check
הילי שחטר | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

הילי שחטר

הילי שחטר
הילי
שחטר

החוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום

נושא המחקר: השימוש בקונכיות כעדיים בקרב אוכלוסיות ניאוליתיות באיזור הים-תיכוני של דרום הלבנט

שם המנחה: פרופ' נייג'ל גורינג מוריס וד"ר דניאלה בר יוסף מאייר

תקציר: הכוונה המחקרית המרכזית של עבודה זו היא ביצוע מחקר ארכיאומלקולוגי על מכלולי קונכיות מאתרים ארכיאולוגיים בני התקופה הניאוליתית הקדם קירמית ב', מאזורי האקלים הים-תיכוני בדרום הלבנט. המחקר יכלול אספקטים טקסונומיים, טאפונומיים וטכנולוגיים, על ידי שימוש בשיטות מאקרו- ומיקרוסקופיות לזיהוי סימני עיבוד ושימוש, ניתוח מרחבי ועוד. תכלית המחקר היא לבחון את תפקידיהן של קונכיות, ובמיוחד חרוזים מקונכיות, כאמצעי לייצוג עצמי, חברתי ותרבותי בקונטקסטים שונים. 

שיטות המחקר:
מבנה המחקר יכלול התמקדות והעמקה במכלול קונכיות מאתר מרכזי, כפר החורש, תוך השוואה למגוון מכלולים אחרים בני אותה תקופה. בראש ובראשונה יבוצע זיהוי טקסונומי כמקובל, וקביעת המקורות הגיאוגרפיים של הקונכיות. השלב הבא יהיה מחקר טאפונומי, המבוסס על תצפיות ברזולוציות שונות (עם ובלי מיקרוסקופ), המיועדות להתחקות אחר תהליכי הייצור, השימוש והבלייה של הקונכיות. לבסוף, ניתוח מרחבי, בין ובתוך אתרים, של הקונטקסטים בהם נמצאו הקונכיות, שיאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השימוש בקונכיות בסיטואציות חיים שונות.
תיאור קצר של נושא המחקר וחדשנותו:
קונכיות הן מהחומרים הראשונים שהיו בשימוש על ידי האדם, ופעמים רבות הופעתן ברקורד הארכיאולוגי משויכת להופעתו של ההומו ספייאנס. קונכיות שימשו למגוון שימושים החל ממזון, דרך סחר חליפין ואמצעי תשלום ועד לקישוט, כאמצעי תקשורת וביטוי רעיוני. התקופה הניאוליתית בדרום הלבנט היא תקופה של שינויים עמוקים באורחות חיים הכוללים אימוץ של החקלאות וחיי קבע כפריים באזורי האקלים הים-תיכוניים, במקביל להמשכיות החיים הנוודיים של ציידים לקטים באזורים המדבריים. אימוץ החקלאות, הביות והמעבר לחיי קבע כפריים לוו בגידול באוכלוסיית האדם ובצפיפותה, בשינויים בארגון החברתי והיחסים הפנים- והחוץ- קהילתיים, כמו גם בשינויים במלאכות ובהתמקצעות, בתפיסות העולם, הדת והאידיאולוגיה. הבחירה בקונכיות והשימוש בהן השתנו גם הם. מכיוון שלקונכיות מקור ידוע, הים התיכון או ים סוף, נוכחותן באתרים שונים מצביע על תנועתן במרחב כחלק ממערכות קשרים בין אוכלוסיות באזורים השונים. שימושן בקונטקסטים טקסיים (בקבורה, על גולגלות מכויירות, כחלק ממכלול חפצים פולחניים ועוד) מצביעים על משמעויות אידיאולוגיות עמוקות ושימוש בהם כעדיים (חרוזים או תליונים, לקישוט הגוף, בגד, חפץ וכו') מהווה אמצעי תקשורת לביטוי מידע הנוגע לזהות אישית, קבוצתית ותרבותית. הבנת האופנים בהם שימשו הקונכיות (למשל האופנים בהם הן עוצבו ואז נתלו או נתפרו, כמתבטאים בסימני השימוש שנותרו על הקונכייה), כמו גם הקונטקסטים בהם הן שימשו (למשל במבנים פרטיים למול ציבוריים בתוך ישוב המגורים או לחילופין באתרים שאינם למגורים), יכולים להאיר אספקטים אנתרופולוגיים שונים הנוגעים להתנהגות אנושית במצבי חיים שונים.
החדשנות במחקר מתבטאת בראש ובראשונה בשיטות המחקר. מחקר זה יהיה הראשון באזורנו לשלב באופן סיסטמתי שיטות מיקרוסקופיות במחקר ארכיאומלקולוגי של מכלולים ניאוליתיים. בנוסף, מכלולי קונכיות רבים מאתרים ניאוליתיים באזורי האקלים הים-תיכוני בדרום הלבנט פורסמו, אך טרם נערכה סינתזה משמעותית המאגדת בתוכה את כלל המידע ויוצרת תמונה בהירה הנוגעת לקונכיות באזור ובתקופה. עוד ניתן לציין כי בעוד אספקטים נרחבים של התקופה הניאוליתית נחקרו באינטנסיביות (ארכיטקטורה, ליתיקה, דגמי ישוב, ביות וחקלאות, ארגון חברתי, כלכלה, ועוד), מקומו של הפרט במערכת פעמים רבות נפקד, ובמחקר זה נבקש להאיר גם על תפקידו של הפרט בתוך החברה.

