check
תשע"ח | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

תשע"ח

אלי אושורוף

ד"ר אלי אושרוב

לימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד
נושא המחקר: בעיית פלסטין, השאלה היהודית ופתרונות פוליטיים נשכחים: נקודת המבט הערבית, 1967-1920.

שם המדריך: פרופ' הלל כהן ופרופ' ישראל גרשוני

תקציר המחקר: עבודתו של אלי אושרוב עוסקת ביחסים בין האליטות הפלסטיניות והפן-ערביות לבין התנועה הציונית מתקופת המנדט ועד מלחמת 1967 ומתמקדת בדיון הערבי על שאלת מעמדם של היהודים כמיעוט לאומי במזרח התיכון. בין היתר המחקר עוסק ברעיונות שונים שהציעו מנהיגים ואינטלקטואלים ערבים לפתור את "בעיית פלסטין" ואת "השאלה היהודית" בדרך של פדרציה או מתן אוטונומיה יהודית מסוגים שונים. המחקר מתבסס על מסמכים מארכיונים ציוניים ובריטיים, על העיתונות הערבית ופרסומים פוליטיים נוספים בני הזמן ועל ספרות זיכרונות.  

תקציר ביוגרפי: למדתי לתואר ראשון בחוגים להיסטוריה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית ולאחר לימודי השלמה המשכתי לתואר שני בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. עבודת התזה שלי תחת הכותרת "מאין באתם? תולדות עם ישראל בהיסטוריוגרפיה הפלסטינית המוקדמת (1948-1920)" עסקה בהשתקפויות של היסטוריה יהודית ומקורות עבריים בכתביהם של אינטלקטואלים פלסטינים בתקופת המנדט הבריטי. בדוקטורט בהנחיתו של פרופ' הלל כהן אני מתכוון להמשיך לעסוק בהיסטוריה אינטלקטואלית פלסטינית במאה העשרים וביחסי הגומלין שלה עם אסכולות שונות: עות'מאניות, פרוטסטנטיות, ציוניות, מרקסיסטיות, אסלאמיות ואחרות.

פרסומים:

  • Dotan Halevy and Eli Osheroff, ' Destruction as Layered Event: Twentieth Century Ruins in the Great Mosque of Gaza', International Journal of Islamic Architecture, 8 (1), 2019, pp. 45-69.
  • Eli Osheroff, "On the Corner of Balfour and Achad-Ha'am: Zionism, Nationalism and Imperialism in Early Palestinian Thought", Theory and Criticism, 49, January 2018 (Hebrew).
  • Eli Osheroff, "The Palestinian Abraham from Herbert Samuel to Oslo: A Shared Symbol in a Divided Space", Zmanim, 135 (Hebrew).
  • Eli Osheroff, “Between Two Soldiers: The Death Paradox of the Late Modern Era,” Hayo Haya, 10, 2014 (Hebrew).

Book chapter

  • Eli Osheroff, "The Philistines Be Upon Thee, Palestine: The Sea Peoples in early Palestinian Historiography". Accepted for publication in an edited volume on Bible and Nationalism in the Modern Age, forthcoming in Carmel publishing house (Hebrew).

Book review

  • Eli Osheroff, "Adel Mana, Nakba and Survival: The Story of the Palestinians Who Remained in Haifa and the Galilee, 1948-1956, Tel Aviv: Van-Leer and Hakibbutz 
  • Hameuchad Publishing House 2017 (Hebrew)", Journal of Levantine Studies, 8 (1), 2018.

מלגת נשיא תשע"ו

מלגת רוטנשטרייך תשע"ח

קראו פחות
ד''ר שחר ליבנה

ד"ר שחר ליבנה

ספרות כללית והשוואתית 

קרא עוד
נושא המחקר: סמכות פואטית, כתיבה וקריאה בין דנטה ויורשיו הפואטיים במאה הארבע עשרה

מנחה: ד"ר גור זק

תקציר המחקר: מעמדו של דנטה אליגיירי כאחד המשוררים החשובים והמפורסמים ביותר בתולדות ספרות המערב הוא בלתי ניתן לערעור כיום; ואולם בימי חייו, נחשב דנטה למשורר אקספרימנטלי ואף לתיאולוג חובבן, והמעמד שלו בקרב אינטלקטואלים ומשוררים בני זמנו היה מוטל בספק. עבודת המחקר הזו מבקשת לבחון את האופנים שבהם מי שנחשבו ליורשים הפואטיים המרכזיים ביותר של דנטה – בוקאצ'ו, פטררקה, וצ'וסר – התייחסו ליצירת המופת שלו, הקומדיה האלוהית, למעמד הסמכותי וההוקרה הרבה שהוענקה לשירתו, וכיצד ניצלו יורשים אלה את הטכניקות שדנטה הטמיע ביצירתו לשם ביסוס סמכותו הפואטית, כדי לחזק את מעמדם שלהם ולערער על מעמדו של מי שנחשב ל״אבי השירה האיטלקית״.
אחת הטכניקות הספרותית המרכזיות שבה נוקט דנטה בקומדיה האלוהית על מנת לבסס את מעמדו הפואטי כ-auctortitas (כסמכות פואטית של העולם הקלאסי) היא השימוש המורכב ומרובה האלוזיות לאפוס האיניאדה של ורגיליוס. שוב ושוב חוזר דנטה לשורות, דמויות ורגעים מכוננים מתוך האפוס הלטיני – הן כדי להעניק לשירו עומק פואטי ונקודת משען והן כדי לקרוא תיגר על הפואמה הפגאנית של המשורר הקלאסי.
כשם שדנטה נשען על המסורת הקלאסית ובה בעת גם מבקר ומתריס נגדה – בעודו מאשרר את מעמדו הקאנוני החשוב של ורגיליוס אך גם דוחה את העולם שהוא מייצג – כך גם יורשיו של דנטה משתמשים בשירתו המוערכת, מצטטים מתוכה ומתייחסים אליה תדיר, ובכך מכוננים את מעמדם אך גם מבקרים ומציבים אתגר למסורת שדנטה ניסה לכונן ביצירתו.
בעבודת מחקר זו נבחנת הדינמיקה המתוארת, בין משורר מעורך וחשוב ובין המשוררים שפועלים אחריו ובצילו, לאור שתי סצנות מתוך הקומדיה האלוהית, הנחשבות לסצנות מרכזיות לביסוס ה-auctoritas. מחקר זה בוחן את הסצנות האלה וכיצד יורשיו של דנטה שכתבו אותן לתוך יצירותיהם שלהם על מנת לקרוא תיגר על המשורר הגדול שקדם להם. 

 

שחר היא פוסט-דוקטורנטית החוקרת את הקשרים התרבותיים וההשפעות האינטר-טקסטואליות שבין המסורת הפואטית של איטליה במאה ה-14 והשירה האנגלית של ימי הביניים.

 

מלגת עזריאלי תשע"ח

מלגת נשיא תשע"ו

קראו פחות
אורי יעקב

ד"ר אורי יעקב

מוסיקולוגיה 

קרא עוד
נושא המחקר: ייצוגי מסעי הצלב ברפרטואר המוזיקלי מימי-הביניים

מנחה: ד"ר יוסי מורי

תקציר המחקר: מחקרי מתמקד בשירי מסעי-צלב מימי-הביניים, רפרטואר החוצה משרע רחב של שפות (לטינית, צרפתית, אוקסיטנית), מבנים ואידיומים פואטיים ומוזיקליים, וכן פונקציות: שירי גיוס למסעות; שירי אהבה חצרונית שבמוקדם המרחק בין הצלבן לבין אהובתו; מזמורים ליטורגיים שהיוו חלק מטקסים בעלי הקשרים צלבניים, ועוד.  ברוב המקרים, הטקסטים של השירים הללו כבר נבחנו, בעיקר על-ידי חוקרי ספרות.  במסגרת קורפוס זה, אני מבקש לבחון את השירים שלהם השתמרו גם לחנים לצדם של הטקסטים, ולהתמקד בתפקידה של המוזיקה, שהייתה חלק אינהרנטי בביצועם של השירים הללו, בהטמעת רעיונות ותהליכים טקסטואליים.  דרך התחקות אחר ייצוגיה השונים של התמה של מסע-הצלב אני בוחן את הקשרים בין טקסטים פואטיים לבין המוזיקה שמלחינה אותם, ובוחן את ייחודו של השיר מימי-הביניים בתור מקור היסטורי אשר יוכל לשפוך אור חדש על הבנת מחשבת מסעי-הצלב. 

תקציר ביוגרפי: אורי יעקב הוא תלמיד מחקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, ובמוקד מחקרו הנוכחי המוסיקה של ימי-הביניים, בהנחייתו של ד"ר יוסי מורי. הוא בעל תארי בוגר ומוסמך בביצוע מוסיקלי מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, וכן תואר מוסמך נוסף במוסיקולוגיה מהאוניברסיטה העברית. כיום הוא חבר בקבוצת המחקר 'צליל, דימוי ומרחב' הפועלת במסגרת מרכז 'מנדל סכוליון', וכן מתרגל באופן פרונטלי בחוג למוסיקולוגיה במסגרת מגוון של קורסים. אורי זכה במגוון של מלגות מטעם האוניברסיטה העברית, בהן פרסי הדיקן והרקטור לתלמידי מוסמך מצטיינים, מלגת נשיא האוניברסיטה לתלמידי מחקר, מלגת 'מנדל-סכוליון' ומלגת 'רוטנשטרייך'. הוא השתתף בכנסים אקדמיים בארץ ובחו"ל, ושוקד כיום על השלמתם של כמה פרסומים אקדמיים. במקביל לפעילותו האקדמית הוא מופיע תדיר בתור נגן גיטרה קלסית על-גבי מיטב הבימות בארץ ובעולם, וזכה במגוון פרסים על הופעותיו, לרבות מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. קודם לתחילת לימודי המחקר שלו שימש בתור רכז תחום המוסיקה בקונסרבטוריון שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. 

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ח

מלגת נשיא תשע"ו

קראו פחות