החוג למדעי הדתות
נושא המחקר: פרקטיקות במסורת אי-השניות הטיבטית, "השלמות הגדולה"
תקציר המחקר: נושא עבודת המחקר שלי הוא פרקטיקות במסורת של אי-שניות ושמה "השלמות הגדולה", ובכינויה הטיבטי "דזוגפה צ'נפו", תוך בחינה של אפשרות אימוצן הבין-תרבותי.
יד ביד עם הלימוד האקדמי שהיתי תקופות ממושכות במזרח למען למידה והעמקה בצורות תרגול מדיטטיביות שונות. בארץ, פעיל בעמותת "תובנה" ותלמיד במסורת הבודהיזם הטיבטי.
"תרגול טבעי וחקירה מכוונת – פרקטיקות במסורת של אי-שניות"
הפנייה אל מקורות הקיום ככלל, והקיום האנושי בפרט, למען הכרתם ומימושם בחיי התודעה לבשה צורות רבות במסגרת מגוון של חברות ותרבויות אנושיות. הפנייה אל מקור הקיום שילבה בין הניסיון לעמוד על דמותו, מאפייניו וזיקתו למציאות האנושית ובין הרצון להביאו לידי מימוש תבוני וחווייתי במרחב התודעה. מבין ההשקפות השונות אשר גובשו ונוסחו במהלך ההיסטוריה האנושית אנו מוצאים משפחה של השקפות ופרקטיקות בעלות גוון ייחודי של אי-שניות, שבלבן הטענה כי מקורו הראשוני של הקיום והתודעה האנושית אינם נבדלים באופן מהותי, אלא המקור המוחלט והטהור הוא שורשה של התודעה האמורה, ולפיכך זו יכולה להתוודע אליו באופן ישיר, מיידי ונטול תיווך. בעבודה זו תיבחן מסורת אחת מתוך משפחה זו, וזו היא מסורת "השלמות הגדולה" (Tib. rDzog Pa Chen Po), אשר מהווה את פסגת השקפותיה של הסיעה הקדומה בבודהיזם הטיבטי. במרכז עבודת המחקר תעמוד החקירה של הפרקטיקות המגוונות המופיעות במסגרת המסורת האמורה, שמטרתן מימוש תבוני ישיר של המציאות המוחלטת והטהורה בזרם התודעה האנושית. יתר על כן, החקירה של הפרקטיקות השונות מכוונת לשמש בסיס לבירור השאלה אודות האפשרות לאימוצן הבין-תרבותי, וזאת בעקבות היות חלק ניכר מהן בעלות אופי ישיר אשר אינו נסמך על סמלים תרבותיים אידיוסינקרטיים.
שאלות עיקריות:
במסורת הדזוגצ'ן אנו מוצאים דיון בשלושה מרכיבים יסודיים בחיי המתרגל והמתרגלת, ואלו הם ההשקפה, המדיטציה ואופן ההתנהלות בעולם. כאמור, עבודת המחקר תתרכז במדיטציה, ובמידה פחותה באופן ההיות בעולם, אך כהקדמה הכרחית היא תתייחס גם להשקפת המסורת בכל הנוגע למאפייניה של המודעות הטבעית ואופני השתלשלותה בעולם וכעולם. כפועל יוצא, העבודה מכילה בתוכה שני צבירים של שאלות מחקר, האחד פונה אל ההשקפה ואילו השני אל הפרקטיקות המיועדות למימוש ההשקפה בזרם התודעה האנושית.
השאלות הנוגעות להשקפה במסורת "השלמות הגדולה" סובבות סביב תהליכי ההאצלה של המודעות הטבעית את עולם התופעות, ובכללו התודעה האנושית. השאלות העיקריות אשר תיבחנה בעבודה ייגעו במאפייניה השורשיים של המודעות הטבעית, הלא הם המהות הריקה, הטבע הצלול והמודעות החומלת, ובנוסף תתייחסנה לרבדיה המשלימים של ההוויה הטהורה המכוננים את העולם, ואשר בשפת הטנטרה מכונים גוף (חומרי), דיבור (אנרגטי) ותודעה (רוחנית). לבסוף, חקירת ההשקפה תכלול גם התחקות אחר אופני הביטוי של המודעות הטבעית ברבדיה המשלימים, ובכלל זאת הביטוי דרך חמשת סוגי החוכמה הראשוניים, וההתגלמות בגוף האנרגטי העדין. יש לציין, כי שאלות המחקר ביחס להשקפה מיועדות לבסס תשתית קיומית לדיון העיקרי של העבודה באופני המימוש של ההוויה המרחב התודעה, שכן בהיעדר ההשקפה הפרקטיקות המצויות במסורת הדזוגצ'ן הופכות לטכניקות מדיטטיביות ומאבדות את הקשרן הקיומי הרחב ככלי המוליך את התודעה למקורה.
