שנים

תחום/נושא המחקר: מערכת היחסים בין העברית לערבית במרחב ספרותי אחד

שנת תחילת המלגה: תשע"ח

שנת התחלה התכנית: תשע"ח

נושא המחקר: בין החוק האזרחי להלכה: תמורות במעמד המשפטי-חברתי של היהודים באלג'יריה הקולוניאלית (1914-1830)

שם המנחה: פרופ' ירון בן-נאה ופרופ' בני בראון

תקציר המחקר: תקופות משנה: התקופה הראשונה (1870-1830), המייצגת את שלב הארגוני-משפטי, מעיצובו ועד תום האמנציפציה המשפטית של הקהילה היהודית האלג'יראית. התקופה השנייה (1914-1870), תקופת הטמעת התמורות בקרב יהודי הארץ, חלחול החינוך והתרבות הצרפתית לכל שכבות הקהילה והתגברות תחושת השייכות והפטריוטיות הצרפתית – דווקא בעידן בו גברה העוינות של המתיישבים הצרפתים כלפיהם.

תקציר ביוגרפי: תלמיד לתואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמנינו. המחקר שלי עוסק בתמורות בחיי היהודים באלג'יריה של המאה הי"ט לנוכח הקולוניאליזם הצרפתי. מנחיי הם פרופ' ירון בן-נאה ופרופ' בני בראון.

פרסומים:

1) "God’s Plurality within Unity: Spinoza’s influence on Benamozegh’s Thought", Quest. Issues in Contemporary Jewish History. n.12, December 2017.

2) "Orthodoxie moderne," Dictionnaire du judaïsme français depuis 1944, Ed. Jean Leselbaum and Antoine Spire. Paris: Armand Colin, 2013, pp. 665-667.

"'וסוד אין טעם כלל': יחסו של הרב יוסף משאש להלכה בקבלה," פעמים 157 (2019), עמ' 134-107.

מלגת נשיא תשפ"א

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ח

נושא המחקר: הבנת התפתחות אסטרונומיה מתמטית באשור ובבבל

שם המנחה: פרופ' ויין הורוביץ

תקציר המחקר: לכל אורך ההיסטוריה שלה היו גופי השמיים במוקד העניין של התרבות המסופטמית. נמצאו לוחות מהתקופות הפרסית והסלאוקית עם מספרים ותיאור תהליכים שמצביעים על תורה מתמטית טהורה של תופעות אסטרונומיות. במחקרי, אני שואף להבין כיצד נוצרה ופותחה תורה מתמטית של התנהגות הירח באלף ה-1 לפני הספירה, מדוע הם מצאו את המתמטיקה מתאימה לכך, ואילו עקרונות הובילו להישג מדעי זה.

תקציר ביוגרפי: אני סטודנט לאשורולוגיה בשנה השלישית ללימודי תואר שלישי, נושא המחקר שלי הוא הבנת התפתחות אסטרונומיה מתמטית באשור ובבבל

מלגת נשיא תשע"ח

נושא המחקר: השיח התיאולוגי על הארץ המובטחת: השפעותיה של תיאולוגית השחרור הפלסטינית על המחשבה הנוצרית העכשווית

שם המנחה: פרופ' ברוריה ביטון אשקלוני

תקציר המחקר: בעבודת הדוקטורט שלי אני מתכוונת לחקור את השינויים שחלו בתפיסתם של תיאולוגים נוצרים מערביים את המושג "הארץ המובטחת", בעשרות השנים האחרונות, ואת השפעתם של תיאולוגים נוצרים פלסטינים על שינויים אלו. ברצוני לנתח את השיח התיאולוגי והפרשני בימינו סביב ה"ארץ המובטחת" בעולם הפרוטסטנטי בצפון אמריקה ואירופה, בעולם הקתולי ובועדת הכנסיות העולמית (WCC). מתוך כך, אני מקווה להבין טוב יותר את הקשרים בין תיאולוגיה נוצרית עכשיווית לבין אקטיביזם פוליטי כפי שהוא מתבטא בעולם הגלובלי של ימינו, ובמיוחד בתוך הקשר של סכסוך פוליטי. 

תקציר ביוגרפי: סיימתי תואר ראשון בחוגים מדע הדתות ושפה וספרות ערבית בירושלים, ותואר שני בחוג למדע הדתות בנושא "הבשורה החמישית והשישית: שאלת ההבטחה האלוהית וצמיחתה של תיאולוגיית השחרור הפלסטינית" שעסקה בקשר בין דת ופוליטיקה כפי שהיא עולה מפרשנות המקרא של מספר תיאולוגים נוצרים פלסטינים. במקביל אני עסקתי במספר פרויקטים המקדמים שיח ודיאלוג בין דתי בישראל.

