תש"ע

2009-2010

ד"ר מיכאל שנקר

michael.shenkar@gmail.com
החוג לארכיאולוגיה ומזרח קרוב קדום
קרא עוד

נושא המחקר: איקונוגרפיה של אלוהיות בעולם האיראני

תקציר המחקר: למדתי לתואר בוגר בארכיאולוגיה וביה"ס להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.

במהלך המחקר על הלניזם במזרח נחשפתי לציביליזציה האיראנית הקדומה ופניתי לחקר העולם האיראני הקדם אסלאמי ולתחום לימודי איראן. ב-2008 השלמתי את לימודיי לתואר מוסמך בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. עבודת גמר בנושא "ארכיטקטורת המקדשים בעולם האיראני בתקופה ההלניסטית" נכתבה בהנחיית פרופ' יוסף פטריך ופרופ' שאול שקד.

עבודת הדוקטורט שלי עוסקת באיקונוגרפיה של אלוהויות בעולם האיראני ונכתבת בהנחיית פרופ' יוסף פטריך ופרופ' פראנץ גרנה (פריז). תחומי התמחותי העיקריים הם ארכיאולוגיה, היסטוריה, דת, נומיסמאטיקה ואומנות של העולם האיראני קדם אסלאמי.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר דוד שטרומברג

davidashhdodi@gmail.com
החוג לספרות אנגלית
קרא עוד

נושא המחקר: Paralepsis/Narratology

תקציר המחקר: His research interests lie in the field of narratology, the analysis of narrative methods within a literary text.  In this field, he is especially interested in what French critic Gérard Genette calls paralepsis, a phenomenon in which a focal character (often also the narrator) gives the reader more information than is strictly available to himself.  He has conducted a close textual analysis of Fyodor Dostoevsky's The Devils, sketching out the novel's enigmatic narrator, defending Dostoevsky's intention to create such a convoluted storyteller, and suggesting that only faith in the narrator will allow the reader access to the novel's full meaning.  His future research plans include a close study of Albert Camus's The Plague, in which the narrator is literarily related to the narrator of The Devils, and who in his own enigmatic way reveals himself to the reader only at the end of the novel.  The third author on which he plans to focus is Isaac Bashevis Singer, particularly his short novel The Penitent (Baal Tshuva) written in a triple-first-person narrative.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר מיכל שוורצברט

michal.schwartzbar@mail.huji.ac.il
החוג לבלשנות
קרא עוד

נושא המחקר: תפקידיה של הצורה "יפעל" בטקסטים נרטיביים בערבית קלסית

תקציר המחקר: עבודת המחקר שלי היא ניסיון לתאר צורות והרכבים פועליים, כפי שהם משתקפים בלשון הפרוזה של הערבית הקלסית. הקורפוס עליו נשען המחקר כולל כתבים היסטוריים, ספרות יפה ומסורת (חדית'); קטעים מן הקוראן ישמשו לטובת העיון המשווה בלבד. השיטה המנחה מחקר זה היא שיטה אמפירית, מבנית וטקסטואלית, החותרת לתיאור הסימן הלשוני כפי שהוא מתממש בסביבה נתונה כלשהי. לפי שיטה זו, עבודת הבלשן אינה מתמצה בתיאור צורות ויחידות דקדוקיות פשוטות (כמו צירוף שם, פסוקית או משפט), אלא כוללת גם תיאור של יחידות טקסט מורכבות (כמו נרטיב ודיאלוג), וצריכה אפוא להתחשב גם במבנה הפואטי או הרטורי של הטקסט, ובסיטואציה הפרגמטית שבה הוא מובע.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר גיל שגיא

gilisagi@gmail.com
החוג לפילוסופיה
קרא עוד

נושא המחקר: נביעה לוגית

תקציר המחקר: אני עוסקת בפילוסופיה של הלוגיקה, והמחקר שלי נסוב על הנושא היסודי של מושג הנביעה הלוגית.

