check
שנים | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

שנים

ד"ר אפרת ברט

החוג למוסיקולוגיה.

קרא עוד

נושא המחקר: ערב ומערב: השפעת המפגש עם המזרח על מלחיני הזמר העברי המוקדם (1960-1920)

מנחה: פרופ' נפתלי וגנר

תקציר המחקר: בעבודה אנתח שירים של מספר מלחינים מהתקופה האמורה, ואראה באמצעות לחניהם כיצד הם התייחסו למזרח שפגשו לראשונה זה אך לא מכבר. העבודה משלבת גם רקע הסטורי ותקופתי להבנת הקרקע שממנה צמחו השירים.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

רעות ברזילי

החוג לספרות אנגלית

קרא עוד

נושא המחקר: שייקספיר והתנועה האנטי-תיאטרלית.

תקציר המחקר: הדוקטורט שלי עוסק בקשרים שבין ייצוגי התיאטרון במחזות של וויליאם שייקספיר לבין הפולמוס לגבי התיאטרון ומהותו באנגליה בתקופה הקדם מודרנית. אני מתעניינת במיוחד בהיקרויות של אלמנטים אנטי-תיאטרליים במחזות. תחומי עניין נוספים שלי הם פמיניזם וזכויות בעלי חיים.  

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר נח בנינגה

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: חומריות בדרגת האפס: התרבות החומרית של אסירים באושוויץ, 1940 – 1945

תקציר המחקר: הדוקטורט שלי עוסק במימד של מחנה הריכוז הנאצי שקיבל עד כה רק תשומת לב מועטה: בכוונתי לחקור את תנאי הקיום התת-ספיים של האסירים באושוויץ כפי שהם משתקפים ב-"תרבות החומרית" שלהם.

בזאת הכוונה היא להסיט את נקודת המבט מהאלמנט שקיבל תשומת לב רבה – מנגנון ההשמדה ופעולתו – ולהתרכז במקום זאת בנקודת המבט של האסירים באושוויץ ובתנאי קיומם, שבחלק מן המקרים היו גם התנאים להישרדותם. התוצר הסופי של העבודה מתעדת להיות היסטוריה תרבותית של מחנה ההשמדה שיתבסס על חומרים שונים, ביניהן עדויות בעל-פה, זיכרונות כתובים (ממוארים ויצירות ספרותיות), תעודות ארכיוניות (לרבות תמונות), מחקרים היסטוריים קיימים, ושיירים ארכיאולוגיים (אובייקטים). המטרה בכך היא להציע פרספקטיבה חדשה עודות חווית ההישרדות במחנה, בהתבסס על שילוב של מקורות שטרם נחקרו באופן סיסטמאתי מן הזווית ההיסטורית. הנחת המוצא היא שההתמקדות ב-"תרבות חומרית" תוביל לתיאור חדש של אושוויץ, כזה שידגיש את חווית האסירים "מבפנים". שינוי הפרספקטיבה עתיד לתת בידינו כלים כדי לקרוא מחדש טקסטים מוכרים באור שונה.

את העבודה מנחה פרופ' משה צימרמן מהחוג להיסטוריה ומרכז קבנר להיסטוריה גרמנית.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר אורית אשל-בנינגה

החוג לבלשנות מבנית

קרא עוד

נושא המחקר: דקדוק הנראטיב באירית מודרנית.

תקציר המחקר: מחקרי הוא על דקדוק הנראטיב באירית מודרנית ספרותית. המחקר הוא מחקר בלשני הנערך במתודה המבנית, אך נעזר גם בתאוריות נראטולוגיות ושואף לתאר מבנים נראטיבים בלשניים בכלים קולנועיים. בין הנושאים בהם יעסוק המחקר: תיאור פונקציית הזמנים, גופים, דיאטזה ומבני פוקוס בטקסטמות השונות של הנראטיב.

הקורפוס הוא רומן מתחילת המאה ה-20 של הסופר האירי פרג או'קונור, וסיפורים קצרים של או'קונור וסופרים אירים אחרים מאמצע וסוף המאה ה-20. 