מלגת נשיא תשע"ח

נושא המחקר: הספרות ככתיבה מחדש: המקרה של ריינלדו ארנס

שם המנחה: פרופ' רות פיין

תקציר ביוגרפי: אופק קהילה הוא בעל תואר ראשון ושני בהצטיינות בלימודים ספרדיים ולטינו אמריקאים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המוסמך שלו עוסקת בכתיבה-מחדש בספרות (Reescritura) ומתמקדת ביחסים בין "דון-קיחוטה" מאת מיגל דה סרוונטס ו"חיפושו של אברואס" מאת חורחה לואיס בורחס. העבודה תורמת להבנתה של תופעת הכתיבה-מחדש בספרות ומציעה בחינה מחודשת של מונחי יסוד בפואטיקה האריסטוטלית. 

בשנת 2016 אופק זכה במלגה ללימודי המוסמך מאת בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל. בשנת 2017 הוא שימש כמתרגל בקורס "הסיפור - תולדותיו וגלגוליו". במהלך התואר השני ועד לימים אלה אופק משמש כעוזר המחקר של פרופ' רות פיין. 

כיום אופק הוא תלמיד דוקטור בחוג ללימודים ספרדיים ולטינו אמריקאים באוניברסיטה העברית. הוא מלגאי הנשיא, מלגאי סכוליון וחבר בתוכנית לדוקטורנטים מצטיינים של בית ספר מנדל ובקבוצת המחקר "אני הוא- אמפתיה בחברה, בהיסטוריה ובתרבות" הפועלת במרכז מנדל-סכוליון. עבודת הדוקטור שלו, בהנחיית פרופ' פיין, עוסקת בכתיבה-מחדש בספרות תוך התמקדות ביצירותיו של הסופר הקובני ריינלדו ארנס.

פרסומים: 

Kehila, Ofek, “The Episode of Manuel de Sosa Coitiño: A Story of Love, Madness and Death?”, Anales cervantinos 51 (2019): 179-196 (in Spanish).

מלגת רוטנשטרייך תש"ף
מלגת נשיא תשע"ט

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ו

שם המנחה: פרופ' עודד עיר-שי

תקציר המחקר: מחקרי עוסק  במרחב הנבטי (אזור הנגב, חצי האי סיני ודרום עבר הירדן המזרחי) בשלהי העת העתיקה, במאות ה-4 עד ל-7 לספירה. המחקר מבקש להתחקות אחר התהליכים שעברו על האזור ועל תושביו בעקבות סיפוחם לקיסרות הרומית: התנצרות (המעבר מן הדת הנבטית לנצרות), הלניזציה (התבססות השפה והתרבות היוונית), עיור (הקמתם של יישובים מבוססים והבסיס הכלכלי שלהם). המחקר מתבסס בראש ובראשונה על הפפירוסים מניצנה ומפטרה, כמו גם על כתובות שנתגלו ברחבי האזור ומקורות ספרותיים רלוונטיים. 

תקציר ביוגרפי: אני בוגר תואר ראשון בתוכנית המשולבת לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה (פכ"מ) באוניברסיטה העברית. את התואר השני עשיתי בחוג להיסטוריה כחלק מתוכנית המוסמך ללימוד שלהי העת העתיקה ומורשתה. עובדת התיזה שלי עסקה בהשפעת הצליינות על ההתיישבות בנגב בתקופה הביזנטית והמוסלמית המוקדמת, בעיקר לאור התעודות מניצנה.
אני מתעניין בהיסטוריה החברתית והתרבותית של ארץ ישראל והמזרח הקרוב בתקופה הרומית, הביזנטית והמוסלמית המוקדמת, ובמיוחד בממצא החומרי הכתוב, פפירוסים, תעודות וכתובות, מהאזור. 
מזה מספר שנים אני משמש כעוזר מחקר בקורפוס הכתובות העתיקות מארץ ישראל, Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palaestinae, פרוייקט משותף של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קלן בגרמניה.