בלב העבודה מצויה, כאמור, החקירה אודות הפרקטיקות המכוונות לתמוך במימוש טבעה המקורי של התודעה בזרם התודעה האנושית, וזאת במסגרת מסורת קונטמפלטיבית מבוססת, הלא היא מסורת הדזוגצ'ן. חקירת הפרקטיקות השונות משלבת בין שלושה רבדים מרכזיים, ואלו הם הרובד התיאורי, הרובד של החיבור להשקפה, ורובד האימוץ הבין-תרבותי. במסגרת רובד החקירה הראשון השאלה העיקרית תעסוק במאפייניהן של הפרקטיקות השונות המתוארות במסורת "השלמות הגדולה", וזאת בהתבסס על ההנחיות המופיעות בכתבים השייכים למסורת זו, כמו גם על הנחיות שבעל פה מפי מורים חיים. הפרקטיקות אשר יזכו להתייחסות במסגרת העבודה יהיו כאלה המוגדרות במסורת כפרקטיקות מקדימות בעלות גוון שניוני של סובייקט הנמצא בהתכוונות למושא, יחד עם פרקטיקות המוצגות במסורת כבלתי שניוניות, משמע פרקטיקות בהן ההבחנה בין סוכן המכוון אל מושא אינה נוכחת עוד בתודעה. הווה אומר, החקירה מבקשת להקיף את הנתיב השלם המתואר בכתביה של מסורת הדזוגצ'ן, ובכלל זה פרקטיקות אשר עודן בעלות גוון חווייתי שניוני, שאינו עולה בקנה אחד עם ההשקפה הבלתי שניונית. בצוותא עם תיאור הפרקטיקות, הרובד השני של החקירה יתמקד ביחסים בין אלה לבין מימדיו של הקיום האנושי, הלא הם הגוף, הדיבור והתודעה. השאלה המרכזית אשר ברובד זה תהיה אודות התובנות הפנומנולוגיות, הפסיכולוגיות והקוגניטיביות הנחשפות הודות לאימוצן והגשמתן של הפרקטיקות בידי היוגי או היוגיני. בלשון אחרת, השאלה האמורה תבקש להתחקות אחר אופני ההבנה האפשריים, ואף המיטביים, של מימדי הקיום ככלל, ומימדי הקיום האנושי בפרט, כפי שאלו נחשפים ומעמיקים בעקבות מימושן של הפרקטיקות במסורת "השלמות הגדולה". יש לציין כי שני הרבדים האמורים שלובים זה בזה במסגרת כתביה של המסורת העוסקים בפרקטיקה, ולדוגמה כחלק בלתי נפרד מההתייחסות לפרקטיקות בלתי שניוניות מובאים תיאורים של התהליכים הקיומיים המתרחשים במהלך מימושן. לבסוף, בהסתמך על החקירה העיקרית של הפרקטיקות ותרומתן להבנת מימדי הקיום ומקורו, תתבצע חקירה נוספת ובמרכזה השאלה בכל הנוגע לאפשרות העברתן של הפרקטיקות המופיעות במסורת הדזוגצ'ן להקשרים תרבותיים שונים ומגוונים. הסיבה לחקירה זו היא עיסוקן הישיר של חלק ניכר מהפרקטיקות, ובמיוחד הדברים אמורים בפרקטיקות הבלתי שניוניות, במאפייניה התהליכיים והקיומיים של התודעה ללא שימוש בסמלים ייחודיים המחייבים השתייכות לתרבות מובחנת.
מלגת נשיא תש"ע