תקציר ביוגרפי: אני מתעניינת בארכיאולוגיה מהילדות והשתתפתי בחפירות מגיל צעיר. יש לי תואר ראשון בארכיאולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ותואר שני מאוניברסיטת תל אביב. התיזה שלי בתואר השני בחנה את מקומה הכלכלי והחברתי של מערת קומראן 24 (מדבר יהודה), דרך מספר אלמנטים בתרבות החומרית. תחום העיסוק המרכזי שלי הוא ליתיקה (צור ואובסידיאן) מהתקופה הניאוליתית. אני מתעניינת בהגדרת זהויות בארכיאולוגיה ולכן בדוקטורט אבחן מנהגי התקשטות בדגש על קונכיות.

פרסומים: 

Gopher, A., Eirikh-Rose, A., Ashkenazi, H., Marco, E., May, H., Makoviychuk, Y., Sapir-Hen, L., Galmor, S., Schechter, H.C., Ackerfeld, D., Haklay, G. and Zutovski, K. 2019. Nahal Yarmuth 38: A new and unique PPNB site in central Israel. Antiquity 93(371): e29 (1-8).

Schechter, H.C., Zutovski, K., Agam, A., Wilson, L. and A. Gopher. 2018. Refitting Bifacial Production Waste – the Case of the Wadi Rabah Refuse Pit from Ein Zippori, Israel. Lithic Technology 43(4): 228-244. DOI: 10.1080/01977261.2018.1514723

Schechter, H.C., Gopher, A., Getzov, N., Rice, E., Yaroshevich, A. and I. Milevski. 2016. The Obsidian Assemblages from the Wadi Rabah Occupations at Ein Zippori, Israel. Paléorient 42(1): 27-48.

Agam, A., Walzer, N., Schechter, H.C., Zutovski, K., Milevski, I., Getzov, N., Gopher, A. and R. Barkai. 2016. Organized waste disposal in the Pottery Neolithic? A Bifacial Workshop Refuse Pit at Ein Zippori, Israel. Journal of Field Archaeology 41(6): 713-730. 

Schechter, H.C., Marder, O. Barkai, R., Getzov, N., and A. Gopher. 2013. The obsidian assemblage from Neolithic Hagoshrim, Israel: pressure technology and cultural influence. In: F. Borrell, J. J. Ibáñez, M. Molist (eds.) Stone Tools in Transition: From Hunter-Gatherers to Farming Societies in the Near East. Bellaterra (Barcelona): Universitat Autònoma de Barcelona. Pp. 509-528.

Gopher, A., Lemorini, C., Boaretto, E., Carmi, I., Barkai R., and H.C. Schechter. 2013. Qumran Cave 24, a Neolithic-Chalcolithic site by the Dead Sea: a short report and some information on lithics. In: F. Borrell, J. J. Ibáñez, M. Molist (eds.) Stone Tools in Transition: From Hunter-Gatherers to Farming Societies in the Near East. Bellaterra (Barcelona): Universitat Autònoma de Barcelona. Pp. 101-114. 

 

 

מלגת נשיא תשע"ז