check
ד"ר אלה פלורסהיים | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

ד"ר אלה פלורסהיים

ד"ר
אלה
פלורסהיים

החוג ליידיש

נושא המחקר: תחיית תרבות יידיש במחנות העקורים בגרמניה בראי עיתונות שארית הפליטה.

תקציר המחקר: תקופת קיומם של מחנות העקורים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה קצרת ימים, מספר שנים בלבד. ועם זאת, החיים היהודיים החיוניים שנוצרו במסגרתם ובפרט הפעילות התרבותית הענפה שאפיינה חיים אלה מייחדים תקופה זאת מבחינה היסטורית. אלפי ניצולי השואה שהתקבצו במחנות העקורים בגרמניה לאחר המלחמה החלו לשקם אט אט את חייהם; רבים מהם נישאו, הולידו ילדים וניסו לאסוף מחדש את שברי חייהם. אולם השיקום לא לבש רק אופי פרטי ועד מהרה הוא קיבל ביטוי נרחב גם במישור הציבורי. הנהגה מקומית החלה מתרקמת במחנות השונים, מערכת חינוך נוסדה ומעל לכל החלה להתקיים פעילות תרבותית נמרצת שהתנהלה רובה ככולה ביידיש. אחד הביטויים הבולטים ביותר לעשייה תרבותית זו הייתה העיתונות רחבת ההיקף ביידיש שנוצרה במחנות העקורים, עיתונות אשר כללה מעל למאה כותרים שונים ומגוונים אשר השתרעו על פני אלפי עמודי דפוס. ואמנם, גודש הפרסומים העיתונאים והאינטנסיביות יוצרת הדופן של הופעתם הופכים מקור היסטורי זה לצוהר חשוב שדרכו ניתן לבחון לא רק את קורות המחנות השונים ואופן התפתחותם, אלא גם את חיי הרוח של הניצולים ואופי תרבותם הפנימית. העיתונות ביידיש במחנות העקורים הייתה כר נרחב לפעילות פוליטית ולמאבק ציוני, אך במקביל, ובלא שהדבר עמד בסתירה כלל, היא הפכה למוקד של עיסוק פורה בספרות ובתרבות יידיש. העיתון הפיץ והביא את תרבות יידיש לקהל הקוראים - בפרסומן המחודש של יצירות ספרות קלאסיות, בהנצחת סופרים ומשוררים שנספו בשואה ובפרסום כתביהם ובדיווח נרחב על תיאטרון היידיש שצמח במחנות ובהשפעתו החברתית – אך גם היה אמצעי ליצירה ועשייה ספרותית חדשה ביידיש – בפרסומן של יצירות ספרות ושירה של ניצולים תושבי המחנות ובעידוד כתיבתן של יצירות אלה ובאמצעות יצירת קשר מיוחד מעל גבי העיתון עם סופרי יידיש ועם מרכזי ספרות יידיש בארצות-הברית, בקנדה ובדרום אמריקה ובפרסום יצירות חדשות של סופרים אלה תוך דיון הדדי. העיסוק הנרחב בספרות ובתרבות יידיש במחנות העקורים בגרמניה ולמעשה ניסיון החייאתה של תרבות זאת לאחר המלחמה, אם דרך הנצחת היצירה מלפני המלחמה ואם דרך יצירה חדשה אחריה, כאמור, הוא רב עניין. למעשה, תופעה זאת הייתה כה ערה עד כי ניתן לקבוע כי בעצם נוצר במחנות בתקופה זאת מעין מיקרוקוסמוס של תרבות יידיש חדשה ופעילה, מיקרוקוסמוס קצר ימים שהתקיים רק שנים מעטות ושעם קום מדינת ישראל והתרוקנות מחנות העקורים וסגירתם בא אל קיצו. בעבודת הדוקטור ברצוני לעמוד על תופעה זאת. דרך ההתחקות אחר המקורות הראשוניים העשירים שהותירו אחריהם העקורים בשפתם שלהם, ביידיש, ובאמצעות מקורות מסייעים נוספים כדוגמת עדויות וחומר ארכיוני אחר, אבקש לנסות לצייר תמונה של מקומה של תרבות יידיש במחנות העקורים בגרמניה ושל התפקיד החברתי החשוב שהיא מילאה בחיי אנשי שארית הפליטה; תמונה של ניסיון החייאתה קצר המועד של תרבות יידיש , ניסיון שהיה למרבה הצער – בהיבט הציבורי, בעל התנופה והרחב הזה – גם שירת הברבור שלה.

מלגת נשיא תשס"ח