אני מתעניינת במקום של שפות פורמליות במושג הנביעה הלוגית, ומנסה לבחון אם ובאיזה אופן מושג הנביעה הלוגית בשפה הטבעית תלוי ברעיון של שפה פורמלית.

למחקר שני פנים עיקריים. האחד הוא ניסוח תפיסה הקושרת שפה פורמלית לנביעה לוגית באופן מהותי והגנה עליה מפני ביקורות שעולות מעמדות אחרות (שאולי רואות בשפה הפורמלית כלי לא הכרחי), והשני הוא מחקר היסטורי של המקום של הרעיון של שפה פורמלית בכתבים בלוגיקה מאריסטו ועד ימינו.

מטרתי היא לנסח עמדה מוצדקת מבחינה פילוסופית המתנגדת לתפיסות מקובלות של נביעה לוגית אך מתיישבת עם מושג הנביעה הלוגית כפי שהוא עולה בכתבים מרכזיים בלוגיקה לאורך ההיסטוריה.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר יקיר פז

yakirpaz@hotmail.com
החוג לתלמוד והלכה
קרא עוד

נושא המחקר: פרשנות הומרוס באלכסנדריה ופרשנות חז"ל למקרא

תקציר המחקר: בעת העתיקה היו האפוס ההומרי והמקרא טקסטים מכוננים בתרבות היוונית ובתרבות היהודית, כאשר כל אחד מהם גיבש סביבו 'קהילות טקסט'. לצד ההבדלים הברורים בין שני טקסטים אלו – בין השאר, המקרא הוא טקסט נורמטיבי שניתן על ידי האל בעוד שהשפעתו העיקרית של הטקסט ההומרי היא ספרותית-תרבותית – הרי שכל אחד מהם נחשב למקודש ולנערץ בתרבותו שלו ויצר מערכת מסועפת של פרשנויות ועיסוק מדוקדק בכל מילה ומילה.

כך במהלך המאות הראשונות לפני הספירה התקיים באלכסנדריה מפעל פרשני עצום שעסק בפרשנות הכתבים העתיקים ובראש ובראשונה בחקר האודיסיאה והאיליאדה. עיקר העיסוק היה בנוסח הטקסט ובפתרון בעיות ברמת הפשט, כגון מילים מוקשות וסתירה בין פסוקים. מסורת פרשנות זו נבעה בעיקר מבית מדרשו של אריסטו, ועמדה בניגוד לאסכולה שעסקה בפירוש אלגורי להומרוס ופרחה בין השאר בפרגמון. הפרשנות האלכסנדרונית השתמרה בסכוליה, הכוללת פירושים לכל פסוק מהיצירות ההומריות, שנכתבו במשך מאות שנים. אוסף פרשנויות זה משמר גם מחלוקות בין האסכולות השונות, שנציגיהן הבולטים הם זנודוטוס, הספרן הראשון באלכסנדריה ומחלוצי מחקר הנוסח הביקורתי ואריסטרכוס, שלו יוחסה הגישה שיש 'לפרש את הומרוס מתוך הומרוס'. פרשנים אלו פיתחו כלים הרמנויטיים משוכללים ומונחים טכניים שהתאימו למחקר שהלך והתפתח במרוצת הדורות.

עד כמה, אם בכלל, השפיע מפעל פרשני עצום זה על פרשנות התורה, בדגש על פרשנות הפשט, של חז"ל?

חוקרים כדאובה, ליברמן והלוי כבר הצביעו על השפעה אפשרית של המחקר ההומרי והמדקדקים היווניים על דרכי הפרשנות של חז"ל, לכל הפחות במינוחים – כמו המידות שהתורה נדרשת בהם – אך הם לא הרחיבו את האמירות הכלליות (ששבו וצוטטו במחקר) לבחינה מקיפה ויסודית של הטקסטים. בנוסף, בשנים האחרונות חלו כמה התפתחויות משמעותיות במחקר שמצדיקות בחינה מחודשת של סוגיה זו:

ראשית, חקר הפרשנות ההומרית התקדם והעמיק ויש בידנו כיום טקסטים נוספים ומהדורות חדשות וכן מחקרים המנתחים את הגישות ההרמנויטיות של האסכולות השונות באלכסנדריה. שנית, כפי שהראו מחקרים שונים, ניכר שהסופרים היהודים ההלניסטיים, כמו דמטריוס ומחבר איגרת אריסטיאס שפעלו באלכסנדריה, היו מודעים למפעל פרשני זה והושפעו ממנו בבואם לפרש את הטקסט המקודש שלהם – תרגום השבעים למקרא. כמו כן הוסבה תשומת הלב המחקרית לכך שפילון, שדגל בפרשנות אפלטונית-אלגורית, מתפלמס ישירות עם פרשנים יהודיים שהשתמשו בשיטות אריסטוטליות ואולי אף בביקורת טקסט מבית מדרשם של זנודוטוס ואריסטרכוס. בנוסף, נחקרה ההכרות המעמיקה של אבות הכנסייה בני תקופתם של החכמים – כגון אוריגינס והירונימוס – הן עם שיטות הפרשנות האלכסנדריניות והן עם שיטת הפרשנות הרבניות. יתרה מכך, אבות הכנסייה, המנתחים את הפרשנות הרבנית דרך משקפיים יווניות-רומיות, רואים בחלק משיטות הפרשנות של חז"ל המשך ישיר לשיטות פרשנות הלניסטיות.

לאור התפתחויות אלו מבקש מחקר זה, בהנחייתם של פרופ' שלמה נאה וד"ר מארן ניהוף, לבחון מחדש ובאופן מעמיק השפעה אפשרית של הפרשנות ההומרית, העשויה אף להסביר חלקית כמה מההבדלים המהותיים בין פרשנות בית שני בארץ ישראל לבין פרשנות חז"ל, כמו הופעתם של מדרשים סכולסטיים דוגמת מדרשי ההלכה ומדרש בראשית רבה.

אולם חשיבותו של המחקר אינה רק בבחינת ההשפעה האפשרית אלא בעצם ההשוואה בין שני קורפוסים פרשניים אלו, הסמוכים זה לזה מבחינת הזמן והמקום. השוואה זו עשויה לקדם את הבנתנו את השווה והייחודי בשני מפעלי הפרשנות הגדולים ביותר של העת העתיקה באופן שאילת השאלות, דרכי התשובה, עקרונות הפרשנות ושיטות העריכה ובייחוד ביחס בין הפרשן לטקסט המקודש, ולתרום לדיון הכללי על ההרמנויטיקה בתקופה זו.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר יונתן סטבסקי

jjs@netvision.net.il
החוג לספרות אנגלית
קרא עוד

נושא המחקר: נשים צדיקות העומדות למבחן בספרות האנגלית והאירופית של ימי הביניים

תקציר המחקר: יצירות רבות מימי הביניים מעמידות במרכזן דמות נשית מופתית שצדקותה עומדת למבחן, בעקבות האשמת שווא או משום שבעלה מחליט לבדוק אם היא נאמנה לו. פעמים עוברות נשים אלו סדרה של תלאות בניכר, ופעמים מתרחש הסיפור בסביבתן הקרובה. המשותף לכל היצירות הוא שבסופו של דבר האשה מתגלה כברת לבב. עבודתי בוחנת מגוון רחב של רומנסות, מעשיות, חיי קדושות, סיפורי נסים, כרוניקות ועיבודים של סיפור שושנה מהתוספות לספר דניאל, שבהם מופיע מוטיב זה, ובכללם גם "סיפור הפרקליט" ו"סיפור פרח הכהונה" מאת צ'וסר. רוב הטקסטים שאני עוסק בהם לקוחים מהספרות האנגלית, אך לשם השוואה אני מתייחס גם לספרויות מערב אירופה הנוצרית, בעיקר הלטינית, הצרפתית והאיטלקית. אף שמטרתי היא להעמיד כלים חדשים להבנת כתביו של צ'וסר וסופרים קנוניים אחרים, תכלית נוספת היא ודאי לעמוד מחדש על ערכן של יצירות פחות מוכרות בימינו, שכמות המחקרים העוסקים בכמה מהן קטנה לאין שיעור.