פרסומים:
"Armenians in the Negev: Evidence from Nessana," Le Muséon 132 (2019), pp. 123-137 (Co-authored with Michael E. Stone and Yana Tchekhanovets)

מלגת מוסה תשע"ח

שם המנחה: פרופ' סטיב פסברג

תקציר המחקר: העבודה מורכבת משלושה חלקים עיקריים:
א) חלוקת עשרות כתבי יד לקבוצות ותת־קבוצות, ועיונים בתולדות הנוסח. 
ב) עיון מעמיק ומפורט בלשון תרגום שיר השירים, בהשוואה לתרגומים אחרים, חיבורים נוספים בני התקופה, וניבי ארמית אחרים. דגש מיוחד יושם לשיטות ניקוד שונות בכתבי יד אירופיים. 
ג) מהדורה ביקורתית לתרגום שיר השירים על פי אחד עשר כתבי יד ושני קטעי גניזה, עם חילופי נוסחאות וניקודים, והערות בענייני נוסח, לשון וניקוד.

תקציר ביוגרפי: שין־ג׳י פֶּרְנְג נולד וגדל בטאיוואן, התעניין בתרבות היהודית, התאהב בעברית ובארמית, וכיום עוסק בעיקר בניבי ארמית יהודית ובכתבי יד של תרגומים ארמיים למקרא. 

פרסומים:

"שימושי המילית 'כען' בתרגומי ארץ ישראל", לשוננו עט (תשע״ז), עמ' 112–144

"חילופי בניינים בארמית יהודית מאוחרת", העברית והארמית בימי הביניים:  עיונים בלשון ובחוכמת הלשון, בעריכת א' בר־אשר סיגל וד' יעקב, ירושלים תש''ף, עמ' 187–219

"גיוון לשוני מכוון בארמית יהודית ספרותית מאוחרת", לשוננו פג (תשפ''א), עמ' 141–167

"קטעי תרגום אסתר מן הגניזה: נוסח ולשון", לשוננו פג (תשפ''א), עמ' 360–379

"Preservation or Correction? On the Peculiarities of Ms Paris 110 and Current Trends in Targumic Studies", Aramaic Studies 18.2 (2020), pp. 198–212

מלגת נשיא תשע"ח

נושא המחקר:  המנגנונים המוחיים בבסיס תקשורת בינאישית

שם המנחה: ד"ר איילת לנדאו וד"ר איתן גרוסמן

תקציר המחקר: מיה חוקרת את הבסיס המוחי להפקה ועיבוד שפה ספונטנית. מחקרה מתמקד בפרוזודיה לשונית (~המוסיקה של השפה), ובפרט בחלוקה ליחידות הנגנה.

פרסומים:

1. Inbar, M., Grossman, E., & Landau, A. N. (2020). Sequences of Intonation Units form a ~ 1 Hz rhythm. Scientific Reports, 10(1), 1–9. doi.org/10.1038/s41598-020-72739-4

2. Re, D.*, Inbar, M.*, Richter, C. G., & Landau, A. N. (2019). Feature-Based Attention Samples Stimuli Rhythmically. Current Biology, 29(4), 693-699.e4. doi.org/10.1016/j.cub.2019.01.010
* equal contribution
 

מלגת נשיא תשע"ח

בוגרת התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ו

נושא המחקר: המדינה וחובות מיוחדות

שם המנחה: פרופ' דוד אנוך

תקציר המחקר: המחקר שלי ינסה לענות על השאלה הבאה: האם יש חובות מוסריות מיוחדות לבני ארצנו?

תקציר ביוגרפי: דוקטורנט בפילוסופיה

בוגר תכנית הדוקטורנטים המצטיינים

מלגת נשיא תשע"ח

נושא המחקר:  זכרון כקטגוריה אחדותית במדעי המוח

שם המנחה: ד"ר ארנון לוי, פרופ' אורון שגריר

תקציר המחקר:  עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בשאלות לגבי אחדות הזכרון כקטגוריה מדעית בניורוביולוגיה.

תקציר ביוגרפי:  מתמחה בפילוסופיה של מדעי המוח ופילוסופיה של זכרון.

מלגת נשיא תשע"ח

נושא המחקר: התפתחותה של השיעה מתופעה ערבית לתופעה פרסית-איראנית

שם המנחה: פרופ' מאיר מ' בר-אשר וד"ר מיכאל אבשטיין

תקציר המחקר: מחקרי שואף לתאר את התפתחותה של השיעה מתופעה ערבית במקורה לתופעה פרסית-איראנית מובהקת. לפיכך אני מבקש לנתח חיבורים שיעיים בערבית ובפרסית שמקורם במרכזים השיעיים באיראן, למן המאות התשיעית-עשירית ועד המאה השלוש-עשרה לספה"נ. מחקר שכזה עשוי לתרום רבות הן לפיזור הערפל סביב התפתחותה הדתית והפוליטית של השיעה, והן לזיהוי שורשיהן של מגמות שיעיות-איראניות בנות זמננו.

