שנים

שם המדריך: פרופ' דוד שולמן

תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בספרות המניפרוואלם (maṇipravāl̥am) במליאלם, והתהוות התרבות הלשונית בשפה זו. מליאלם היא השפה המדוברת בקרלה אשר בדרום מערב הודו, בית לתרבות למדנית מקדמת דנא.

הטקסטים הספרותיים הקדומים ביותר במליאלם ( ששמה ניתן לה במאה התשע-עשרה ולפני כן נודעה בשם "השפה") נכתבו ככל הנראה החל במאה השלוש-עשרה, במודוס בשם מניפרוואלם -- מילולית אבני אודם ואלמוגים -- שילוב של שפת המקום ושל סנסקריט, השפה הקלאסית של דרום אסיה. אני חוקרת את הקורפוס המוקדם יחד עם טקסטים ספרותיים מאוחרים יותר, שנכתבו ב"תור הזהב" של המניפרוואלם סביב המאות החמש עשרה עד השבע עשרה, וכן עם טקסטים ספרותיים מקרלה שנכתבו בסנסקריט באותה תקופה, לעיתים על ידי אותם משוררים. השאלות שמעניינות אותי סובבות את הקשר בין סנסקריט למליאלם: מדוע לכתוב דווקא בזו או באחרת בתקופה בה שתי האפשרויות מקובלות? כיצד השפיע תהליך הוורנקולריזציה בקרלה על הכתיבה המתמשכת בסנסקריט? מהו האפקט האסתטי והפוליטי של כתיבה במודוס שמשלב בין שתיהן?

המחקר משלב גם תרגום, ניתוח ספרותי והנגשתן לקהל הקוראים דוברי האנגלית של יצירות ספרותיות ודקדוקיות במניפרוואלם ובסנסקריט, שרובן ככולן לא תורגמו מעולם.

מלגת פולונסקי תשע"ד

מלגת נשיא תשע"ג

מנחה: ד"ר איתן גרוסמן ופרופ' וילם אדלאר (אוני' ליידן, הולנד)

תקציר: המטרה של הטיפולוגיה ה'גרינברגיאנית' היא לזהות אוניברסלים ולענות על השאלה מה אפשרי בשפה. יחד עם זאת, מאז העבודה החלוצית של ניקולס (1992), המוקד של הטיפולוגיה הלשונית השתנה והפוקוס הוא על הגיוון הלשוני עצמו. ביקל (2007) מרחיק וטוען כי המטרה של הטיפולוגיה המודרנית היא "להסביר מדוע גיוון לשוני הוא כפי שהוא." המחקר מבקש לתאר את השונות הלשונית בתוך משפחת השפות הקצ'ואה ולהסבירו, בהתבסס על תכונות לשוניות בלתי-יציבות. כמו כן, הוא מבקש לשפוך אור על גיוון לשוני באמצעות חיבורו למה שאנו כבר יודעים על דפוסים של שינוי לשוני ולענות על שאלות כמו מה הן תכונות בלתי-יציבות? מדוע תכונות אלה נוטות להשתנות יותר ומדוע אין המבנים המסמנים מתייצבים? מדוע וריאנט לשוני אחד "בוחר" במסלול שינוי אחד בעוד שכנו באחר? זו האחרונה כונתה על-ידי ויינרייך (1968) 'בעיית ההנעה' והיא מהווה אחת מן הבעיות המרכזיות בתיאור של שינוי לשוני.

רמי כחלון הוא דוקטורנט בתוכנית משותפת עם אוניברסיטת ליידן. מחקרו מתמקד בנושא שונות ושינוי לשוני ועבודת הדוקטור שלו עוסקת בתפקיד של וריאציה לשונית בתהליך ההתייצבות של צורות לשוניות "לא-יציבות". בין תחומי עניינו יש לציין: טיפולוגיה אזורית, שינוי לשוני, טרנזיטיביות ומבנה ארגומנטים, מערכות TAM, שפות קריאוליות ולשונות אנדיניות וסקנדינביות.

מלגת נשיא תשע"ה

שם המדריך: ד"ר פאבל מצ'ייקו

תקציר המחקר: מחקרי עוסק בכיוונים חדשים בחקר כתביהם ועולמם של ה"מאמינים" השבתאים המוכרים בכינויים "הדונמה" (Dönme), אשר התאסלמו בעקבות המרתו לאסלאם של משיחם שבתי צבי בשנת 1666. ה"מאמינים" חיו בשאלוניקי העות'מאנית, החל משלהי המאה ה-17 ועד מעברם הכפוי לאסתאנבול, בשנת 1924.

