שנים

אריאלה להמן

היסטוריה של עם ישראל

קרא עוד
נושא המחקר: הכנות לשבת אצל יהודי אשכנז בימי הביניים

מנחה: פרופ' אלישבע באומגרטן

 שנת התחלה בתכנית: תשע"ז

קראו פחות
noam level

נועם לב-אל

תכנית לימודים אישית במדעי הרוח

קרא עוד

החוג למחשבת ישראל

נושא המחקר: מלאכת המקובל: היסטוריה של ידע קבלי בעת החדשה המוקדמת

שם המנחה: יהונתן גארב

תקציר המחקר: בעבודת הדוקטור שלי בכוונתי לדון בדרכי ארגון הידע הקבלי במאה השש עשרה במרחב הים־תיכוני, תוך התמקדות בכתבים למדניים ואנציקלופדיים. העבודה תתמקד בדרכי העבודה והלימוד של כמה מהמקובלים המרכזיים של התקופה, שביקשו להתמודד בכתביהם עם מגוון שיטות ותפיסות קבליות ובדרך כלל גם להכריע ביניהן. מיפוי ודיון זה יאפשר מבט מעמיק על תרבות הלימוד היהודית בתקופה מעצבת, ועל הפרקטיקות הטקסטואליות בהן השתמשו מקובלים מלומדים.

תקציר ביוגרפי: בלימודי לתואר הראשון והשני התעמקתי בתחום הקבלה בעת החדשה המוקדמת, במיוחד באופני ההתקבלות ומעבר הידע הקבלי מצפת לאירופה. בעבודת־הגמר דנתי בלימוד ובהתקבלות הראשונית של קבלת ר' משה קורדובירו (1522–1570), תחום שטרם זכה לעיון שיטתי, ובארגון והנגשת הידע הקבלי בידיו ובידי ממשיכיו בארץ ישראל ובאיטליה. תוך מיפוי מגמותיו האנציקלופדיות של קורדובירו ובחינת התקבלותן אצל שני דורות של תלמידיו־ממשיכיו, מנתחת העבודה את ארגון הידע הקבלי שהוצע בידי המקובל האיטלקי ר' מנחם עזריה מפאנו, ומאפיינת לראשונה את סוגת הקיצור הקבלי מתוך עיון במקרה מבחן מייצג: 'פלח הרמון' (מנטובה ש"ס). 

בעבודת הדוקטור שלי בכוונתי לדון בדרכי ארגון הידע הקבלי במאה השש עשרה במרחב הים־תיכוני, תוך התמקדות בכתבים למדניים ואנציקלופדיים. העבודה תתמקד בדרכי העבודה והלימוד של כמה מהמקובלים המרכזיים של התקופה, שביקשו להתמודד בכתביהם עם מגוון שיטות ותפיסות קבליות ובדרך כלל גם להכריע ביניהן. מיפוי ודיון זה יאפשר מבט מעמיק על תרבות הלימוד היהודית בתקופה מעצבת, ועל הפרקטיקות הטקסטואליות בהן השתמשו מקובלים מלומדים.
 

פרסומים:

• "על מהדורות ספר פלח הרימון לר' מנחם עזריה מפאנו", קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, מב (תשע"ח), עמ' 209–236.
• “The Epistle of Nathan of Gaza to Raphael Joseph and the Issue of the Lurianic Prayer Intentions”, El Prezente: Journal of Sephardic Studies, 12–13 (2018–2019), pp. 73–89.
• “Kabbalah for Beginners?: Moses Cordovero's Early Oeuvre and its Initial Reception”, Journal of Jewish Studies, Forthcoming.
 

מלגת נשיא תשפ"א

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ז

קראו פחות
עינה ששון

עינה ששון

היסטוריה של עמ"י ויהדות זמננו, הפקולטה למדעי הרוח

קרא עוד
נושא המחקר: תגובות היהודים לסימונם בתקופת השואה ביומנים בני התקופה

תקציר המחקר: התקנות בדבר סימון היהודים בתקופת השואה התקיימו במרבית הארצות שהיו תחת שלטון נאצי, במזרח אירופה ובמערבה, גם אם בשלבים שונים של תקופה זו. ככלל, הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי של היהודים זיהה את הסימון, כמו גם את הגטו, כדרישת-שלום לא נעימה מימי-הביניים. אך בשל השוני בין הקהילות במזרח ובמערב, בשל הבדלים מגדריים, אידיאולוגיים, מידת ההתערות בחברה הסובבת, פער בין-דורי, ועוד, יש להניח כי יימצאו הבדלים גם בגישת היהודים כלפי הסימון.

מנחים: ד"ר יעל נידם-אורבייטו וד"ר עמוס גולדברג

 שנת התחלה בתכנית: תשע"ז

קראו פחות
יעקב קרויזר

יעקב קרויזר

החוג לספרות כללית והשוואתית

קרא עוד
 שנת התחלה בתכנית: תשע"ז

נושא המחקר: נרטולוגיה פוסט-קלאסית ומושגי הקורא והקריאה

קראו פחות
naama_seri_levi_1.jpg

דר' נעמה סרי-לוי

היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

קרא עוד
נושא: הפליטים היהודים-פולנים בברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה

מנחה: פרופ' יפעת וייס

תקציר: כ-70% מבין שורדי השואה יוצאי פולין ניצלו למעשה הודות למנוסתם והגלייתם לברית המועצות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כ-300,000 יהודים פולנים רבים נסו לעבר מזרח-פולין שנכבשה על ידי הסובייטים. בעקבות המדיניות הסובייטית וסירובם של רבים מהפליטים לקבל על עצמם את האזרחות הסובייטית, רבים מביניהם הוגלו למחנות עבודה וחינוך מחדש בקזחסטן, אורל ומרחבי סיביר. כ-200,000 יהודים פולנים נוספים ברחו או פונו על ידי השלטונות הסובייטים מהאיזורים שהיו לפני המלחמה מזרח פולין ואלה הצטרפו לנדודים של הפליטים. שתי קבוצות אלו, לאחר תהפוכות פוליטיות שונות, מצאו עצמן בעיקר באסיה התיכונה, אך גם מעומק ברית המועצות ובסיביר. 
לצד חשיפת חיי הפליטות הממושכים שבהם התנסו לאורך כל שנות המלחמה ולאחריה, אני מבקשת להתמקד במודעות שלהם מצד אחד ובמודעות אליהם מצד שני. בסוגיית המודעות של הפליטים, אני מעוניינת לבחון כיצד הם ראו את עצמם ואת מה שקורה להם באותן השנים. איך הם הבינו את נסיון החיים במחנות הסובייטים? מה המידע שהם מסרו החוצה לממשלה הפולנית הגולה? האם אותם מאות אלפים של יהודים פליטים מפולין ידעו על שהתרחש באותו הזמן לבני משפחותיהם ובקהילות שנותרו מאחור? מה הקשרים שהם קיימו עם האוכלוסיות המקומיות ברפובליקות האסייתיות של ברית המועצות? האם הייתה השפעה הדדית בינם לבין הקהילות היהודיות המקומיות? בסוגיית המודעות אליהם אבדוק את רשת הקשרים העניפה שהייתה בינם לבין הקהילות היהודיות מחוץ לברית המועצות. 

תקציר ביוגרפי:  דוקטורנטית בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. עובדת בתוכנית עמיתי בובר. תושבת ירושלים, נשואה לאריאל ואמא להלל-משה ועברי-פינחס.

פרסומים:

 

  • הרפטריאנטים במחנות העקורים 1946-1947", ילקוט מורשת 97, 2016, עמ' 75-39.
  • English Version: "These People are Unique: The Repatriates in the DP Camps, 1946-47", Moreshet 14 (2017), 49–100
  • Polish Version: „Ludzie ci są wyjatkowi“: Żydowscy repatrianci w obozach przejściowych (Displaced Persons camps), 1946–1947, in: Lidia Zessin-Jurek and Katharina Friedla (eds.): Syberiada Żydów Polskich, Warsaw 2019 (forthcoming)

מלגת נשיא תשע"ז

קראו פחות
נעמה בר איתן

נעמה בר-איתן סדובסקי

ספרות עברית

קרא עוד
נושא: מאוחרוּת: פואטיקה של שירה מאוחרת

מנחה: ד"ר תמר הס

תקציר: בעבודת המחקר אני מבקשת לבחון את שירתם המאוחרת של טוביה ריבנר, ישראל פנקס, ש. שפרה ואבות ישורון, לאור הפרספקטיבה של "סגנון מאוחר" וגיל הזקנה. "סגנון מאוחר" כתחום חקר עצמאי, שמציע מודל רב-כיווני להתבוננות ביצירות מאוחרות, עדיין לא הוטמע דיו בחקר השירה העברית, על אף התפתחויות מחקריות מרתקות ומגוונות בתחום זה במחקר העולמי. מחקרים על דיוקנו של האמן כאיש זקן ועל יצירות בשלהי החיים נעשו בעשורים האחרונים בתחומי האומנות השונים – מוסיקה, ציור, וספרות – כשהם מצליבים בין כלי המחקר האסתטי לבין תיאוריות פסיכואנליטיות הקשורות במעגל החיים ותיאוריות מתחום הגרונטולוגיה (מדעי הזקנה), שהתבססה בשנים אלו כתחום מדעי עצמאי. בעבודה אני מבקשת לפתוח צוהר משמעותי יותר להתפתחויות אלו, וכאמור להעמיד לאורן את העיון ביצירתם המאוחרת של ארבעת המשוררים הנ"ל. הנחת העבודה היא שפרספקטיבה זו יכולה לשמש כלי פרשני בעל ערך בהבנת התמורות הפואטיות ביצירתם המאוחרת, וגם להפך: העיון היסודי בשירה המאוחרת של משוררים אלה וחשיפת התהליכים הדיאלקטיים הפנימיים שמניעים אצל כל אחד מהם תמורות סגנוניות, יוכלו לתרום תרומה משלהם לדיון התיאורטי המתפתח בתחום זה.

 תקציר ביוגרפי: למדתי לתואר ראשון ושני בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן לתואר שני במסלול של כתיבה יצירתית בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בשנים האחרונות הקדשתי את עצמי בעיקר לחינוך ולהוראה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה, ובמסגרות אקדמיות שונות – באוניברסיטה העברית, במכללת דוד ילין, באקדמיה למוסיקה ולמחול, ועוד. את עבודת התזה שלי כתבתי על שירתו של טוביה ריבנר, מתוך ניסיון לעמוד על התשתית הפרדוכסלית הקיומית והלשונית שעליה היא עומדת. בעבודת הדוקטורט אני עוסקת בפואטיקה של שירה מאוחרת, בהנחייתה של ד"ר תמר הס.

מלגת נשיא תשע"ז

קראו פחות