תשע"ה

2014-2015

רע גולן

ד"ר רע גולן

reagolan@gmail.com

התכנית להסטוריה ופילוסופיה של המדע

קרא עוד

נושא המחקר: אי-היקבעות פנימית, פורמליזם ומה שמעבר לו: מסה על היחס בין פורמליות לנורמטיביות בלוגיקה

שם המנחה: פרופ' קרל פוזי

תקציר: אני מבקש לעמוד על היחס בין פורמליות לנורמטיביות בלוגיקה, תוך טענה שיש מתח מובנה בין השניים. אני מבקש לגשר על המתח הזה תוך פיתוח גישה פנומנולוגית ליסודות הלוגיקה.

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ה

מלגת נשיא תשע"ג

קראו פחות
אור אמיר

ד"ר אור אמיר

oramir123@gmail.com

לימודי האסלאם והמזה"ת

קרא עוד
נושא המחקר: אמירים ממלוכים ושיח'ים צופים: מחקר ביחסים בין שליטים וקדושים

שם המנחים: ראובן עמיתי ודניאלה טלמון-הלר 

תקציר המחקר: מחקר זה יבחן את היחסים שנרקמו בין האליטה הממלוכית לבין שיח'ים צופיים בסוריה הגדולה (בלאד אלשאם), הן מבחינת הפן התועלתני של יחסים אלו – כלומר פטרונות מחד ומתן לגיטימציה מאידך; והן מנקודת ראות של אמונה כנה של הממלוכים בכריזמה וביכולותיהם המופלאות של השיח'ים והשתתפות פעילה של הממלוכים בפולחן צופי על שלל גווניו. השאלות המרכזיות שיבחנו יהיו, עד כמה הושפעו הממלוכים, וההיסטוריוגרפיה שנכתבה תחתיהם, ממסורות השלטון וההיסטוריוגרפיה שהתפתחו החל מתקופת הסלג'וקים והמשיכו תחת הזנגים והאיובים; ומצד שני, מה ניתן ללמוד על הממלוכים מיחסם לשיח'ים אלו ומה ניתן ללמוד מכך על חשיבותם של שיח'ים אלו בחברה האסלאמית של סוריה בימי הביניים המאוחרים.

מאמרים ופרסומים:

"חייהם הדתיים של המוסלמים באזור צפת במאות השלוש-עשרה – ארבע-עשרה על פי מקור חדש-ישן," קתדרה 156 (תשע"ה), 70-39.
“Niẓām al-Dīn Yaḥyā al-Ṭayyārī – An Artist in the Court of the Ilkhans and 
Mamluks”, forthcoming in Asiatische Studien 2017.
“Forming a New Local Elite: The ‘Uthmānī Family of Ṣafad”, forthcoming in Proceedings of the Third Conference of the School of Mamluk Studies, Leiden 2018.

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
שי אליסון-גרברג

שי אליסון-גרברג

shayger@gmail.com

היסטוריה של עם ישראל

קרא עוד
נושא המחקר: 'ספר דברי האדון': אופיו הלשוני, הספרותי והרעיוני 

שם המדריך: ד"ר פאבל מצ'ייקו

תקציר: בעבור לוחם השבתאות המושבע במאה הי"ח, רבי יעקב עמדין, תפיסת העולם הספקנית והרציונאליסטית מכאן והשבתאות מכאן היוו את פניה השונות של הכפירה התיאולוגית שאיימה לקעקע את יסודות הדת ולמוטט את החברה המסורתית היהודית. עמדין צדק. בעוד 'אלהי הפילוסופים' היה כבול למכניזם הרציונאלי של היקום, נסתר מן העולם ואדיש כלפיו; 'אלהי שבתי צבי' היה פרסונאלי לחלוטין, ועל כן קפריזי ובלתי צפוי, מבטל במחי יד את תורתו שלו ומצווה על המשיח להמיר את דתו. בין כך ובין כך, העולם הישן הלך והתפורר. 'ספר דברי האדון' (Zbiór Słów Pańskich), אוסף דבריו של יעקב פראנק, נציגה הרדיקלי ביותר של שבתאות המאה הי"ח ומי שביקש להביא 'דבר חדש לעולם' על ידי רמיסת החוקים והדתות כולם, בכלל אלה המסורת השבתאית שממנה הגיח והדת הנוצרית שאליה נכנס עם מאמיניו, מהווה תיעוד ייחודי של השבר שהתרחש בחברה היהודית במפנה העת החדשה וניסיון מרתק להתחדשות דתית. 

