check
שנים | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

שנים

ד"ר אורית יושינסקי-טרופין

החוג לספרות כללית והשוואתית

קרא עוד

נושא המחקר: מוקצים בגוף ראשון: כינון הזהות של מספרים מוקצים במונחים של פסולת, לכלוך וזיהום.

מנחים: פרופ' חנן חבר ופרופ' עמינדב דיקמן.

תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בכינון הסובייקט הבזוי (the abject subject) בשלושה טקסטים מספרות המאה העשרים: מסע אל קצה הלילה (Voyage au bout de la Nuit) ללואי-פרדינן סלין, הטרילוגיה של בקט (Molloy / Malone Meurt / L’Innommable) וחזירויות (Truismes) מאת מארי דריאסק. המחקר מתרכז בשני צירים: הסובייקט של האידיאולוגיה והסובייקט האתי. מתקיימת קריאה ביקורתית בתיאוריות מרקסיסטיות ופסיכואנליטיות (ז'אק לאקאן, ז'וליה קריסטבה, לואי אלתוסר, סלבוי ז'יז'ק), הקושרת בין השילוש הלאקאנייני ה"סימבולי", ה"דמיוני" וה"ממשי" ובין מושג הבזות של קריסטבה, לבין מושג האידיאולוגיה על פי אלתוסר וז'יז'ק. המחקר מתרכז בשני צירים: הסובייקט של האידיאולוגיה והסובייקט האתי. מתקיימת קריאה ביקורתית בתיאוריות מרקסיסטיות ופסיכואנליטיות (ז'אק לאקאן, ז'וליה קריסטבה, לואי אלתוסר, סלבוי ז'יז'ק), הקושרת בין השילוש הלאקאנייני ה"סימבולי", ה"דמיוני" וה"ממשי" ובין מושג הבזות של קריסטבה, לבין מושג האידיאולוגיה על פי אלתוסר וז'יז'ק. הציר האתי נשען באופן ביקורתי על האתיקה של עמנואל לוינס. טענתי היא כי המספרים ברומנים הנדונים מרחיבים את מושג הסובייקט האתי של לוינס. בעוד שלוינס רואה בסובייקט האתי ובאחר שלו יצורים אנושיים בלבד, המספרים ברומנים, על מורכבותם ואי-אנושיותם, קוראים להרחבת האחריות האתית גם כלפי האחר המפלצתי או הלא-אנושי. בנוסף לכך, נדונה שאלת מעמדם של המספרים כסובייקטים אתיים.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר שי זקס

החוג לפילוסופיה

קרא עוד

נושא המחקר: "הכל מספר" - הגרסה הטרנסנדנטלית: על הכוח המדה בביקורת התבונה הטהורה

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר רועי וילוז'ני

החוג לשפה וספרות ערבית

קרא עוד

נושא המחקר: עיונים בכתאב אל-מחאסן של אחמד בן מחמד אל-ברקי (מת 888/894)

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר שרון וייסר

החוג למדע הדתות

קרא עוד

נושא המחקר: המחלוקת בין האידאלים של האפתייה (apatheia) ושל המטריופאתייה (metriopatheia) אצל קלמנס מאלכסנדריה, אוריגנס מקייסריה ואווגריוס פונטיקוס

תקציר המחקר: עבודת המחקר עוסקת בקשר שבין האסכולות הפילוסופיות העתיקות, ההגות של הפרשן היהודי פילון האלכסנדרוני והנצרות הקדומה. ביתר דיוק, התיזה בוחנת את ראשיתה והתפתחותה של מחלוקת פילוסופית, השייכת לתחום האתיקה, אשר הנגידה בין שתי האסכולות החשובות של העת העתיקה, הסטואה מחד והמסורת הפלטוניקו-אריסטוטלית מאידך. בעוד שהחכם הסטואי מצליח לבטל לגמרי את כל תשוקות נפשו (זהו האידיאל של האפאתייה), החכם האפלטוני-אריסטוטלי משיג מצדו איזון של התשוקות (מתריופאתייה), כלומר, שליטה של החלק העליון של נפשו על חלקה התחתון. הנחת העבודה היא, שבעקבות פילון, השיח הנוצרי יצר אתיקה חדשה בזכות תצורה חדשה וארגון מחדש של האידאלים האתיים הנובעים משתי האסכולות הללו.

פרסומים:

- “Self-knowledge and Contemplative life in Evagrius of Pontus" in A. Casiday (ed.), Re-Reading Evagrius Ponticus (Leiden: Brill, [to be published]).