עבודת הדוקטורנט שלי מתמקדת בחלק גדול מבין המקורות הפנימיים המעטים יחסית המצויים בידינו- מאגר עצום של כ-1,000 שירי קודש מיסטיים משיחיים המתוארכים למאות ה-18 -19 וכתובים בלאדינו, עברית, ארמית ותורכית עות'מאנית. השירים מצויים בחמישה כתבי יד- ארבעה מהם בארכיון מכון בן- צבי והחמישי והגדול שבהם, בארכיון ספריית הרווארד. רק חלק קטן מהם נחקר ופורסם. המחקר יהווה נדבך נוסף, כוללני ושיטתי, לעבודה החלקית שהתבצעה עד כה על שירת ה"מאמינים". באמצעות בחינת הכתבים בהיבטים שונים: לשוניים, צורניים, מוסיקליים, פולחניים והגותיים, אני מבקשת לעמוד על זהותה של קהילת "המאמינים" תוך הבנת זיקתה העמוקה להקשר התרבותי בו התפתחה. אני מקווה לתרום להעמקת הידע על עולמם הפנימי ודתם הייחודית והסינקרטית של ה"מאמינים" כמו גם חקר התפתחותה של התנועה השבתאית וגלגוליה המאוחרים. בנוסף, חקר שירת ה"מאמינים" ושפתה ישמשו כמודל לחקר סינקרטיות, מגעים וזיקות בין תרבותיים המתרחשים בין רוב ומיעוט, בכלל, ובחברות אירופאיות והמרחב העות'מאני של ראשית העת החדשה, בפרט.

מלגת נשיא תשע"ד

מנחה: פרופסור דרור ורמן, פרופסור משה סלוחובסקי 

תקציר: עבודת הדוקטורט שלי בוחנת את את פעילותם של ירידי לונדון בדגש על ירידי השעשועים של העיר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. זוהי תקופה מרכזית בה עוברים הירידים שינוי משמעותי באופיים ונחשפים למתקפה ציבורית וחוקית רחבה בקנה מידה נרחב אשר מביאה לסגירתם של הרוב המכריע של הירידים המסורתיים של העיר. עבודתי מבקשת לבחון את התפקיד ששיחקו הירידים ופרקטיקות הפנאי שכוננו בחייהם של תושבי העיר וביחסים המעמדיים שבין המעמדות הגבוהים והמעמד הנמוך. טענתי היא של ניתן להבין את השינויים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים בתקופה בייחוד בתרבות הפנאי והצריכה, מבלי להבין לעומק את חווית מבקרי הירידים בתקופה, סגירת הירידים ועליית המוסדות שהחליפו אותם.  

מלגת נשיא תשע"ד

שם המנחה: פרופ' שלמה נאה

מלגת נשיא תשע"ו

מנחה: פרופ' יגאל ברונר

תקציר המחקר: מחקרי עוסק במעמדו הייחודי של בְּהָרְטְרׅהָרי, מדקדק ופילוסוף הודי מן המאה החמישית לספירה, בקרב שושלת הוגים מקשמיר של המאה ה10-11 (סוֹמָאננדה, אוּּטְפָּלדֵווה, אַבְּהינָוָוגוּפְּטה ועוד). בתקופה זו הייתה קשמיר מרכז אינטלקטואלי רב השפעה, וחוברו בה חיבורים חדשניים רבים בתחומי הלשון, הספרות, הפואטיקה, התאולוגיה ועוד. בעבודתי אני בוחנת את האופן שבו פירשו הוגי השיוויזם הקשמירי (מסורות דתיות ופילוסופיות שלהן זיקה לאל שיווה) את רעיונותיו של בהרטרהרי, אשר הציע תורה פילוסופית ייחודית המשלבת בין דקדוק, פילוסופיה ודיון באלמנטים מטאפיסיים של השפה, בכוונה לשפוך אור חדש על האופן שבו עוצבו תורות אלו, וכן על הגותו של בהרטרהרי עצמו.

מלגת עזריאלי תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ה

תקציר המחקר: הפרויקט עוסק בתקופת המעבר שבין סוף תקופת הברונזה התיכונה (MBIIC) לתחילת תקופת הברונזה המאוחרת (LBI), בסביבות 1400-1600 לפנה"ס, בדרום הלבנט (שטחי ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית של ימינו). בתקופה זו אנחנו עדים ראשית כל לחורבן ערים גדולות מבוצרות, שסיבותיו שנויות במחלוקת, ולאחר מכן – לגיבושם של חיים עירוניים בתחילתה של תקופת הברונזה המאוחרת, במקביל להשפעה מצרית הולכת וגוברת על האזור.

