הזירה התקשורתית נתפסת כאתר מרכזי להפצה ולשעתוק של משמעויות תרבותיות ודפוסים חברתיים, ובכך היא משקפת תפיסות, עמדות וערכים. העיתונות הערבית בישראל היא כלי לעיצוב דמותה של החברה הערבית-פלסטינית המתלבטת בין שתי זהויות: הלאומית מזו והאזרחית מזו. ניתן לבחון את זיכרון השואה בישראל ואת השיח הערבי על זיכרון השואה באמצעות הגישה התרבותית לחקר התקשורת. הפעולה העיתונאית חושפת מנגנונים אידיאולוגיים, וכך המדיה בכלל והעיתונות בפרט מבנים נרטיבים לאומיים בקרב קהילייה מדומיינת שלפרטים בה יש תחושה של שותפות גורל (Hallbwachs (1980[1950]) . הקורפוס המחקרי כלל ניתוח של עיתונים בשפה הערבית בעלי אוריינטציה שונה. שאלות המחקר דנו בשאלה: למי הסמכות לספר את הסיפור בעיתונות בשפה הערבית? מתי ובאיזה הקשר דנים בנושא זה, מיהן הדמויות המרכזיות ומהן המשמעויות התרבותיות-סימבוליות הנובעות מתוך הבחירה בטרמינולוגיות השונות להגדרת המילה שואה בעיתונות. מבחינה מתודולוגית השתמשתי בשני כלי מחקר מרכזיים - ניתוח טקסטים וראיונות עומק - כדי לקבל מידע מהימן ובעל תוקף רב יותר. א. ניתוח תוכן איכותני של כתבות שעסקו ביחס לשואה בהקשרים שונים ב. ראיונות עומק עם עיתונאים ומעצבי דעת קהל בעיתונות ובחברה הערבית בישראל.