחה: ד"ר עמוס גולדברג ופרופ' הלל כהן

תקציר המחקר: הזירה התקשורתית נתפסת כאתר מרכזי להפצה ולשעתוק של משמעויות תרבותיות ודפוסים חברתיים, ובכך היא משקפת תפיסות, עמדות וערכים. העיתונות הערבית בישראל היא כלי לעיצוב דמותה של החברה הערבית-פלסטינית בין שתי זהויות: הלאומית והאזרחית. לעיתונות הערבית בישראל תפקיד מרכזי בבחינת דילמות של זהות: מגמות מקבילות – של פלסטיניזציה מכאן וישראליזציה מכאן – העמידו את העיתונות הערבית בישראל בפני קונפליקט, לא מעט בשל תלותה במשאבים החיוניים המצויים בחברה היהודית-ישראלית. דילמות אלו ניכרות בדרך שבה מגדירה העיתונות הפלסטינית בישראל את זהותה ובמינוחים המשמשים אותה בהגדרת זהות קולקטיבית. הבחירה של העיתונות הערבית להבליט דיון בשואה או, לחלופין, להתעלם ממנו נטועה אף היא בהקשרים לאומיים תרבותיים. כדי לדון בתפקיד של השואה בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של החברה הערבית בישראל אפשר להשתמש במושג נטורליזציה (טבעון) של רולאן בארת [2] (Barthes). הבניה זו או היעדרה מלמדים על התפיסה האידיאולוגית של העיתונות הערבית בנושא רגיש זה. מכאן שמשמעותם של הטקסטים העיתונאיים מובנית באמצעות שימוש במערכות של ייצוגים סימבוליים המרכיבות את השיח התרבותי-תקשורתי. המבנים והמשמעויות של מסגור זיכרון השואה נבחנים באמצעות שתי פרספקטיבות עיקריות: הפרספקטיבה הנרטיבית, המעוצבת מנקודת מבט תרבותית או אישית, והגישה (ההבנייתית constructivist), ולפיה ידע הוא תוצר של הבניה אנושית ולא בהכרח שיקוף של מציאות "אובייקטיבית" שאותה חושפים.

לתקשורת יש אפוא תפקיד מכריע בעיצוב הזיכרון, וכלי התקשורת החדשותיים, כמעצבי תרבות, מנציחים ומעצבים זיכרונות שמסמלים את מאגר הזיכרונות הלאומיים הקולקטיביים המשותפים בחייה של אומה. אפשר לבחון את זיכרון השואה בישראל ואת השיח הערבי על זיכרון השואה באמצעות הגישה התרבותית לחקר התקשורת. באמצעות הפעולה העיתונאית נחשפים מנגנונים אידיאולוגיים, וכך המדיה בכלל, והעיתונות בפרט, מבנים ומעצבים נרטיבים לאומיים בקרב קהילייה מדומיינת שלפרטים בה יש הרגשה של שותפות גורל. בעקבות התפתחותם של אמצעי התקשורת האלקטרוניים במאה העשרים הועצמה ההכרה באופיו ההבנייתי של הזיכרון הקולקטיבי ובמודעות אליו, ונחלש כוחם של מקורות ממסדיים בעיצובו ובשימורו

תקציר ביוגרפי: חוקרת תהליכים בתקשורת ובזיכרון קולקטיבי. נושא המחקר עוסק בהבניה ובעיצוב של שיח השואה בעיתונות בשפה הערבית בישראל. השתתפה בכנסים בארץ ובחו"ל. זכתה בפרסים, מלגות ומענקים לעידוד חקר זיכרון השואה והזיכרון הקולקטיבי.

מאמרים ופרסומים:

עיצוב שיח השואה בעיתונות בשפה הערבית בישראל

 

מלגת נשיא תשע"ז

קראו פחות
בנימין הוניאדי

ד"ר בנימין הוניאדי

יידיש

קרא עוד
נושא המחקר: התגבשותה של התנועה האנרכיסטית היהודית בעיתונות ובספרות יידיש בין השנים 1890−1918

שם המנחה: פרופ' אברהם נוברשטרן, פרופ' דוד רוסקיס

תקציר המחקר: מחקרי יבקש לעסוק בספרות היידיש של התנועה האנרכיסטית היהודית בתקופה שבין סוף המאה ה-י''ט ותחילת המאה ה-כ' עד סוף מלחמת העולם הראשונה. הספרות בה אעסוק התפתחה בעיקרה במרכזי התנועה שבניו-יורק ובלונדון, וצורתה העיקרית הייתה בדמות עיתונים וחומרים נוספים אשר הכינה התנועה והפיצה בין חבריה. בשנים הרלוונטיות, היה הרוב המכריע של החומרים הפוליטיים והספרותיים שהפיקה התנועה כתוב ביידיש, דבר אשר הגביל את היקף השפעתה ליהודים דוברי יידיש בלבד. מאפייניה הסוציולוגיים והתרבותיים של התנועה היו קשורים במידה רבה לאופיה האתני, ולכן אבקש לבחון מקרוב את הקשר שבין אופי זה לספרות שהעמידה התנועה לאורך השנים. מפעלה הספרותי של התנועה הביא עם הזמן לגיבוש מערכת סמלים וגיבורים תרבותיים, גיבורים ויצירות אשר חרטה התנועה על דגלה. בהקשר זה הייתה זו העיתונות האנרכיסטית אשר מילאה תפקיד מפתח בייצוג ערכי התנועה, האידאולוגיה, והתרבות החדשה שלה ביידיש.

תקציר ביוגרפי: בנימין הוניאדי הוא תלמיד מצטיין של בית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. מחקרו, התגבשותה של התנועה האנרכיסטית היהודית בעיתונות ובספרות יידיש בין השנים 1890−1918 (בהנחייתם של פרופ' אברהם נוברשטרן ופרופ' דוד רוסקיס) מבקש לעסוק בספרות היידיש של התנועה האנרכיסטית היהודית בתקופה שבין סוף המאה ה-י''ט ותחילת המאה ה-כ', ועד סוף מלחמת העולם הראשונה. מאפייניה הסוציולוגיים והתרבותיים של התנועה היו קשורים במידה רבה לאופיה האתני, ולכן המחקר מבקש לבחון מקרוב את הקשר שבין אופי זה לספרותה של התנועה לאורך השנים. מפעלה הספרותי של התנועה הביא עם הזמן לגיבוש מערכת סמלים וגיבורים תרבותיים, גיבורים ויצירות אשר חרטה התנועה על דגלה. הוניאדי סיים את התואר השני שלו בלימודי יידיש בתכנית המשותפת של האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל-אביב. עבודת התזה שלו, התרגום, העיבוד הראשון הידוע ליידיש של 'יון מצולה' שיצא באמסטרדם בשנת 1686 ניתחה את הגרסה המעובדת של יון מצולה מבחינה פילולוגית והציעה למקם יצירה זו בהקשר תרבותי רחב ורב-גוני של ההיסטוריוגרפיה היהודית. בלימודיו הקודמים, חקר הוניאדי את העיתון החרדי הראשון שיצא בשפת יידיש בהונגריה בשם עמוד היראה לראשונה ב-1868 בעריכת הרב עקיבא יוסף שלזינגר, שנהיה לימים דמות בולטת גם בציונות הדתית המתהווה וגם בחוגי ההגות החרדית. הוניאדי מתעניין בתחומים שקשורים לתולדות וספרות האימפריה האוסטרו-הונגרית, ספרות הונגרית יהודית ותרבות וספרות יידיש.

פרסומים:

Edited Volumes

  • Zalmen Gradowski, Auschwitz tekercs – A pokol sziveben [The Scroll of Auschwitz – In the Heart of Hell] (Budapest: Múlt és Jövő, 2017).

Refereed Journal Articles

  • “Isten szolgái - R. Joszef Akiva Schlesinger ultra-ortodox újságja az 1860-as években Magyarországon: a jiddis Amud ha-Jira” [Servants of God: Amud ha-Yira - R. Akiva Yosef Schlesinger’s Ultra-Orthodox journal in the 1860’s in Hungary], Régió, 23,1 (2015), pp. 50-71.

Book Chapters

  • “Folyóirat mint emlékkönyv: A tel-aviv-i Máramarossziget”, [Periodical as a Yizker-bukh: The Máramarossziget journal in Tel-Aviv], “Avigdor Hameiri a prózaíró” [Avigdor Hameiri’s Prose]”, in Anna Szalai, ed., Me-Agan ha-Karpatim ad le-Yam ha-tikhon [From the Carpathian Basin to the Mediterranean Sea], Essays on Hungarian Jews in Israel (2019) (in Hebrew and Hungarian) (submitted for publication).

Conference Proceedings

  • “Morose News for a Mundane World: Rabbinic Discourse in the Yiddish Amud ha-Yira in Hungary, 1866−1867”, Proceedings of the Ladino-Yiddish Rabbinic Writings International Workshop Held at the Hebrew University of Jerusalem (submitted for publication).

Other Publications

  • “Farshklaft tsu Got - R. Akive Yoysef Shlezingers gor frume tsaytung af yidish ‘Amed ha-yire’ in Ungern in di 1860er yorn” [Enslaved by God. R. Akiva Yosef Schlesinger’s Ultra-Orthodox Yiddish Journal in the 1860s in Hungary], Yerushalmer Almanakh (forthcoming).
  • “Ha-kadosh Shomer: Ha-teatron ve-kefulo − Gilgul sipura shel alilat ha-dam shel Tisa-Eslar be-tarbut yidish ha-popularit” [The Holy Shomer: Theater and its Double − The Story of the Blood Libel of Tiszaeszlár in Yiddish Popular Culture], Ho!, 16 (2018), pp. 317-321.
  • “Isaac Bashevis Singer elbeszélése a Forvertsben” [Isaac Bashevis Singer’s Short Story in the Forverts], Múlt és Jövő, 4 (2013), pp. 116-118.
  • “A nőbűvölő. Ayzik-Meyer Dik és a haszkala nézeteinek terjesztése a 19. századi Kelet-Európában” [The womanizer. Ayzik-Meyer Dik and the Propagation of the Views of Haskala in 19th Century Eastern Europe], Múlt és Jövő, 3 (2012), pp. 108-116.

מלגת נשיא תשע"ז

קראו פחות