 

'דברי האדון' הוא  המקור הפראנקיסטי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות התנועה לאחר המרתו של פראנק לנצרות בשנת 1759, ותיעוד מפורט של הדוקטרינה הפראנקיסטית כשזו הגיעה לשיא פיתוחה. המקור, המצוי בשלשה כתבי-יד, אינו חיבור רגיל. הוא נעדר עלילה מובחנת ואין בו מהלך אינטלקטואלי רציף. משלים, חלומות, דברי תוכחה וזיכרונות מזמנים שונים משמשים בו בערבוביה, וכך גם מסורות שונות – יהיו אלה מדרשי חז"ל וזוהר או אלמנטים מן הפולחן הקתולי בפולין, מסורות קבליות ממזרח-אירופה או מסורות שבתאיות מתורכיה, סיפורים סוּפיים או פולקלור סלאבי. אופיו הסינקרטיסטי של 'דברי האדון' ואתוס החידוש המפעם בו באים לידי ביטוי גם בשפתו. החיבור כתוב בפולנית המשובצת בעברית, ביידיש, בגרמנית, בלדינו ובתורכית. תוכנו ה'איקונוקלסטי', שימוש באמצעים לשוניים 'לימינאליים' דוגמת משחקי מילים רב-לשוניים, ולבסוף, הפניית עורף ללשון הקודש לטובת 'שבעים לשונות' של האומות, מרכיבים את השפה חדשה שהפראנקיסטים נדרשו לאמץ בדרכם המפותלת אל הגנוזיס הנסתר והאל האמיתי שאליהם הוביל אותם רבם, פראנק; ובלשונו שלו: 'כשבאים לשמש, מוכרחים לדבר כמו השמש, וללבוש אותם לבושים כמו השמש, וכשבאים לירח, ללבוש אותם לבושים כמו הירח ולדבר בלשון הירח'. 

 

בעוד המחקר על 'דברי האדון' התמקד לרוב במקורותיה הקבליים והשבתאיים של הדוקטרינה הפראנקיסטית, מחקרי ינתח את ההיבטים הפילולוגיים, הספרותיים והתיאולוגיים של המקור, תוך שימת לב להקשר ההיסטורי הרחב של ראשית העת החדשה. תופעות בארוקיות דוגמת הבחנה בין פסאדה חיצונית לתוכן פנימי הרמטי, העמדת דת אישית הנסמכת על קריאה לא מסורתית של כתבי הקודש, נטישת האדם את האל ונטישת האל את העולם, אובססיה לחלומות וכו', כולם מאפיינים חשובים של 'דברי האדון' ונדרש לתת עליהם את הדעת. בזאת הוא יעמיד לראשונה תמונה מפורטת וכוללת של החיבור. יהיה בכך כדי לשפוך אור חדש על דרכי ההיווצרות של הילקוט, מגעיו עם מסורות אחרות, שיטתו הפרשנית, ולבסוף, גם על עולמם הפנימי של יעקב פראנק ובני חבורתו במפנה העת החדשה.

 

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
רבקה גרוסמן

ד"ר רבקה גרוסמן

rebekka.gro@gmail.com

היסטוריה

קרא עוד
נושא המחקר: המקום כתמונה: צילום ויצירת מרחב רב-לאומי בפלסטינה המנדטורית

מנחה: פרופ' עופר אשכנזי

תקציר: הפרויקט שלי עוסק בדימוי החזותי של פלשתינה בתקופת המנדט הבריטי ובהשלכות והשפעות דימוי זה על תפקידה של פלשתינה כמקום פוליטי בעולם המודרני. הטענה שעומדת בבסיס המחקר היא שצילומים בפרט ומידע חזותי בכלל יכולים לעזור לנו לנסח את השינויים בהיסטוריה החברתית והתרבותית של פלשתינה של שנות העשרים, השלושים והארבעים של המאה העשרים. התרבות הוויזואלית ששימשה קרקע לפיתוח ציפיות אידיאולוגיות ותרבותיות שונות הושפעה מהשינויים הטרנס-לאומיים של אותן שנים וכך סייעה בניסוח מחדש של רעיונות הממלכתיות, הלאומיות, הקהילה וההכללה בתוך פלשתינה עצמה וכן בקשרים של פלשתינה עם ארצות אחרות. העבודה מתארת את ההיסטוריה של הצילום בפלשתינה, את סיפוריהם של צלמים שהיגרו אליה וחיו בה, או של כאלה שהגיעו אליה למטרות תיירות, וכן את מערכות היחסים בין אותם צלמים לבין לסוכנויות הידיעות והעיתונות שעשו שימוש מעשי בחומרים החזותיים. המחקר מתמקם בדיסציפלינת ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית, באמצעות הסתמכות על תיאוריות התרבות החזותית, הפילוסופיה של ההיסטוריה ועל תיאוריות של ה-Spatial Turn.