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר לינדה אמין

החוג ללימודי אסלאם ומזה"ת

קרא עוד

נושא המחקר: תנועות אסלאמיות בתורכיה ובמזרח אסיה

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ניב אלון

החוג למקרא.

קרא עוד

נושא המחקר: השוואה סוציו-לינגוויסטית של התרבות המצרית וספרות המקרא.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר רענן אייכלר

החוג למקרא

קרא עוד

נושא המחקר: מוקדי פולחן במקדש שלמה.

תקציר המחקר: מחקרי נעשה בחוג למקרא, בהנחיית ד"ר ברוך שורץ. בעבודה שלי אדון בין השאר במקורם של הארון, הכרובים, הכפורת והאשרה, באופיים בהשוואה למערכות פולחן אחרות במזרח הקדום, ובהשלכות נושאים אלה על היחס בישראל הקדום לפוליתיאיזם ולעבודת צלמים.

אני מתעניין גם ברטוריקה, ולימדתי את הנושא כמורה מן החוץ במכללה האקדמית הדסה ובמכללה האקדמית להנדסה ירושלים, וכמרצה אורח בתכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר רועי אופנהיים

מחשבת החינוך

קרא עוד

נושא המחקר: "לנוע בלי לזוז" - הזמן המוסיקאלי

תקציר המחקר: דוקטורנט בביה"ס לחינוך (מחשבת החינוך) העוסק בחקירה פנומנולוגית של מהות החוויה המוסיקאלית כחוויה אנושית ייחודית וחשיפת התנאים האפריוריים שלה, זאת מתוך ניסיון מחקרי להציג השלכות על מושג האדם. בהנחיית פרופ' עדנה אולמן-מרגלית ופרופ' יונתן כהן.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר מיכאל אבשטיין

שפה וספרות ערבית

קרא עוד

נושא המחקר: פילוסופיה, מיסטיקה ואזוטריקה: ההגות האסמאעילית והמיסטיקה באל-אנדלוס.

תקציר המחקר: עבודת הדוקטורט מתחקה אחר קשרים וזיקות - אולי גם השפעות - בין ההגות האסמאעילית-השיעית בימי הביניים למיסטיקה הסונית באל-אנדלוס. הבסיס ההיסטורי לתזה נעוץ באימפריה הפאטמית-אסמאעילית, אשר שלטה מהמאה העשירית ועד למאה ה-12 בצפון אפריקה ומצרים.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר הודא אבו מוך

שפה וספרות עברית

קרא עוד

נושא המחקר: אמיל חביבי בעברית.

תקציר המחקר: עבודת הדוקטור תדון במיקומו של אמיל חביבי בתרבות ובספרות העברית. העבודה תעסוק ביצירותיו של חביבי בשפת המקור, היינו הערבית, ובעיקר ביצירותיו שתורגמו על-ידי אנטון שמאס לעברית. המטרה של המחקר היא לבחון את הדרך שבה נוכח אמיל חביבי בקרב קהל הקוראים בעברית.

העבודה תנסה להתחקות אחרי הייצוגים השונים של חביבי בשתי השפות, תוך התייחסות מיוחדת לתרגומים לעברית. ייעשה בה ניסיון לבחון את השאלה: איך מוצג סופר ערבי בפני קהל הקוראים בעברית, ובמיוחד לאלה השייכים לתרבות הרוב? כדי לענות על שאלה זו אצטרך לערוך קריאה משווה בין היצירה בערבית לבין תרגומה בעברית כדי לעמוד בין השאר על הכוח של הטקסט וסגנונו למשוך ולדחות את קוראיו. במהלך הדיון אתייחס גם לאנטון שמאס כסופר פלסטיני שכותב בעברית ואשר יצירותיו זכו למעמד רם בתרבות העברית. לצורך זה, ייעשה דיון בפוליטיקה של התרגום והשפעתה על ההכרעות הפואטיות של המתרגם: למה בוחרים בטקסט מסוים לתרגמו ולמה מדירים טקסטים אחרים? מהם הקריטריונים התרבותיים והאתניים העומדים מאחורי בחירה זו? איך זה משרת את תרבות הרוב בתור תרבות הגמונית? ומהם היחסים הנרקמים או שיש שאיפה לרקום בין מיעוט לבין רוב? וגם: למה בוחרים לתרגם בתקופה מסוימת לעומת אחרת? איך זה משפיע על הצגת "האחר המתורגם" ועל קבלתו בתוך תרבות הרוב? אנסה לעמוד על מניעיו מאחורי הבחירות שעשה כמתרגם וזאת להבין את הטכניקות שדרכן הוא מנסה לפלס דרך לחביבי בספרות העברית. נוסף לכך, אנסה לבחון את רכיבי המינוריות שביצירותיו שאפשרו לו להיכנס לתרבות העברית מבלי לאיים עליה ועל הקוראים היהודים עצמם. למטרה זו אבחן יצירות אחרות של סופרים אחרים שתורגמו לעברית ונדחו, ואשווה בין חביבי לבינם.

