התכנית לדוקטורנטים מצטיינים

גבריאל אבן צור

גבריאל אבן צור

היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
abensourgabriel@gmail.com

קרא עוד

נושא המחקר: בין החוק האזרחי להלכה: תמורות במעמד המשפטי-חברתי של היהודים באלג'יריה הקולוניאלית (1914-1830)

שם המנחה: פרופ' ירון בן-נאה ופרופ' בני בראון

תקציר המחקר: תקופות משנה: התקופה הראשונה (1870-1830), המייצגת את שלב הארגוני-משפטי, מעיצובו ועד תום האמנציפציה המשפטית של הקהילה היהודית האלג'יראית. התקופה השנייה (1914-1870), תקופת הטמעת התמורות בקרב יהודי הארץ, חלחול החינוך והתרבות הצרפתית לכל שכבות הקהילה והתגברות תחושת השייכות והפטריוטיות הצרפתית – דווקא בעידן בו גברה העוינות של המתיישבים הצרפתים כלפיהם.

תקציר ביוגרפי: תלמיד לתואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמנינו. המחקר שלי עוסק בתמורות בחיי היהודים באלג'יריה של המאה הי"ט לנוכח הקולוניאליזם הצרפתי. מנחיי הם פרופ' ירון בן-נאה ופרופ' בני בראון.

פרסומים:

1) "God’s Plurality within Unity: Spinoza’s influence on Benamozegh’s Thought", Quest. Issues in Contemporary Jewish History. n.12, December 2017.

 

2) "Orthodoxie moderne," Dictionnaire du judaïsme français depuis 1944, Ed. Jean Leselbaum and Antoine Spire. Paris: Armand Colin, 2013, pp. 665-667.

 

"'וסוד אין טעם כלל': יחסו של הרב יוסף משאש להלכה בקבלה," פעמים 157 (2019), עמ' 134-107.

 

מלגת נשיא תשפ"א

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ח

 

 

קראו פחות
מיקה

מיקה אולמן

micka.ullman@mail.huji.ac.il

החוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום

קרא עוד

נושא המחקר: דפוסי בחירה ושימוש במערות קארסטיות מורכבות בשלהי הפרהיסטוריה של הלבנט

שם המנחה: אורי דוידוביץ', עמוס פרומקין

תקציר המחקר: משחר ההסטוריה האנושית ניצלו בני האדם חללים תת קרקעיים לתועלתם. מערות אשר שימשו כמחסות ואתרי פעילות ארעיים לקבוצות של לקטים-ציידים מוכרות בלבנט מאמצע התקופה הפלאוליתית התחתונה (לפני כ-600 אלף שנה). הפעילות במערות התעצמה לאורך התקופה הפלאוליתית התיכונה והתאפיינה בניצול חללים גדולים, מרווחים, מוארים ומאווררים היטב בסמוך לפתחן של המערות. באתרים אלו התנהלה קשת של פעילויות יום-יומיות כגון הכנת מזון וצריכתו, סיתות והתקנת כלים, התכנסות חברתית ולינה בסמוך למוקדי אש. לעיתים שימשו אותן מערות לקבורה, ככל הנראה בין פרקי השהות.
בתקופה הנאוליתית, בעקבות השינויים המהפכניים שנכרכו במעבר להתיישבות קבע ולייצור מזון, חל מפנה בדפוסי השימוש הפלאוליתיים בחללים תת-קרקעיים. לראשונה, החלו בני אדם לחדור למעמקיהן של מערות ארוכות ומורכבות, בעלות פתחים קטנים ונסתרים. לצד המשך הפעילות בחללים גדולים ומוארים, החל שימוש בחללים תת-קרקעיים עמוקים, קשים לתנועה והתמצאות, אפלים לחלוטין, הכוללים לעתים תופעות טבע ייחודיות כגון משקעי מערות. בחינה ראשונית של הממצא הארכאולוגי במערות אלו מרמז כי במספר פרקי זמן במהלך התקופות הנאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה שימשו מעמקיהן של מערות מורכבות כבמה לפעילויות לא שגרתיות, הקשורות, לפחות בחלקן, להיבטים סמליים ופולחניים. 
בבסיסו של מחקר זה יעמוד הקשר שבין האדם לנוף הטבעי עם ראשית התפתחותן של חברות מורכבות, וחקר דפוסי השימוש האנושיים במערות קארסטיות מורכבות. במרחב הארץ-ישראלי מצוי שפע של מערות קארסטיות הפזורות בכל האזורים ההרריים ובהן כמה עשרות מערות מורכבות שאורכן הכולל עומד על מאות מטרים. רבות ממערות אלו נחקרו בשנים האחרונות על ידי המרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית בהשתתפות כותבת שורות אלה, והממצא הארכאולוגי מהתקופות הנדונות שכיח בהן אולם טרם נחקר ביסודיות. המחקר הנוכחי יתבסס על ניתוח הממצאים מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה בהקשרו המרחבי במערות מורכבות מוכרות, לצד סקרים ארכיאולוגיים חדשים במערות שטרם נסקרו ולימוד המאפיינים הסביבתיים במערות והשינויים במבניהן במהלך ההולוקן. כל אלו יאפשרו לדון בשאלות דפוסי הבחירה והשימוש של חברות קדומות במעמקי תת-הקרקע, כמו גם לעמוד על התפתחותם והשתנותם של אלו לאורך ציר הזמן. ייחודה של נקודת מבט מחקרית זו היא בבחינת שרידי פעילות אנושית שהתנהלה מחוץ לאתרי היישוב, ומכאן האפשרות להאיר צדדים מוכרים פחות באורחות חייהן של חברות מורכבות קדומות.

תקציר ביוגרפי: נולדתי וגדלתי בקיבוץ ברעם שבגליל העליון. אחרי השירות הצבאי התחלתי לצאת לטיולים ארוכים עם תרמיל על הגב בארץ ומחוץ לה, עם העדפה ברורה להרים ולמדבר. החיבה לנוף ולטבע התפתחה והובילה אותי ללימודי ארכאולוגיה וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. במהלך התואר הראשון והשני התמחתי בלימודי פרהיסטוריה של הלבנט במכון לארכאולוגיה שבהר הצופים, ולפני כעשור הצטרפתי למרכז הישראלי לחקר מערות, הממוקם אף הוא בין כתלי האוניברסיטה העברית. במסגרת זו השתתפתי בעשרות פרוייקטים של מיפוי וחקר מערות (ספלאולוגיה) ברבים מהם היה למחקר הארכאולוגי חלק משמעותי. המערנות הפכה לחלק חשוב מחיי הן כעיסוק והן כתחביב. היום אני עוסקת בארכאולוגיה: חפירות, סקרי שטח ומחקר. בין העבודה, הפרוייקטים האקדמים ושגרת היום-יום ממשיכה לטייל ולתור את הדרכים.

פרסומים:

