תכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים

Schwartz.jpg

פרופ' דניאל שוורץ

ראש אקדמי
בניין מנדל, חדר 420
02-5881943

פרופ' דניאל שוורץ מכהן כראש האקדמי של בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

קרא עוד

Prof. Daniel R. Schwartz specializes in the history and historiography of the Jews in the Graeco-Roman period. He has published translations and commentaries to the Second Book of Maccabees (2004 in Hebrew, 2008 in English) and to Josephus's Life (2008), and currently he is working on such volumes on 1 Maccabees and on the last three books of Josephus's Antiquities.  He has also published monographs about Agrippa I, Josephus, and ancient Jewish identity, and a hobby in German-Jewish history recently resulted in a volume about Philipp Jaffé (1819-1870) and collection of his letters.

קראו פחות
matan_aviel.jpg

מתן אביאל

החוג לתולדות האמנות

קרא עוד

נושא המחקר: ייצוגים מתמטיים בשיבוצי עץ בתקופה המודרנית המוקדמת באיטליה

מנחה: ד"ר לולה קנטור-קזובסקי

תקציר המחקר: המחקר עוסק בהקשרם האמנותי, ההיסטורי והפילוסופי של ייצוגים מתמטיים בטכניקת אינטרסיה באיטליה.

שנת תחילת המלגה: תש"ף

קראו פחות
בר  אבינרי

בר אבינרי

בלשנות, המדור הגנרטיבי

קרא עוד
נושא המחקר: מודאליות ואווידנציאליות בממשק תחביר-סמנטיקה

שם המנחה: פרופ' עידית דורון, ד"ר עינת רובינשטיין

תקציר: בכוונתי לבחון תופעה המכונה בספרות "אפקט האקטואליזציה", שעוסקת במקרים בהם ביטויים מודאליים בנטיית העבר הפשוט מדגימים משמעות של כוונה שמומשה. העבודה תתייחס לספרות תאורטית בתחומים סמנטיקה, תחביר ומורפולוגיה והממשק ביניהם, מזווית סינכרונית ודיאכרונית. העבודה תתמקד בתופעה בעברית, תוך בחינת הניתוחים התאורטיים, לאור נתונים מקורפוס של עברית מודרנית דבורה, וכן מקורפוסים של עברית כתובה בשלבים מוקדמים יותר.

 שנת התחלה בתכנית: תשע"ו

קראו פחות
ורוניק אבישר

ורוניק אבישר

פילוסופיה

קרא עוד
נושא המחקר: האם אנו מחויבים לסלוח לאנשים שאנו אוהבים? 

שם המנחה: ד"ר שרון קרישק 

תקציר:  עבודת התזה עוסקת בשאלה האם אנו מחויבים לסלוח לאנשים שאנו אוהבים. מדובר בשאלה מורכבת הדורשת בירור של מונחי היסוד בהם היא עוסקת, אהבה וסליחה, כמו גם סוג החובה בה מדובר (האם מדובר בחובה מושלמת או בלתי מושלמת במונחים של קאנט. האם זו חובה מוסרית, דתית, או חובה מסוג אחר). אף על פי שכל אדם יבין לבטח את השאלה הנשאלת, היות שהיא עוסקת בשניים ממושגי היסוד המכוננים את החיים האנושיים, מבט מעמיק יחשוף כי אין זה פשוט כלל להגדירם.

לאור היקף ומורכבות הנושא, אפתח את הדיון בשאלה האם אנו אי פעם מחויבים לסלוח, ללא קשר ליחסינו לפוגע. הואיל והאינטואיציה הראשונית שלנו היא שחובה לסלוח, אם ישנה כזו, שייכת לספרה המוסרית, הצעד הראשון יהיה לבחון האם חובה מוסרית לסלוח היא מן האפשר. אטען, תוך היעזרות בספרות המשנית הרחבה בנושא, כי סליחה תמיד נותרת מעבר לנדרש בספירה המוסרית ולעולם אינה חובה. לאחר שפסלתי את אפשרותה של חובה מוסרית, אפנה לדון בסליחה כחובה דתית ואבחן האם סליחה יכולה להיות זכות מוסרית וחובה דתית. במסגרת דיון זה אפנה לתפישת הסליחה שמציג קירקגור בעבודות אהבה, תפישה הקושרת בין אהבה לסליחה. אולם קירקגור כותב במסגרת דתית-נוצרית שרבים מאתנו איננו מקבלים, לכן בשלב הסופי ארצה לבחון האם ניתן לבסס חובה לסלוח כחובה המבוססת על אהבה, מבלי להתחייב למסגרת דתית. במסגרת דיון זה אניח כי אהבה אינה מגיעה למיצוי במסגרת המוסר ולפיכך יכולה להיות חובה לסלוח כחובה של אהבה אשר חורגת מגבולות המוסר. עם השלמת מהלך זה והצגת מסקנותיו, אני מקווה להציע תשובה מלאה ומקיפה לשאלת הדיון, כזו הבוחנת את כלל הספרות ואופני ההתייחסות במסגרתם ניתן לדון בה.

