ד"ר איגור קריימרמן
ארכיאולוגיה
בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ב
2013-2014
ארכיאולוגיה
בוגר התכנית לתלמידי מוסמך מצטיינים תשע"ב
לימודי מזרח אסיה
מנחה: פרופ' יורי פינס
מלגת פולונסקי תשע"ד
שפה וספרת ערבית
מנחים: פרופ' שרה סבירי ופרופ' מאיר מ' בר־אשר.
תקציר המחקר: במסגרת המחקר אני מתחקה אחר גילויים של הפלאי והמופלא בספרות התקופה העבאסית (בעיקר מן המאות השלישית/התשיעית עד הרביעית/עשירית), בתכנים שכותבים שונים, בהם סופרי אדב, גיאוגרפים ונוסעים, יצקו לקטגוריה זו וביחסם של כותבים אלה לפלא על רקע התרבות הספרותית והאינטלקטואלית של תקופתם.
מלגת רוטנשטרייך תשע"ד
מדעי הדתות
שם המדריך: פרופ' דוד שולמן
תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בספרות המניפרוואלם (maṇipravāl̥am) במליאלם, והתהוות התרבות הלשונית בשפה זו. מליאלם היא השפה המדוברת בקרלה אשר בדרום מערב הודו, בית לתרבות למדנית מקדמת דנא.
הטקסטים הספרותיים הקדומים ביותר במליאלם ( ששמה ניתן לה במאה התשע-עשרה ולפני כן נודעה בשם "השפה") נכתבו ככל הנראה החל במאה השלוש-עשרה, במודוס בשם מניפרוואלם -- מילולית אבני אודם ואלמוגים -- שילוב של שפת המקום ושל סנסקריט, השפה הקלאסית של דרום אסיה. אני חוקרת את הקורפוס המוקדם יחד עם טקסטים ספרותיים מאוחרים יותר, שנכתבו ב"תור הזהב" של המניפרוואלם סביב המאות החמש עשרה עד השבע עשרה, וכן עם טקסטים ספרותיים מקרלה שנכתבו בסנסקריט באותה תקופה, לעיתים על ידי אותם משוררים. השאלות שמעניינות אותי סובבות את הקשר בין סנסקריט למליאלם: מדוע לכתוב דווקא בזו או באחרת בתקופה בה שתי האפשרויות מקובלות? כיצד השפיע תהליך הוורנקולריזציה בקרלה על הכתיבה המתמשכת בסנסקריט? מהו האפקט האסתטי והפוליטי של כתיבה במודוס שמשלב בין שתיהן?
המחקר משלב גם תרגום, ניתוח ספרותי והנגשתן לקהל הקוראים דוברי האנגלית של יצירות ספרותיות ודקדוקיות במניפרוואלם ובסנסקריט, שרובן ככולן לא תורגמו מעולם.
מלגת פולונסקי תשע"ד
מלגת נשיא תשע"ג
החוג למחשבת ישראל
שם המדריך: ד"ר פאבל מצ'ייקו
תקציר המחקר: מחקרי עוסק בכיוונים חדשים בחקר כתביהם ועולמם של ה"מאמינים" השבתאים המוכרים בכינויים "הדונמה" (Dönme), אשר התאסלמו בעקבות המרתו לאסלאם של משיחם שבתי צבי בשנת 1666. ה"מאמינים" חיו בשאלוניקי העות'מאנית, החל משלהי המאה ה-17 ועד מעברם הכפוי לאסתאנבול, בשנת 1924.