תקציר ביוגרפי: אני תלמיד דוקטורט בחוג לשפה וספרות ערבית. השלמתי את לימודי הבוגר בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, וכן לימודי הוראת השפה הערבית. בין תחומי המחקר שלי הם הזרם השיעי באסלאם, מיסטיקה מוסלמית ולימודים פרסיים-איראניים. עבודת הגמר שלי סקרה את תפיסת 'שם אללה הגדול' בין קבוצות שונות באסלאם, תפיסה שבה מהדהדת התפיסה היהודית בדבר 'השם המפורש'. 

מלגת נשיא תשע"ח

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ו

נושא המחקר: קונברסיה ושבי בספרות תור הזהב

שם המנחה: פרופ' רות פיין

תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בספרות תור הזהב בספרד (מאות 17-16), ובאופן מיוחד ביצירתו של סרוואנטס. הטענה העומדת בבסיס המחקר היא שספרות תור הזהב ספוגה בהתייחסויות לקונברסיה ולטרנספורמציה. החברה הספרדית בת זמנו של סרוואנטס –  משועבדת למשטר האינקוויזיציה ולחלוקה לקטגוריות חברתיות נוקשות – אופיינה באובססיביות בנוגע לזהותה ההומוגנית ולרעיון של טוהר הדם. יחד עם זאת, אותה חברה הייתה עדה להופעותיהן של תנועות כפירה שונות ונשאה בתוצאותיהן הפרדוקסליות של המרות הדת ההמוניות: בזכות הגישה לחברה הסגורה של הנוצרים הישנים, האחרות של המומרים הפכה לאיום מבפנים על חברה ששאפה להומוגניות ולקטגוריות חברתיות יציבות.  
המחקר מורכב משלושה נושאים עיקריים: המרות דת בכפייה אל מול תהליכי טרנספורמציה מרצון, הקשר בין קונברסיה לשבי, וקריאה וכתיבה כפרקטיקות טרנספורמטיביות. הפרק הראשון יבחן את הקשר בין כוחות הדיכוי של המציאות החוץ-טקסטואלית לבין הפוטנציאל המשחרר של הספרות. בעוד שבחברה הספרדית הזהות נתפסה כהגדרה סטטית של האנשים, ספרות תור הזהב מוצפת בהתייחסויות לתמורות זהותיות. הפרק הזה מוקדש לניתוח ספרותי של טרנספורמציות זהותיות הנובעות מרצון חופשי. 
הפרק השני עוסק בקשר בין שבי לקונברסיה. בדומה לקונברסיה, לקריאה ולכתיבה, גם חוויית השבי כרוכה בחציית גבולות. השבוי חוצה גבולות שונים עם כניסתו לתחום השבי – בין אם אמיתי בין אם פיגורטיבי – ובהמשך הוא עשוי לחצות אותם שוב, אם הצליח להשתחרר ולחזור לסביבתו המקורית. החשש שמא הפנים השבוי פרדיגמות תרבותיות זרות הופכת אותו לישות היברידית בעלת פוטנציאל מסוכן, בדומה למומר.  
הפרק השלישי ידגים כיצד קריאה וכתיבה משמשות כמנגנונים טרנספורמטיביים. ספרות תור הזהב הספרדית מאופיינת בעיסוק מטה-פואטי אינטנסיבי המשקף את חיפושה של החברה הספרדית אחר זהות. באמצעות הדמויות הבדיוניות ואקט הקריאה עצמו, הקורא יכול היה לאתגר את גבולותיו הזהותיות, לחוות טרנספורמציות מסוגים שונים, ולקחת חלק במעשה הבדיון וביצירתם של עולמות אפשריים.

תקציר ביוגרפי: אני תלמיד של שפות רומאניות וספרות ספרדית. למדתי בספרד (בסלמנקה, בשנת 2008, לפני תחילת לימודי באוניברסיטה, ובגרנדה, בשנת 2016) ובגרמניה (בגטינגן, בשנת 2012), אבל את עיקר לימודיי עשיתי בחוג ללימודים רומאניים ולטינו אמריקניים באוניברסיטה העברית, ובה קיבלתי את כל התארים עד עכשיו. בלימודי המ"א התמקדתי בספרות הספרדית של תור הזהב. את עבודת הגמר כתבתי, בהנחיית פרופ' רות פיין, על שתי סוגות ספרותיות שהיו רווחות אז: הרומן הפיקרסקי ורומן הרועים, ובעבודת הדוקטורט אני מתכוון להרחיב את היריעה הספרותית וגם את זווית המבט, ולכלול בה גם רכיבים היסטוריים וחברתיים. מעבר לעיסוק האקדמי אחד התחביבים המרכזיים שלי הוא שחמט. אני משתתף בתחרויות מזה 15 שנה. אני מסתכל קדימה בסקרנות ובתקווה לקראת ארבע השנים הבאות בבית הספר מנדל.