מטרת הפרויקט היא לקבל מושג מדויק יותר אודות המעבר הזה ודקויותיו, לחקור אותו בהקשר התרבותי הרחב יותר של כל רחבי המזרח הקרוב הקדום, ולגבש מסגרת כרונולוגית, חמרית ותרבותית עבור ההסטוריה הפוליטית של התקופה.

מלגת נשיא תשע"ג

שם המדריך: ד"ר רבקה רבינוביץ

תקציר: מחקר ארכיאוזואולוגי  של שרידי דו-חיים וזוחלים הינו נדיר באזורינו וזאת למרות המצאות עצמות דו-חיים וזוחלים באתרים ארכיאולוגים רבים. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות באזורים אחרים הראו כי דו-חיים וזוחלים  הם מדד אמין בשחזור אקלים וסביבה. דו-חיים וזוחלים אף שמשו בעבר, ומשמשים גם כיום, כמקור מזון  ופולחן על כן אפשר ללמוד דרכם על התנהגויות אנושיות לאורך התקופות הפרהיסטוריות ובכלל. המחקר שלי מנסה לראשונה להאיר  היבטים אלה בצורה סיסטמתית  בארץ.

אתמקד בממצאים של דו-חיים וזוחלים מאתרים פרהיסטוריים מהפליסטוקן בעמק החולה,  החל מלפני 780 אלף שנה ועד לפני כ12 אלף שנה: גשר בנות יעקב – פליאולית תחתון, נחל מחניים – פליאולית תיכון, עינן מלחה – אפיפליאולית .

למחקר המוצג שתי מטרות: מעקב אחר שינויים אקלימיים וסביבתיים בעמק החולה במהלך הפליסטוקן וגילוי ניצול אפשרי של דו-חיים וזוחלים על ידי קבוצות אנושיות קדומות.  

מלגת נשיא תשע"ב

מנחה: חנן חבר

תקציר: עבודת המחקר "מגדר ומעמד ביצירתה של רונית מטלון" מוקדשת לסופרת הישראלית מזרחית רונית מטלון. על אף מעמדה המרכזי והקנוני של רונית מטלון בספרות הישראלית כיום, לא זכתה יצירתה לחקירה מקיפה או יסודית במחקר ובביקורת. דרך הקריאה והדיון בכתיבתה הספרותית והפובליציסטית מזה שלושה עשורים, בוחנת עבודת מחקר זו לראשונה את תהליך הפיכתה של מטלון לסופרת ואינטלקטואלית מזרחית בתרבות בישראל. לצד תהליך חניכתה של מטלון והפיכתה לסופרת ואינטלקטואלית מזרחית בוחנת עבודת המחקר את תהליך חניכתן הנשית של גיבורותיה – כולן נערות מזרחיות היוצאות אל העולם ומכוננות את זהותן כנשים משכילות וכותבות.  

מלגת נשיא תשע"ב

מנחה: פרופ' ברוך שוורץ

תקציר המחקר: המחקר יתמקד בחטיבת נבואות התקומה של יחזקאל המצויה בפרקים לג–לז בספרו. נבואות אלה נאמרו, לפי סדר הזמנים המשתקף בספר, בסמוך לאחר חורבן הבית, והנביא משרטט בהן בהרחבה את תכנית תקומת ישראל בעתיד ועוסק בהן בסוגיות שרובן אינן נדונות באופן שיטתי ביתר פרקי הספר. מטרת המחקר תהיה לבחון את השאלה כיצד, לפי יחזקאל, ייראה עתיד ישראל לאחר החורבן

מלגת רוטנשטרייך תשע"ה

שם המדריך: שמואל (סטיב) פסברג 

תקציר: העבודה תתאר את התחום המכונה תחביר־הצורות של שפתם הארמית של יהודי ארץ ישראל בתקופה הביזנטית כפי שהיא מתועדת בכתב. לאחר תקופת המשנה, במאה השלישית לספירה הנוצרית ועד התפשטות הערבית החל מהמאה השביעית אנו עדים למעבר לכתיבה בארמית בחיבורים היהודים הרבניים מארץ ישראל, המשקף כנראה צמצום ניכר בשימוש בעברית כלשון חיה ומעבר לארמית באזור. ניב ארמי ייחודי ליהודי ארץ־ישראל המכונה ארמית יהודית ארץ ישראלית או ארמית גלילית מופיע בתקופה זו בלא מעט חיבורים חשובים: התלמוד הירושלמי, תרגומים למקרא, ומדרשי אגדה כגון בראשית רבה. תחום תחביר־הצורות עניינו התלות שבין המורפולוגיה לתחביר, והעבודה תשאף לתאר ולהסביר את הבחירה בצורות של שם העצם, הפועל, הכינויים, מילות יחס ותחומים אחרים בהקשר של המבנים התחביריים שהם מופיעים בהם. תפקוד לשוני זה חיוני להבנת תפקוד השפה הכללי. הבנתו תתרום רבות להבנה טובה יותר של הטקסטים החשובים שהגיעו לידינו שבארמית יהודית ארץ ישראלית, ואף יסייע לאפיין את טיבם של טקסטים שמקורם אינו ברור. בנוסף יאיר המחקר תופעות בשפות הקשורות אל הארמית הזו ובפרט לשון חכמים שמלפני התקופה הביזנטית, ומעצם התקופה, לשונות ארמיות אחיות, ואף ניבי הערבית המדוברת שירשו את מקום הארמית באזור.

