שנים

נושא המחקר: פואטיקת המרחב בספריו המאוחרים של ס. יזהר.

תקציר המחקר: המחקר מתמקד בשאלות של תיאור המרחב הישראלי בספריו המאוחרים של ס. יזהר, שהתפרסמו במהלך שנות התשעים של המאה העשרים. על ידי ניתוח של תיאורים נופיים, מקומיים ויחסם לאדם, מבקש המחקר לראות את תמונת העולם והמקום כפי שהיא מופיעה אצל יזהר ואת מיקומה למול התרבות והחברה בישראל בכל הנוגע לשאלות קיומו של הבית הפרטי והלאומי ושל המרחב המקומי. כמו כן עוסק המחקר במרחב הישראלי-יהודי לעומת מרחב של זהויות אחרות הקיימות ובשאלות של ילידיות והתיישבות. התיאוריות הבאות לידי ביטוי בעבודה כוללות מאמרים וספרים מתחום הגיאוגרפיה ההומניסטית, מהמחקר הביקורתי על-אודות המרחב, מגיאוגרפיה ביקורתית, ומתיאוריות פנומנולוגיות של מרחב ואדם. כמו כן משתמשת העבודה בתיאוריות על מקומו של המרחב בשדה הספרותי ובחברה הישראלית.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: מבנים מגליתיים בארץ ישראל

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: מוות ותמורה בספרות האופנישד

תקציר המחקר: מחקרי הנוכחי חושף היבטים הנוגעים לתהליכי התמורה והשינוי הכרוכים במוות על פי האופנישדות, ושל מהות הטקסט האופנישדי והשימושים שייעדו לו מחבריו. תחומי עניין: מוות ותהליכים נפשיים הנוגעים למוות על כל היבטיו, שפה, טקסט וחיי הנפש, זהות וזכרון, יחסי מורה-תלמיד בהודו הקדומה, תרגילים רוחניים ופרקטיקות מדיטטיביות, הספרות הוודית והאופנישדית, ספרות סנקריטית, מיתולוגיה ובייחוד מיתולוגיה הודית, דקלום וודי.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: טביעת העיר עזה בתקופות ההלניסטית והרומית. ("The Coinage of Gaza in the Hellenistic and Roman Periods")

תקציר המחקר: "The Coinage of Gaza in the Hellenistic and Roman Periods") המחקר נערך בהנחייתם של פרופ' יורם צפריר ודר' לאה די-סגני מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, וכן בהנחייתה של פרופ' אלה קושניר-שטיין מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל-אביב.

העיר עזה לא נחקרה כראוי מבחינה ארכיאולוגית ואף המקורות ההיסטוריים אינם מעניקים לנו תמונה מקיפה אודות העיר ואופייה בתקופות ההלניסטית והרומית. לכן ישנה חשיבות גדולה וערך מיוחד ללימוד המטבעות העירוניים המהווים מקור מידע ראשוני בן התקופה הטומן בחובו מידע רב היכול לסייע בהבנת זהות העיר ואופייה, זהות תושביה בתקופות השונות ועוד.

מטרותיה העיקריות של עבודת המחקר הינן: א. הצגת קורפוס שלם ופרסום מדעי מלא של כלל הטיפוסים והוואריאנטים אשר נטבעו בעיר עזה בתקופות ההלניסטית והרומית תוך בחינת ההיבטים הנומיסמטיים השונים. ב. חקירת ההיבטים ההיסטוריים, התרבותיים והאומנותיים השונים המשתקפים במטבעות העיר ובטביעה העירונית.