English Publications

Articles in Refereed Journals

  • Ekshtain R., Barzilai O., Inbar M., Milevski I., and Ullman M. (2012). "Givat Rabi East, a new Middle Paleolithic knapping site in the Lower Galilee (Israel)". Paléorient 37(2): 107-122.‏
  • Davidovich U., Ullman M., and Leibner U. )2013(. "Late Prehistoric occurrences in Har Nitai and Khirbat Wadi Hamam, Northeastern Lower Galilee". Journal of the Israel Prehistoric Society 43: 186-204.‏
  • Frumkin A., Bar-Matthews M., Davidovich U., Langford B., Porat R., Ullman M., and Zissu B. (2014).  "In-situ dating of ancient quarries and the source of flowstone (‘calcite-alabaster’) artifacts in the southern Levant". Journal of Archaeological Science 41: 749-758.‏
  • Yahalom-Mack N., Langgut D., Dvir O., Tirosh O., Eliyahu-Behar A., Erel Y., Langford B., Frumkin A., Ullman M., and Davidovich U. (2015). “The earliest lead object in the Levant”. PLOS ONE 10 (12): e0142948. https://doi:10.1371/journal.pone.0142948
  • Marder O., Ashkenazy H., Frumkin A., Grosman L., Langford B., Sharon G., Ullman M., Yeshurun R., and Peleg Y. (2015). “El-Hamam Cave: A New Natufian Site in the Samaria Hills”. Journal of the Israel Prehistoric Society 45: 131–142.
  • Frumkin A., Langford B., Marder O., and Ullman M. (2016). “Paleolithic caves and hillslope processes in south-western Samaria, Israel: Environmental and archaeological implications”. Quaternary International 398: 246-258.
  • Langgut D., Yahalom-Mack N., Lev-Yadun S., Kremer E., Ullman M., and Davidovich U. (2016). “The earliest Near Eastern wooden spinning implements”. Antiquity 90(352): 973-990.
  • Langgut D., Yahalom-Mack N., Lev-Yadun S., Kremer E., Ullman M., and Davidovich, U. (2017). “On Chalcolithic maceheads and spinning implements”. Antiquity 91(357): 777-782.
  • Toffolo M.B., Ullman M., Caracuta V., Weiner S., and Boaretto E. (2017). “A 10,400-year-old sunken lime kiln from the Early Pre-Pottery Neolithic B at the Nesher-Ramla quarry (el-Khirbe), Israel”. Journal of Archaeological Science: Reports 14: 353-364.
  • Davidovich U., Ullman M., Langford B., Frumkin A., Langgut D., Yahalom-Mack N., Abramov J., and Marom N. (2018). “Distancing the dead: Late Chalcolithic burials in large maze caves in the Negev Desert, Israel”. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 379: 113-152.
  • Frumkin A., Aharon S., Davidovich U., Langford B., Negev Y., Ullman M., Vaks A., Ya‘aran S., and Zissu B. (2018). "Old and recent processes in a warm and humid desert hypogene cave: ‘A’rak Na ‘asane, Israel". International Journal of Speleology 47 (3), 307-321. Tampa, FL (USA) ISSN 0392-6672. https://doi.org/10.5038/1827-806X.47.3.2178
  • Frumkin A., Barzilai O., Hershkovitz I., Ullman M., and Marder O. (2019). “Karst terrain in the western upper Galilee, Israel: Speleogenesis, hydrogeology and human preference of Manot Cave”. Journal of Human Evolution. https://doi.org/10.1016/j.jhevol.2019.05.006
  • Ekshtain R., Malinsky-Buller A., Greenbaum N., Mitki N., Stahlschmidt C.M., Shahack-Gross R., Nir N., Porat N., Bar-Yosef Mayer E.D., Yeshurun R., Been E., Rak Y., Agha N., Brailovsky L., Krakovsky M., Spivak P., Ullman M., Vered A., Barzilai O., and Hovers E. (2019). “Persistent Neanderthal occupation of the Open-air site of ‘Ein Qashish, Israel”. PLoS One. https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0215668
  • Ullman M., Brailovsky L., Schechter C.H.,  Weissbrod L, Zuckerman-Cooper R., Toffolo B.M., Caracuta V., Boaretto E., Weiner S, Abramov J.,, Bar-Yosef Mayer E.D., Avrutis W.V, Kol-Ya‘kov S., and Frumkin A. (2021). “The Early Pre-Pottery Neolithic B site at Nesher-Ramla Quarry, Israel”. Quaternary international, Nesher-Ramla special Issue. https://doi.org/10.1016/j.quaint.2021.04.019
  • Lazagabaster I.A., Ullman M., Porat R., Halevi R., Porat N., Davidovich, U. and Marom N. (2021). “Changes in the large carnivore community structure of the Judean Desert in connection to Holocene human settlement dynamics”. Scientific reports, 11(1): 1-11. https://doi.org/10.1016/j.quaint.2021.04.019
  • *Lazagabaster A.I., Rovelli V., Fabre P.H., Porat R., Ullman M., Davidovich U., Lavi T., Ganor A., Klein E., Weiss K., Nuriel P., Meiri M., and Marom N. (2021). “Rare crested rat subfossils unveil Afro–Eurasian ecological corridors synchronous with early human dispersals”. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 118.  https://doi.org/10.1073/pnas.2105719118
  • *Dvir R., Ullman M., Langford B., Frumkin A., Porat R., and Zissu B. (2021). “Finds from the Bar-Kokhba Revolt on the Cliffsides of Wadi Chariton (Naḥal Teqoa)”. Israel Exploration Journal 71(2): 204-223.
     

Books

  • Ullman M. (2020). “The Early Pre-Pottery B Neolithic site at Nesher-Ramla Quarry (NRQN), Israel”. The Zinman Institute of Archeology, University of Haifa.

Chapters in books

  • Hovers E., Ullman M., and Rak Y. (2017). “Palaeolithic Occupations in Nahal Amud”. In: Enzel Y., and Bar-Yosef O. (eds), Quaternary of the Levant - Environments, Climate Change, and Humans. Cambridge University Press, Cambridge. Pp. 255-266.
  • Ullman M. (2020). “Chapter six - The groundstone assemblage”. In: M. Ullman (ed), The Early Pre-Pottery Neolithic B site at Nesher-Ramla Quarry (NRQN), Israel. Jerusalem. Pp. 75-112
  • Ullman M., and Brailovsky L. (2020). “Chapter five - The flint assemblage”. In M. Ullman (ed), The Early Pre-Pottery Neolithic B site at Nesher-Ramla Quarry (NRQN), Israel. Jerusalem. Pp. 37-74.
  • Frumkin A., and Ullman M. (2020). “Chapter two - The geology of an early Holocene sinkhole (NRQN) associated with hydrothermal karst, Israel”. In: M. Ullman (ed), The Early Pre-Pottery Neolithic B site at Nesher-Ramla Quarry (NRQN), Israel. Jerusalem. Pp. 9-16.

Conference Proceedings

  • Ullman M., Hovers E., Goren-Inbar N., and Frumkin A. )2013(. “Levantine cave dwellers: geographic and environmental aspects of early human use of caves, case study from Wadi Amud, northern Israel”. Proceedings of 16th International Congress of Speleology. Vol. 1: 169-174, Brno.
  • Sukenik N, Ulanowska A., Goshen N., Porat R., Klein E., Ganor A., Ullman M., and Davidovich U. (2020). “A New South Levantine Chalcolithic Tool and Its Possible Relations to Textile Manufacture. Redefining Ancient Textile Handcraft Structures, Tools and Production Processes”. Proceedings of the VIIth International Symposium on Textiles and Dyes in the Ancient Mediterranean World. Pp. 499-511. Granada.

Other publications

  • Klein E., Davidovich U., Porat R., Ganor A. and Ullman M. (2017). In the Cave of the Skulls – Again. Biblical Archaeology Review 43 (4): 18-19, 57.

Hebrew Publications

Books

  • Davidovich U., Frumkin A., Langford B., Lisker S., Porat R., Ullman M. (edited by Frumkin A.) (2015). Holey Land Atlas: Judean Desert Caves. The Hebrew University, Magnes Press, Jerusalem (in Hebrew).

Conference Proceedings

  • Porat R., Amit D., Frumkin A., Ullman M., and Langford B. (2019). “The caves of Wadi Charitun (Nahal Tqoa)”. Studies on the land of Judea: Proceedings of the 3rd Annual Conference in Memory of Dr. David Amit. Pp. 9-32 (in Hebrew).
  • Ullman M. and Davidovich U. (2019). “Keep the Dead at a Distance: Burials in the Depth of Complex Chalcolithic Caves in the Northern Negev”. In: D. Varga, Y. Abadi-Reiss, G. Lehmann, and D. Vainstub (eds). Worship and Burial in the Shfela and Negev Regions throughout the ages. Proceedings of the 15th Annual Joint Conference the Department of Bible, Archaeology and the Ancient Near East Studies at Ben-Gurion University of the Negev and The Southern Regional Office of the Israel Antiquities Authority. Pp. 29-50 (in Hebrew).
  • Klein E., Ganor A., Porat R., Ullman M., Sukenik N., and Davidovich U. (2020). “A renewed excavation in the “Large Cave Complex” in Nahal Ze’elim in the Judean Desert”. In: Y. Abadi-Reiss, D. Varga and G. Lehmann (eds). Desert Archaeology. Proceedings of the 16th Annual Joint Conference the Department of Bible, Archaeology and the Ancient Near East Studies at Ben-Gurion University of the Negev and The Southern Regional Office of the Israel Antiquities Authority. Pp. 33-56 (in Hebrew).