 

 שנת התחלה בתכנית: תשע"ה

קראו פחות
גבריאל אבן צור

גבריאל אבן צור

היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

קרא עוד

נושא המחקר: בין החוק האזרחי להלכה: תמורות במעמד המשפטי-חברתי של היהודים באלג'יריה הקולוניאלית (1914-1830)

שם המנחה: פרופ' ירון בן-נאה ופרופ' בני בראון

תקציר המחקר: תקופות משנה: התקופה הראשונה (1870-1830), המייצגת את שלב הארגוני-משפטי, מעיצובו ועד תום האמנציפציה המשפטית של הקהילה היהודית האלג'יראית. התקופה השנייה (1914-1870), תקופת הטמעת התמורות בקרב יהודי הארץ, חלחול החינוך והתרבות הצרפתית לכל שכבות הקהילה והתגברות תחושת השייכות והפטריוטיות הצרפתית – דווקא בעידן בו גברה העוינות של המתיישבים הצרפתים כלפיהם.

תקציר ביוגרפי: תלמיד לתואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמנינו. המחקר שלי עוסק בתמורות בחיי היהודים באלג'יריה של המאה הי"ט לנוכח הקולוניאליזם הצרפתי. מנחיי הם פרופ' ירון בן-נאה ופרופ' בני בראון.

פרסומים:

1) "God’s Plurality within Unity: Spinoza’s influence on Benamozegh’s Thought", Quest. Issues in Contemporary Jewish History. n.12, December 2017.

 

2) "Orthodoxie moderne," Dictionnaire du judaïsme français depuis 1944, Ed. Jean Leselbaum and Antoine Spire. Paris: Armand Colin, 2013, pp. 665-667.

 

"'וסוד אין טעם כלל': יחסו של הרב יוסף משאש להלכה בקבלה," פעמים 157 (2019), עמ' 134-107.

 

מלגת נשיא תשפ"א

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ח

 

 

קראו פחות
נתן אודנהיימר

נתן אודנהיימר

מזרח תיכון

קרא עוד
נושא המחקר: תברואה בירושלים

תקציר המחקר: תולדות מנקי הרחובות והתברואה בירושלים

מנחה: פרופ' הלל כהן

שנת התחלה בתכנית: תשע"ז

קראו פחות
דימה

דמיטרי אזרוחי

לימודים קלאסיים 

קרא עוד
נושא:  פילוסופיה, רפואה ומדעי החיים בעת העתיקה

תקציר בחינת תיאור הנפש הניזונה של היצור החי ומיקומה בכבד בכתביו הביולוגיים של אריסטו בהשוואה לקורפוס ההיפוקרטי ולחיבוריו המאוחרים של אפלטון.

מנחה דר' אורלי לואיס

שנת תחילת מלגה: תשפ"ב

קראו פחות
שי איבלמן

ש"י איבלמן לוין

ספרות עברית

קרא עוד
נושא המחקר: 'איכא דאמרי'- סיפורים בעלי שתי סיומות בספרות חז"ל   

מנחה: ד"ר יהושע לוינסון

 שנת התחלה בתכנית: תשע"ו

קראו פחות
hanan1.jpg

חנן אמויאל אנגלרד

החוג ללימודים רומאניים ולטינו אמריקניים

קרא עוד
נושא המחקר: היבטים של הקומיות וההומור בחלק השני של ''דון קיחוטה'' מאת סרוונטס