לשם ביצוע המחקר הוגדרו מספר דרכי עבודה: א. ריכוז ועריכה של כל המידע הנומיסמטי שפורסם עד כה אודות המטבעות שנטבעו בעזה בתקופות הנדונות (ספרים, מאמרים, קטלוגים של מכירות פומביות ועוד). ב. בדיקה מחודשת של מטבעות שפורסמו בעבר ואשר ניתן יהיה לאתרם. ג. איתור ותיעוד של: 1. מטבעות שלא פורסמו ושמקורם אינו ידוע הנמצאים בידי אוספים ציבוריים (מוזיאונים, אוניברסיטאות, בנקים) ואוספים פרטיים בארץ ובחו"ל. 2. מטבעות שלא פורסמו ושמקורם בחפירות באתרים שונים בארץ-ישראל וסביבתה ואשר נמצאים בידי מוסדות ומכוני מחקר שונים. ד. מיון כל המטבעות לטיפוסים ווריאנטים והכנת קטלוג. ה. ניתוח המידע העולה מכלל החומר הנומיסמטי שייאסף, בזיקה לנתונים הארכיאולוגים ולמקורות ההיסטוריים.

חשיבות המחקר ותרומתו הצפויה לתחום: חשיבות עבודה זו הינה בראש ובראשונה בהצגת קורפוס שלם ובפרסום מדעי מלא של כלל הטיפוסים והוואריאנטים אשר נטבעו בעיר עזה בתקופות הנדונות. לימוד וניתוח המטבעות והנתונים העולים מהם, יובילו להבנת הטביעה, הכלכלה וההיסטוריה העירונית בתקופות הללו, ויאפשרו יצירת כרונולוגיה נומיסמטית מסודרת. כמו כן, בחינת ההיבטים הטכניים והעיטוריים של מטבעות העיר, תוך כדי השוואתם למטבעות ערים אחרות ולממצאים אחרים מן התקופות הנדונות, יאפשרו יצירת תמונה שלמה ורחבה יותר מזו הקיימת במחקר כיום, של העיר עצמה ומטבעותיה וכן של מטבעות ערי ארץ-ישראל בכללם.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: תחיית תרבות יידיש במחנות העקורים בגרמניה בראי עיתונות שארית הפליטה.

תקציר המחקר: תקופת קיומם של מחנות העקורים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה קצרת ימים, מספר שנים בלבד. ועם זאת, החיים היהודיים החיוניים שנוצרו במסגרתם ובפרט הפעילות התרבותית הענפה שאפיינה חיים אלה מייחדים תקופה זאת מבחינה היסטורית. אלפי ניצולי השואה שהתקבצו במחנות העקורים בגרמניה לאחר המלחמה החלו לשקם אט אט את חייהם; רבים מהם נישאו, הולידו ילדים וניסו לאסוף מחדש את שברי חייהם. אולם השיקום לא לבש רק אופי פרטי ועד מהרה הוא קיבל ביטוי נרחב גם במישור הציבורי. הנהגה מקומית החלה מתרקמת במחנות השונים, מערכת חינוך נוסדה ומעל לכל החלה להתקיים פעילות תרבותית נמרצת שהתנהלה רובה ככולה ביידיש. אחד הביטויים הבולטים ביותר לעשייה תרבותית זו הייתה העיתונות רחבת ההיקף ביידיש שנוצרה במחנות העקורים, עיתונות אשר כללה מעל למאה כותרים שונים ומגוונים אשר השתרעו על פני אלפי עמודי דפוס. ואמנם, גודש הפרסומים העיתונאים והאינטנסיביות יוצרת הדופן של הופעתם הופכים מקור היסטורי זה לצוהר חשוב שדרכו ניתן לבחון לא רק את קורות המחנות השונים ואופן התפתחותם, אלא גם את חיי הרוח של הניצולים ואופי תרבותם הפנימית. העיתונות ביידיש במחנות העקורים הייתה כר נרחב לפעילות פוליטית ולמאבק ציוני, אך במקביל, ובלא שהדבר עמד בסתירה כלל, היא הפכה למוקד של עיסוק פורה בספרות ובתרבות יידיש. העיתון הפיץ והביא את תרבות יידיש לקהל הקוראים - בפרסומן המחודש של יצירות ספרות קלאסיות, בהנצחת סופרים ומשוררים שנספו בשואה ובפרסום כתביהם ובדיווח נרחב על תיאטרון היידיש שצמח במחנות ובהשפעתו החברתית – אך גם היה אמצעי ליצירה ועשייה ספרותית חדשה ביידיש – בפרסומן של יצירות ספרות ושירה של ניצולים תושבי המחנות ובעידוד כתיבתן של יצירות אלה ובאמצעות יצירת קשר מיוחד מעל גבי העיתון עם סופרי יידיש ועם מרכזי ספרות יידיש בארצות-הברית, בקנדה ובדרום אמריקה ובפרסום יצירות חדשות של סופרים אלה תוך דיון הדדי. העיסוק הנרחב בספרות ובתרבות יידיש במחנות העקורים בגרמניה ולמעשה ניסיון החייאתה של תרבות זאת לאחר המלחמה, אם דרך הנצחת היצירה מלפני המלחמה ואם דרך יצירה חדשה אחריה, כאמור, הוא רב עניין. למעשה, תופעה זאת הייתה כה ערה עד כי ניתן לקבוע כי בעצם נוצר במחנות בתקופה זאת מעין מיקרוקוסמוס של תרבות יידיש חדשה ופעילה, מיקרוקוסמוס קצר ימים שהתקיים רק שנים מעטות ושעם קום מדינת ישראל והתרוקנות מחנות העקורים וסגירתם בא אל קיצו. בעבודת הדוקטור ברצוני לעמוד על תופעה זאת. דרך ההתחקות אחר המקורות הראשוניים העשירים שהותירו אחריהם העקורים בשפתם שלהם, ביידיש, ובאמצעות מקורות מסייעים נוספים כדוגמת עדויות וחומר ארכיוני אחר, אבקש לנסות לצייר תמונה של מקומה של תרבות יידיש במחנות העקורים בגרמניה ושל התפקיד החברתי החשוב שהיא מילאה בחיי אנשי שארית הפליטה; תמונה של ניסיון החייאתה קצר המועד של תרבות יידיש , ניסיון שהיה למרבה הצער – בהיבט הציבורי, בעל התנופה והרחב הזה – גם שירת הברבור שלה.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: האופרה "לינה" מאת אמילקרה פונקיאלי: היסטוריה, סגנון וקבלה