תקציר ביוגרפי: כדוקטורנטית במכון קבנר לתולדות גרמניה באוניברסיטה העברית בירושלים אני מתעניינת במיוחד בצמתים של ההיסטוריה של ההגירה היהודית, ההיסטוריה של הצילום ותולדות הגלובליזציה. עבודת הדוקטורט שלי בוחנת את המתח בין הפרטיקולריזם האתני לבין הניידות הרב-לאומית בארץ ישראל המנדטורית, כפי שניתן לראות דרך הפריזמה של הצילום.

מאמרים ופרסומים:

Grossmann, Rebekka: “Image Transfer and Visual Friction. Staging Palestine in the National Socialist Spectacle”, forthcoming with the Leo Baeck Institute Yearbook 2019

Grossmann, Rebekka: “Negotiating Presences. Palestine and the Weimar German Gaze“. Jewish Social Studies 23, no. 2 (2018): 137-172.

Rebekka Großmann, Henry-Jones-Loge. Jüdisches Selbstbewusstsein und Aufbruch in die Moderne, in: Hamburger Schlüsseldokumente zur deutsch-jüdischen Geschichte. <http://juedische-geschichte-online.net/beitrag/jgo:article-167> [03.07.2017].

Rebekka Großmann, „Mutter Borchardt“ – eine jüdische Reederin, in: Hamburger Schlüsseldokumente zur deutsch-jüdischen Geschichte. <http://juedische-geschichte-online.net/beitrag/jgo:article-168> [03.07.2017].

 

 

מלגת מוסה תשע"ה

קראו פחות
עידית בן אור

ד"ר עידית בן אור

idit.benor@mail.huji.ac.il

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: כספים לא ממשלתיים באנגליה בעת החדשה המוקדמת: מבט חברתי, פוליטי וחומרי

שם מנחה: פרופ' דרור ורמן

תקציר המחקר: 

 

מלגת עזריאלי תשע"ח
מלגת סכוליון תשע"ז

מלגת מוסה תשע"ה

קראו פחות
רמי כחלון

רמי כחלון

rammie.cahlon@mail.huji.ac.il

בלשנות

קרא עוד
נושא המחקר: שונות לשונית: המקרה בשפות קצ'ואה

מנחה: ד"ר איתן גרוסמן ופרופ' וילם אדלאר (אוני' ליידן, הולנד)

תקציר: המטרה של הטיפולוגיה ה'גרינברגיאנית' היא לזהות אוניברסלים ולענות על השאלה מה אפשרי בשפה. יחד עם זאת, מאז העבודה החלוצית של ניקולס (1992), המוקד של הטיפולוגיה הלשונית השתנה והפוקוס הוא על הגיוון הלשוני עצמו. ביקל (2007) מרחיק וטוען כי המטרה של הטיפולוגיה המודרנית היא "להסביר מדוע גיוון לשוני הוא כפי שהוא." המחקר מבקש לתאר את השונות הלשונית בתוך משפחת השפות הקצ'ואה ולהסבירו, בהתבסס על תכונות לשוניות בלתי-יציבות. כמו כן, הוא מבקש לשפוך אור על גיוון לשוני באמצעות חיבורו למה שאנו כבר יודעים על דפוסים של שינוי לשוני ולענות על שאלות כמו מה הן תכונות בלתי-יציבות? מדוע תכונות אלה נוטות להשתנות יותר ומדוע אין המבנים המסמנים מתייצבים? מדוע וריאנט לשוני אחד "בוחר" במסלול שינוי אחד בעוד שכנו באחר? זו האחרונה כונתה על-ידי ויינרייך (1968) 'בעיית ההנעה' והיא מהווה אחת מן הבעיות המרכזיות בתיאור של שינוי לשוני.