Other publications

  • Klein E., Sion O., Cohen C., and Ullman M. (2020). “Enot Qumeran (West): Preliminary Results”. Hadashot Arkheologiyot – Excavations and Surveys in Israel 132 (in Hebrew).
  • Langford B., Davidovich U., Ullman M., and Amos F. (2021). “The caves of Nahal Hever”. Niqrot Zurim – Journal of the Israeli Cave Research Centre (ICRC) 21: 109-135.

 

מלגת נשיא תשע"ט

קראו פחות
לילי אילן

לילי אילן

lily.eilan@gmail.com

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד

נושא המחקר: היסטוריה‭ ‬חברתית‭ ‬של‭ ‬הגליל‭ ‬המערבי, בין‭ ‬מלחמת‭ ‬העולם‭ ‬הראשונה‭ ‬לממשל‭ ‬הצבאי

שם המנחה: פרופ' הלל כהן-בר ופרופ' ליאת קוזמא

תקציר המחקר: בעבודת הדוקטורט אני מתעתדת לכתוב על ההיסטוריה של יחסים בין-קהילתיים בין הקבוצות השונות והמגוונות שחיו בגליל המערבי בתקופת המנדט הבריטי ובשלושת העשורים שלאחריו. מחקר זה מתעתד לשים את הגליל המערבי במרכז ההתרחשות לראשונה תוך שילוב בין תחומי ידע אקדמיים שונים ובשימוש במקורות ומתודולוגיה שתביא את קולן של הקהילות השונות שחיו בו לקדמת הבמה.

תקציר ביוגרפי: את התואר הראשון השלמתי בחוג למזרח תיכון באוניברסיטה העברית, ואת התואר השני גם הוא בחוג למזרח תיכון באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. התיזה שלי עסקה בהיסטוריה של יחסי העדות בקרב הקהילה הערבית בפלסטין/ישראל דרך מיקרו היסטוריה של יישוב בצפון הארץ. בעבודת הדוקטורט אני מתעתדת לכתוב על ההיסטוריה של יחסים בין-קהילתיים בין הקבוצות השונות והמגוונות שחיו בגליל המערבי בתקופת המנדט הבריטי ובשלושת העשורים שלאחריו. מחקר זה מתעתד לשים את הגליל המערבי במרכז ההתרחשות לראשונה תוך שילוב בין תחומי ידע אקדמיים שונים ובשימוש במקורות ומתודולוגיה שתביא את קולן של הקהילות השונות שחיו בו לקדמת הבמה.

מלגת נשיא תשע"ח

קראו פחות
יוגב

יוגב אלבז

yogev.elbaz@mail.huji.ac.il

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד

נושא המחקר: מעורבות ישראל בלבנון (1982-1969) כמקרה-בוחן למדיניותה במזרח התיכון – המשכיות או מפנה?

שם המנחה: פרופ' אלי פודה ופרופ' אייל זיסר

תקציר המחקר: העבודה תבחן את מדיניות ישראל כלפי לבנון מסוף שנות השישים ועד למבצע 'שלום הגליל' (1982), תוך התמקדות במעורבות הישראלית במלחמת האזרחים בלבנון (החל מ-1975). במסגרת העבודה אנתח את הגורמים למעורבות הישראלית בלבנון, אתהה על מידת ההבנה הישראלית בפסיפס הלבנוני, ואסקור את ההידרדרות למלחמת של"ג. לבסוף, אנסה למצוא הלימה בין צעדי ישראל בלבנון למדיניותה במזרח-התיכון.

תקציר ביוגרפי: הנני בוגר האוניברסיטה העברית בחוגים היסטוריה של עם ישראל ולימודי האסלאם והמזה"ת, ומוסמך האוניברסיטה בתכנית אישית בלימודי ישראל. עבודת התזה שלי -  'האמנם וילה בג'ונגל?: מעורבות ישראל בסכסוכים במזה"ת כחלק ממדיניותה במרחב, 1970-1949' - עסקה ביחסים החשאיים של ישראל במזה"ת, והתמקדה בהתערבותה בשתי מלחמות אזרחים פנים-ערביות, שלכאורה אינן קשורות אליה במישרין - מלחמת האזרחים בתימן בשנות השישים, ומשבר 'ספטמבר השחור' בירדן ב-1970.

פרסומים:

Elbaz, Yogev. "Beyond the Periphery: Israel's Intervention in the Yemen Civil War in the 1960s", Israel Studies, Under Review.

אלבז, יוגב. 'אותיות פורחות באוויר: הספר גוילי אש כמשקף ומעצב ההנצחה הישראלית בראשיתה', בתוך: ישראל גרשוני ומאיר חטינה [עורכים], עבר מתעתע: מיתוס, היסטוריה וזיכרון בחברות אסלאמיות ובחברה הישראלית (תל אביב: רסלינג, 2021), עמ' 441-397.

אלבז, יוגב. 'סיכון מחושב: מעורבות ישראל במלחמת האזרחים בירדן, ספטמבר 1970', עיונים: כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל, גיליון 31 (2019), עמ' 181-152.

אלבז, יוגב. 'אויב אויבי הוא ידידי: מעורבות ישראל במלחמת האזרחים בתימן כחלק מהמלחמה הקרה בין ישראל למצרים, 1967-1956', היה היה, גיליון 10 (פברואר 2014), 93-71.

אלבז, יוגב. '"כאן כדי להישאר": מעורבות איראן בסוריה, 2021-2011', עדכן אסטרטגי. נשלח לביקורת עמיתים.

מלגת נשיא תשע"ט

 

קראו פחות
nt_myr.jpg

ד"ר נטע אמיר

netta.amir@mail.huji.ac.il

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: התהוות דרך הייסורים בירושלים בימי הביניים המאוחרים

שם המנחה: פרופ' רוני אלנבלום ז"ל, פרופ' איריס שגריר ופרופ' ראובן עמיתי

תקציר המחקר: רבים מהמקומות הקדושים לנוצרים בירושלים היו מוקד לצליינות ולפעילות פולחנית החל מן התקופה הביזנטית ועד ימינו. המסורות הנרטיביות העיקריות עוגנו במרחב העיר ובסביבתה הקרובה בתקופות שבמהלכן העיר היתה תחת שלטון נוצרי. דרך הייסורים, שהיא ללא ספק אחד מצירי הצליינות החשובים ביותר עבור הנוצרים הלטינים במהלך כ- 700 השנים האחרונות, היא יוצאת דופן. בעוד ששורשיה נטועים בתקופה הצלבנית, היא צמחה והפכה לחלק מרכזי מהמסלול הצלייני בתקופה המוסלמית המאוחרת, כאשר הנוצרים היו נתונים למגבלות תנועה, פולחן וקניין. עבודת הדוקטורט שלי מוקדשת לחקר התהוות דרך הייסורים בימי הביניים המאוחרים. 

תקציר ביוגרפי: נטע אמיר היא דוקטורנטית בחוג להיסטוריה, מלגאית סכוליון ומלגאית רוטנשטרייך. עבודת הדוקטורט שלה מוקדשת לחקר התהוות דרך הייסורים בירושלים בימי הביניים המאוחרים, ונכתבת בהנחייתם של פרופ' רוני אלנבלום ופרופ' איריס שגריר.