תקציר המחקר: מחקר זה מנסה להגדיר את קורפוס האופרות שנכתבו בז'אנר הסמיסריה באיטליה במחצית השניה של המאה ה- 19, לאתר אותן, ולנתח אותן דרמטורגית ומוסיקלית תוך בחינה מדוקדקת של התקבלות האופרות. המחקר מנסה לעמוד על מקומו של הז'אנר בעשייה התרבותית באיטליה סביב העשורים של איחוד איטליה, וכן להסביר את הטרנספורמציה שעבר לקראת סוף המאה לכיוון האופרה הריאליסטית והוריזמו.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: מוסיקה אירופית אמנותית מסוף המאה ה-16

תקציר המחקר: עבודתי עוסקת במוסיקה אירופית אמנותית מסוף המאה ה-16. מדובר בתקופה של חיפוש אחר דרכים חדשות להבעה מוסיקלית, תקופת 'נסיונות מוסיקליים' המתאפיינת בהרבה 'פעמים ראשונות': נעשים הניסיונות הראשונים בשירת הסולו הבימתית של מדיום האופרה, למשל. אך זוהי, בד בבד, גם סופה של תקופה בה מולחנים אחרוני המדריגלים והמוטטים בסגנון ה'רנסאנסי' המקהלתי. המחקר שלי נדרש לשאלה: האם 'הניסויים המוסיקליים' הם נחלתם הבלעדית של המדיומים החדשים, או שמה נעשו 'ניסויים' גם על גבי מוסיקה 'בסגנון הישן': האם יש משהו חדש באופן מהותי במוסיקה "א-קפלה" מקהלתית שהולחנה בסוף המאה ה-16? אנסה להראות שהתיאורטיקן המרכזי של סוף המאה ה-16, ג'יוזפו צרלינו (Gioseffo Zarlino), רומז בכתביו על שינויים מרחיקי לכת שנעשו דווקא בתחום המוסיקה 'הישנה', ושהפכו אותה להבעתית יותר משהייתה לפני כן. הרעיון המרכזי של צרלינו הוא שמצלול הרמוני עשיר הוא תנאי הכרחי להבעתיות מוסיקלית. בזאת, צרלינו שואף לתקן עיוות שהיה במוסיקה המקהלתית הרב קולית עד לאותו זמן: דהיינו חוסר היכולת של מוסיקה זו להניע את רגשותיו של המאזין, וזאת בשל דלותה ההרמונית. מחקרי שואף להראות את צרלינו, פחות כאותו שמרן הנאבק כנגד חידושיו של תלמידו, אלה כשותף לרוח החדשנית והנסיונית של התקופה. דרך ניתוח מוסיקלי המתמקד בממד ה"אפקטי" של יצירות מקהלתיות מסוף המאה ה-16, אנסה להוכיח את קיומו של תת-סגנון מיוחד, 'פאן-הרמוני', שהתפתח במוסיקה רב קולית, רגע לפני שנעלמה, אצל מלחינים כגון פייר-לואיג'י דה פלסטרינה ואורלנדו די לאסוס ואחרים.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: יחס והיסטוריות בפואטיקה של פרידריך הלדרלין.