 

רמי כחלון הוא דוקטורנט בתוכנית משותפת עם אוניברסיטת ליידן. מחקרו מתמקד בנושא שונות ושינוי לשוני ועבודת הדוקטור שלו עוסקת בתפקיד של וריאציה לשונית בתהליך ההתייצבות של צורות לשוניות "לא-יציבות". בין תחומי עניינו יש לציין: טיפולוגיה אזורית, שינוי לשוני, טרנזיטיביות ומבנה ארגומנטים, מערכות TAM, שפות קריאוליות ולשונות אנדיניות וסקנדינביות.

 

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
מעין נדבך

מעין נדבך

maayan.nidbach@mail.huji.ac.il

לימודי אסיה

קרא עוד
כותרת המחקר: השפעת הגותו של בְּהָרְטְרׅהָרי על השיוויזם הקשמירי

מנחה: פרופ' יגאל ברונר

תקציר המחקר: מחקרי עוסק במעמדו הייחודי של בְּהָרְטְרׅהָרי, מדקדק ופילוסוף הודי מן המאה החמישית לספירה, בקרב שושלת הוגים מקשמיר של המאה ה10-11 (סוֹמָאננדה, אוּּטְפָּלדֵווה, אַבְּהינָוָוגוּפְּטה ועוד). בתקופה זו הייתה קשמיר מרכז אינטלקטואלי רב השפעה, וחוברו בה חיבורים חדשניים רבים בתחומי הלשון, הספרות, הפואטיקה, התאולוגיה ועוד. בעבודתי אני בוחנת את האופן שבו פירשו הוגי השיוויזם הקשמירי (מסורות דתיות ופילוסופיות שלהן זיקה לאל שיווה) את רעיונותיו של בהרטרהרי, אשר הציע תורה פילוסופית ייחודית המשלבת בין דקדוק, פילוסופיה ודיון באלמנטים מטאפיסיים של השפה, בכוונה לשפוך אור חדש על האופן שבו עוצבו תורות אלו, וכן על הגותו של בהרטרהרי עצמו.

 

מלגת עזריאלי תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ה

 

קראו פחות
אריאל קופילוביץ

ד"ר אריאל קופילוביץ

Ariel.kopilovitz@mail.huji.ac.il

מקרא

קרא עוד
נושא המחקר: עתיד ישראל על פי נבואות התקומה של יחזקאל (יחזקאל לג–לז) 

מנחה: פרופ' ברוך שוורץ

תקציר המחקרהמחקר יתמקד בחטיבת נבואות התקומה של יחזקאל המצויה בפרקים לג–לז בספרו. נבואות אלה נאמרו, לפי סדר הזמנים המשתקף בספר, בסמוך לאחר חורבן הבית, והנביא משרטט בהן בהרחבה את תכנית תקומת ישראל בעתיד ועוסק בהן בסוגיות שרובן אינן נדונות באופן שיטתי ביתר פרקי הספר. מטרת המחקר תהיה לבחון את השאלה כיצד, לפי יחזקאל, ייראה עתיד ישראל לאחר החורבן

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ה

קראו פחות
אורי הכהן

ד"ר אורי הכהן

hacohenori1@gmail.com

מדעי הקוגניציה

קרא עוד
נושא המחקר: מהם ייצוגים נוירונליים? 

מנחה: פרופ' אורון שגריר

תקציר: מאז המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה50, "ייצוגים מנטליים" שימשו תפקיד מרכזי עבור הסברים במדעים הקוגניטיביים ובפילוסופיה של הmind.  עם זאת, שימוש זה תמיד לווה במחלוקות רבות, והבסיסית שבהן היא ה- "Representationalist/Eliminativist debate". התומכים ב- Representationalism טוענים שיש מצבים או אובייקטים מנטליים שמייצגים מצבים או אובייקטים בעולם, ושיש להסביר תופעות קוגניטיביות תוך פניה למצבים מנטליים כאלו המאופיינים באמצעות תוכן או תכונות סמנטיות.  התומכים ב- Eliminativism מתנגדים לטענות אלו וסוברים שאין מקום לייצוגים בתאוריות קוגניטיביות מוצלחות.  בכוונתי לבחון ולטעון לטובת אופציה שלישית, אותה נכנה התיאוריה הפרגמטית.  לפי תאוריה זו, יש מקום לומר שהmind לא עושה שימוש בייצוגים, במובן האונטולוגי, ולמרות זאת- לייצוגים תפקיד חשוב (ואולי אף הכרחי) בתאוריות קוגניטיביות.  במחקרי אני שואף להבהיר את התיאוריה הפרגמטית ולספק טיעון מקיף וכולל לטובתה.