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ט

קראו פחות
אנאבלה אספרנסה

אנאבלה אספרנסה

anabella.esperanza@mail.huji.ac.il

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד

נושא המחקר: פרקטיקות דתיות ופרקטיקות רפואיות של נשים יהודיות באימפריה העות'מאנית המאוחרת

שם המנחה: פרופ' ליאת קוזמא וד"ר קטיה שמיד

תקציר ביוגרפי: אנאבלה אספרנסה בוגרת תואר מוסמך בבית הספר ללשון עברית ולשונות היהודים. עבודת המחקר שלה, "כתיבת נשים בג'ודזמו (לאדינו) באימפריה העות'מאנית המאוחרת (1902- 1871) אסתאנבול, סלוניקי וֶסֶרס" עסקה בהיבטים של אוריינות ותרבות קריאה וכתיבה של ראשונות הכותבות והמפרסמות בלאדינו באימפריה העות'מאנית. 
אנאבלה בתחילת לימודי דוקטורט תחת הנחייתה של פרופ' ליאת קוזמא. מחקרה עוסק בפרקטיקות דתיות ופרקטיקות רפואיות של נשים יהודיות דוברות לאדינו והקשרן לנשים מן החברה המוסלמית הסובבת. בנוסף להשתייכותה לקבוצת הדוקטורנטים המצטיינים, אנאבלה לוקחת חלק בקבוצת המחקר ה-:ERC 'היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון'. 

 

מלגת רוטנשטרייך תשפ"א

מלגת נשיא תשע"ט

קראו פחות
אביגיל ארוונה

אביגיל ארוונה

avigail.aravna@mail.huji.ac.il

מקרא

קרא עוד

נושא המחקר: ישעיה כ"ד-כ"ז והתקבלותו בספרות בית שני

שם המנחה: פרופ' מיכאל סיגל וד"ר רוני גולדשטיין

תקציר המחקר: המחקר מבקש להתחקות על ביטוייה הטקסטואליים של יחידת הנבואות המכונה "אפוקליפסת ישעיהו", פרקים כ"ד –כ"ז, וגלגוליה בספרות בית שני.

תקציר ביוגרפי: אביגיל ארוונה היא מוסמכת החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, והחל בשנת הלימודים הבאה תהיה דוקטורנטית בחוג למקרא באוניברסיטה העברית, מלגאית הנשיא ועמיתה בבית הספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. מחקרה עוסק בספרות האפוקליפטית המקראית והחיצונית בימי הבית השני.

 

מלגת נשיא תשע"ח

קראו פחות
תום

תום אשד

החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
tom.eshed1@mail.huji.ac.il

קרא עוד
נושא המחקר: זיכרון השואה בדיפלומטיה הישראלית

שם המנחה: עמוס גולדברג

תקציר המחקר: עבודת המחקר שלי מבקשת לעקוב אחר התפקיד של זיכרון השואה בדיפלומטיה התרבותית הישראלית מקום המדינה ועד הכרזת האו"ם בשנת 2005 על ה-27/01, היום בו שוחרר מחנה הריכוז אושוויץ, כיום השואה הבין לאומי. 

תקציר ביוגרפי: תלמיד מחקר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. השלמתי תואר ראשון בחוג להיסטוריה ובבית הספר להיסטוריה, ותואר שני בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.

פרסומים:

"The Righteous Among the Nations and Israeli Foreign Relations," Politika, Winter 2019 (Hebrew).
"The Hebrew University Press First Years, 1929–39", Hayo Haya: A Young Forum for History 15, Spring 2020 (Hebrew).
"Historical Documents of the Hebrew University Press, 1929-1949", Magnes Press: After 90 Years, 2019 (Hebrew).
 

מלגת רוטנשטרייך תשפ"ב

מלגת מוסה תשפ"א

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ח

קראו פחות
אודיה

אודיה אשל

החוג למדע הדתות

קרא עוד
נושא מחקר:  פרשנות נרטיבית ב-Aṭṭhakathā

מנחה:  ד"ר אביתר שולמן ופרופ' צ'רלס הליסי

תקציר מחקר:  עבודת הדוקטורט שלי מתמקדת ב-Aṭṭhakathā, הפרשנות המסורתית על הקאנון הפאלי ומאפייניה של הפרשנות הנרטיבית. המשמעות המילולית של המונח- Aṭṭhakathā היא "הסיפור של המשמעות", ואכן כפי שהשם מרמז, החומר הנרטיבי העשיר והמשמעותי ביותר של המסורת נמצא בכתבים אלה. מטרת המחקר היא להציג את טכניקת הפרשנות כתהליך ספרותי-יצירתי השזור בעולמו הרגשי של הקורא המסורתי. המחקר מבקש להתייחס לפרשנות כאל מעין 'תורה שבעל פה', חלק בלתי נפרד מן הקאנון וההבנה המסורתית שלו אשר מכיל פואטיקה ייחודית ונרטיבים משמעותיים, שטרם זכו למחקר מעמיק ולפרספקטיבה הנכונה.

תקציר ביוגרפי:  תלמידת מחקר בחוג למדעי הדתות באוניברסיטה העברית. את התואר הראשון למדתי בבית הספר לעבודה סוציאלית ובתכנית הרב-תחומית באוניברסיטה העברית. את התואר השני למדתי בחוג למדעי הדתות תוך התמקדות בבודהיזם ולימודי סנסקריט ופאלי. התיזה שלי עוסקת בניתוח ספרותי של הקאנון הפאלי של המסורת הבודהיסטית תהרוודית ועומדת על הקשר שבין ספרות קודש לפרקטיקה דתית של דבקות.

מלגת נשיא 2021/22

 

קראו פחות
שרגא

שרגא ביק

shragabick@gmail.com
מדע הדתות
קרא עוד

נושא המחקר: "שמור את המצוות": התגבשות מושג המצוות ותפקידו בעיצוב זהות חברתית בנצרות וביהדות בשלהי העת העתיקה.

שם המנחה: פרופ' ברוריה ביטון-אשקלוני

תקציר המחקר: בעבודת הדוקטורט שלי אני מתכוון להתחקות אחר האופנים שבו מתפקד השיח על המצוות ככלי בניסיון לעצב מחדש קהילות דתיות, הנעות במרחב היהודי-נוצרי של שלהי העת העתיקה. בתקופה זו מוסיפות להתקיים זו לצד זו קהילות שונות, אשר מקיימות כל אחת בצורה כזו או אחרת את "המצוות", אך פעמים רבות מבלי שמובאת הגדרה ברורה למשמעותו ולהיקפו של מונח זה. במקביל, הקטגוריה של ה"מצוות" משמשת גם ככלי פולמוסי בחיבורים נוצריים ויהודיים כאחד, אך גם בהם קשה למצוא הגדרה ברורה וחד משמעית. בעבודתי אני אבקש להתחקות הן אחר פרקטיקות שונות במרחב הנוצרי אשר מקשות על תפיסה דיכוטומית של שמירת המצוות, והן אחר האופנים שבהם נעשה שימוש בקטגוריה זו על מנת להבנות מחדש את השיח הדתי בשלהי העת העתיקה.

תקציר ביוגרפי: סיימתי תואר ראשון במשפטים ומדע הדתות בהצטיינות ותואר שני במדע הדתות בהצטיינות יתרה. את עבודת התזה שלי כתבתי אצל פרופ' ברוריה ביטון אשקלוני בנושא "ואני תפילה: קול, גוף והאנתרופולוגיה של האדם המתפלל בספרות הנוצרית סורית ובספרות חז"ל". על עבודה זו זכיתי בפרס יצירתיות ומקוריות במדעי הרוח ע"ש פולונסקי לשנת 2017. בנוסף, אני משתתף בתכנית הדוקטורנטים לזכויות אדם ויהדות של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מלגת עזריאלי תש"ף
מלגת הנשיא תשע"ח

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ה

קראו פחות
אסף

אסף בן חיים

asaf.benhaim@mail.huji.ac.il
https://huji.academia.edu/AsafBenHaim

ארכיאולוגיה והמזרח התיכון הקדום

קרא עוד
נושא המחקר:  התפתחות המערך העירוני בגבעה הדרומית־מערבית בירושלים מהתקופה ההלניסטית ועד לחורבן העיר בשנת 70 לסה״נ

שם המנחה: ד״ר אורית פלג-ברקת

ביו:  אני ארכיאולוג; מתמחה בתקופות הקלאסיות באזור הלבנט, בעיטור אדריכלי וביישום שיטות מחקר חישובי ומידול תלת ממדי של הממצא בשאלות מחקר הנוגעות לעיטור באבן. בדוקטורט אני מתעתד לחקור את התפתחות המערך העירוני בגבעה הדרומית־מזרחית של ירושלים מהתקופה ההלניסטית ועד לחורבן העיר בשנת 70 לסה״נ.
אני בוגר התכנית למוסמך בבית הספר מנדל עם התמחות בלימודי שלהי העת העתיקה ומורשתה. המחקר שלי בתואר המוסמך בחן את העיטור האדריכלי שנתגלה בארמון־מבצר ההר בהרודיון, את מקורות ההשפעה התרבותיים לעיטור ואת שיטות סיתות האבן בארמון.
אני מנהל בשיתוף עם ד״ר אורית פלג־ברקת וד״ר אורן גוטפלד את משלחת החפירות המחודשות לרובע היהודי של האוניברסיטה העברית; חבר במשלחת האוניברסיטה העברית לחפירות הרודיון ע״ש אהוד נצר; חבר במשלחת האוניברסיטה העברית לחפירות חורבת מדרס.

תקציר:  חפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד וסביב הר הבית עוררו בעשורים האחרונים דיון נרחב, שהוביל לתובנות חדשות אודות זמנם ואופיים של מפעלי הבנייה החשובים באזור בשלהי ימי הבית השני. לעומת חלקה המזרחי של העיר, שזכה לפריחה מחקרית מחודשת, בולט בהיעדרו מבט אדריכלי הבוחן לעומק ועל פני ציר הזמן את הגבעה הדרומית־מערבית (׳העיר העליונה׳ בפי יוסף בן־מתתיהו). המחקר שאותו אערוך במהלך הדוקטורט מתמקד בהתפתחות המערך העירוני בגבעה זו לכל אורך ימי הבית השני. על סמך העדות הכתובה והממצא הארכיאולוגי התגוררה באזור זה בשלהי ימי הבית השני האליטה העירונית, עמה נמנו רבות ממשפחות הכהונה; אוכלוסייה זו היוותה חולייה תרבותית–חברתית שקישרה בין שכבת השלטון והמלוכה לשאר שכבות העם. בחפירות הגבעה הדרומית־מערבית נתגלה ממצא עשיר ומגוון שמאפשר ללמוד הן על חיי היומיום של תושבי העיר, הן על השפעתם של מאורעות היסטוריים דרמטיים שחלו בעת הזו ועיצבו את החברה היהודית דורות לאחר מכן.
המחקר יבחן מחדש את המקורות ההיסטוריים והממצא הארכיאולוגי שהצטבר עד כה מהחפירות השונות וכן יהווה במה ראשונית לחומר חדש שטרם התפרסם מחפירותיו של נחמן אביגד בתחומי הרובע, כמו גם של חפירות המתנהלות על ידי בדרום־מזרח הרובע היהודי. לצד מתודות מחקריות מקובלות, דוגמת מחקר סגנוני–השוואתי של הממצא מהחפירות החדשות, מחקר אדריכלי על מקורות ההשפעה הסגנוניים של היחידות האדריכליות שנחשפו או השוואה בין המקורות ההיסטוריים לתמונת המצב הארכיאולוגית, עבודת הדוקטורט תכלול גם הקמת בסיס נתונים גיאוגרפי מבוסס GIS של כל ממצאי החפירות למן המאה הי״ט וכן סריקה בתלת ממד של ממצא אדריכלי מהרובע ומאזורים סמוכים; שני אלה ישמשו מוצא למחקר חישובי וסטטיסטי שיאיר באופן אינטימי את תהליכי התכנון העירוני, לצד אימוץ טכנולוגיות וסגנונות עיטור חדשים. בתורם, אלה ייענו על שאלות הנוגעות לחברה ולכלכלה בעיר ובמרחב הקרוב. כך, תצטייר תמונה עדכנית של התפתחות המכלול העירוני בגבעה, תוך הצבעה על נקודות המפתח ההיסטוריות שאפשרו ואף התניעו את התהליכים הללו למן התקופה ההלניסטית ועד למרד הגדול.

רקע היסטורי
הגבעה הדרומית ־מערבית של העיר נכללה בתחום השטח שהוקף בחומת העיר בשלהי ימי הבית הראשון, בסוף המאה הח׳ לפסה״נ. האזור חרב, יחד עם שאר העיר, בעת מסע הכיבוש הבבלי בשנת 586 לפסה״נ. היישוב בגבעה חודש באמצע המאה הב׳ לפסה״נ, קרי, ימי כינון הממלכה החשמונאית; בנקודה זו החל בגבעה תהליך התפתחות של מכלול עירוני שיגיע לשיאו ערב חורבן העיר במרד הגדול, בשנת 70 לסה״נ. מיישוב דליל בעל אופי כפרי המתאפיין בבניה פשוטה, צמח המכלול העירוני בגבעה הדרומית־מערבית לרובע מונומנטלי, שבו נבנו בין היתר ארמונות החשמונאים, הארמון הראשי של המלך הורדוס בירושלים, ובסמוך אליו, צופים אל פני הר המוריה והמקדש, בתי המגורים של עשירי העיר, מהמפוארים ביותר שנתגלו עד כה ושמתוארכים למאה הא׳ לסה״נ. בין היתר נתגלו חווילות עם מתקני רחצה פרטיים, חצרות עמודים, עיטורי קיר ורצפה דוגמת
פסיפסים, פרסקאות, טיח מכויר ועיטור אדריכלי (לחלקם זוהי מההופעות המוקדמות במרחב), יחד עם שלל ממצא קטן מכל הסוגים.

תולדות המחקר והשאלות בהן אתמקד
הגבעה הדרומית־מערבית של ירושלים זכתה למקום של כבוד במחקר הארכיאולוגי למן המאה הי״ט ועד לקום המדינה. בשנים 1969–1982 פעלה בתחומי הרובע היהודי משלחת חפירות מטעם המכון לארכיאולוגיה בראשות נחמן אביגד, שממצאיה הרבים והחשובים מתפרסמים בשני העשורים האחרונים בדו"חות סופיים. מאז אמצע שנות השמונים של המאה הכ׳ נתקיימו עוד מספר חפירות בתחומי הגבעה מטעם האוניברסיטה העברית ומטעם רשות העתיקות. בשנת 1980 פרסם אביגד ספר פופולרי (באנגלית בשנת 1983) וזהו הפרסום האחרון שיוחד למבט כולל על היישוב בגבעה הדרומית־מערבית; מחקר מדעי מסודר וכוללני של היישוב בגבעה מעולם לא התפרסם. הפער בולט במיוחד לאור העובדה שידיעותינו היום אודות מרחב זה
מדויקות ורבות לאין שיעור מאז פרסם אביגד את ספרו, שכן למן שנת 2000 זכו להתפרסם שבעה כרכי חפירות אביגד. דו״חות החפירה מתמקדים בפרסום השרידים והממצאים בכל אחד משטחי החפירה ואינם כוללים דיון אדריכלי מעמיק בתכניות בתי המגורים של עשירי ירושלים, מקורותיהן וטיפוסיהן. הלקונה הזו עומדת בניגוד חד למחקר האדריכלי הענף של ימי הבית השני, שהרבה לעסוק באדריכלות של ארמונות החשמונאים והורדוס או של בתים במרחב הכפרי למול תיאור של חלקי הבית במשנה ובתלמוד. דווקא החוליה המקשרת ביניהם – בתי האליטה, חסרה. אחת הסיבות שהקשו על עריכת מחקר שכזה עד היום היא שלא כל תכניות בתי המגורים התפרסמו ושתכניות החפירה בגבעה אינן מדויקות, והמדידה אינה מעוגנת באמצעים מודרניים. כך, שאלות הנוגעות לאדריכלות ולעיטור עודן תלויות ועומדות: האם השטח המבונה בגבעה תוכנן מראש או שהתפתח באופן אורגני? מה היקף הבניה הציבורית בגבעה למול הבניה הפרטית? מה היה מראה הרחובות והאם היו מבני ציבור בגבעה מלבד ארמון הורדוס ששכן בגבולה המערבי? האם האזור הזה, בו גרו עשירי העיר, היה מבוצר יותר מאזורים אחרים?
היבט נוסף שטרם זכה למענה מחקרי ראוי הוא מקורות ההשפעה על האדריכלות של בתי המגורים בעיר העליונה. אמנם לא נחפר אף בית בשלמותו, אך ישנם בתי מגורים שנחפרו בחלקם הגדול. האם ניתן לזהות במכלולים שנחפרו יחידות המבוססות על מודלים אדריכליים מוכרים? ובמידה וכן – לאיזה מסורת בניה ניתן לשייך אותם? האם מקומית, הלניסטית, או שמא רומית? והאם ניתן לצייר את קו הזמן שבו עברה אוכלוסיית העלית של העיר לבנות לפי מודלים זרים, ומה הדבר מלמד אותנו לגבי החברה היהודית בת הזמן ותהליכי האימוץ והדחיה התרבותיים שאפיינו אותה? האם התהליך של אימוץ סגנונות רומיים החל כבר בסוף ימיהם של החשמונאיים ורק התעצם בימי הורדוס, או שאכן הורדוס הוא שאחראי ל׳מהפכה הרומית׳?
עוד תחום שטרם נידון במבט רחב הוא עיטור הפנים שנתגלה בגבעה. כמה מן הדוגמאות המפוארות ביותר של אמנות התקופה נתגלו בגבעה, עמן נמנים פריטי עיטור אדריכלי, ציורי קיר וטיח מכויר וכן עיטורי רצפה כגון פסיפסים ורצפות אופוס סקטילה. ממצאים אלה אמנם התפרסמו בחלקם, אולם טרם נערך מחקר שבדק את צירי ההתפתחות של האופנות והסגנונות השונים לאורך ציר הזמן. האם ניתן להצביע על צירי התפתחות מקבילים בכל המדיה העיטוריים (עיטורי קיר, פסיפסים, עיטור אדריכלי וכו') או שמא כל מדיום התפתח באופן שונה?

מבנה המחקר
המחקר הנוכחי יבקש לבחון את הגבעה הדרומית־מערבית בשתי רמות: במבט פנימה, מתוך תפישת האזור כמכלול מונוליטי; ובמבט החוצה, קרי, כמרכיב בגיאוגרפיה העירונית של ירושלים. החלק הראשון של המחקר יוקדש להצגת הנתונים עליהם יסתמכו הניתוחים השונים: סקירה כרונולוגית–גיאוגרפית של ממצאי משלחות החפירה השונות (שתתבסס על מסד נתונים גיאוגרפי שיוקם לשם כך ע״ג מערכת GIS); פרסום חומר סטרטיגרפי שטרם פורסם מחפירות שטח ו׳ של משלחת אביגד (החלק המערבי במוזיאון ׳הרובע ההרודיאני׳ דהיום), מחפירות ׳בית זיבנברג׳ ברובע ומחפירות ׳גן המשגב׳ ו -׳גן התקומה׳ בניהולו של המחבר, וכן סקירה של העיטור במדיה השונים: פסיפסים, פרסקאות, טיח מכויר ועיטור אדריכלי.
החלק השני יוקדש למבט על הגבעה פנימה, דהיינו, דיון בתבחינים שונים בצירי מחקר נפרדים: הביצורים הסובבים את הגבעה, מאפייני התכנון העירוני לאורך התקופות השונות, אספקת המים, הבניה הציבורית (של ארמון המלך הורדוס ושל מונומנטים ציבוריים אחרים במרחב) והבניה הפרטית. בשני התבחינים האחרונים, הבניה הציבורית והפרטית, יושם דגש על מחקר התכנית האדריכלית ועל העיטור שנתגלה במתחמים השונים. אופי ההשתמרות של השרידים על הגבעה אינו מאפשר יישום של מתודות מחקריות כמו ניתוח ברזולוציה גבוהה של ממצא משק הבית (Household Archaeology), המתודה המקובלת בעשורים האחרונים לניתוח מעמיק של אזורים אורבניים; לכן שיטות אחרות, מבוססות מחשב, ישמשו לניתוח השרידים: פוטוגרמטריה ומדידת הקירות ברזולוציה גבוהה מבוססת לווין ו־GIS , סריקה תלת ממדית של פריטי העיטור האדריכלי וניתוח חישובי נלווה, מבוסס תוכנות מחשב שנכתבו במעבדה לארכיאולוגיה חישובית של המכון לארכיאולוגיה, על מנת למצוא מאפיינים בולטים של תכנון עירוני או חיבור של תכניות ששורטטו על ידי משלחות חפירה שונות. העיטור האדריכלי שייסרק יעובד בהתאם לשיטות שמצא המחבר בחוקרו את העיטור האדריכלי של המלך הורדוס בארמון מבצר ההר בהרודיון. באופן הזה ניתן יהיה להציג ניתוח כולל של אזור שלם בתחומי העיר בתקופה המדוברת דרך עדשה חדשה שטרם נבחנה ושתמחיש את הפוטנציאל הטמון בשיטות חדשות אלה.
החלק השלישי של המחקר יוקדש למבט מהגבעה החוצה: כלפי העיר ירושלים וכלפי החברה היהודית. בין היתר, מסקנות הדיון הארכיאולוגי ייבחנו ביחס לתמונת המצב המוכרת לנו מהמקורות ההיסטוריים לגבי מאפייני החברה היהודית החל מימי החשמונאים ועד למרד הגדול. כמו כן, תיערך השוואה בין מרכיבי העירוניות בגבעה למול מכלולים בנויים אחרים בירושלים, כמו הרחוב המדורג, אזור הר הבית, עיר דוד וכדומה.
באופן הזה, מקומה של העיר העליונה בעיצוב פני החברה והמאורעות ההיסטוריים יואר באור חדש ובהיר, ויעמוד בשורה אחת עם התובנות המחקריות שעלו מחפירת אזורי העיר האחרים, דוגמת הרחוב המדורג ועיר דוד, הר הבית והעופל. כך, מחקר זה יפענח כמה מהצפונות של אחד האזורים המסקרנים של העיר בימי הבית השני, ושטרם זכו לבמה המחקרית הראויה להם.

מלגת הנשיא תשפ"ב

מלגת מנדל למוסמך מחקרי תשע"ו - תשע"ז

קראו פחות
Boaz Berger

בועז ברגר

boazbergerm@gmail.com

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: התפתחות התדמית האבירית של האליטה השלטונית הבריטית במפנה המאה ה-19

שם המנחה: פרופ' דרור ורמן

תקציר המחקר: מחקרי עוסק באופן בו האליטה השלטונית הבריטית אימצה והשתמשה בתבניות של ייצוג ויזואלי הירואי על מנת לבסס את מעמדה כתגובה למשברים ולאתגרים הפוליטיים בחצי השני של המאה השמונה עשרה הארוכה, וכיצד הפרקטיקה של הפגנת אידאל זה שינתה את מערכת הנורמות, הציפיות ויחסי הפוליטיקה הבריטית, כחלק מהתפתחות התרבות הדמוקרטית הליברלית הבריטית.

תקציר ביוגרפי: בוגר תואר ראשון ושני להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה תרבותית בבריטניה במאה ה-18 הארוכה בדגש על אלמנטים ויזואליים. מחקרי עוסק בהתעצבותה של התעצבות ההדרגתית של התפתחות המסורת הדמוקרטית הבריטית המודרנית ושינוי תפקידו של הפוליטיקאי במסגרת אותו שינוי.

 

מלגת מוסה תשע"ט

קראו פחות
Boaz Berger

בועז ברגר

boazbergerm@gmail.com

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: התפתחות התדמית האבירית של האליטה השלטונית הבריטית במפנה המאה ה-19.