מלגת רוטנשטרייך תשע"ו

מלגת נשיא תשע"ד

מנחה: פרופ' אורון שגריר

תקציר: מאז המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה50, "ייצוגים מנטליים" שימשו תפקיד מרכזי עבור הסברים במדעים הקוגניטיביים ובפילוסופיה של הmind.  עם זאת, שימוש זה תמיד לווה במחלוקות רבות, והבסיסית שבהן היא ה- "Representationalist/Eliminativist debate". התומכים ב- Representationalism טוענים שיש מצבים או אובייקטים מנטליים שמייצגים מצבים או אובייקטים בעולם, ושיש להסביר תופעות קוגניטיביות תוך פניה למצבים מנטליים כאלו המאופיינים באמצעות תוכן או תכונות סמנטיות.  התומכים ב- Eliminativism מתנגדים לטענות אלו וסוברים שאין מקום לייצוגים בתאוריות קוגניטיביות מוצלחות.  בכוונתי לבחון ולטעון לטובת אופציה שלישית, אותה נכנה התיאוריה הפרגמטית.  לפי תאוריה זו, יש מקום לומר שהmind לא עושה שימוש בייצוגים, במובן האונטולוגי, ולמרות זאת- לייצוגים תפקיד חשוב (ואולי אף הכרחי) בתאוריות קוגניטיביות.  במחקרי אני שואף להבהיר את התיאוריה הפרגמטית ולספק טיעון מקיף וכולל לטובתה.

מלגת נשיא תשע"ה

שם המנחה: פרופ' מנחם קיסטר 

תקציר: עבודתי מוקדשת לשני חיבורים מדרשיים הבנויים סביב פסוקי עשרת הדברות, שעד עתה לא ניתנה להם תשומת לב רבה מצד חוקרים ולומדים. אני מתכוון להעמיד נוסח מתוקן של החיבורים, לברר ולהבהיר במידת האפשר את זמנם ואת יחסם לכלל הספרות המדרשית, ולעקוב אחר גלגוליהן והתפתחותן של המסורות המגוונות שנשתקעו בהם.

מאמרים ופרסומים:

•    "הגלות השנייה: גלות, חזרה וגלגולי עריכה בספר הצוואות", מגילות יא-יב (תשעד-תשעה), עמ' 221-256
•    "קונטרס פרק חלק ופרקי מגילה (א): מסורת נוסח ייחודית של פרק חלק"; "קונטרס פרק חלק ופרקי מגילה (ב): מסורת נוסח ייחודית של פרק 'מגילה נקראת' והערות על התהוות נוסח התלמוד", תרביץ (הוגש לשיפוט)

מלגת נשיא תשע"ה

מנחה: פרופ' אורלי שנקר

תקציר: המחקר שלי עוסק בהשלכות פילוסופיות של מבנה מרחב ההסתברות. חשיבות מבנה מרחב ההסתברות נובעת מהיותו החלק המרכזי של תורת ההסתברות המתמטית של קולמוגורוב המקובלת על כמעט כל הפירושים השונים לתורת ההסתברות. זהו המבנה שבו משתמשים (לעיתים באופן מובלע) כאשר מחשבים הסתברויות בתחום כלשהו (משחקי מזל, מכניקה סטטיסטית, תורת הקוואנטים, תיאוריות של קבלת החלטות, ועוד). במחקרי אני מפרט את ההשלכות האונתולוגיות העיקריות שיש לקבלת המבנה על הפירושים השונים לתורת ההסתברות. כמו כן, אני מראה כיצד ניתן להנהיר סוגיות מרכזיות הקשורות לתורת ההסתברות באמצעות ניתוח מבנה מרחב ההסתברות, בינהן: עיקרון האדישות ובעית מחלקת ההוראה.

מלגת נשיא תשע"ג