עבודת הדוקטורנט שלי מתמקדת בחלק גדול מבין המקורות הפנימיים המעטים יחסית המצויים בידינו- מאגר עצום של כ-1,000 שירי קודש מיסטיים משיחיים המתוארכים למאות ה-18 -19 וכתובים בלאדינו, עברית, ארמית ותורכית עות'מאנית. השירים מצויים בחמישה כתבי יד- ארבעה מהם בארכיון מכון בן- צבי והחמישי והגדול שבהם, בארכיון ספריית הרווארד. רק חלק קטן מהם נחקר ופורסם. המחקר יהווה נדבך נוסף, כוללני ושיטתי, לעבודה החלקית שהתבצעה עד כה על שירת ה"מאמינים". באמצעות בחינת הכתבים בהיבטים שונים: לשוניים, צורניים, מוסיקליים, פולחניים והגותיים, אני מבקשת לעמוד על זהותה של קהילת "המאמינים" תוך הבנת זיקתה העמוקה להקשר התרבותי בו התפתחה. אני מקווה לתרום להעמקת הידע על עולמם הפנימי ודתם הייחודית והסינקרטית של ה"מאמינים" כמו גם חקר התפתחותה של התנועה השבתאית וגלגוליה המאוחרים. בנוסף, חקר שירת ה"מאמינים" ושפתה ישמשו כמודל לחקר סינקרטיות, מגעים וזיקות בין תרבותיים המתרחשים בין רוב ומיעוט, בכלל, ובחברות אירופאיות והמרחב העות'מאני של ראשית העת החדשה, בפרט.
מלגת נשיא תשע"ד
החוג להיסטוריה כללית
מנחה: פרופסור דרור ורמן, פרופסור משה סלוחובסקי
תקציר: עבודת הדוקטורט שלי בוחנת את את פעילותם של ירידי לונדון בדגש על ירידי השעשועים של העיר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. זוהי תקופה מרכזית בה עוברים הירידים שינוי משמעותי באופיים ונחשפים למתקפה ציבורית וחוקית רחבה בקנה מידה נרחב אשר מביאה לסגירתם של הרוב המכריע של הירידים המסורתיים של העיר. עבודתי מבקשת לבחון את התפקיד ששיחקו הירידים ופרקטיקות הפנאי שכוננו בחייהם של תושבי העיר וביחסים המעמדיים שבין המעמדות הגבוהים והמעמד הנמוך. טענתי היא של ניתן להבין את השינויים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים בתקופה בייחוד בתרבות הפנאי והצריכה, מבלי להבין לעומק את חווית מבקרי הירידים בתקופה, סגירת הירידים ועליית המוסדות שהחליפו אותם.
מלגת נשיא תשע"ד
לשון העברית
שם המדריך: שמואל (סטיב) פסברג
תקציר: העבודה תתאר את התחום המכונה תחביר־הצורות של שפתם הארמית של יהודי ארץ ישראל בתקופה הביזנטית כפי שהיא מתועדת בכתב. לאחר תקופת המשנה, במאה השלישית לספירה הנוצרית ועד התפשטות הערבית החל מהמאה השביעית אנו עדים למעבר לכתיבה בארמית בחיבורים היהודים הרבניים מארץ ישראל, המשקף כנראה צמצום ניכר בשימוש בעברית כלשון חיה ומעבר לארמית באזור. ניב ארמי ייחודי ליהודי ארץ־ישראל המכונה ארמית יהודית ארץ ישראלית או ארמית גלילית מופיע בתקופה זו בלא מעט חיבורים חשובים: התלמוד הירושלמי, תרגומים למקרא, ומדרשי אגדה כגון בראשית רבה. תחום תחביר־הצורות עניינו התלות שבין המורפולוגיה לתחביר, והעבודה תשאף לתאר ולהסביר את הבחירה בצורות של שם העצם, הפועל, הכינויים, מילות יחס ותחומים אחרים בהקשר של המבנים התחביריים שהם מופיעים בהם. תפקוד לשוני זה חיוני להבנת תפקוד השפה הכללי. הבנתו תתרום רבות להבנה טובה יותר של הטקסטים החשובים שהגיעו לידינו שבארמית יהודית ארץ ישראלית, ואף יסייע לאפיין את טיבם של טקסטים שמקורם אינו ברור. בנוסף יאיר המחקר תופעות בשפות הקשורות אל הארמית הזו ובפרט לשון חכמים שמלפני התקופה הביזנטית, ומעצם התקופה, לשונות ארמיות אחיות, ואף ניבי הערבית המדוברת שירשו את מקום הארמית באזור.