- "La figure du prokoptôn chez Philon d'Alexandrie ou la proximité de la sagesse," in S. Inowlocki (ed.), Philon d'Alexandrie, un penseur à l’intersection des cultures gréco-romaine, orientale, juive et chrétienne (Turnhout: Brepols, 2009), 221-239.

- "Philo’s Therapeutae and Essenes: a Precedent for the Exceptional Condemnation of Slavery in Gregory of Nyssa?” in K. Berthelot (ed.), The Quest for a Common Humanity: Human Dignity and Otherness in the Religious Traditions of the Mediterranean (Leiden: Brill, [to be published]).

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

אושרי וייס

החוג לבלשנות

קרא עוד

נושא המחקר: הקשר שבין היכולת הפרגמאטית שמעורבת בהבנת שפה בהקשר לבין ביצוע משימות של שכילה.

תקציר המחקר: תחום המחקר שלי שייך למדעי הקוגניציה ואני עוסק בקשר שבין היכולת הפרגמאטית שמעורבת בהבנת שפה בהקשר לבין ביצוע משימות של שכילה (היסקים דדוקטיביים ואינדוקטיביים, שיפוט וקבלת החלטות). המנחים שלי לעבודת הדוקטור הם פרופסור יעל זיו מהחוג לבלשנות ופרופסור גי פולצר ממכון: "זאן ניקו" בפאריס. המחקר שלי משלב תיאוריות ושיטת מחקר של הבלשנות התיאורטית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית והניסויית.

מלגת נשיא תשס"ח

 

קראו פחות

ד"ר תאופיק דעאדלה

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד

נושא המחקר: שפת הציור של אסכולת הראת המאוחרת: שני כתבי-יד מאוירים של ח'מסה מאת נט'אמי כמקרה מבחן.

תקציר המחקר: עבודתי בוחנת את הציורים בשני כתבי יד מאויירים שנוצרו בעיר הראת, אפגניסתאן של ימינו, במחצית השניה של המאה החמש-עשרה. שני ההיבטים העיקריים הניבחנים בעבודתי הינם: ההיבט האיקונוגרפי מצד אחד וההשלמה שהיבט זה מקבל מהמרכיבים הצורניים בציור מצד שני. הטקסט של נט'אמי הועתק ואויר באסכולות ציור שונות שהתקיימו לפני, בו זמנית ואחרי אסכולת הציור ההראתית. הנחת היסוד עליה מתבסס הדיון, גורסת שהתפיסה הדתית בכלל ובמיוחד הזרם הצופי הנקשבנדי, השפיעו על הציירים באסכולה. הציורים נחקרים כטקסטים אשר יש למצוא את הדרך לפענחם. פענוח הטקסטים/ ציורים בשני כתבי היד יש בהם לתרום לקריאת שאר הציור מהאסכולה ההראתית. מלבד התרומה להבנת עומק הציור באסכלה האמורה, יש בעבודתי גם תרומה להבנת חלק מהלכי הרוח שהתקיימו בעיר שהייתה מוקד תרבותי שהשפיע על השושלות הבאות באיראן ובהודו.

 

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ענת דנציגר

החוג לספרות כללית והשוואתית

קרא עוד

נושא המחקר: בין כאב לכתיבה - הגוף האלגורי אצל קפקא ועגנון.

מנחה: פרופ' אילנה פרדס, ד"ר קרולה הילפריך

תקציר המחקר: המחקר מעמיד במרכזו ארבעה טקסטים ספרותיים, ומבקש לעקוב אחר גרעין תמטי שבמרכזו הצומת בין כאב ואלגוריה. שני מוקדים תיאורטיים ילוו את כתיבת המחקר: מחד, הגותו של וולטר בנימין אודות האלגוריה ויחסה להיסטוריה. מאידך, מחקרה המקיף של איליין סקרי אודות מושג הכאב. מושאי המחקר הספרותיים משתייכים לתחום שבין סוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20. התיאוריות הביקורתיות שאעזר בהן משתרעות בין סוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-21. מתודולוגיה: קריאה קרובה של היצירות הספרותיות, מתוך עיון השוואתי בטקסטים פרשניים ומטא-פרשניים; איתור של מוטיבים, סמלים ומבנים המתקשרים לגרעין התמטי המוגדר; בניית מודל תיאורטי להסבר מערכת הזיקות והקשרים בין ייצוגים של כאב ותצורות אלגוריות, על שלל הוריאציות שתצורות כאלו עשויות לשאת יישום המודל התיאורטי על הטקסטים הספרותיים.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר יואל גרינברג

החוג למוסיקולוגיה

קרא עוד

נושא המחקר: לקראת צורת סונטה: סונטיזיציה של הריטורנלו, הפוגה והרונדו במוסיקה תזמורתית בשנים 1720-1770

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר אילנה גולומביק-ציון

החוג למדעי הקוגניציה

קרא עוד

נושא המחקר: מעורבות מנגנוני סינכרון נוירונליים ביצירת ושליפת זיכרונות לפרצופים חדשים ולפרטים אישיים אודותם

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר סינתיה גבאי

החוג ללימודים ספרדיים ולאטינו אמריקניים

קרא עוד

נושא המחקר: שירתו של חוליו קורטאסר: אינטר-טקסטואליות ועקרון 'האחר' בספרות.

תקציר המחקר: נושא המחקר הוא הליריקה של חוליו קורטאסר והקשר הייחודי שלה עם תופעת האינטר טקסטואליות. הדבר יוביל להבנה של הדיאלוג כאמצעי ספרותי התורם לבנייה של 'זולתיות' אסתטית בשני צירים : מצד אחד, 'האחר הקורא' מול 'האחר/הקול הפואטי' ובציר השיני הטקסט הראשוני מול ההיפוטקסטים הקודמים לו. נקודת המוצא למחקר זה היא תיאוריית האינטר טקסטואליות אשר נוסחה אצל ג'נט, קריסטווה וריפאטר. העבודה תנתח את הביטויים האפשריים של האינטר טקסטואליות, אך תתמקד בעיקר באינטרטקסטואליות, או ב'היפרטקסטואליות' שהוגדרה על ידי ג'נט, אשר מצביעה על הקשרים הקיימים בין טקסט לבין אלה שקדמו לו. כמו כן, אקח בחשבון את תיאורית הדיאלוג של באחטין, שתוביל אותי, בסופו של דבר, אל עקרון 'האחר' אשר נותח, בין היתר, על-ידי עמנואל לוינס (באשר לעמנואל לוינס אבדוק בכתביו את הקשר האימננטי בין הזולתיות לבין האינטר טקסטואליות). יחד עם זה בעיקר אתמקד, מטבע הדברים, בתופעת 'האחר' בשירתו של קורטאסר. במסגרת הניתוח השירי, אשתמש במושג ההתגלות (visitation) של לוינס. אחת המטרות העיקריות של העבודה תהיה לבחון את מושג האינטר טקסטואליות, ומתוך כך להציע היבטים חדשים בפואטיקה הלירית של קורטאסר. אנסה ליצור מחקר פנומנולוגי שלא יכפה מודלים תיאורטיים מראש. ההתמקדות תהיה בשימוש בשפה ובאסטרטגיות הליריות המוצעות. בכוונתי לפתח תיאוריה שתוכל להקיף ולייצג את עיקר השירה הקורטאסריאנית. המחקר מתרכז בקשרים האינטרטקסטואלים של השירה של חוליו קורטאסר והפואטיקה של סטפן מלארמה, ובנוסף קשריה לפילוסופיה האקסיסטנציאליסטית.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר אסיה ברזניאק

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: תרבויות מיסיון ודפוסי ניצור והתנצרות במזרח ובמערב הנוצרי במאות ה-11-8

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר יוחאי בן גדליה

החוג להיסטוריה של עם ישראל

קרא עוד

נושא המחקר: פילנתרופיה יהודית-אירופאית בירושלים בזמן מלחמת קרים(1856-1853).

מנחה: פרופ' ישראל ברטל

תקציר המחקר: מלחמת קרים (1853–1856) היוותה נקודת שיא במעורבות האירופית באימפריה העות'מאנית ('השאלה המזרחית'). התעניינות זו באה לידי ביטוי בזירה היהודית בפעילות פילנתרופית עניפה בירושלים מצד 'המעצמות היהודיות' העולות במערב אירופה ובמרכזה. הפילנתרופיה היהודית באותן שנים הקימה מספר רשתות של מפעלי חינוך, חסד, רווחה ובריאות, שפעלו לשנות את אופי היישוב היהודי בעיר הקודש. המחקר סוקר פעילות זו, ועומד על היבטים שונים שלה: פוליטיים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים ודתיים.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות