אסף רוט
החוג לספרות כללית והשוואתית
שנת תחילת המלגה: תש"ף
החוג לספרות כללית והשוואתית
שנת תחילת המלגה: תש"ף
החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
נושא המחקר: ליאו כהן: ההיבטים הטרנס-לאומיים בעבודתו
תקציר המחקר: עבודתו של ליאו כהן (Leo Kohn, ידוע גם בשם יהודה פנחס כהן), המזכיר הפוליטי של הסוכנות היהודית החל מ-1934 ולאחר מכן יועץ פוליטי למשרד החוץ, תוך התמקדות בהקשרים הטרנס-לאומיים והאימפריאליים בהם חשב ופעל.
מנחה: פרופ' יפעת וייס
שנת תחילת המלגה: תש"ף
החוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום
נושא המחקר: מחקר גיאוארכיאולוגי על מקורם של אבני פסיפס
מנחה: פרופ' זאב וייס (ארכיאולוגיה) פרופ' נעמי פורת (גיאולוגיה)
תקציר המחקר: פסיפסים נחקרו רבות מבחינה אמנותית, סגנונית ואיקונוגרפית. ברצוני לחקור פסיפסים מנקודת מבט גיאולוגית: מתוך בחינה גיאולוגית של סוג האבן, אנסה ללמוד על מקור האבן ומתוך כך על יוקר הפסיפס ומידת ההשקעה במבנה. במחקר אשווה את אבני הטסרה ממספר פסיפסים שונים, בין אם בתי כנסת, כנסיות או מבנים אחרים מהתקופה הרומית והביזאנטית.
שנת תחילת המלגה: תש"ף
החוג למוסיקולוגיה
נושא המחקר: מוזיקה אמנותית בישראל
מנחה: ד"ר אסף שלג
שנת תחילת המלגה: תש"ף
החוג להיסטוריה
נושא המחקר: נורמות והבניות של מיניות וגבריות בערים בקום המדינה
מנחה: פרופ' משה סלוחובסקי
שנת תחילת המלגה: תש"ף
תחום/נושא המחקר: מדבר יהודה ובקעת ים המלח בתקופת הברזל המאוחרת
מנחה: ד"ר אורי דוידוביץ'
החוג לתולדות האמנות
נושא המחקר: אמנות עתיקה
מנחה: פרופ' רינה טלגם
שנת תחילת המלגה: תש"ף
החוג להיסטוריה
נושא המחקר: קריאה ופרשנות במסדר הפרנסיסקני המוקדם (מאה י״ג).
מנחה: ד"ר איילת אבן-עזרא
תקציר המחקר: האופן בו בקשו הפרנסיסקנים בתקופה לקרוא פשוט ומילולית טקסטים שונים (הבשורות, התקנון, כתבי הקדוש פרנסיסקוס ואחרים)
שנת תחילת המלגה: תש"ף
החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון
נושא המחקר: מושג האחר בעולם האסלאם - הגדרתו והופעותיו בימי הביניים ביומני המסע של נוסעים ערבים ומסלמים
שנת תחילת המלגה: תש"ף
החוג לספרות כללית והשוואתית
נושא המחקר: התגלגלות תפישת השפה במיסטיקה – כלשון האוצרת בתוכה כוח מאגי, אלוהי, יוצר – אל הספרות וההגות של העידן המודרני.
מנחה: פרופ' יואב רינון
שנת תחילת המלגה: תש"ף
החוג לספרות עברית
נושא המחקר: "תְּעוּדַת חוֹלְפִים": דיון מתודולוגי בסוגיות אינטרטקסטואליות בשירה העברית המודרנית
שם המנחה: ד"ר תמר הס וד"ר אריאל זינדר
תקציר המחקר: עבודת המחקר תציע כיוונים לדיון מתודולוגי מחודש בגלגוליה של השירה המקראית בשירה העברית המודרנית, תוך הדגשת היבטיו הפואטיים של הדיאלוג הנוצר בין הטקסט העברי המודרני למקורותיו העתיקים. הדיון בפואטיקה של הציטוט יערך על רקע נקודת מפנה מכריעה בשירה העברית החדשה סביב שנות החמישים והשישים של המאה העשרים, נוכח התקרבותה המובהקת של לשון השירה אל הלשון המדוברת מצד אוצר המילים, הנושאים והסגנון.
עבודת המחקר תנוע מחתך רוחב לחתך אורך. שני פרקי העבודה הראשונים יוסבו כל אחד על שאלה מתודולוגית מרכזית שתיבחן בזיקה לשירתם של משוררי התקופה, ואילו הפרק השלישי יוקדש ליצירתו של המשורר והחוקר דן פגיס.
תקציר ביוגרפי: למדתי לתואר ראשון ושני בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. עבודת הגמר שלי עסקה ביחסים בין השפה הלירית לזיכרון בשירתו המוקדמת של דן פגיס.
פרסומים:
'מה שתהומה ממך': קריאה מחודשת ב'עקבות' לדן פגיס, מחקרי ירושלים בספרות עברית, לא (תש"ף), עמ' 518-489.
מלגת הנשיא תש"ף
החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון
נושא המחקר: היסטוריה חברתית ותרבותית של הכולרה באימפריה העות'מאנית במאה ה-19
שם המנחה: פרופ' אייל ג'יניאו ופרופ' ליאת קוזמא
תקציר המחקר: הכולרה הייתה אחת המגפות הקטלניות של התקופה המודרנית. היא התפרצה מספר פעמים במאות התשע עשרה והעשרים במקומות שונים בעולם. ייחודה של הכולרה הוא בהתפשטותה המהירה על פני אזורים נרחבים והפיכתה למגפה כלל עולמית. היא הייתה מחלה של החברה במובן עמוק של המילה. לרוב היא תקפה באכזריות באזורים עניים, כשהיא משגשגת מהתנאים שהתקיימו בשכונותיהם. היא בחנה את החוסן והיעילות של המבנים המנהלתיים המקומיים בכל מקום אליו התפשטה, וחשפה בעיות ומתחים שהתקיימו מתחת לפני השטח. היא עוררה שמועות והובילה לנטישתם של כפרים ושכונות, היא היוותה השראה ליצירות אומנות והשפיעה על החיים של מאות אלפי אנשים.
במחקרי אבקש ליצור היסטוריה חברתית של מחלת הכולרה באימפריה העות'מאנית תוך שילוב של שתי נקודות מבט, האחת נקודת המבט האימפריאלית הרחבה, והשנייה המקומית, שתתמקד בחיים במספר ערים בודדות בעת התפרצות המגפה. נקודת המבט הראשונה תחשוף סוגיות הקשורות למודרניזציה, ליכולת של הממשל העות'מאני לשלוט על הפרובינציות, ולמערכת היחסים בין השלטונות העות'מאנים למעצמות. מנקודת המבט המקומית מסלול התפשטות המחלה עשוי ללמד על החיים היומיומיים בערים לאור השינויים המתמידים שהתרחשו בתקופה זו. ההתמודדות עם המחלה תוכל להצביע על קשרים בין קהילות שונות, על ההשפעה של המחלה על תושביה, על יוזמות מקומיות להקל על התושבים, ועל האופן בו מאבקים מקומיים באו לידי ביטוי בהתמודדות עם המחלה.
תקציר ביוגרפי: את התואר הראשון למדתי במסגרת התוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן השלמתי את לימודי התואר המוסמך בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. אני מתעניינת בהיסטוריה חברתית ותרבותית באימפריה העות'מאנית. עבודת התזה שלי "המוגרבים- קהילה בתוך ירושלים העות'מאנית" עוסקת בהבטים קהילתיים בשכונת המוגרבית שבעיר העתיקה בירושלים במאה ה-17.
מלגות רוטנשטרייך תשפ"ב
מלגת הנשיא תש"ף
החוג לתלמוד והלכה
נושא המחקר: התפתחות תחום 'דיני ממונות' בתורת התנאים
שם המנחה: ד"ר יאיר פורסטנברג
תקציר ביוגרפי: החוג לתלמוד והלכה. עוסק כרגע בעיקר בהתפתחות תחום 'דיני ממונות' בתורתם של התנאים.
פרסומים:
* א' שרלו, 'לא שרידים בלבד: גנזי הירושלמי', ציון, פו (תשפ"א), עמ' 631–660
* א' שרלו, 'תולדות הנוסח של התלמוד הירושלמי: עיונים בקטעי הגניזה', תרביץ [בדפוס]
* א' שרלו, 'מקולמוסן של מגיהי ספרים: טופס ירושלמי קדום עם גלוסות פרשניות', סידרא [בדפוס]
* א' שרלו, 'מילתא בלא טעמא: פרק בתולדות הנוסח של התלמוד הירושלמי', [הוגש לשיפוט בתרביץ]
מלגת רוטנשטרייך תשפ"ב
מלגת הנשיא תש"ף