מלגת רוטנשטרייך תשע"ו
מלגת נשיא תשע"ד
פילוסופיה
מנחים: פרופ' אלחנן יקירה, ד"ר טטיאנה קרצ'נצב
תקציר: העבודה עוסקת במושג הרציונליות המגולם ב"שיטת הפילוסופיה" (1902-1912) של הרמן כהן. בניגוד
להנחה המקובלת, אני מראה כי הרציונליזם הכהניאני מבוסס על תורת-מושג אינטנסיונלית, כמובנהּ אצל
לייבניץ. תורת מושג זו רואה את המושג כביטוי של האינטלגביליות של היש הפרטי, ביטוי של היותו
אפשרות רציונלית, ולא של יחסים צורניים-כלליים הטרוגניים ליש הפרטי. העבודה מראה כי קריאה של "לוגית המקור" של כהן על רקע העקרונות של תורת-מושג אינטנסיונלית לייבנציאנית חושפת את ההיגיון הפנימי המוביל את הדיון הכהניאני ומספקת כלים להערכת הפרובלמטיקה שהוא מציב ביסוד שיטתו. אני מראה כי ייחודה של שיטת כהן נעוץ בניסיונה להציע רציונליזם אינטנסיונלי מבלי להזקק להנחה (הדוגמטית) של הרציונליות המלאה של הממשות.
תחומי המחקר העיקריים שלי הם רציונליזם (כמושג וכמסורת פילוסופית), קאנט, אידיאליזם גרמני ונאו-קאנטיות. מחקריי עד היום מתמקדים בשיטתו של כהן, במושג הרציונליות הגלום בה ובאופן בו מושג זה משפיע על תפיסותיו האתיות, התרבותיות, הדתיות והפוליטיות.
פרסומים:
Amir, Roy. Messianism and the Possibility of knowledge in Cohen and Benjamin, Paradigmi. Rivista di critica filosofica (2017:1), pp. 61-78.
מלגת רוטנשטרייך תשע"ו
מלגת נשיא תשע"ד
מדע הדתות
מנחה: פרופ' דוד שולמן.
תקציר: המחקר עוסק בגלגוליו של המיתוס של אורוושי ופורורווס, נרטיב הודי מסורתי, אשר חוזר ונשנה ברבדים שונים של הספרות ההודית במשך למעלה משלושת אלפים שנה, הן בשפה הסנסקריטית, שפת ה'קוסמופוליס' של המרחב הדרום אסיאני בעידן הקדם-מודרני, והן בשפות הוורנקולריות של הודו. חלקה הראשון של העבודה עוסק בפרשנות חדשה לגרסאותיו הידועות של הנרטיב תוך בחינה של התמורות בהלך הרוח האורתודוקסי הנשקפות מתוכן. חלקה השני עוסק בגרסאות הוורנקולריות, ובאופן ספציפי בגרסאות בשפה הטמילית, אשר אינן מוכרות כלל למחקר המודרני. דרך קריאה משווה בגרסאות אלו ביחס לגלגולים הסנסקריטיים של הסיפור, המחקר עוסק באופן בו נרטיבים חוצים גבולות חברתיים ולשוניים, ושואף לשרטט מתוך ההשוואה את העקרונות המאפיינים את תהליכי התמורה של סיפורים בתת-היבשת ההודית, בין סנסקריט לבין השפות הורנקולריות.
