check
תשס"ט | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

תשס"ט

ד"ר לינדה אמין

החוג ללימודי אסלאם ומזה"ת

קרא עוד

נושא המחקר: תנועות אסלאמיות בתורכיה ובמזרח אסיה

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ניב אלון

החוג למקרא.

קרא עוד

נושא המחקר: השוואה סוציו-לינגוויסטית של התרבות המצרית וספרות המקרא.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר רענן אייכלר

החוג למקרא

קרא עוד

נושא המחקר: מוקדי פולחן במקדש שלמה.

תקציר המחקר: מחקרי נעשה בחוג למקרא, בהנחיית ד"ר ברוך שורץ. בעבודה שלי אדון בין השאר במקורם של הארון, הכרובים, הכפורת והאשרה, באופיים בהשוואה למערכות פולחן אחרות במזרח הקדום, ובהשלכות נושאים אלה על היחס בישראל הקדום לפוליתיאיזם ולעבודת צלמים.

אני מתעניין גם ברטוריקה, ולימדתי את הנושא כמורה מן החוץ במכללה האקדמית הדסה ובמכללה האקדמית להנדסה ירושלים, וכמרצה אורח בתכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר רועי אופנהיים

מחשבת החינוך

קרא עוד

נושא המחקר: "לנוע בלי לזוז" - הזמן המוסיקאלי

תקציר המחקר: דוקטורנט בביה"ס לחינוך (מחשבת החינוך) העוסק בחקירה פנומנולוגית של מהות החוויה המוסיקאלית כחוויה אנושית ייחודית וחשיפת התנאים האפריוריים שלה, זאת מתוך ניסיון מחקרי להציג השלכות על מושג האדם. בהנחיית פרופ' עדנה אולמן-מרגלית ופרופ' יונתן כהן.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר מיכאל אבשטיין

שפה וספרות ערבית

קרא עוד

נושא המחקר: פילוסופיה, מיסטיקה ואזוטריקה: ההגות האסמאעילית והמיסטיקה באל-אנדלוס.

תקציר המחקר: עבודת הדוקטורט מתחקה אחר קשרים וזיקות - אולי גם השפעות - בין ההגות האסמאעילית-השיעית בימי הביניים למיסטיקה הסונית באל-אנדלוס. הבסיס ההיסטורי לתזה נעוץ באימפריה הפאטמית-אסמאעילית, אשר שלטה מהמאה העשירית ועד למאה ה-12 בצפון אפריקה ומצרים.

מלגת נשיא תשס"ט

קראו פחות

ד"ר הודא אבו מוך

שפה וספרות עברית

קרא עוד

נושא המחקר: אמיל חביבי בעברית.

תקציר המחקר: עבודת הדוקטור תדון במיקומו של אמיל חביבי בתרבות ובספרות העברית. העבודה תעסוק ביצירותיו של חביבי בשפת המקור, היינו הערבית, ובעיקר ביצירותיו שתורגמו על-ידי אנטון שמאס לעברית. המטרה של המחקר היא לבחון את הדרך שבה נוכח אמיל חביבי בקרב קהל הקוראים בעברית.

העבודה תנסה להתחקות אחרי הייצוגים השונים של חביבי בשתי השפות, תוך התייחסות מיוחדת לתרגומים לעברית. ייעשה בה ניסיון לבחון את השאלה: איך מוצג סופר ערבי בפני קהל הקוראים בעברית, ובמיוחד לאלה השייכים לתרבות הרוב? כדי לענות על שאלה זו אצטרך לערוך קריאה משווה בין היצירה בערבית לבין תרגומה בעברית כדי לעמוד בין השאר על הכוח של הטקסט וסגנונו למשוך ולדחות את קוראיו. במהלך הדיון אתייחס גם לאנטון שמאס כסופר פלסטיני שכותב בעברית ואשר יצירותיו זכו למעמד רם בתרבות העברית. לצורך זה, ייעשה דיון בפוליטיקה של התרגום והשפעתה על ההכרעות הפואטיות של המתרגם: למה בוחרים בטקסט מסוים לתרגמו ולמה מדירים טקסטים אחרים? מהם הקריטריונים התרבותיים והאתניים העומדים מאחורי בחירה זו? איך זה משרת את תרבות הרוב בתור תרבות הגמונית? ומהם היחסים הנרקמים או שיש שאיפה לרקום בין מיעוט לבין רוב? וגם: למה בוחרים לתרגם בתקופה מסוימת לעומת אחרת? איך זה משפיע על הצגת "האחר המתורגם" ועל קבלתו בתוך תרבות הרוב? אנסה לעמוד על מניעיו מאחורי הבחירות שעשה כמתרגם וזאת להבין את הטכניקות שדרכן הוא מנסה לפלס דרך לחביבי בספרות העברית. נוסף לכך, אנסה לבחון את רכיבי המינוריות שביצירותיו שאפשרו לו להיכנס לתרבות העברית מבלי לאיים עליה ועל הקוראים היהודים עצמם. למטרה זו אבחן יצירות אחרות של סופרים אחרים שתורגמו לעברית ונדחו, ואשווה בין חביבי לבינם.

המחקר יתמקד בעיקר בארבע יצירות של חביבי שתורגמו לעברית והן: סיפורים בודדים שתורגמו מתוך הספר 'שישיית ששת הימים' וכן 'האופסימסט' (1984), 'אח'טיה' (1988) ו'סאריא בת השד הרע' (1993).

חלק מהדיון יעסוק בתפיסת הרומן של חביבי כרומן המייצג את הקולקטיב הערבי בישראל. לצורך זה תידון דמותו של הערבי בכלל כאשר חביבי מהווה ערוץ שדרכו מייצרים דמות טיפוסית מסוימת. השילוב בין שתי התרבויות, הערבית והעברית, מאפשר פרישת עולם מחקרי שלם שיחשוף את יחסי הכוח בתוך כל אחת מן התרבויות ויאיר את מקומו של סופר מרכזי כחביבי בתרבות העברית.

מלגת נשיא תשס"ט

 

קראו פחות