בשלהי העת העתיקה חוקרים הבחינו בתופעה הולכת וגוברת של "התיוונות" של התרבות הנוצרית-סורית. דבר זה בא לידי ביטוי במספר פנים, לדוגמא: בשינויים לשוניים בשפה הסורית המשקפים התקרבות לשימושים לשוניים יווניים; בהתפתחות של שיטת תרגום מדוייקת של טקסטים יווניים; ובשינוי של השיח התיאולוגי המסורתי על ידי כניסתם של מונחים תיאולוגים יווניים.
בהרצאתי אבחן את תהליך "ההתיוונות" כפי שזה בא לידי ביטוי בפן התיאולוגי. סקירה היסטורית רחבה של התפתחות התיאולוגיה של הכנסייה המזרח-סורית בין המאות ה-7-4 חושפת חדירה ברורה של מונחים תיאולוגיים יווניים לשיח הסורי המסורתי. לצד זאת, בחינה מדוייקת של טקסטים תיאולוגיים סוריים חושפת תגובות מגוונות ואף סותרות למונחים הללו. בעקבות כך, אדון במודלים שונים של שאילה תרבותית הבאים לידי ביטוי במגוון התגובות הסוריות לקטגוריות התיאולוגיות היווניות.