מלגת רוטנשטרייך תשע"ד
היסטוריה
מנחה: פרופ' דרור ורמן
תקציר: עבודתי מבקשת להאיר את הממשק בין שני תהליכים שעברו על החברה האנגלית עם המעבר לעת המודרנית: מעבר מכלכלה מסורתית לכלכלת שוק קפיטליסטית ומפגש מחודש עם אוכלוסיה יהודית. מקובל להצביע על המהפכה הפיננסית ועל המהפכה הצרכנית – תהליכים שהחלו בסופה של המאה ה-17 והגיעו למיצויים במאה ה-18 – כצירים מרכזיים בתהליך המודרניזציה הבריטית. החפיפה הכרונולוגית בין התרחשות תמורות אלה ובין תהליך צמיחתה של אוכלוסיה יהודית בבריטניה מעלה שאלות היסטוריות שלא זכו להתייחסות במחקר. בכוונתי לבחון מה קרה לדימוי היהודי כאשר המטען המסורתי השלילי שלו, כטיפוס שמטרתו ומהותו לצבור רווחים פיננסיים, הפך עם המהפכה הפיננסית והצרכנית לנורמה כלכלית רצויה: באלו הקשרים נשמר דימוי היהודי כתמונת ניגוד של נורמה כלכלית (ובאלו אופנים הדבר נעשה), ובאלו הקשרים הפך דימוי היהודי לחיובי ולגורם פרודוקטיבי בהתעצבות תפיסת הסדר הכלכלי המודרני? בחינה של המטען הכלכלי של דימוי היהודיוּת מפרספקטיבה שכזו, יכולה לספר את סיפור שינוי המנטליות הכלכלית באופן מורכב יותר ולהאיר על היבטים חדשים של ההינתקות מחד והמשכיות הקשר מאידך בין הספֵירה הכלכלית לדתית בתקופה זו.
מלגת נשיא תשע"ב
מלגת רוטנשטרייך תשע"ד
ארכיאולוגיה
מנחים: פרופ' אילן שרון ופרופ' גידי שלח
תקציר: המחקר עוסק בבחינה מחודשת של ההיסטוריה היישובית של הגליל העליון בתקופות הברונזה והברזל (האלף השלישי עד ראשית האלף הראשון לפנה"ס) לאור ממצאי סקר ארכיאולוגי. הסקר הארכיאולוגי עוסק באיתור שרידים קדומים ומאפשר לאפיין את השינויים במערכת היישובית בזמן ובמרחב. המחקר בוחן עבור כל תקופה ותקופה היכן אנשים התמקמו במרחב, באיזו צורה ובאיזו עוצמה. וכן, מה ניתן ללמוד ממיקום האתרים, מהאופי שלהם ומהיחס ביניהם על הדמוגרפיה הקדומה, על החברה והכלכלה בתקופות השונות. מלבד דיון מחודש בהיסטוריה היישובית של האזור, אני בוחן במחקר שיטה חדשה של סקר ארכיאולוגי שמטרתה להביא לרמת דיוק גבוהה יותר של נתונים ביחס לעבודות-עבר, ולפיכך גם לתמונה היסטורית מדויקת וחדה יותר מזו שקיימת כיום במחקר.
פרסומים:
1. Bloch, G., Francoy, T. M., Wachtel, I., Panitz-Cohen, N., Fuchs, S. and Mazar, A. (2010), "Industrial apiculture in the Jordan valley during Biblical times with Anatolian honeybees". Proceedings of the National Academy of Sciences 107 (25): 11240-11245.
2. Mazar A. and Wachtel I. (2015), The Persian /Early Hellenistic Fortress at Hurvat Eres, Israel Exploration Journal 65(2): 214-244.
3. Mingyu, T., Shelach, G., Marder, O. and Wachtel, I. (2014), "Archaeological Investigating Report on Fuxin District Liaoning (2012—2013)". Beifang Wenwu (3): 3-10 (Chinese with English abstract).
4. Shelach, G., Marder, O., Mingyu, T., Goldsmith, Y., Wachtel, I., Ovadia, A. and Wan Xiongfei (2016), "Human Adaptation and Socio-Economic Change in Northeast China: Results of The Fuxin Regional Survey". Journal of Field Archaeology 41(4): 467-485.
5. Wachtel, I. (2014), The Mystery of 'Gal Yithro': Monumental Structure in The Upper Galilee. Qadmoniot 147: 16-18 (In Hebrew).
6. Wachtel, I. (2016), La Galilea, non sempre una zona di confine, LIMES 10\15: 332-342.
7. Wachtel, I. (forthcoming), Monumentality in Early Urbanism: Early Bronze Age north Levantine monument in context. Journal of Asian Archaeology.