תלגת רוטנשטרייך תש"ף
מלגת נשיא תשע"ח

נושא המחקר: המזרח החדש: מזרחנות יהודית-גרמנית בפלשתינה/ישראל

מנחות: פרופ' יפעת וייס וד"ר איה אלידע

תקציר המחקר: עבודת המחקר שלי עוסקת בתולדות המזרחנות כתחום ידע אקדמי בפלשתינה/ישראל, ובשורשיה היהודיים-גרמניים, וזאת באמצעות בחינת חייהם ופועלם של מזרחנים בולטים ממוצא יהודי-גרמני שהיו לחוקרים במכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית בעשורים הראשונים לקיומו. במוקד העבודה ניצב ציר העברת הידע המזרחני, אשר טמון בו שינוי מהותי בטבע המפגש עם המזרח: ממפגש מדעי-טקסטואלי בגרמניה למפגש חי, פיזי, בפלשתינה/ישראל. אני מייחס חשיבות רבה לנסיבות מעברו של הידע הזה – עלייתם של המזרחנים, סוכני ההעברה, ממניעים ציוניים או הגירתם ממניעים פרגמטיים; והתמורות בארץ היעד – התגבשות לאומית ציונית וסכסוך יהודי-ערבי מתעצם, במרחב שהוא במהותו מרחב ערבי, דבר אשר בא לידי ביטוי בשפה ובתרבות. 
על רקע זה עומדות במרכז המחקר השאלות הבאות: באילו אופנים השפיעה ההגירה לפלשתינה/ישראל על המזרחנים היהודים-גרמנים, בפועלם המקצועי ובחייהם האישיים? מהם המודלים השונים שגיבשו אותם חוקרים להתמודדות עם המתח בין שני קצותיו של ציר הגירת הידע? כיצד התעצבה הדיסציפלינה המזרחנית האקדמית באוניברסיטה העברית, כאשר השורשים הגרמניים שמהם ינקה פגשו באוכלוסייה המקומית, בהסלמת האלימות בתקופת המנדט הבריטי, בצרכים הפוליטיים והביטחוניים של מדינת ישראל ובגישות מזרחניות בעלות מקורות אחרים? 
המחקר מבוסס על מגוון רחב של מסמכים ארכיוניים מאוספים אישיים ומוסדיים בארץ ובחו"ל, וכן על ראיונות אישיים.

תקציר ביוגרפי: אני תלמיד מחקר בחוג להיסטוריה, לו אני נאמן מאז ראשית לימודיי - תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה, ותואר שני בהיסטוריה, את שניהם סיימתי בהצטיינות. לצד לימודיי, השתתפתי בפרויקט Traces and Treasures of German-Jewish History in Israel (שיתוף פעולה בין מרכז מינרבה ע"ש פרנץ רוזנצווייג וארכיון הספרות הגרמנית במארבך, גרמניה) במסגרתו עסקתי בשימור, מיון וקטלוג ארכיוני מזרחנים יהודים-גרמנים בישראל. נולדתי וגדלתי בירושלים, אך כיום אני מתגורר בגבעתיים. נשוי למורן ואב לאחינעם. נגן בס חובב בדימוס.

פרסומים:

• “The Archive as a Storyteller: Refractions of German-Jewish Oriental Studies Migration in Personal Archives,” Simon-Dubnow-Institut Yearbook XVII (2018, forthcoming). 
• “Orientalist Collections at the National Library of Israel,” Geschichte der Germanistik 49/50 (2016), pp. 147-148.
• “A Man of Contention: Martin Plessner (1900–1973) and His Encounters with the Orient,” Naharaim 10.1 (September 2016), pp. 79-100.
• “'השייח': ניגודים ויזואליים ונרטיביים בדרך להבנת האוריינטליזם האמריקני בשלושה עשורי ניתוח,” סליל 10 (חורף 2016), עמ' 39-57.
• “'מַעלֶש, נסתדר': ערבית בפולקלור הפלמ”ח של שנות הארבעים,” היה היה 11 (סתיו 2015), עמ' 46-66.

מלגת נשיא תשע"ח