המחקר יתמקד בעיקר בארבע יצירות של חביבי שתורגמו לעברית והן: סיפורים בודדים שתורגמו מתוך הספר 'שישיית ששת הימים' וכן 'האופסימסט' (1984), 'אח'טיה' (1988) ו'סאריא בת השד הרע' (1993).

חלק מהדיון יעסוק בתפיסת הרומן של חביבי כרומן המייצג את הקולקטיב הערבי בישראל. לצורך זה תידון דמותו של הערבי בכלל כאשר חביבי מהווה ערוץ שדרכו מייצרים דמות טיפוסית מסוימת. השילוב בין שתי התרבויות, הערבית והעברית, מאפשר פרישת עולם מחקרי שלם שיחשוף את יחסי הכוח בתוך כל אחת מן התרבויות ויאיר את מקומו של סופר מרכזי כחביבי בתרבות העברית.

מלגת נשיא תשס"ט

 

קראו פחות

נדב שרון

החוג להיסטוריה של עם ישראל

קרא עוד

נושא המחקר: קץ המדינה החשמונאית וראשית השלטון הרומי בארץ-ישראל (37-67 לפנה"ס)

תקציר המחקר: היסטוריה, היסטוריוגרפיה וההשפעות על החברה והדת של היהודים. מטרת עבודתי היא לחקור את התקופה הנ"ל, אשר בה בא למעשה הקץ על המדינה היהודית העצמאית האחרונה בארץ-ישראל עד הקמת מדינת ישראל. לפי דעתי זוהי תקופה משמעותית ביותר בהיסטוריה של עם-ישראל בכלל ועבור חלקו אשר ישב ביהודה בפרט. תקופה זו, אשר הייתה מרובת אירועים ותהפוכות גם בהיסטוריה העולמית, חשובה לא רק לגופה אלא גם להבנת התפתחויות שחלו לכאורה מאוחר יותר. על כן, מעבר להצגת תמונה היסטורית מלאה ככל שניתן של תקופה זו, מטרתי היא לבחון את השפעותיה קצרות הטווח וארוכות הטווח על החברה והדת של היהודים.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר שני שלגי

החוג למדעי הקוגניציה

קרא עוד

נושא המחקר: מדדים אלקטרופיזיולוגיים של מודעות לטעויות.

תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בזיהוי טעויות במח ומודעות אליהן. מחקרים אלקטרופזיולוגיים מראים כי יש במח רכיב המזהה שעשינו טעות גם אם לא היינו מודעים אליה. לאחרונה הראו גם כי ישנו רכיב נוסף הקיים רק לאותן טעויות שכן הגיעו למודעות. באמצעות שני רכיבים אלו, אני חוקרת את הלטרליזציה של טעויות – האם אנחנו עושים יותר טעויות בצד מסויים במרחב או האם אנחנו מודעים יותר לטעויות בצד אחד של המרחב. לשאלות אלו השלכות למטלות יום-יומיות כגון למידה, נהיגה וכד'. אני עורכת ניסויים בבני אדם (סטודנטים) ובחולים עם הזנחת צד (left hemineglect). המחקר מתבצע במעבדה למדעי המח ובבית לוינשטיין.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר דיאגו רוטמן