8. Wachtel I. (forthcoming), "The Architecture and Stratigraphy of Area S (Lower City)" in Zuckeman S., Wachtel, I. and Bechar, S. (eds), The Rise and Decline of a Canaanite Kingdom: A view from the Lower City of Hazor. Qedem Reports, Jerusalem.
9. Wachtel, I., Zidon, R. Garti, S. and Shelach, G. (forthcoming), Predicting modeling for archeological sites location: compering logistic regression and MaxEnt in north Israel and North-East China.
10. Wachtel, I. Sabar, R. and Davidovich, U. (forthcoming), Tel Gush Halav during the Bronze and Iron Ages, in Stern, E., Ben-Tor, A. and Magness J. (eds.), Eretz Israel, Volume33, (L. Stager Volume, in Hebrew).
11. Wachtel I. and Sugimoto D. T. (2016), "Tel En Gev, Area H: Architecture and Stratigraphy", in Sugimoto D. T. and Kansha H. (eds.), Tel ‘En Gev: An Interim Report on the 2009-2011 Seasons of Archaeological Excavations, Tokyo: Keio Archaeological Expeditions to the Western Asia, pp.53-96 (Japanese, English version forthcoming).
מלגת נשיא תשע"ד
מלגת רוטנשטרייך תשע"ה
תולדות האמנות
מנחות: דר' גלית נגה- בנאי ופרופ' הדוויג רוקליין
תקציר: מחקר הדוקטורט עסק בתיאורים של הקבר הקדוש של ישו, של תחנות בדרך הייסורים ושל מקומות קדושים מעיר הקודש. ייצוגים אלו היו נפוצים בפרט במנזרי נשים באזור צפון גרמניה במגוון מדיה: ארכיטקטורה, פיסול, תבליטים, איור, טקסט ועוד. בדוקטורט נבדק מדוע נושא זה היה כה מרכזי בחייהן של הנזירות באזור ובתקופה. הדוקטורט אושר ביוני 2020.
פרסומים:
מלגת עזריאלי תשע"ז
מלגת נשיא תשע"ד
מוסיקולוגיה
נושא המחקר: הסובייקט הרגשי בראי האופרה הטראגית של המאה התשע-עשרה באיטליה: השדה הפסיכו-חברתי של הקנאה
שם המנחה: פרופ' רות הכהן-פינצ'ובר
לימודי תיאטרון
מנחים: פרופ' צחי זמיר וד"ר ז'נט מלכין
תקציר: עבודת המחקר כל הבמה עולם: מטא-תאטרון כמופע קוסמולוגי במחזות שייקספיר ובעיבודם לבמה ולמסך, בוחנת את המטא-תאטרון השייקספירי כמימוש פרפורמטיבי של הקוסמולוגיה הקדם-מודרנית ועוקבת אחר פרשנויותיו ועיבודיו לאורן של פרדיגמות משתנות.
הצגות בתוך הצגות והעמדות פנים או התחזויות של דמויות הינן אמצעי מטא-תאטרוני נפוץ ברנסאנס ובתאטרון השייקספירי בפרט. מודוסים אלה מאפיינים את העולם הבדיוני ואת הדמות כמבנים מרובדים של יחסי הכלה המקיימים בתוכם מגוון של אנלוגיות פנימיות – בדומה לעקרונות המרכזיים של המודל הקוסמי הקדם-מודרני ותפיסת האדם כמיקרו-קוסמוס. מחקרי מבקש להאיר מפרספקטיבה חדשה את יישומו של אמצעי המטא-תאטרון על הבמה השייקספירית ואת תפקידו בייצוג של קוסמולוגיה אשר הולכת ומתערערת.
בעיבודים מאוחרים יותר למחזות שייקספיר ניכרת התערבות דרמטורגית במבנן של הצגות בתוך הצגות ודמויות המתחזים, כך שמתקבל דימוי שונה מן הסדר הפנימי שמאפיין את המטא-תאטרון בהקשרו המקורי. עיון במספר הפקות תאטרון וקולנוע יצביע על מגמות עכשוויות בפרשנות המטא-תאטרון השייקספירי לבמה ולמסך, בהתאם לתפיסות עולם ואדם משתנות.
מלגת נשיא תשע"ד