 

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
שלמי אפרתי

ד"ר שלמי אפרתי

shlomi.efrati@mail.huji.ac.il

תלמוד והלכה 

קרא עוד
נושא המחקר: פסיקתא לעשרת הדברות ופסיקתא למתן תורה: נוסח, עריכה וגלגולי מסורות

שם המנחה: פרופ' מנחם קיסטר 

תקציר: עבודתי מוקדשת לשני חיבורים מדרשיים הבנויים סביב פסוקי עשרת הדברות, שעד עתה לא ניתנה להם תשומת לב רבה מצד חוקרים ולומדים. אני מתכוון להעמיד נוסח מתוקן של החיבורים, לברר ולהבהיר במידת האפשר את זמנם ואת יחסם לכלל הספרות המדרשית, ולעקוב אחר גלגוליהן והתפתחותן של המסורות המגוונות שנשתקעו בהם.

מאמרים ופרסומים:

•    "הגלות השנייה: גלות, חזרה וגלגולי עריכה בספר הצוואות", מגילות יא-יב (תשעד-תשעה), עמ' 221-256
•    "קונטרס פרק חלק ופרקי מגילה (א): מסורת נוסח ייחודית של פרק חלק"; "קונטרס פרק חלק ופרקי מגילה (ב): מסורת נוסח ייחודית של פרק 'מגילה נקראת' והערות על התהוות נוסח התלמוד", תרביץ (הוגש לשיפוט)

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
אופיר חיים

ד"ר אופיר חיים

ofirhaim@gmail.com

החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון

קרא עוד
נושא: פרשנות המקרא בפרסית-יהודית קדומה: כתבי היד בספרייה הבריטית ובספרייה הלאומית של רוסיה.

מנחים: פרופ' שאול שקד, ד"ר יוליה רובנוביץ'.

תקציר: מחקרי עוסק בפרשנות המקרא שנכתבה בפרסית-יהודית (פרסית באותיות עבריות) ומושתת על קורפוס של כתבי יד המתאורכים למאות ה-11 וה-12 שחלק משמעותי ממנו טרם נחקר. בין כתבי יד אלה, שרובם טרם פורסמו, קיים דמיון רב מבחינות רבות ומתקבל על הדעת כי מדובר בשרידים של קורפוס פרשני אחד. בנוסף לכך, חלק מן החיבורים הם בעלי אופי קראי מובהק, שכן מובאים בהם דבריהם של חכמים קראים וכן ניתן למצוא בהם מינוח קראי מובהק. בעבודתי אדון בשיטות הפרשנות בחיבורים אלה. כמו כן, אתחקה אחר המגעים של הספרות הפרשנית שנכתבה בפרסית-יהודית קדומה עם הספרות הפרשנית הקראית מן המאות ה-9–11, שלשונה העיקרית היא ערבית-יהודית, אך ניתן למצוא בראשית התהוותה גם חיבורים בעברית.

פרסומים:

Haim, Ofir. “Documents from Afghanistan in the National Library of Israel.” Ginzei Qedem 10 (2014), pp. 9-28. (in Hebrew)

Haim, Ofir. “An Early Judeo-Persian Letter sent from Ghazna to Bāmiyān (Ms. Heb. 4°8333.29).” Bulletin of the Asia Institute 26 (2016), pp. 103-119.

Haim, Ofir. “The Earliest Arabic Documents Written on Paper: Three Letters from Sanjar-Shah (Tajikistan).” Jerusalem Studies in Arabic and Islam 43 (2016), pp. 143-189 (with Michael Shenkar and Sharof Kurbanov).

Haim, Ofir. “Further Documents from Afghanistan in the National Library of Israel.” AB"A: Journal for the Research and Study of the Jews of Iran, Bukhara and Afghanistan 10 (2017), pp. 6-21. (in Hebrew)

Haim, Ofir. “Polemical Aspects in an Early Judeo-Persian Bible Exegesis: The Commentary on the Story of Ḥannah (RNL Yevr.-Arab. I 4608).” Entangled Religions: Interdisciplinary Journal for the Study of Religious Contact and Transfer 6 (2018), pp. 162-200.

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ה

קראו פחות
אדם יודפת

ד"ר אדם יודפת

adamyodfat@gmail.com

מוסיקולוגיה

קרא עוד
נושא המחקר: אלף שירים ושיר: חמישה עשורים של שירי מזרחית ורוק בישראל – איפיון מוסיקלי

מנחה: פרופ' נפתלי וגנר

תקציר: המוסיקה הפופולרית בישראל מתאפיינת במתח בין התרבות הגלובלית ובין התרבות המקומית. שני הסגנונות המרכזיים בשדה בסוף המאה ה־20 ובתחילת המאה ה־21 – המוסיקה המזרחית והפופ־רוק הישראלי – מציגים תמהיל שונה וייחודי של מרכיבים גלובליים ומקומיים; בנוסף, שני הסגנונות נתונים לתהליכים דינאמיים של שינוי והשפעה הדדית. המוסיקה המזרחית – שהודרה בתחילת דרכה מן הזרם המרכזי של המוסיקה הישראלית על ידי הממסד התרבותי – תפסה במאה ה־21 את מקומו של הפופ־רוק הישראלי, בהופכה לסגנון המוביל בישראל. המחקר הנוכחי מכונן דיון אודות הפופ הישראלי שבמרכזו נמצאים המאפיינים המוסיקליים של שני הסגנונות המרכזיים. המוסיקה הפופולרית בישראל נחקרה עד כה בעיקר מנקודת מבט סוציולוגית ותרבותית, ואילו המחקר הנוכחי מוסיף לגוף הידע המצטבר בנושא את נקודת המבט המוסיקלית. בעשותו כן הוא מתחקה אחר האופנים בהם המציאות המוסיקלית – כפי שזו מתבטאת במאפיינים מוסיקליים ספציפיים – פועלת ומשתנה ביחס להגדרות התרבותיות לאורך זמן.
המחקר מבוסס על מאגר מידע ממוחשב ובו רשומות תוצאות ניתוחים מוסיקליים של מדגם בן 1001 שירים. שירי המדגם נבחרו בעיקר מן המצעדים העבריים השנתיים המשודרים בתחנות הרדיו הציבוריות בישראל, תוך כדי הקפדה על איזון כמותי בין שני הסגנונות המרכזיים, ולאורך חמשת עשורי המדגם. השיוך הסגנוני של השירים נקבע על פי ההקשר החברתי־תרבותי של מבצעיהם, בהסתמך על מחקרם של סרוסי ורגב – מוסיקה פופולרית ותרבות בישראל. המאפיינים הריתמיים, הצורניים, ההרמוניים, ומאפייני הגוון של כל שיר נותחו באופן ידני, קודדו ותועדו בגיליון נתונים ממוחשב. בנוסף התבצע רישום וניתוח ידני ראשוני של מילות השירים. מאגר המידע המכיל את כלל הניתוחים של שירי המדגם זמין ברשת ופתוח לשימוש קהילת החוקרים, והוא בעצמו מהווה תרומה של המחקר הנוכחי. 
ממצאי המחקר מציגים באופן מפורט את תהליכי השינוי במוסיקה הפופולרית בישראל משנות ה־70 ועד לעשור השני של המאה ה־21, כפי שאלה מתבטאים במאפיינים מוסיקליים ספציפיים כמו גווני הגיטרה החשמלית; מידות השימוש בכלי נגינה המזוהים עם המוסיקה המזרחית, כגון דרבוקה ובוזוקי; מידת השימוש בגוונים אלקטרוניים ומסונתזים; תבניות המקצב האופייניות לכל אחד מן הסגנונות המרכזיים; אופני השימוש במודאליות הפריגית, הידועה גם כ"טונאליות ים תיכונית"; ועוד. הממצאים הללו מוצגים תחילה כנתונים סטטיסטיים המפולחים על פני הסגנונות והעשורים, ומתפקדים כנקודות מוצא לניתוחים איכותניים של מקרי מבחן ספציפיים. אלה בתורם מהווים פתח לדיון ממוקד בתופעות המוסיקליות בפופ הישראלי, ובתהליכי השינוי המתרחשים ביחס אליהן – תוך כדי הצעת הסברים אפשריים לגורמים התרבותיים הקשורים בתהליכים ובתופעות הללו. מלבד הניתוח הסטטיסטי של הנתונים, נעשה גם שימוש בשיטות ניתוח מתחום למידת המכונה. בנוסף לכך, משמשים הממצאים כבסיס לדיון תיאורטי: ההמשגה הסכמטית של צורת השיר הפופולרי כספירלה מפותחת במחקר זה לאור הממצאים הסטטיסטיים של צורות שירי המדגם; במקביל, משמש המודל הצורני הספירלי לניתוח איכותני של צורות שיר ייחודיות במדגם. בפן ההרמוני, נידונה סקוונצה הרמונית חדשה שאינה מוכרת בספרות המחקרית. 
נושא מרכזי נוסף שנבחן במחקר הוא עניין המורכבות המוסיקלית. לאורך השנים נטען בזירה הציבורית כי המוסיקה המזרחית כסגנון הינה נחותה ודלה מבחינה איכותית. בעוד ש"איכות" הינה קריטריון אסתטי סובייקטיבי, המורכבות מהווה קריטריון כמותי הניתן למדידה. בהתבסס על מאגר המידע ועל הניתוחים הידניים של שירי המדגם, פותחו ארבעה מדדי מורכבות כמותיים עבור כל אחד מארבעת המאפיינים המוסיקליים שנותחו במחקר – קצב, צורה, הרמוניה וגוונים. בנוסף, פותח גם מדד מורכבות ריתמית אוטומטי, במסגרתו נותחו המאפיינים הריתמיים של שירי המדגם גם בצורה ממוחשבת. דבר זה נעשה על ידי שימוש במאפייני השמע (audio features) של השירים, ופיתוח אלגוריתם מקורי המקבל כקלט קובץ שמע, עורך חישוב המבוסס על קרוס־קורלציה, ומוציא כפלט את ערך המורכבות הריתמית של השיר. ערכי הניתוח הממוחשב שולבו עם ערכי הניתוח הידני, ליצירת מדד מורכבות ריתמית משוכלל. לבסוף שוקללו ארבעת מדדי המורכבות הפרמטריים לכדי מדד מורכבות כולל, המדרג את כל שירי המדגם על פי מורכבותם. נמצא כי מאז שנות ה־80 המוסיקה המזרחית עוברת במורכבותה הסגנונית הממוצעת את הפופ־רוק הישראלי, וכי הפער במורכבות בין שני הסגנונות הולך וגדל עם הזמן. הממצאים הכמותיים הנוגעים למורכבות מהווים אף הם נקודת מוצא לדיון איכותני בתופעת המורכבות והפשטות בשירי פופ ישראליים. עם תום שלב הצגת הממצאים מובא דיון המבקש ללכת אל מעבר לנתונים, אשר מתמקד בכמה מן ההתפתחויות המרכזיות במוסיקה הישראלית הפופולרית בעשור השני של המאה ה־21. 
יחסי הכוח בחברה הישראלית של סוף המאה ה־20 עיצבו את שדה המוסיקה הפופולרית באופן
א¬־סימטרי: מצד אחד הפופ־רוק הישראלי נתפס כברירת המחדל של הזרם המרכזי, וזכה להערכה ביקורתית שלוותה בהילה של "אותנטיות" אמנותית; ומצד שני המוסיקה המזרחית נחשבה לסגנון נחות – בעל ערכי הפקה דלים וירודים בתחילת דרכו, ובהמשך, משזכה הסגנון להצלחה מסחרית – הצטייר כרדוד, בידורי וקלישאתי. תפיסה זו נבעה בחלקה מסלידה מ"פופ", ובחלקה מדעות קדומות, מגזענות, ומהיצמדות של שומרי הסף אל מוקדי הכוח שלהם. ממצאי המחקר הנוכחי מבליטים את הפער שבין המציאות המוסיקלית המורכבת והמגוונת של סגנון המזרחית בשנות ה־80 וה־90, ובין הדימוי שדבק בו – ואשר מלווה אותו במידה מסויימת עד לימינו – של סגנון נחות ו"לא איכותי". 

פרסומים:

- "מוזה: כתב עת מקוון לתלמידי מחקר במדעי הרוח" מיסודו של בית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח, האוניברסיטה העברית (עורך-שותף עם שחר ליבנה ותמיר קרקסון, בדפוס, יצא לאור ביוני 2017). 
- ""מי מסתתר מאחורי המסיכה"?: פוסט-מודרניזם, אירוניה ואוטופיה ב'פלונטר' וב'סיפורים מהקופסא' לרמי פורטיס." בתוך אסופת מאמרים על פאנק בעריכת ארי קטורזה. תל אביב: רסלינג (בדפוס). 
- ""איך תחזור אם לא תזכור?": על מוזיקה וזיכרון ב"שירים ליואל"". בתוך משבלול ועד הקצה, אנתולוגיה מחקרית על הרוק הישראלי בעריכת דנית צמית. בוקסילה מדיה בע"מ: 2016. 
- (עם מירב מרון) "שוב ושוב: על הזמן המוסיקלי ועל מוסיקה ממזמן." בתוך על הזמן: הזמן במחקר ובחוויה האנושית, אסופת מאמרים לציון 40 שנה לאוניברסיטה הפתוחה בעריכת גיא מירון. האוניברסיטה הפתוחה\"הארץ", מאי 2016. 
- "הזמן הורוד: פופ, פסיכדליה וספירלות בשירי הפינק פלויד." בתוך פינק פלויד: להפיל את החומה, בעריכת ארי קטורזה. תל אביב: רסלינג, 2014.

