דניאל לב למד ספרות צרפתית באוניברסיטת שיקגו והשלים את התואר השני והדוקטורט שלו בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. בשנת הלימודים תשע"ז היה עמית רוטשילד ועמית של ה-Transregional Institute באוניברסיטת פרינסטון. מחקריו מתמקדים בתיאולוגיה אסלאמית ובתיאולוגיה פוליטית, עם דגש על האסכולה הסַלַפית ושורשיה בתקופה הקדם-מודרנית. ספרו Radical Islam and the Revival of Medieval Theology (קיימברידג', 2012), אשר מבוסס על עבודת המאסטר שלו, עוקב אחר תחייתו של פולמוס ימי-ביניימי בנושא מהות האמונה והתפקיד שפולמוס זה שיחק בעימותים תיאו-פוליטיים במאה העשרים. הדיסרטציה שלו בוחנת את התיאולוגיה של אבן תימייה ויישומיה כיום כדוקטרינה "תיאונומית" בתגובה לתהליכי החילון בתחומי החוק והמשטר בעולם המוסלמי. תכנית מחקרו שהוצעה למנדל סכוליון נשאה את הכותרת: "האחד והרבים: ישות וכוח בתיאולוגיה האסלאמית".