מנחה: פרופ' רות פיין

 שנת התחלה בתכנית: תשע"ז

קראו פחות
yhl_nglmn.jpg

יהל אנגלמן

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד

תחום המחקר: מחשבה אסלאמיסטית

 

שנת תחילת המלגה: תשע"ט

קראו פחות
אור

אור ארוך

 

החוג לחינוך

קרא עוד

נושא המחקר:  מבט ביקורתי על המפנה הרגשי בחינוך

מנחה: 

תקציר המחקר: 

שנת תחילת המלגה: תשפ"ב

קראו פחות
yln_rvnyn.jpg

אילן ארונין

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד
תחום המחקר: היסטוריה של הרפואה במזרח התיכון

מנחה: פרופ' ליאת קוזמא

 

שנת תחילת המלגה: תשע"ט

קראו פחות
atara_ben_hanan.jpeg

עטרה בן חנן

החוג לספרות כללית והשוואתית

קרא עוד

נושא המחקר: התגלגלות תפישת השפה במיסטיקה – כלשון האוצרת בתוכה כוח מאגי, אלוהי, יוצר – אל הספרות וההגות של העידן המודרני. 

מנחה: פרופ' יואב רינון

שנת תחילת המלגה: תש"ף

קראו פחות
ברק בן יוסף

ברק בן יוסף

החוג לספרות כללית והשוואתית

קרא עוד

תחום/נושא המחקר: מערכת היחסים בין העברית לערבית במרחב ספרותי אחד

 

שנת תחילת המלגה: תשע"ח

 

קראו פחות
ydv_bnbgy.jpg

עידו בנבג'י

החוג לבלשנות

קרא עוד

 

תחום המחקר: סמנטיקה

תקציר המחקר: אני עוסק בסמנטיקה ובממשק שלה עם התחביר. בין היתר, אני מתעניין בסמנטיקה של ביטויים סינגולריים (שמות פרטיים, כינויי גוף) ובסמנטיקה של פעלי עמדה (למשל, פעלים המבטאים אמונה או רצון).

 

שנת תחילת המלגה: תשע"ט

קראו פחות

רותם בר לב

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד

נושא המחקר: מושג האחר בעולם האסלאם - הגדרתו והופעותיו בימי הביניים ביומני המסע של נוסעים ערבים ומסלמים

שנת תחילת המלגה: תש"ף

קראו פחות
עמוס ברונר

עמוס ברונר

החוג להיסטוריה

קרא עוד

תחום המחקר: היסטוריה חברתית של ימי הביניים

מנחה: פרופ' אסתר כהן ופרופ' יצחק חן

 

שנת תחילת המלגה:

קראו פחות
עדן

עדן ברט

החוג לספרות אנגלית

קרא עוד

נושא המחקר:  ספרות אנגלית

מנחה:

תקציר:

 

שנת תחילת המלגה: תשפ"ב

קראו פחות

אלון ברנד

קרא עוד

החוג לתלמוד והלכה

תחום המחקר: ספרות חז"ל ומסירתה

נושא המחקר: ביקורת נוסח התלמוד של חכמי ימי הביניים

תקציר המחקר: התיאוריה הטקסטואלית של חכמי ימי הביניים: יחסם של הראשונים לשאלות נוסח, עבודתם הפילולוגית וביקורת הטקסט שלהם. המחקר יתמקד בבדיקת עבודתו של ר' שלמה בן אדרת (הרשב"א), שהתייחס באופן רציף לבעיות נוסח בתלמוד במאות סוגיות, הן בחיבוריו הפרשניים הן בתשובותיו. 

שנת תחילת המלגה: תש"ף

 

קראו פחות
yuval_gabai.jpg

יובל גבאי

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: קריאה ופרשנות במסדר הפרנסיסקני המוקדם (מאה י״ג).

