שנים

נושא המחקר: נרטולוגיה פוסט-קלאסית ומושגי הקורא והקריאה

מנחה: פרופ' יפעת וייס

תקציר: כ-70% מבין שורדי השואה יוצאי פולין ניצלו למעשה הודות למנוסתם והגלייתם לברית המועצות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כ-300,000 יהודים פולנים רבים נסו לעבר מזרח-פולין שנכבשה על ידי הסובייטים. בעקבות המדיניות הסובייטית וסירובם של רבים מהפליטים לקבל על עצמם את האזרחות הסובייטית, רבים מביניהם הוגלו למחנות עבודה וחינוך מחדש בקזחסטן, אורל ומרחבי סיביר. כ-200,000 יהודים פולנים נוספים ברחו או פונו על ידי השלטונות הסובייטים מהאיזורים שהיו לפני המלחמה מזרח פולין ואלה הצטרפו לנדודים של הפליטים. שתי קבוצות אלו, לאחר תהפוכות פוליטיות שונות, מצאו עצמן בעיקר באסיה התיכונה, אך גם מעומק ברית המועצות ובסיביר. 
לצד חשיפת חיי הפליטות הממושכים שבהם התנסו לאורך כל שנות המלחמה ולאחריה, אני מבקשת להתמקד במודעות שלהם מצד אחד ובמודעות אליהם מצד שני. בסוגיית המודעות של הפליטים, אני מעוניינת לבחון כיצד הם ראו את עצמם ואת מה שקורה להם באותן השנים. איך הם הבינו את נסיון החיים במחנות הסובייטים? מה המידע שהם מסרו החוצה לממשלה הפולנית הגולה? האם אותם מאות אלפים של יהודים פליטים מפולין ידעו על שהתרחש באותו הזמן לבני משפחותיהם ובקהילות שנותרו מאחור? מה הקשרים שהם קיימו עם האוכלוסיות המקומיות ברפובליקות האסייתיות של ברית המועצות? האם הייתה השפעה הדדית בינם לבין הקהילות היהודיות המקומיות? בסוגיית המודעות אליהם אבדוק את רשת הקשרים העניפה שהייתה בינם לבין הקהילות היהודיות מחוץ לברית המועצות. 

תקציר ביוגרפי:  דוקטורנטית בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. עובדת בתוכנית עמיתי בובר. תושבת ירושלים, נשואה לאריאל ואמא להלל-משה ועברי-פינחס.

פרסומים:

• הרפטריאנטים במחנות העקורים 1946-1947", ילקוט מורשת 97, 2016, עמ' 75-39.
• English Version: "These People are Unique: The Repatriates in the DP Camps, 1946-47", Moreshet 14 (2017), 49–100
• Polish Version: „Ludzie ci są wyjatkowi“: Żydowscy repatrianci w obozach przejściowych (Displaced Persons camps), 1946–1947, in: Lidia Zessin-Jurek and Katharina Friedla (eds.): Syberiada Żydów Polskich, Warsaw 2019 (forthcoming)

מלגת נשיא תשע"ז

מנחה: ד"ר תמר הס

תקציר: בעבודת המחקר אני מבקשת לבחון את שירתם המאוחרת של טוביה ריבנר, ישראל פנקס, ש. שפרה ואבות ישורון, לאור הפרספקטיבה של "סגנון מאוחר" וגיל הזקנה. "סגנון מאוחר" כתחום חקר עצמאי, שמציע מודל רב-כיווני להתבוננות ביצירות מאוחרות, עדיין לא הוטמע דיו בחקר השירה העברית, על אף התפתחויות מחקריות מרתקות ומגוונות בתחום זה במחקר העולמי. מחקרים על דיוקנו של האמן כאיש זקן ועל יצירות בשלהי החיים נעשו בעשורים האחרונים בתחומי האומנות השונים – מוסיקה, ציור, וספרות – כשהם מצליבים בין כלי המחקר האסתטי לבין תיאוריות פסיכואנליטיות הקשורות במעגל החיים ותיאוריות מתחום הגרונטולוגיה (מדעי הזקנה), שהתבססה בשנים אלו כתחום מדעי עצמאי. בעבודה אני מבקשת לפתוח צוהר משמעותי יותר להתפתחויות אלו, וכאמור להעמיד לאורן את העיון ביצירתם המאוחרת של ארבעת המשוררים הנ"ל. הנחת העבודה היא שפרספקטיבה זו יכולה לשמש כלי פרשני בעל ערך בהבנת התמורות הפואטיות ביצירתם המאוחרת, וגם להפך: העיון היסודי בשירה המאוחרת של משוררים אלה וחשיפת התהליכים הדיאלקטיים הפנימיים שמניעים אצל כל אחד מהם תמורות סגנוניות, יוכלו לתרום תרומה משלהם לדיון התיאורטי המתפתח בתחום זה.

 תקציר ביוגרפי: למדתי לתואר ראשון ושני בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן לתואר שני במסלול של כתיבה יצירתית בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בשנים האחרונות הקדשתי את עצמי בעיקר לחינוך ולהוראה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה, ובמסגרות אקדמיות שונות – באוניברסיטה העברית, במכללת דוד ילין, באקדמיה למוסיקה ולמחול, ועוד. את עבודת התזה שלי כתבתי על שירתו של טוביה ריבנר, מתוך ניסיון לעמוד על התשתית הפרדוכסלית הקיומית והלשונית שעליה היא עומדת. בעבודת הדוקטורט אני עוסקת בפואטיקה של שירה מאוחרת, בהנחייתה של ד"ר תמר הס.

מלגת נשיא תשע"ז

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ב

נושא המחקר: מעבר ידע מדעי באירואסיה בתקופה המונגולית: אסטרונומים ורופאים באמפריה המונגולית (1206-1368)

שם המנחה: פרופ' מיכל בירן

מלגת רוטנשטרייך תשע"ח

מלגת נשיא תשע"ו

מנחה: פרופ' יורי פינס

מלגת פולונסקי תשע"ד