ד"ר אבי (אברהם מקס) קינן

אבי (אברהם מקס) קינן

פילוסופיה

נושא המחקר: ידע רגשי: המעמד האפיסטמי של רגשות

שם המנחה: פרופ' דוד אנוך (העברית) ופרופ' חגית בנבג'י (בן-גוריון)

תקציר המחקר: השאלה המרכזית שעוברת כחוט השני בחלקיה השונים של העבודה היא: "האם לרגשות ישתפקיד אפיסטמי?". הרציונל שמנחה את התשובה החיובית שאני מציע הינו שהתשובה תלויה לפחות חלקית בשאלה "מהם רגשות – איזה מין מצב מנטאלי הם?". בכדי לענות על השאלה האפיסטמית נדרש בראש ובראשונה דין וחשבון לגבי התנאים ההכרחיים והמספיקים לכך שמצב מנטלי מסוים הוא רגש. יתרה על כן, תשובה לגבי התפקיד האפיסטמי של רגשות צריכה לקבל את המגבלות שעולות ממאפיינים מסוימים של רגשות. בחמשת הפרקים של עבודת המחקר אני מציג דין וחשבון לפיו לרגשות יש תפקיד אפיסטמי חיוני. דין וחשבון זה מתיישב עם התנאים ההכרחיים שאני טוען שמאפיינים רגש כמצב מנטאלי. על פי התאוריה שאני מפתח בעבודת המחקר, רגשות הם מצבים מנטאליים יחודיים, בני הערכה אפיסטמית ובעלי פנומנולוגיה, שמייצגים מושגית ומציגים תכונות הערכתיות-אפקטיביות. הם הדרך הבסיסית שבה אנחנו חווים וחושבים על תכונות הערכתיות-אפקטיביות וקובעים את ההוראה של המושגים של תכונות אלו. רגשות הם entitled באופן שניתן להבסה, בני הצדקה על ידי ראיות הערכתיות ומצדיקים (באופן שניתן להבסה) האמנות הערכתיות, בהיותם ראיות-עבור-ראיות. לבסוף, למרות שתפקידם האפיסטמי מוגבל במצבים מסוימים, הם חיוניים אפיסטמית. 

 

תקציר ביוגרפי: 

בוגר תואר ראשון באוניברסיטה העברית בפסיכולוגיה ופילוסופיה. בוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית. בעל דוקטורט בפילוסופיה (של הרגש). פסיכולוג קליני בהכשרתי. 

עבודת הדוקטורט שלי נוגעת לאחד התחומים המרכזיים ביותר, לדעתי, בחיי היומיום שלנו ובוודאי בעבודה הקלינית עם מטופלים - רגש. באופן ספציפי, אני מתמקד במעמד האפיסטמי של רגשות - האם רגשות יכולים להיות מקור לידע, ויתרה על כן, האם הם יכולים להיות מקור ייחודי לידע. כך, לדוגמא, האם הפחד שלי יכול להיות מקור עצמאי לכך שאדע שיש דבר מסוכן מולי, או האשמה שלי לכך שעשיתי דבר פסול. אינטואיטיבית נראה לי שאנשים רבים מאמינים שהתשובה לשאלה הזו חיובית, ובוודאי שאנשי טיפול מאמינים שרגשות המטופלים שלהם ורגשותיהם מהווים צוהר לעולם רווי-משמעות. עם זאת, ישנה מורכבות רבה בניסיון לבסס עמדה כזו מבחינה פילוסופית. בעבודת הדוקטורט שלי אני מקווה שהצלחתי להציג תפיסה של רגשות שתהיה האמנה לפנומנולוגיה של הרגש ובו בזמן תדגיש את המעמד האפיסטמי החיובי של רגשות.

במקביל למחקר הפילוסופי שלי, אני עובד כפסיכולוג ומטפל בילדים, מתבגרים ומבוגרים. כמו-כן, אני מושקע במחשבה תיאורטית על פסיכולוגיה קלינית מנקודת מבט פסיכואנליטית, בדגש על התאוריה הפרויידיאנית והקלייניאנית.

 

 

פרסומים:

R. Pat-Horenczyk, A.M. Kenan. M. Achitvu, E. Bachar. (2014). Protective Factors Based Model for Screening for Posttraumatic Distress in Adolescents. Child and Youth Care Forum, 43 (3), 339-351. DOI: 10.1007/s10566-013-9241-y.

 

מלגת נשיא תשע"ז