תקציר המחקר: המחקר מתמקד בבחינה פילוסופית של הכתבים התאורטיים של הלדרלין בעיקר ביחס למחשבה הפילוסופית בזמנו (הגל, שלינג, פיכטה) מחד ולמיסטיקה הנוצרית שקדמה לו מאידך.
באופן כללי, המחקר מתמקד בפילוסופיה האידאליסטית הגרמנית מסיום המאה ה18 ועד למחצית המאה ה19 ובניסיון לאתר את המקורות שלה בתיאולוגיה הנוצרית של ימי הביניים.
כך, תחום-המחקר הוא בינתחומי בעיקרו בין מדעי-הדתות (תאולוגיה), פילוסופיה, ספרות השוואתית ולימודי גרמנית.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: הביקורת הפוסט-סטרוקטורליסטית על הבלשנות.

תקציר המחקר: עבודת הדוקטורט עוסקת בביקורת הפוסט-סטרוקטורליסטית על הבלשנות ובהשלכותיה התימטיות, המתודולוגיות והפוליטיות על הסוציו-בלשנות ועל חקר השיח. העובדה בוחנת מקרי מבחן בלשניים-פוליטיים בני זמננו, במטרה להציג מתודולוגיה משולבת של תיאוריה בלשנית-ספרותית-פוליטית.

מלגת נשיא תשס"ח

תקציר המחקר: מחקרי עוסק בשאלת הזהות או ההשתייכות של הקהילות היהודית והשלזית בעיר גרמנית לשעבר קטוביצה (Katowice) בין שתי מלחמות העולם. עיר זו, בדומה ליתר האזור של מזרח שלזיה עילית, הועברה מגרמניה לפולין אחרי מלחמת העולם הראשונה. אני בוחנת את הדינמיקה של שינוי ההגדרה העצמית אצל היהודים והאוכלוסייה השלזית דרך התמקדות בהשפעתם של שינויים פוליטיים וחברתיים בעיר שצורפה לרפובליקה הפולנית ועברה תהליך מואץ של פולוניזציה. במחקרי אני מתרכזת בפרק זמן של 13 שנים, משנת 1921, היא שנת משאל העם בשלזיה העילית, ועד לשנת 1934, כאשר פולין וגרמניה חתמו על חוזה אי התקפה בינהן. התמקדות באזור הגבול הנייד הינה מרתקת משום שעל האוכלוסייה היה להגדיר את עצמה מחדש בצורה לאומית בהתאם לדרישות הרשויות תוך מספר שנים. העימות בין ההגדרה ה"רשמית" הנדרשת ובין ההגדרה העצמית של התושבים הוא מקרה בוחן מסקרן של הגדרת זהות מצידה של אוכלוסיית גבול.

פרסומים:

“Zbąszyń, 1933”, Scripta Judaica-Cracoviensia, Jagiellonian University, vol. 7, 2009, pp. 115-121.

„Schlaraffia in Krakow (1909-1938) “, Ars Regia, Warszawa, 2010, forthcoming.

“Leo Baeck and Leon Ader: A Friendship Reflected in Correspondence”- preparing to publish in The Leo Baeck Institute Yearbook, Oxford University Press.