החוג ליידיש

קרא עוד

נושא המחקריצירה כביקורת תרבות: על מפעל התיאטרון של דזשיגאן ושומכר

תקציר המחקר: בעבודת המחקר אעסוק בבחינת מפעל התיאטרון של שמעון דזשיגאן וישראל שומכר בהקשר התרבותי, הלשוני וההיסטורי. דזשיגן ושומכר, צמד שחקנים יידים אשר זכו למקום מרכזי בתולדות התיאטרון ותרבות יידיש בפולין ובמדינת ישראל כאחד, התחילו את דרכם האמנותית כשחקנים בתיאטרון היידי האקספרימנטלי "אררט", בניהולו של המשורר משה ברודרזון, בעיר לודזש שבפולין. לאחר שנים ספורות של עבודה משותפת בלודזש עזבו יחד למרכז הוורשאי והקימו תיאטרון סאטירי עצמאי שזכה להצלחה רבה. הם המשיכו כמיקודם לשתף פעולה עם סופרים ומחזאים מרכזיים של התקופה (משה ברודרזון, י. מ. נודלמן ואחרים). התיאטרון של דזשיגן ושומכר התאפיין בהומור חד, בסאטירה פוליטית חריפה וייחודית ובכישרון משחק יוצא דופן. בתקופת מלחמת העולם השנייה המשיכו השניים את פעילותם האמנותית בברית המועצות, מדינה בה אחרי שנתיים נאסרו באשמת פעילות נגד המשטר הסובייטי. במדינת ישראל – עקב האיסור בשנים 1949-1951 לשחקנים מקומיים להופיע ביידיש, השתקעו בהתחלה במלון בריסטול בתל אביב כדי להופיע כשחקנים אורחים עד עלייתם לארץ בתחילת שנות החמישים. דזשיגן ושומכר זכו להצלחה יוצאת דופן בישראל ובתפוצות העולם דובר היידיש. בארץ הם התקבלו באהדה רבה לא רק על ידי קהל דוברי יידיש אלא גם על ידי מבקרי התיאטרון העברי – שהיה דבר יוצא דופן במפת התרבות הישראלית. התיאטרון הסאטירי שלהם נחשב כדוגמה ומודל לחיקוי לתיאטרון הסאטירי בעברית. למרות זאת, היתה למבקרי התיאטרון העברי טענה קשה כנגד הופעתם ביידיש. הדבר נתפש כבגידה לא רק לשונית אלא גם תרבותית ולאומית והיו ניסיונות להכריחם לפי החוק לחדול ו'לגיירם' לתרבות המקומית. כל הניסיונות האלה הסתיימו בכשלון. בתחילת שנות השישים הצמד נפרד. שומכר הצליח להופיע בתפקיד דרמטי בהצגה אחת בתיאטרון רפרטואר ביידיש לפני מותו ב1960 ושמעון דזשיגן המשיך את דרכו במסורת ה"במה הזעירה". הוא הקים להקת תיאטרון משלו בשם "משה ברודרזון" והתמיד להופיע עד 1980, כשהוא נפטר על הבמה, בזמן ששיחק במופע "דוקטוירים הייסן לאכן" (רופאים מצווים לצחוק) מאת שלום עליכם.

פרקטיקה תרבותית, חברתית, ולשונית זו אני בוחן במסגרת עבודת המחקר שלי. מחקרי ממשיך את עבודת הגמר שעסקה בשיח הודות התיאטרון היידי בישראל בעיתונות הישראלית בעברית וביידיש. בעבודה הנוכחית אני מתבסס בניתוח השיח האמנותי של דזשיגן ושומכר כפי שהוא משתקף בכשמונה מאות טקסטים וקטעים מתוך המופעים, במאות ראיונות עמם בעיתונות, באוטוביוגרפיה של שמעון דזשיגאן, ובחומר ארכיוני נוסף (מחברות בימוי, כתבים, רשימות). אני בוחן את דרכי פעולתם, אסטרטגיות וטקטיקות לקיום ופיתוח של מפעלם האמנותי, ואת השיח התרבותי הודותם, כפי שבא לידי ביטוי אלפי כתבות בעיתונות בשפות ובמדינות השונות בהן הם הופיעו (עיתונות ביידיש, בעברית, בפולנית, ברוסית, בצרפתית, באנגלית, בספרדית וכו').