מנחה: ד"ר איילת אבן-עזרא

תקציר המחקר: האופן בו בקשו הפרנסיסקנים בתקופה לקרוא פשוט ומילולית טקסטים שונים (הבשורות, התקנון, כתבי הקדוש פרנסיסקוס ואחרים)

שנת תחילת המלגה: תש"ף

קראו פחות
shani_goldfrad.jpg

שני גולדפרד

החוג ללימודי אסיה

קרא עוד

נושא המחקר: המסורת המוסיקלית הקלאסית של דרום הודו

מנחה: פרופ' דוד שולמן

תקציר המחקר: מבט לעומק באחד מקבצי יצירות המופת של המסורת הקרנאטית מאת המלחין הטמילי מוטוסוואמי דיקשיטר (1775-1835), קובץ ה-Kamalāmbā Navāvaraṇam, הן דרך הפן הטקסטואלי והן דרך הפן המוסיקולוגי.

שנת תחילת המלגה: תש"ף

קראו פחות
מיכל

מיכל גולדשטיין

מוסיקולוגיה

קרא עוד
נושא המחקר: תפיסה קטגוריאלית של מרווחים מוסיקליים

תקציר המחקר: המחקר עוסק בחקר התפיסה הקטגוריאלית תוך שימוש בגירויים הלקוחים מעולם המוסיקה. תפיסה קטגוריאלית משמעה צימצום הדיוק התפיסתי לטובת תפיסה מהירה יותר של קטגוריות גירויים הרלוונטיות לנו מהעולם האמיתי. חקר הנושא בהקשר המוסיקלי מרחיב את ההבנה שלנו לגבי התופעה, ומעשיר את ההבנה שלנו בנושאים נוספים כגון הבדלים בין תרבותיים, שמיעה אבסולוטית ויחסית, דמיון בין מוסיקה לשפה ועוד. 

מנחה: ד"ר רוני גרנות

 שנת התחלה בתכנית: תשע"ז

קראו פחות
אוריה גלעד

אוריה גלעד

 

החוג להיסטוריה כללית

קרא עוד

נושא המחקר:  סיפורם של אריסטו ואשת אלכסנדר וגלגוליו השונים

מנחה:  איילת אבן עזרא

תקציר המחקר:   התבוננות ממוקדת בסצנת הרכיבה על גבו של אריסטו במרחבים ומדיומים שונים.המחקר יבחן מה הייתה המשמעות של הסצנה במקומות ומרחבים חברתיים שונים.

שנת תחילת המלגה: תשפ"ב

קראו פחות
רבקה גרוסמן

ד"ר רבקה גרוסמן

היסטוריה

קרא עוד
נושא המחקר: המקום כתמונה: צילום ויצירת מרחב רב-לאומי בפלסטינה המנדטורית

מנחה: פרופ' עופר אשכנזי

תקציר: הפרויקט שלי עוסק בדימוי החזותי של פלשתינה בתקופת המנדט הבריטי ובהשלכות והשפעות דימוי זה על תפקידה של פלשתינה כמקום פוליטי בעולם המודרני. הטענה שעומדת בבסיס המחקר היא שצילומים בפרט ומידע חזותי בכלל יכולים לעזור לנו לנסח את השינויים בהיסטוריה החברתית והתרבותית של פלשתינה של שנות העשרים, השלושים והארבעים של המאה העשרים. התרבות הוויזואלית ששימשה קרקע לפיתוח ציפיות אידיאולוגיות ותרבותיות שונות הושפעה מהשינויים הטרנס-לאומיים של אותן שנים וכך סייעה בניסוח מחדש של רעיונות הממלכתיות, הלאומיות, הקהילה וההכללה בתוך פלשתינה עצמה וכן בקשרים של פלשתינה עם ארצות אחרות. העבודה מתארת את ההיסטוריה של הצילום בפלשתינה, את סיפוריהם של צלמים שהיגרו אליה וחיו בה, או של כאלה שהגיעו אליה למטרות תיירות, וכן את מערכות היחסים בין אותם צלמים לבין לסוכנויות הידיעות והעיתונות שעשו שימוש מעשי בחומרים החזותיים. המחקר מתמקם בדיסציפלינת ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית, באמצעות הסתמכות על תיאוריות התרבות החזותית, הפילוסופיה של ההיסטוריה ועל תיאוריות של ה-Spatial Turn.

תקציר ביוגרפי: כדוקטורנטית במכון קבנר לתולדות גרמניה באוניברסיטה העברית בירושלים אני מתעניינת במיוחד בצמתים של ההיסטוריה של ההגירה היהודית, ההיסטוריה של הצילום ותולדות הגלובליזציה. עבודת הדוקטורט שלי בוחנת את המתח בין הפרטיקולריזם האתני לבין הניידות הרב-לאומית בארץ ישראל המנדטורית, כפי שניתן לראות דרך הפריזמה של הצילום.

מאמרים ופרסומים:

Grossmann, Rebekka: “Image Transfer and Visual Friction. Staging Palestine in the National Socialist Spectacle”, forthcoming with the Leo Baeck Institute Yearbook 2019

Grossmann, Rebekka: “Negotiating Presences. Palestine and the Weimar German Gaze“. Jewish Social Studies 23, no. 2 (2018): 137-172.

Rebekka Großmann, Henry-Jones-Loge. Jüdisches Selbstbewusstsein und Aufbruch in die Moderne, in: Hamburger Schlüsseldokumente zur deutsch-jüdischen Geschichte. <http://juedische-geschichte-online.net/beitrag/jgo:article-167> [03.07.2017].

Rebekka Großmann, „Mutter Borchardt“ – eine jüdische Reederin, in: Hamburger Schlüsseldokumente zur deutsch-jüdischen Geschichte. <http://juedische-geschichte-online.net/beitrag/jgo:article-168> [03.07.2017].

 

 

מלגת מוסה תשע"ה

קראו פחות
adi_fenster.jpg

עדי דהן-פנסטר

החוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום

קרא עוד

נושא המחקר: מחקר גיאוארכיאולוגי על מקורם של אבני פסיפס

מנחה: פרופ' זאב וייס (ארכיאולוגיה) פרופ' נעמי פורת (גיאולוגיה)

תקציר המחקר: פסיפסים נחקרו רבות מבחינה אמנותית, סגנונית ואיקונוגרפית. ברצוני לחקור פסיפסים מנקודת מבט גיאולוגית: מתוך בחינה גיאולוגית של סוג האבן, אנסה ללמוד על מקור האבן ומתוך כך על יוקר הפסיפס ומידת ההשקעה במבנה. במחקר אשווה את אבני הטסרה ממספר פסיפסים שונים, בין אם בתי כנסת, כנסיות או מבנים אחרים מהתקופה הרומית והביזאנטית.

שנת תחילת המלגה: תש"ף

קראו פחות
or_dotan.jpg

אור דותן

החוג למדעי הקוגניציה

קרא עוד

נושא המחקר: קוגניציה מוזיקלית 

מנחה: ד"ר רוני גרנות 

תקציר המחקר: חקירת האופן בו אנו תופסים אירועים מוזיקליים, בדגש על תפיסה של פעמות ושל משקלים פשוטים ומורכבים. 

 

שנת תחילת המלגה: תשע"ט
קראו פחות
רוני דנציגר

רוני דנציגר

בלשנות חברתית

קרא עוד
נושא המחקר: מחמאות ותגובות למחמאות בעברית ישראלית: סטודנטים ישראלים באינטראקציה

שם המנחה: ד״ר אלדינה רודריגז-קינטנה

תקציר: מחקר סוציו-פרגמטי זה בוחן מחמאות ותגובות מחמאות בעברית ישראלית באמצעות בחינת האינטראקציה בין סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים כתת-קבוצה של דוברי עברית. בחינת המחמאה והתגובה למחמאה כדוגמת מיקרו לבחירות הלשוניות של דוברי העברית מונעת מההבנה הרחבה יותר של חשיבות הפרגמטיקה לתקשורת בין-תרבותית. הבנת המניעים הפרגמטיים של דוברים ילידיים מסייעת למנוע כשלים פרגמטיים, אשר מתרחשים כאשר דובר לא-ילידי מיישם  (Thomas 1983). את חוקי הפרגמטיקה של שפתו על שפת היעד אותה הוא לומד 

הממצאים הם כדלהלן: בעת קבלת מחמאה, הנך מצופה לקבלה בשמחה או מבוכה, כאשר מבוכה מצופה יותר מנשים. מחמאות חיצוניות על מראה חיצוני (בר-שינוי), ביצועים ורכוש הן הרצויות ביותר, בעוד שמחמאות על נושאים "פנימיים" על מראה פיזי (לא בר-שינוי), כשרון ואישיות נתפסות כאישיות ואינטימיות ועל כן הינן פחות רצויות. אמירת "תודה" פשוטה תמיד הולמת, במיוחד עבור גברים, אך הבעת עונג מהמחמאה (כגון "וואו תודה, איזה נחמד לשמוע") היא אסטרטגיה בטוחה גם כן, במיוחד לנשים אם נותנת המחמאה גם היא אישה. כאשר דוברי העברית מתמודדים עם דילמת מקבל המחמאה, הם לרוב בוחרים בקבלתה ומכאן שעקרון ההסכמה עם בן השיח חזק יותר מעקרון ההימנעות מהלל עצמי (Pomerantz 1978). ניסיונות להימנע מקבלת המחמאה (תגובה כמו "לנגן? סתם מקשקשת קצת על הפסנתר") הן אסטרטגיה לא נפוצה כלל. אם ברצונכם לפתור את דילמת מקבל המחמאה עם קבלה מסויגת, האופציה הטובה ביותר היא לקבל את המחמאה אך להפחית בחשיבות אובייקט המחמאה (כגון "כולם נראים טוב בתאורה הזאת"). במידה וברצונכם להתעלם מכוחה האילוקציוני של המחמאה ולראותה כדיסקורסיבית, האופציה הטובה ביותר היא לראותה כ"הכנסת נושא שיחה" (באמצעות תגובה המספקת היסטוריה או רקע כגון "אבא קנה לי"). הווריאציה הגדולה יחסית בתגובות הישראליות למחמאות, בהשוואה למשל לתרבות הספרדית (Siebold 2008) נובעת משתי סיבות: 1. התרבות הישראלית צעירה יחסית ועל כן ציפיות תרבותיות עדיין נמצאות בתהליך של התמסדות. 2. ישראל עוברת מהביטוס המבוסס על ערכי הסוציאליזם הציוני הקולקטיביסטי להביטוס המבוסס על ערכי הקפיטליזם המערבי אשר מעמיד את חשיבות הפרט על פני הקבוצה. ניתן לזהות את ניצני שינוי זה בבחירות הלשוניות שעושים החברים בתת-הקבוצה שנחקרה כאשר הם מקודדים את האסטרטגיות הפרגמטיות שלהם. העברת הידע ההסוציו-פרגמטי הזה ללומדי עברית כשפה זרה הינו חיוני ביותר להשתלבותם בקהילת הדיבור הישראלית.

 

מחזור תשע"ד

קראו פחות
גל דפדי

גל דפדי

התכנית ללימודי תרבות

קרא עוד
נושא:  ביטוי של תאוריות תרבותיות וחזותיות במרחב המשפטי

 

קראו פחות
נמרוד דרסה

נמרוד דרסה

תכנית אישית במדעי הרוח (לימודי הודו בשילוב עם לימודי סוציולוגיה)

קרא עוד
נושא המחקר: מחקר השוואתי בין הודו לישראל בתור דמוקרטיות ייחודיות

תקציר המחקר: מחקר השוואתי בין הודו לישראל. בתקופה של פחות משנה, שתי המדינות קיבלו את עצמאותן מהאימפריה הבריטית. כל מדינה, בדרכה שלה, יכולה להיחשב בתור דמוקרטיה ייחודית. בעוד הודו – עם אוכלוסייה של מעל ל 1.3 מיליארד תושבים – נחשבת לדמוקרטיה הגדולה בעולם (מבחינת גודל אוכלוסייה), ישראל נחשבת פעמים רבות לדמוקרטיה האמתית היחידה במזרח התיכון. המחקר יבחן את הייחודיות של מדינות אלו ויתמקד בשיח הדמוקרטי בבתי הפרלמנט של שתי המדינות ובבית המשפט העליון. כמו כן, יתבצע ניסיון לנתח את השיח והדיונים בשלטון סביב פעולות דמוקרטיות אזרחיות בשתי המדינות.

מנחה: ד"ר יעל ברדה

שנת התחלה בתכנית: תשע"ח

קראו פחות
אראלה

אראלה הנדלר-בלום

החוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון

קרא עוד

נושא המחקר:  לאומיות באמירויות המאוחדות

מנחה:  פרופ׳ אלי פודה וד״ר מורן זגה

תקציר המחקר: 

שנת תחילת המלגה: תשפ"ב

קראו פחות