"Schlaraffia w Krakowie: historia i dzialalnosc", in Anna Kargol (ed), Na Wschodzie Krakowa. Wolnomularstwo i jego okolice od XVIII do XXI wieku, Krakow, 2010, forthcoming.

“Central Europe in the Middle East: The Russian Language in Israel”, in Tomasz Kamusella and Motoki Nomachi (ed), Borders of Identity and Language in Modern Central Europe, 2011, forthcoming.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: המנצוריה בסולטאנות הממלוכית – סוגיות פוליטיות, חברתיות וצבאיות.

תקציר המחקר: המחקר נועד לעמוד מקרוב על טיבה של סיעה פוליטית-צבאית ממלוכית שהיוותה את עמוד התווך של השלטון הממלוכי בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14. סיעה זו הורכבה מממלוכים (עבדים צבאיים) של הסולטן קלאון (1279-1290) והיא מכונה "המנצוריה", בהתייחסה לכינוי המלוכה שנטל לעצמו קלאון: "אל-מנצור". המנצוריה (או חלקים ממנה) היא ששלטה למעשה בסולטנות הממלוכית המוקדמת, ממותו של קלאון ועד ראשיתה של תקופת שלטונו השלישית של אל-נאצר מחמד בן קלאון (1310). הממלוכים הינם עבדים צבאיים שהובאו בהיותם נערים צעירים לשטחי הסולטנות הממלוכית (מצרים וסוריה רבתי) מאזורי הערבה האירו-אסיאתית. בהיותם בשטחי הסולטנות הם אוסלמו, עברו הכשרה צבאית ועיונית, ולאחר ששוחררו מעבדותם יכלו להתקדם בסולם הדרגות, לאייש את עמדות המפתח בצבא ובממשל ואף לכבוש את כס הסולטנות. בכוונתי לדון במחקרי בפרוטרוט בנקודות הבאות: (א) מוצא הממלוכים של המנצוריה; (ב) תהליך רכישתם, הובלתם, הכשרתם ואימונם; (ג) הקריירה שלהם כמפקדים בכירים (אמירים) בצבא הממלוכי; (ד) התנהלותם הפוליטית ומקומם בפוליטיקה הממלוכית; (ה) היבטים צבאיים העולים מתיאור קרבותיהם; (ו) הווי ותרבות הניכרים באורח חייהם. דוד איילון (1998-1914) הניח את היסודות העיקריים לחקר הממלוכים. במחקריו הרבים הוא דן באספקטים שונים של התופעה הממלוכית, ומסקנותיו, באופן כללי, מקובלות גם כיום. אלא שאיילון כתב את מרבית מחקריו בתקופה בה לא היו נגישים מקורות היסטוריים כה רבים כפי שמצויים בידינו כיום, וודאי שלא במהדורות מדעיות מודפסות או במאגרי מידע אלקטרונים (ראה להלן). תקופת הסולטנות הממלוכית זכתה אמנם להתייחסות מצד חוקרים נוספים זולת איילון, אולם עדיין מניינם של אלה הינו זעום. בכוונתי אפוא לבדוק באופן יסודי, על-סמך "קבוצת המחקר" שנזכרה לעיל, את הסוגיות שצוינו ובכך לשפוך אור נוסף על התופעה הממלוכית. בייחוד ברצוני להתחקות אחר דרכי התנהלותה של הפוליטיקה הממלוכית וההווי התרבותי שרווח בקרב החברה הממלוכית. מתודת המחקר תהיה אפוא פרוזופוגרפית. היא תתבסס על מאגר נתונים ממוחשב שאאסוף על אודות מאות מהממלוכים המנצורים. חומר המקורות שעליו אתבסס יכלול לא רק מהדורות מודפסות של כרוניקות, ספרות גיאוגרפית ומילונים ביוגרפיים מהתקופה הממלוכית, אלא גם כתבי-יד של חיבורים מסוגות אלו אשר טרם ראו אור. כמו כן אתבסס על כתובות אפיגרפיות. העובדה כי חלק ניכר מספרות המקורות שנזכרה מצוי כיום אף באתרי אינטרנט ובמאגרי מידע אלקטרונים נוספים, יהיה לי לעזר רב במחקרי וזאת בשל אפשרות החיפוש הממוחשב, המאפשר סריקה מהירה של אלפי עמודים במספר שניות. תקוותי היא שמחקרי יבהיר, יחדד ואף יחדש במקומות מסוימים, את עקרונות "המודל הממלוכי" שהניח בשעתו איילון.