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ה

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ב

קראו פחות
ליטל בלינקו-צבע

ד"ר ליטל בלינקו-צבע

litalbelinko@gmail.com

לימודים רומאנים ולאטינו אמריקאיים

קרא עוד
נושא המחקר: ניתוח השיח של סיפורי עם בלאדינו מראשית המאה ה-20

שמות המדריכים: ד"ר  אלדינה קינטנה ופרופ' גלית חזן-רוקם

תקציר המחקר: מיפוי מבנים תחביריים ומורפולוגיים המסמנים חזית (foreground) ורקע (background) בסיפורי עם שנרשמו בספרדית-יהודית בין השנים 1914-1935 בחבל הבלקן. במחקר אתמקד בשימושים ובתפקידים של הזמנים, האספקטים והמודוסים (TAM) במשפטים ראשיים ומשניים.

 

מלגת אריאן דה רוטשילד תשע"ה

קראו פחות
שלומית ויגודה

ד"ר שלומית ויגודה כהן

shlomit.wygoda@mail.huji.ac.il

פילוסופיה

קרא עוד
נושא המחקר: דיונים עכשוויים באתיקה ובמטא-אתיקה לאור פרטיקולריזם

שם המדריך: פרופ' דוד אנוך

תקציר: פרטיקולריזם המוסרי הוא ההשקפה הגורסת (בניגוד לג'נרליזם) שבבסיס החשיבה והשיפוטים המוסריים לא צריכים לעמוד עקרונות מוסריים; אמיתות מוסריות אינן תלויות בקיומם של עקרונות מוסריים. למרות הוויכוח הער לגבי נכונותה של עמדה זו, למיטב ידיעתי לא נעשתה כמעט עבודה שבחנה כיצד יכולה תפיסה פרטיקולריסטית לתרום לדיונים אחרים באתיקה נורמטיבית ובמטא-אתיקה. עם זאת, דווקא משום שהרבה מן הדיון העכשווי בתחומים אלה מניח – גם אם לא באופן מפורש - מסגרת ג'נרליסטית, יהיה זה מעניין לראות אילו ההשלכות תהינה לדיונים אלה, אם הפרטיקולריזם יתברר כעמדה הנכונה. העבודה שלי תתמקד בכמה השלכות כאלו.

פרסומים:

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/phpr.12524

מלגת נשיא תשע"ה

מלגת רוטנשטרייך תשע"ז

קראו פחות
תמר רוזט

ד"ר תמר רוזט

tamar.rozett@mail.huji.ac.il

היסטוריה כללית

קרא עוד
נושא המחקר: טכנולוגיה ורגשות: דואר האימפריה הבריטית, 1840 – 1898

מנחים: פרופסור דרור ורמן ופרופסור משה סלוחובסקי

תקציר: אני היסטוריונית של בריטניה והאימפריה הבריטית, והשאלות שמעניינות אותי נסובות על ההשפעה ההדדית בין השתנות טכנולוגית לבין רגשות. עבודת הדוקטורט שלי בחנה את האופנים בהם שינויים בתשתית הטכנולוגית של דואר האימפריה, בדגש על עלייתו של מנוע הקיטור והארגון הבירוקרטי המחודש של מערך הדואר למן 1840, השפיעה על היחסים הבין אישיים של המתכתבות והמתכתבים בו. המחקר הנוכחי שלי בוחן את האופן שבו מפגשים באימפריה בעת החדשה הובילו לשינוי בדפוסי הניקיון ובמערך הרגשות הנלווה לו, כמו גם מתחו קווי הבחנה מגדריים, מעמדיים וגזעיים מחודשים על בסיס ההבנה החדשה של סבון וסניטציה.

 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ז

מלגת נשיא תשע"ה

בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ב

קראו פחות