דיוני נסב על התכנים הדתיים, הפילוסופיים והמוסריים של היצירות; על האמצעים הספרותיים המשמשים את כותביהן; על מידת הבחירה החופשית של הגיבורה; על סוגי היחס לנשים ובני דתות אחרות המשתמעים מהיצירות; ועל התפקידים השונים שהן מילאו בימי הביניים. טענתי היא שגם גברים הזדהו עם גיבורות הסיפורים הללו ולמדו מהן.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר אריאל מלינסקי-בולר

ariel.buller@mail.huji.ac.il
החוג לארכיאולוגיה
קרא עוד

נושא המחקר: מישור החוף בפליאולית התחתון שינויים והשפעות חיצוניות

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר רן לנצט

lanzetr@netvision.net.il
החוג לפילוסופיה
קרא עוד

נושא המחקר: Indispensability arguments for the exsitence of mathematical objects

תקציר המחקר: אני עוסק בפילוסופיה של המתמטיקה. נושא הדוקטורט שלי הוא מה שמכונה "אינדיספנסביליטי ארגומנטס" לקיומם של אובייקטים מתמטיים. מדובר בטיעונים המנסים לגזור את קיומם של אובייקטים מתמטיים, כגון מספרים, קבוצות ופונקציות, מכך שהדיבור על אובייקטים כאלה (ובפרט: ההוריה עליהם והכימות על-פניהם) חיוני עבור תיאור העולם שסביבנו.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר ערן לייש

eranlaish@yahoo.com

החוג למדעי הדתות

קרא עוד

נושא המחקר: פרקטיקות במסורת אי-השניות הטיבטית, "השלמות הגדולה"

תקציר המחקר: נושא עבודת המחקר שלי הוא פרקטיקות במסורת של אי-שניות ושמה "השלמות הגדולה", ובכינויה הטיבטי "דזוגפה צ'נפו", תוך בחינה של אפשרות אימוצן הבין-תרבותי.

יד ביד עם הלימוד האקדמי שהיתי תקופות ממושכות במזרח למען למידה והעמקה בצורות תרגול מדיטטיביות שונות. בארץ, פעיל בעמותת "תובנה" ותלמיד במסורת הבודהיזם הטיבטי.

"תרגול טבעי וחקירה מכוונת – פרקטיקות במסורת של אי-שניות"

הפנייה אל מקורות הקיום ככלל, והקיום האנושי בפרט, למען הכרתם ומימושם בחיי התודעה לבשה צורות רבות במסגרת מגוון של חברות ותרבויות אנושיות. הפנייה אל מקור הקיום שילבה בין הניסיון לעמוד על דמותו, מאפייניו וזיקתו למציאות האנושית ובין הרצון להביאו לידי מימוש תבוני וחווייתי במרחב התודעה. מבין ההשקפות השונות אשר גובשו ונוסחו במהלך ההיסטוריה האנושית אנו מוצאים משפחה של השקפות ופרקטיקות בעלות גוון ייחודי של אי-שניות, שבלבן הטענה כי מקורו הראשוני של הקיום והתודעה האנושית אינם נבדלים באופן מהותי, אלא המקור המוחלט והטהור הוא שורשה של התודעה האמורה, ולפיכך זו יכולה להתוודע אליו באופן ישיר, מיידי ונטול תיווך. בעבודה זו תיבחן מסורת אחת מתוך משפחה זו, וזו היא מסורת "השלמות הגדולה" (Tib. rDzog Pa Chen Po), אשר מהווה את פסגת השקפותיה של הסיעה הקדומה בבודהיזם הטיבטי. במרכז עבודת המחקר תעמוד החקירה של הפרקטיקות המגוונות המופיעות במסגרת המסורת האמורה, שמטרתן מימוש תבוני ישיר של המציאות המוחלטת והטהורה בזרם התודעה האנושית. יתר על כן, החקירה של הפרקטיקות השונות מכוונת לשמש בסיס לבירור השאלה אודות האפשרות לאימוצן הבין-תרבותי, וזאת בעקבות היות חלק ניכר מהן בעלות אופי ישיר אשר אינו נסמך על סמלים תרבותיים אידיוסינקרטיים.