פרסומים:

“The Kitāb futūh al-Shām of al-Qudāmī as a Case Study for the Transmission of Traditions about the Conquest of Syria”, Der Islam, 84 (i, 2007), pp. 17-45.

"התאסלמותו מאונס של הרמב"ם: ידיעה חדשה". פעמים, 110 (תשס"ז), עמ' 8-5.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: המדרש המכונה 'שיר השירים זוטא' – נוסחו, תכניו וקורותיו.

תקציר המחקר: מדרש 'שיר השירים זוטא' הינו מדרש פרשני על מגילת 'שיר השירים'. הוא פורסם לראשונה במקביל מכתב יד המצוי בספריית פרמה הן בידי שלמה בובר [1894], שכינהו 'שיר השירים זוטא', והן בידי שניאור זלמן שכטר [1896-1894], שכינהו 'אגדת שיר השירים' [והזכיר כתב יד חלקי נוסף, גם הוא מפרמה]. בשנת 1978 פרסם צבי מאיר רבינוביץ' בספרו 'גנזי מדרש' כתב יד חלקי נוסף של המדרש, מגניזת לנינגרד [סנט פטרבורג], ובספריית ה-JTS בניו יורק ישנו כתב יד שלם נוסף של מדרש זה, שלא פורסם מעולם. המחקר כמעט שלא עסק במדרש זה, והמחקרים המועטים הנוגעים בו עוסקים בנושאים שונים הנזכרים בתוכו, אך אין כלל עיסוק בו כחיבור שלם [להוציא דברי בובר ושכטר במבואות לספריהם]. בעבודת המחקר שלי בכוונתי לעסוק במדרש זה כחיבור שלם, מתוך כוונה להקיף היבטים שונים הנוגעים בו, אשר יצטרפו יחד לתמונה שלימה ובהירה עד כמה שאוכל. בין הנושאים בהם עוסק המחקר שלי: * בירור נוסחי המדרש המדויקים והשוואת כתבי היד זה לזה, תוך העמדת מהדורה מדעית 'דיפלומטית' של המדרש * בירור המבנה המיוחד של מדרש זה, שבו רוב הסעיפים קצרים ותמציתיים, להוציא שני סעיפים בפרק הראשון, שהם ארוכים ביותר ומהווים את רוב המדרש * אופיו של החיבור - ענייני צורה [לשון, שמות, מקומות, ריאליה, אמצעים ספרותיים וכו'] וענייני תוכן ומגמה [הנושאים והתכנים, אמונות ודעות, מטרות, מסרים וכדומה] * מקורות החיבור ומקבילותיו * דרכי עריכת החיבור והמועד בו נערך * תפוצת המדרש והחיבורים המצטטים ממנו * ומדוע לא נדפס החיבור לאחר המצאת הדפוס. בחקר מדרש זה כחיבור עצמאי ברצוני להחזיר יצירה זו אל המעמד שאבד לה עם השנים, ולהעמיד מהדורה מדעית שלה על מדף ספרות האגדה של חז"ל, כחלק מתוך עולם שלם. מדרשים רבים מצויים בידינו רק במהדורות מסורתיות וכתבי היד שלהם טרם פורסמו, וכתוצאה מכך ספרות חז"ל עדיין אינה פרושה לפנינו במלוא תפארתה ורבגוניותה. תקוותי היא כי מחקרי יתרום להשלמת עולמה של ספרות זו, ויוכל גם להוות בסיס או להיות לעזר במחקרים בתחומים נוספים - כגון מחקר הלשון, ההיסטוריה, הפילוסופיה ועוד - וכך יעשיר נושאים שונים ומגוונים.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: The Drug Policy of the United States and Germany from the Opium War to the Second World War

תקציר המחקר: Jonathan Lewy is a fellow of the Richard Koebner Center for German History, a PhD candidate at the History Department as well as a member of the Honors Program at the Hebrew University. He attended the Hebrew University in Jerusalem, Ludwig Maximilians University in Munich, and the University of Wisconsin – Madison, as a George L. Mosse fellow. He expects to complete his dissertation in December 2009 on “The Drug Policy of the United States and Germany from the Opium War to the Second World War.”

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: פיסיוגנמיה של גנוסטיקאי: הגנוסיס כתופעה תרבותית.

תקציר המחקר: עבודת הדוקטורט שלי הינה ניסיון להבין את התופעה הגנוסטית, אותה "כפירה" נוצרית שהתקיימה במאות הראשונות לספירה, כתופעה שהינה תרבותית במהותה, אם כי היא מציגה "סימפטומים" דתיים. הגנוסיס, לפי השחזור המוצע על ידי, היה לא פחות מניסיון לבחון, לאתגר לנסח מחדש, ולעיתים אף לקעקע את אותן הנחות היסוד התרבותיות שהיו משותפות כמעט לכולם בעולם היווני רומי של המאות הראשונות, ושהיוו את בסיסו של השיח בין הקבוצות השונות שאכלסו עולם זה. שלושה נושאים עיקריים נבחנים בעבודתי: היחס הגנוסטי למין, מגדר והטרונורמטיביות, היחס הגנוסטי לעבר ולמסורת וכן השיח הגנוסטי אודות האלוהות. במקביל, וכדי לשפוך אור על התופעה הגנוסטית בהקשר רחב ככול האפשר, נערכות שלושה השוואות פנומנולוגיות לתופעות מודרניות: השוואה רעיונית בין הגנוסיס לבין הפמיניזם הרדיקלי, השוואה בין הריטואל הגנוסטי לבין "ריטואלים" המקובלים בקרב קהילות קוויריות דהיום, וכן השוואה בין קבוצות בתנועה הגנוסטית ולבין קהילת הדווידיאנים מואקו, טקסס, גם ביחסם למסורת וגם, באופן כללי יותר, כ"סטייה שורשית" (Radical Deviance) אל מול התרבות השלטת. תקוותי היא שמחקרי יתרום להבנה מעמיקה ומעודנת יותר של התופעה הגנוסטית בהקשרה ההיסטורי ויסייע גם בהבנת מקבילותיה המודרניות. רבות מן השאלות בהם התחבטו הגנוסטים הינם שאלות בהן מתחבטת התרבות המערבית בימינו, ואף כי לא סביר שנחפוץ לאמץ את תשובותיהם כפשוטן, להרהורנו הן בהחלט ראויות.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: מודל לאישוש מדעי המתבסס על רעיונות מתוך תורת הסיבוכיות במדעי המחשב.

תקציר המחקר: בסיס עבודת הדוקטורט שלי הוא מודל לאישוש מדעי המתבסס על רעיונות מתוך תורת הסיבוכיות במדעי המחשב. במסגרת תורת הסיבוכיות היו בעשורים האחרונים מספר רב של התפתחויות משמעותיות בנושאים הקרובים לתחומי מחקר השייכים באופן מסורתי לפילוסופיה. כך למשל ישנו עיסוק אינטנסיבי בשאלות הנוגעות לטיבו של ידע וכן חשיבה חדשה על מהי הוכחה. מטרתי הכללית במחקר היא לבחון חלק מההתפתחויות הללו בעיניים פילוסופיות ולראות כיצד הן רלוונטיות לדיונים בתוך פילוסופיה. הנושא הספציפי בו אני מתמקד הוא מודל של הוכחה במדעי המחשב הקרוי "הוכחות אינטראקטיביות" אשר פותח מאז שנות השמונים. על-ידי שימוש בעקרונות העומדים בבסיס המודל הזה אני מציע תורת אישוש אלטרנטיבית למדעים אמפיריים במסגרת פילוסופיה של המדע. אני מקווה שתורה זו, שאני מכנה "אישוש אינטראקטיבי" תוכל להוות חלופה ראויה לתורת אישוש בת קיימא ובסיס לדיון בפילוסופיה של המדע.

מלגת נשיא תשס"ח