שם המנחה: פרופ' דרור ורמן

תקציר המחקר: מחקרי עוסק באופן בו האליטה השלטונית הבריטית אימצה תבניות של ייצוג ויזואלי הירואי, והשתמשה בהן לביסוס מעמדה, כתגובה למשברים והאתגרים הפוליטיים בחצי השני של המאה השמונה עשרה הארוכה. אבחן כיצד הפרקטיקה של הפגנת אידאל זה שינתה את מערכת הנורמות, הציפיות ויחסי הכוחות בפוליטיקה הבריטית, כחלק מהתפתחות התרבות הדמוקרטית הליברלית בבריטניה.

תקציר ביוגרפי: בוגר תואר ראשון ושני להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה תרבותית של בריטניה במאה ה-18 הארוכה, בדגש על אלמנטים ויזואליים. מחקרי עוסק בהתעצבותה ההדרגתית של המסורת הדמוקרטית הבריטית המודרנית ובשינוי תפקידו של הפוליטיקאי במסגרת תמורות אלו.

 

מלגת מוסה תשע"ט

קראו פחות
טל

טל ברית

earlymoderna@gmail.com

החוג לתולדות האמנות

קרא עוד

נושא המחקר: ייצוגי הפילוסופיה הטבעית והאלגוריה של הטבע באמנות המאות ה14-16

שם המנחה: ד"ר לולה קנטור-קזובסקי

תקציר המחקר: אני מתכוונת במחקרי לעקוב אחר טקסונומיה של צמחים, יצורים פראיים, נופים ופילוסופיה נטורליסטית: דרך דמותה של אלת הטבע (Natura): החל בכתבים תיאולוגיים, וכלה בקנבסים הפרטיים שהוזמנו על ידי אריסטוקרטיים בצפון איטליה במאות ה15-16. הפרשנות האיקונוגרפית של יצירות קאנוניות כגון "וונוס" של ג'ורג'ונה ודמויות מסתוריות נוספות של נשים בנוף, עמומה ובלתי ידועה, למרות שעבור כל אחת מהן קיימות מסורות ויזואלית וטקסטואליות ענפות. אני מאמינה כי הגיאולוגיה העשירה וכן הדמויות הפיגורטיוביות הן ייצוגים אלגוריים של הטבע, ותוצאה של סינתזה בין מסורת מדייבאלית ותרבות הומניסטית. לכל אחד מן  הנושאים הקוסמוגרפיים המרכיבים את הפילוסופיה הטבעית בימי הביניים, ישנו תפקיד מרכזי בטקסט הבודד האנציקלופדי של פליניוס. בעיני, ישנה הצדקה לבחון היבטים אלו דרך פרספקטיבה אנציקלופדית זו, שנראה כי הייתה דומיננטית בתרבות הפטרונות הפרטית במאה 16. הצמצום לצורך העניין, יהיה המיקוד בקומפוזיציות הספציפיות מצפון איטליה (הנידונות לעיל, ואחרות נוספות). אני מאמינה כי חידוד סוגיית הקשר בין היצירה האנושית והיצירה הטבעית בראי המאות ה15-16, בנוסף על הבחינות שכבר נידונו בהרחבה ביחס למוטיבים אלו, יעניק לנו הבנה אובייקטיבית יותר את הקומפוזיציות הפרטיות המסתוריות של אמני צפון איטליה ופטרוניהם.

תקציר ביוגרפי: דוקטורנטית בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית; חוקרת אלגוריות וייצוגיהן הויזואליים בצפון איטליה במאות ה15-16; מורה לאמנות והגות עתיקה בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות; מרצה ומארגנת במגוון קורסים וכנסים בקהילה המחקרית.

 

מלגת רוטנשטרייך תשפ"ב

מלגת נשיא תשע"ט

קראו פחות
קרן

קרן גולדברג

goldkrn@gmail.com

החוג לתולדות האמנות

קרא עוד

נושא המחקר: אמנות פאראבידיונית בישראל ובפלסטין

שם המנחה: ד"ר נועם גל

תקציר המחקר: המחקר שלי מתמקד באמנות פאראבידיונית (Parafiction art) בישראל ובלפסטין בשני העשורים האחרונים. אמנות פאראבידיונית הוגדרה לראשונה ב-2009 כעבודות אמנות שמחקות, ממציאות, מזייפות או יוצרות אירועים, סיפורים או דמויות פיקטיביים, אשר מקורקעים במציאות ונחווים כאמת. ברצוני להציע כי יש לבחון את אופן הייצוג האסתטי הפאראבידיוני, ואת הקשר שלו לשאלות של אמת ואמונה, ביחס להקשר הגיאופוליטי הספציפי שבו הוא נוצר. התמקדות בהקשר הישראלי-פלסטיני תאפשר לי לבחון את ההגדרה של אמנות פאראבידיונית באופן ביקורתי, לבדוק את תקפותה ולהציע טיפולוגיה המבוססת על מקרי מבחן. מקרי המבחן, אשר ייבחנו בעזרת תיאוריות התקבלות, כוללים עבודות של תנועה ציבורית, תמיד צדוק, חליל ראבא וחאלד ג'ארר, בין השאר.

תקציר ביוגרפי: את התואר השני השלמתי בכתיבה ביקורתית מה-Royal College of Art, לונדון, ותואר ראשון בתכנית הרב תחומית באמנות ובפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. כיום אני דוקטורנטית במחלקה לתולדות האמנות, וחוקרת אמנות פאראבידיונית בישראל ובפלסטין במהלך שני העשורים האחרונים בהנחייתו של ד"ר נועם גל. אני גם עוסקת בכתיבה ובביקורת אמנות, ותורמת באופן קבוע למגזינים כגון ערב רב, ArtReview Mousse art-agenda, Frieze ו ARTnews, כמו גם לקטלוגים שונים. אני מרכזת קבוצת קריאה במגזיני אמנות בתל אביב, ומעבירה סדנאות בנושא כתיבה ביקורתית בבתי ספר לאמנות כגון בצלאל אקדמיה לאמנות ולעיצוב, ירושלים; שנקר, רמת גן; המדרשה - פקולטה לאמנויות בית ברל; ומנשר, תל אביב.

פרסומים:

2021 – (forthcoming, accepted) “From Unaware Participants to Aware Spectators: Parafiction Art in Israel and Palestine as Case Study” (tentative title), Walking with the Enemy: Reclaiming the Language of Power and Manipulation in the Post-Truth Era, eds. Gediminas Gasparavicius, Maia Toteva and Tom Williams.

2021 – (forthcoming, awaiting publication) “The Double, the Fictional and the Critical: On the (Im)Possibility of an Ontology for the Contemporary Work of Art” (Hebrew), Bezalel Journal of Visual and Material Culture, Issue no. 7: Philosophy and The Arts, ed. Adam Aboulafia.

2015 – “The Melting Pot: Parafiction Art in Israel and Palestine”, JAWS: Journal of Arts Writing by Students, Vol. 1 No. 1.
 

 

מלגת נשיא תשע"ט

קראו פחות
yl_gvln.jpg

יעל גולן

yael.gaulan@gmail.com

החוג לבלשנות

קרא עוד
נושא המחקר: ניתוח דפוסי שיח רגשי בעברית

שם המנחה: פרופ' אליצור בר-אשר סיגל ופרופ' זוהר קמפף

תקציר ביוגרפי: אני תלמידת מחקר בחוג לבלשנות וחברה בקבוצה 'בלשנות היסטורית וסמנטיקה פורמלית' במרכז מנדל סכוליון. עבודת הדוקטורט שלי, בהנחיית פרופ' אליצור בר-אשר סיגל ופרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות, עוסקת בניתוח דפוסי שיח רגשי בעברית. עבודת המוסמך שלי, בהנחייתו של בר-אשר סיגל, התמקדה בתופעות סמנטיות ותחביריות הנוגעות לפועלי גרימת רגש בעברית, בזיקה לתיאוריות בפסיכולוגיה ובפילוסופיה של סיבתיות. 

 

 מלגת נשיא תשע"ח

קראו פחות
yona_gonopolsky.jpg

יונה ל. י. גונופולסקי

yona.gonopolsky@mail.huji.ac.il

החוג ללימודים קלאסיים

קרא עוד

נושא המחקר: תבניות ומגמות בייצוג המילולי של תקשורת לא־מילולית בפרוזה נרטיבית ביוונית עתיקה 

שם המנחה: פרופ' דנה שלו

תקציר המחקר: בהיותה אות המסמן אות אחר במערכת סימנים שונה, המשׂגתה המילולית של תופעת תקשורת לא־מילולית היא תופעה מורכבת מבחינה סמנטית. קומפטנטיות של דובר ילידי מאפשרת לו הבנה אינטואיטיבית לא רק של סמנטיקת האות הלא־מילולי עצמו, אלא גם של מגוון הביטויים שממשיגים אות זה בשפתו, היא מאפשרת לו להכריע בעניין תאימותם של רכיבי לוואי שונים לכל ביטוי וביטוי – וכיוצא באלו דברים, שעל סמך ניתוחם ומיפויָם אפשר להגיע למסקנות רחבות יותר באשר לתמונת העולם הלשונית (sprachliches Weltbild) של דוברי השפה הנתונה ועל מוסכמות העומק של תרבותם. לא כן בשפה מתה כיוונית העתיקה: הרבה ממה שבעבור חוקרי ביטויי המחוות בלשונות החיות הוא בבחינת ידע מוקדם, הריהו בבחינת מבוקש בעבור חוקריהם של ביטויים אלו ביוונית. בעזרת עבודה פילולוגית והשוואתית על קורפוס נרחב מבחינה כרונולוגית ותרבותית של פרוזה נראטיבית, אני שואף להגיע להבנה עמוקה יותר של ביטויים אלו: לספק מערכת של הסברים תקפים לגיוונם (או להעדר גיוונם) של ביטויים המסמנים תופעה אחת, למפות את תאימותם של רכיבי לוואי שונים לקבוצות שונות של ביטויים – ועוד. רק כך יתאפשר תיאור מדויק ותקף (פחות או יותר, בהסתייגויות המחויבות) של תמונות העולם הלשוניות של הדוברים, אך בעיקר הכותבים, ביוונית העתיקה לתקופותיהם ולתרבויותיהם – וכן מציאתן של אוניברסאליה כלל־יווניים.

תקציר ביוגרפי: בוגר החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית ומוסמך החוג. כותב עבודת דוקטור על ההמשגה המילולית של אותות לא־מילוליים ביוונית עתיקה. תחומי עניין משלימים: פראזיאולוגיה יוונית ככלל, הבטים סוציולינגוויסטיים של היוונית, שיקופן של מוסכמות תקשורת בין־אישית בטקסטים קלאסיים וטכניקות עיצוב הדמות בספרות היוונית. כמו כן, מלמד לטינית ויוונית וכותב ומתרגם שירה (בעברית ולעברית).

פרסומים:
From Jonah to Jesus and back: three Ways of Characterization and their Reverse Application (מאמר בהכנה)

 

מלגת רוטנשטרייך תשפ"א

מלגת הנשיא תש"ף

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ה

קראו פחות
tl_gldy.jpg

ד"ר טל מאיר גלעדי

talmeirgiladi@gmail.com

החוג לפילוסופיה

קרא עוד

נושא המחקר: אמת ומראית עין לפי הגל 

שם המנחה: ד”ר מיכאל רובק ופרופ’ דינה אמונדס (Freie Universität Berlin). 

תקציר המחקר: בעבודתי אני מנתח את מבנה ספרו של הגל "פנומנולוגיה של הרוח" בדרך שטרם נוסתה בעבר. המבנה הבלתי טיפוסי של הפנומנולוגיה של הרוח פורש בדרך כלל בתור רצף של פרקים המכונים מומנטים, אך ניתן להבינו גם בתור שתי סדרות מקבילות של תיאור והסבר – מראית עין "בשביל התודעה" ואמת "בשבילנו" (הפילוסופים). אני מאמין שבאמצעות ניתוח מבנה זה של ה"פנומנולוגיה של הרוח", אוכל לתת דין וחשבון מדויק יותר על משמעות המושגים אמת ומראית עין לפי הגל. כל זאת במטרה להגן על העמדה לפיה, אצל הגל, הגעה לאמת פילוסופית הינה דרך לייצב את עולם התופעות האמפירי. 

תקציר ביוגרפי: תחום העניין העיקרי שלי הוא הפילוסופיה הגרמנית אחרי קאנט כמו גם גלגוליה במאה ה-20 ובפילוסופיה בת זמננו. נושא המחקר שלי הוא מושגי האמת ומראית העין לפי הפילוסוף ג.ו.פ. הגל כפי שהם משתקפים ממבנה ספרו "פנומנולוגיה של הרוח". בנוסף, אני מתרגם ספרי פילוסופיה מצרפתית ומגרמנית ומתעניין בתולדות הפילוסופיה בישראל.

פרסומים:

  • “Sur le « pour nous » dans la Phénoménologie de l'Esprit. Étude de cas : Maîtrise et servitude”, Archives de Philosophie, forthcoming.
  • “Kenley R. Dove, Joseph Gauvin and the “for us” in Hegel's Phenomenology”, Hegel-Jahrbuch, forthcoming.
  •  “On the Second Generation in the Department of Philosophy in the Hebrew University: between Nathan Rotenstreich and Yehoshua Bar-Hillel”, in Yfaat Weiss and Uzi Rebhun (ed.), History of the Hebrew University, 5th volume (1948-1967), Magnus Publications, forthcoming.

 

מלגת נשיא תשע"ט

קראו פחות
מור גלר

מור גלר

mor.geller@mail.huji.ac.il

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא מחקר:  סקרי דעת קהל ועתיד(י)ה של גרמניה המזרחית, 1966–1989

מנחה:  פרופ' עופר אשכנזי

תקציר מחקר:  עבודת הדוקטורט שלי תבחן את תופעת סקרי דעת הקהל בגרמניה המזרחית, שנערכו בה החל משנות השישים של המאה העשרים ועד לנפילת חומת ברלין. המחקר יבקש לחשוף את התפקידים המרובים שמחקרים אלה מילאו בשימור וברפורמה של מבני הכוח במדינה, מתוך תפקידם כאתר של משא ומתן על מציאות היומיום מחד, וכאתר של שיח וייצור ידע מאידך. באמצעות ניתוח הסקרים והדו"חות האנליטיים שהפיקו מכוני המחקר המזרח־גרמניים, אני שואפת להבין את מטרות ומגבלות מפעל הסקרים, כמו גם את האופנים בהם חוקרים ונחקרים יצרו ופירשו סוגים שונים של ידע על אודות מציאות חייהם. מתוך כך, אני מבקשת להדגיש את חשיבות הסקרים בהיסטוריה התרבותית, החברתית והפוליטית של עידן הסוציאליזם המאוחר ולפענח את האופנים בהם העניקו למשתתפים בהם דרכים בלתי־צפויות לדמיין את עתיד(י)ה של גרמניה המזרחית.

תקציר ביוגרפי:  אני תלמידת מחקר בחוג להיסטוריה ועוסקת בהיסטוריה תרבותית, בחיי יומיום ובהפקת ידע בגרמניה במלחמה הקרה. השלמתי גם את התואר הראשון והשני שלי בחוג להיסטוריה, כמו גם בתכנית המצטיינים של המכון להיסטוריה ובתכנית המוסמך של בית ספר מנדל. מאז 2018 אני עמיתה במרכז קבנר להיסטוריה גרמנית ובשנים 2019–2021 שימשתי עורכת ראשית של כתב העת "היה היה – במה צעירה להיסטוריה". לצד המחקר אני מתעניינת גם בקולנוע, בסוציאליזם ובתכנון אורבני.

פרסומים: 

מור גלר, 'איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הסוציאליזם: חינוך ובידור בסרט המחזמר Heißer Sommer (גרמניה המזרחית, 1968)', סליל – כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלויזיה (פרסום עתידי)

מלגת מוסה 2021/22

בוגרת תוכנית מוסמך מצטיינים

קראו פחות