שאלות עיקריות:

במסורת הדזוגצ'ן אנו מוצאים דיון בשלושה מרכיבים יסודיים בחיי המתרגל והמתרגלת, ואלו הם ההשקפה, המדיטציה ואופן ההתנהלות בעולם. כאמור, עבודת המחקר תתרכז במדיטציה, ובמידה פחותה באופן ההיות בעולם, אך כהקדמה הכרחית היא תתייחס גם להשקפת המסורת בכל הנוגע למאפייניה של המודעות הטבעית ואופני השתלשלותה בעולם וכעולם. כפועל יוצא, העבודה מכילה בתוכה שני צבירים של שאלות מחקר, האחד פונה אל ההשקפה ואילו השני אל הפרקטיקות המיועדות למימוש ההשקפה בזרם התודעה האנושית.

השאלות הנוגעות להשקפה במסורת "השלמות הגדולה" סובבות סביב תהליכי ההאצלה של המודעות הטבעית את עולם התופעות, ובכללו התודעה האנושית. השאלות העיקריות אשר תיבחנה בעבודה ייגעו במאפייניה השורשיים של המודעות הטבעית, הלא הם המהות הריקה, הטבע הצלול והמודעות החומלת, ובנוסף תתייחסנה לרבדיה המשלימים של ההוויה הטהורה המכוננים את העולם, ואשר בשפת הטנטרה מכונים גוף (חומרי), דיבור (אנרגטי) ותודעה (רוחנית). לבסוף, חקירת ההשקפה תכלול גם התחקות אחר אופני הביטוי של המודעות הטבעית ברבדיה המשלימים, ובכלל זאת הביטוי דרך חמשת סוגי החוכמה הראשוניים, וההתגלמות בגוף האנרגטי העדין. יש לציין, כי שאלות המחקר ביחס להשקפה מיועדות לבסס תשתית קיומית לדיון העיקרי של העבודה באופני המימוש של ההוויה המרחב התודעה, שכן בהיעדר ההשקפה הפרקטיקות המצויות במסורת הדזוגצ'ן הופכות לטכניקות מדיטטיביות ומאבדות את הקשרן הקיומי הרחב ככלי המוליך את התודעה למקורה.

בלב העבודה מצויה, כאמור, החקירה אודות הפרקטיקות המכוונות לתמוך במימוש טבעה המקורי של התודעה בזרם התודעה האנושית, וזאת במסגרת מסורת קונטמפלטיבית מבוססת, הלא היא מסורת הדזוגצ'ן. חקירת הפרקטיקות השונות משלבת בין שלושה רבדים מרכזיים, ואלו הם הרובד התיאורי, הרובד של החיבור להשקפה, ורובד האימוץ הבין-תרבותי. במסגרת רובד החקירה הראשון השאלה העיקרית תעסוק במאפייניהן של הפרקטיקות השונות המתוארות במסורת "השלמות הגדולה", וזאת בהתבסס על ההנחיות המופיעות בכתבים השייכים למסורת זו, כמו גם על הנחיות שבעל פה מפי מורים חיים. הפרקטיקות אשר יזכו להתייחסות במסגרת העבודה יהיו כאלה המוגדרות במסורת כפרקטיקות מקדימות בעלות גוון שניוני של סובייקט הנמצא בהתכוונות למושא, יחד עם פרקטיקות המוצגות במסורת כבלתי שניוניות, משמע פרקטיקות בהן ההבחנה בין סוכן המכוון אל מושא אינה נוכחת עוד בתודעה. הווה אומר, החקירה מבקשת להקיף את הנתיב השלם המתואר בכתביה של מסורת הדזוגצ'ן, ובכלל זה פרקטיקות אשר עודן בעלות גוון חווייתי שניוני, שאינו עולה בקנה אחד עם ההשקפה הבלתי שניונית. בצוותא עם תיאור הפרקטיקות, הרובד השני של החקירה יתמקד ביחסים בין אלה לבין מימדיו של הקיום האנושי, הלא הם הגוף, הדיבור והתודעה. השאלה המרכזית אשר ברובד זה תהיה אודות התובנות הפנומנולוגיות, הפסיכולוגיות והקוגניטיביות הנחשפות הודות לאימוצן והגשמתן של הפרקטיקות בידי היוגי או היוגיני. בלשון אחרת, השאלה האמורה תבקש להתחקות אחר אופני ההבנה האפשריים, ואף המיטביים, של מימדי הקיום ככלל, ומימדי הקיום האנושי בפרט, כפי שאלו נחשפים ומעמיקים בעקבות מימושן של הפרקטיקות במסורת "השלמות הגדולה". יש לציין כי שני הרבדים האמורים שלובים זה בזה במסגרת כתביה של המסורת העוסקים בפרקטיקה, ולדוגמה כחלק בלתי נפרד מההתייחסות לפרקטיקות בלתי שניוניות מובאים תיאורים של התהליכים הקיומיים המתרחשים במהלך מימושן. לבסוף, בהסתמך על החקירה העיקרית של הפרקטיקות ותרומתן להבנת מימדי הקיום ומקורו, תתבצע חקירה נוספת ובמרכזה השאלה בכל הנוגע לאפשרות העברתן של הפרקטיקות המופיעות במסורת הדזוגצ'ן להקשרים תרבותיים שונים ומגוונים. הסיבה לחקירה זו היא עיסוקן הישיר של חלק ניכר מהפרקטיקות, ובמיוחד הדברים אמורים בפרקטיקות הבלתי שניוניות, במאפייניה התהליכיים והקיומיים של התודעה ללא שימוש בסמלים ייחודיים המחייבים השתייכות לתרבות מובחנת.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר ליאור ליבמן

liorlibman.lior@gmail.com

ספרות עברית יידיש ופולקלור

קרא עוד

נושא המחקר: ייצוגי הקיבוץ כסמל האתוס הציוני סוציאליסטי בשיח התרבותי בישראל

תקציר המחקר: בדוקטורט, הנכתב בהנחיית פרופ' חנן חבר, אני מבקשת לדון בנושאים אלה ובביטוייהם בשדה התרבות הישראלית, דרך ניתוח ייצוגי הקיבוץ משנות ה – 90 ואילך, על רקע השינויים המבניים והדיסקורסיביים בישראל, וקריסת האתוס הציוני-סוציאליסטי שהקיבוץ נחשב לגילומו האולטימטיבי. על יסוד המודל הפרשני של תיאורטיקן הספרות המרקסיסטי פרדריק ג'יימסון, אני מציעה קריאה המנסה לחשוף את "הלא מודע הפוליטי" של מספר טקסטים המכוננים את הדימוי "קיבוץ" בשיח הישראלי העכשווי. בקריאה זו אני מתייחסת הן להיבטים מקומיים -- לתרבות העברית על התמודדותה במרחב האזורי ועל קשריה וזיקותיה להיסטוריה היהודית ולמחשבה היהודית, והן לשאלות רחבות העולות מבחינה מקבילה של תרבויות ייצוג וזיכרון פוסט-סוציאליסטיות נוספות, במזרח ובמרכז אירופה.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

יונתן לבנה

yonatan.livneh@mail.huji.ac.il
החוג להסטוריה של ע"י ויהדות זמננו
קרא עוד

נושא המחקר: כתיבה אתנוגרפית בחיבורי ההסטוריה הכנסייתית של שלהי העת העתיקה

מלגת הופמן תש"ע

קראו פחות

שמיר יגר

yeger450@gmail.com

החוג להיסטוריה כללית

קרא עוד

נושא המחקר: תעמולה נאצית ומערכת החינוך ברייך השלישי

תקציר המחקר: את עבודת הדוקטורט אני כותב בהנחייתו של פרופ' משה צימרמן מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית.

המחקר יעסוק במערכת החינוך של הרייך השלישי. היטלר סימן עוד בשנות העשרים את חינוך הנוער הגרמני כמפתח להצלחתה של התנועה הנאציונאל - סוציאליסטית והגשמת חלומו בדבר "הרייך של אלף השנים". לשם כך הושקעו משאבים רבים מייד עם עלייתה של המפלגה לשלטון בינואר 1933.

בכוונתי לבחון באיזו מידה הצליחו לחלחל השינויים האידאולוגיים שהוכתבו על ידי המפלגה הנאצית ומשרד החינוך. במוקד המחקר יעמוד הפער שבין המדיניות הרשמית ליישומה בפועל במחוזות שונים ברחבי גרמניה.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר אור חסון

or.hasson@gmail.com

 החוג ללימודים ספרדיים ולטינו אמריקאיים

קרא עוד

נושא המחקר: שיגעון, מדע ותרבות בתור הזהב הספרדי

תקציר המחקר: תלמיד המסלול הישיר לדוקטורט. עבודת הדוקטור שלו, בהנחיית פרופ' יורם בילו (מהמחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה) ופרופ' רות פיין (ראש החוג ללימודים רומאניים ולטינו-אמריקניים) תעסוק בהתפתחות החשיבה הפסיכיאטרית בספרד של הרנסנס, ובייצוג של שגעון ומשוגעים בספרות בת-הזמן.

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר עתליה חי

ataliah@013.net

 החוג לקוגניציה

קרא עוד

נושא המחקר: מידת ההשפעה של תרגול מוסיקלי על זכרון מילולי לטווח קצר בקרב ילדים - בדיקה באמצעות מדדים התנהגותיים ואלקטרופיסיולוגיים

תקציר המחקר: במחקר זה אני שואפת לגשר בין שני מסלולי מחקר נפרדים; זה השואף לבדוק את ביטוייה הגלויים והעמוקים של דיסלקציה, וזה השואף לבדוק מהי "מוסיקליות" וכיצד עיסוק אינטנסיבי במוסיקה משפיע על מגוון תהליכי עיבוד.

בעת עיון במגוון הממצאים הקיימים בשני התחומים, משכו את תשומת ליבי שני כיווני מחקר העשויים להשתלב זה בזה:

1) המחקר בתחום הדיסלקציה המכוון לקיומו של קושי ביצירת "עוגן" הקיים באופן בולט בתחום האודיטורי (Ahissar, 2007).

2) המחקר בתחום המוסיקה המכוון לכך שמוסיקאים מבצעים טוב יותר מלא-מוסיקאים משימות הקשורות לזיהוי תבניות אודיטוריות ((Van Zuijen et al, 2004.

מעבר לכך, קיימת גישה הטוענת שמוסיקליות יכולה להיות מאופיינת על ידי יכולת גבוהה במיוחד לזהות תבניות ((Karma, 2009.

בעקבות מספר ניסויים, אחישר טוענת שקשייהם של אינדיבידואלים עם דיסלקציה עשויים לנבוע מליקוי ספציפי בתהליך התפיסה הפוגע ביעילות המנגנון של הזיכרון לטווח קצר. בעוד האוכלוסייה הכללית מצליחה להתמקד ("להעגן") במהירות ובאוטומטיות סביב גירויים החוזרים על עצמם, אוכלוסיה עם דיסלקציה מתקשה להפיק תועלת מגירוי החוזר על עצמו. אחישר טוענת שתהליך עיגון בעקבות גירויים שהוצגו לאחרונה מספק למערכת התפיסה ניבויים טובים יותר לגבי גירויים חדשים העומדים להופיע.

בתחום המוסיקה, נמצא שיכולת מוסיקאים ליצור תבניות אודיטוריות הינה גבוהה יותר. הדבר מתבטא למשל ביכולת לזהות תבניות הנוצרות על ידי רצפי צלילים המוצגים לאט יותר, או באמצעות הרכיב האלקטרופיסיולוגי MMN. מעבר לכך, Karma (2007) טוען שיכולת מוסיקלית יכולה להימדד באמצעות רמת הביצוע במבחן לזיהוי תבניות אודיטוריות. הטסט של karma מכיל רצף צלילים היוצרים תבניות היררכיות ועל הנבדק לזהות שינויים מבניים בתבניות (למשל בסדר או במספר הצלילים). Karma ושותפיו טוענים שהצלחה במבחן אינה תלויה ברקע תרבותי או בתרגול מוסיקלי ומשקפת יכולת מולדת.

הדמיון בין שני סוגי ההגדרות שהוצגו לעיל, הגדרת הלקות בדיסלקציה והגדרת היכולת המוסיקלית, מעלה מספר שאלות מעניינות אותן ניתן לנסות לבדוק באמצעות ניסויים מבוקרים:

1) האם היכולת לזהות תבניות מוסיקליות נמצאת במתאם ליכולת להישען על עוגן תפיסתי בעת ביצוע מטלות תפיסתיות?

2) האם בהכרח אינדיבידואלים עם דיסלקציה מתקשים באופן יחסי הן במטלות הנסמכות על עיגון והן במטלות הדורשות זיהוי מבנים מוסיקליים?

3) האם מוסיקאים דיסלקטים יפגינו יכולות "עיגון" טובות יותר מדיסלקטים שאינם מוסיקאים?

4) האם תרגול המוביל לשיפור ביכולות תפיסת תבניות עשוי להשליך על ביצוע במטלות הקשורות לעיגון תפיסתי?

אני שואפת להשוות את רמת הביצוע במגוון משימות אודיטוריות בקרב 4 קבוצות נבדקים בוגרים (סטודנטים או בוגרי אוניברסיטה): מוסיקאים ללא דיסלקציה, מוסיקאים עם דיסלקציה, לא-מוסיקאים ללא דיסלקציה, לא-מוסיקאים עם דיסלקציה. רמת הביצוע תושווה בראש ובראשונה באמצעות מדדים התנהגותיים (זמני תגובה ואחוזי שגיאה) וייתכן שישולבו גם מדדים אלקטרופיסיולוגיים.

במקביל, אני שואפת לבדוק את מידת השיפור בזיהוי תבניות אודיטוריות בקרב נבדקים דיסלקטים שאינם מוסיקאים (סטודנטים ו/ או ילדים), בעקבות תרגול הממוקד בזיהוי מבנים אודיטוריים. מעבר לכך, אני שואפת לבדוק, האם תרגול שכזה הוא בעל השפעה על התפקוד שלהם במשימות פונולוגיות ובמשימות הקשורות לקריאה.

 

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות

ד"ר גלי דרוקר בר-עם

gali.druckerbar@mail.huji.ac.il

 החוג לספרות עברית יידיש ופולקלור

קרא עוד

נושא המחקר: ספרות יידיש בישראל

מלגת נשיא תש"ע

קראו פחות