דזשיגאן ושומכר הם מוסד תרבות מרכזי בתולדות התיאטרון היידי בכלל ובתיאטרון היידי בישראל בפרט. התיאטרון של השניים, ואחר כך זה של דזשיגן, הצליח לפתח במשך כחמישים שנה נרטיב ייחודי, בעל משקל וכוח נדירים. הופעותיהם הפכו להיות במדינת ישראל מוקד לעלייה לרגל, טקסים תרבותיים וחברתיים שהיו לחלק אינטגרלי ממחזור התרבות הישראלי. בסביבה תרבותית בה היידיש נתפשה כתרבות וכשפה לא רצויות, התאפשר, ביידיש הלודזשאית של השניים, לפחות לזמן מה, קיומה של תרבות אחרת. כישרונם יוצא הדופן בקליטת המציאות הישראלית הסובבת ותרגומה המרתק באמנות התיאטרון הסאטירי הפך להיות כלי מרכזי לביטוי וביקרות של המציאות הישראלית מכאן ומתן ביטוי ולגיטימציה, לפחות לזמן מה, לתרבות היידיש בישראל. דזשיגן ושומכר פיתחו קריאה חתרנית של המציאות הלוקאלית, תוך הבאת ביקורת לממסד הפוליטי, התרבותי והכלכלי, ולכן נקודת מבחן מרכזית להבנת התפתחותו של תיאטרון ותרבות היידיש בישראל. מפעלם התרבותי הוא לא רק דרך להגדרת תרבות אלא סינטיזה של מקומה של תרבות היידיש בישראל. במרכז המחקר עומדת השאלה מהו מקומם, תפקודם ואיפיונים של מפעל התיאטרון היידי והישראלי של דזשיגן ושומכר ובפרפרזה לדזשיגן, מהו כוחו של ההומור היידי, במערכת הכוחות המתנכרת שהתפתחה בישראל בין התרבות העברית לתרבות יידיש בין 1948 - 1980.

מלגת נשיא תשס"ח

 

קראו פחות

ד"ר יונתן רובין-רונן

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: פעילות אינטלקטואלית ומגעים בין-תרבותיים בעכו במאה השלוש-עשרה.

תקציר המחקר: עכו של המאה השלוש-עשרה הייתה בירתה של הממלכה הצלבנית השנייה, אשר הוקמה לאחר מסע הצלב השלישי, מסע שהיווה ניסיון אירופי לשקם את הממלכה לאחר התבוסה בקרני חטין (1187). במאה השנים בהן התקיימה ממלכה זו (1291-1191) הייתה עכו עיר נמל תוססת וסואנת, שהכילה בתוכה אוכלוסייה מגוונת ביותר. בנוסף לכך, העיר הייתה בית למחבריהם של כמה וכמה טקסטים. הקורפוס הכולל את הטקסטים הללו לא נדון מעולם במחקר כמכלול תרבותי, וחלק מהחיבורים הכלולים בו כמעט שלא נדונו במחקר כלל. מטרתי היא לאפיין את העולם התרבותי והאינטלקטואלי שמתוכו צמחו החיבורים האלה. בעבודתי אני בוחן הן את מאפייניה הכלליים של הפעילות האינטלקטואלית בעכו כלומר, למשל, את מרכזי הלימוד שפעלו בה, הן את עולם הידע והרעיונות שהתקיים בעיר בשדות שונים כמו לשון ותרגום, תיאולוגיה וגיאוגרפיה. לאורך העבודה מוקדשת תשומת לב רבה לשאלה באיזו מידה הושפעה פעילות זו מהפוטנציאל שהיה קיים במזרח הלטיני להעברת ידע בין תרבויות שונות. במובן זה ניתן לומר שאני בוחן את התפיסה המקובלת שלפיה האירופאים תושבי המזרח היו עסוקים בלחימה ובהישרדות ולכן לא למדו דבר משכניהם הנוצרים המזרחיים, המוסלמים והיהודים.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות