תשס"ח

נושא המחקר: בין כאב לכתיבה - הגוף האלגורי אצל קפקא ועגנון.

מנחה: פרופ' אילנה פרדס, ד"ר קרולה הילפריך

תקציר המחקר: המחקר מעמיד במרכזו ארבעה טקסטים ספרותיים, ומבקש לעקוב אחר גרעין תמטי שבמרכזו הצומת בין כאב ואלגוריה. שני מוקדים תיאורטיים ילוו את כתיבת המחקר: מחד, הגותו של וולטר בנימין אודות האלגוריה ויחסה להיסטוריה. מאידך, מחקרה המקיף של איליין סקרי אודות מושג הכאב. מושאי המחקר הספרותיים משתייכים לתחום שבין סוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20. התיאוריות הביקורתיות שאעזר בהן משתרעות בין סוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-21. מתודולוגיה: קריאה קרובה של היצירות הספרותיות, מתוך עיון השוואתי בטקסטים פרשניים ומטא-פרשניים; איתור של מוטיבים, סמלים ומבנים המתקשרים לגרעין התמטי המוגדר; בניית מודל תיאורטי להסבר מערכת הזיקות והקשרים בין ייצוגים של כאב ותצורות אלגוריות, על שלל הוריאציות שתצורות כאלו עשויות לשאת יישום המודל התיאורטי על הטקסטים הספרותיים.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: לקראת צורת סונטה: סונטיזיציה של הריטורנלו, הפוגה והרונדו במוסיקה תזמורתית בשנים 1720-1770

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: מעורבות מנגנוני סינכרון נוירונליים ביצירת ושליפת זיכרונות לפרצופים חדשים ולפרטים אישיים אודותם

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: שירתו של חוליו קורטאסר: אינטר-טקסטואליות ועקרון 'האחר' בספרות.

תקציר המחקר: נושא המחקר הוא הליריקה של חוליו קורטאסר והקשר הייחודי שלה עם תופעת האינטר טקסטואליות. הדבר יוביל להבנה של הדיאלוג כאמצעי ספרותי התורם לבנייה של 'זולתיות' אסתטית בשני צירים : מצד אחד, 'האחר הקורא' מול 'האחר/הקול הפואטי' ובציר השיני הטקסט הראשוני מול ההיפוטקסטים הקודמים לו. נקודת המוצא למחקר זה היא תיאוריית האינטר טקסטואליות אשר נוסחה אצל ג'נט, קריסטווה וריפאטר. העבודה תנתח את הביטויים האפשריים של האינטר טקסטואליות, אך תתמקד בעיקר באינטרטקסטואליות, או ב'היפרטקסטואליות' שהוגדרה על ידי ג'נט, אשר מצביעה על הקשרים הקיימים בין טקסט לבין אלה שקדמו לו. כמו כן, אקח בחשבון את תיאורית הדיאלוג של באחטין, שתוביל אותי, בסופו של דבר, אל עקרון 'האחר' אשר נותח, בין היתר, על-ידי עמנואל לוינס (באשר לעמנואל לוינס אבדוק בכתביו את הקשר האימננטי בין הזולתיות לבין האינטר טקסטואליות). יחד עם זה בעיקר אתמקד, מטבע הדברים, בתופעת 'האחר' בשירתו של קורטאסר. במסגרת הניתוח השירי, אשתמש במושג ההתגלות (visitation) של לוינס. אחת המטרות העיקריות של העבודה תהיה לבחון את מושג האינטר טקסטואליות, ומתוך כך להציע היבטים חדשים בפואטיקה הלירית של קורטאסר. אנסה ליצור מחקר פנומנולוגי שלא יכפה מודלים תיאורטיים מראש. ההתמקדות תהיה בשימוש בשפה ובאסטרטגיות הליריות המוצעות. בכוונתי לפתח תיאוריה שתוכל להקיף ולייצג את עיקר השירה הקורטאסריאנית. המחקר מתרכז בקשרים האינטרטקסטואלים של השירה של חוליו קורטאסר והפואטיקה של סטפן מלארמה, ובנוסף קשריה לפילוסופיה האקסיסטנציאליסטית.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: תרבויות מיסיון ודפוסי ניצור והתנצרות במזרח ובמערב הנוצרי במאות ה-11-8

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: פילנתרופיה יהודית-אירופאית בירושלים בזמן מלחמת קרים(1856-1853).

מנחה: פרופ' ישראל ברטל

תקציר המחקר: מלחמת קרים (1853–1856) היוותה נקודת שיא במעורבות האירופית באימפריה העות'מאנית ('השאלה המזרחית'). התעניינות זו באה לידי ביטוי בזירה היהודית בפעילות פילנתרופית עניפה בירושלים מצד 'המעצמות היהודיות' העולות במערב אירופה ובמרכזה. הפילנתרופיה היהודית באותן שנים הקימה מספר רשתות של מפעלי חינוך, חסד, רווחה ובריאות, שפעלו לשנות את אופי היישוב היהודי בעיר הקודש. המחקר סוקר פעילות זו, ועומד על היבטים שונים שלה: פוליטיים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים ודתיים.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: מחקרים בכרונולוגיה האשורית ובכרונולוגיה של המזרח הקרוב הקדום במאה ה-13 לפסה"נ.

מנחה: ד"ר נילי ואזנה

תקציר המחקר: עבודתי תציע שיחזור מחודש של הכרונולוגיה של ממלכת אשור במאה ה-13 לפסה"נ ותצביע על השלכות השיחזור הזה לשיחזור הכרונולוגיה של המזרח הקרוב הקדום כולו בתקופה הנדונה ולהבנת חלק מאירועי-מפתח בתולדות האזור באותה תקופה. עבודתי תעשה שימוש בתעודות מנהליות, בחליפת מכתבים בין פקידים אשוריים שונים ובכתובות היסטוריות של מלכי אשור על-מנת להשלים ולתקן במידת הנדרש את הסכימה הכרונולוגית של ממלכת אשור במאה ה-13 לפסה"נ, ששוחזרה עד עתה על-סמך רשימת המלכים האשורית, המציינת את סדרם הכרונולוגי של מלכי אשור ואת מספר שנות מלכותם. חלק ניכר מהתעודות האשוריות שישמשו בסיס לעבודתי נתגלו בצפון-מזרח סוריה ופורסמו רק לאחרונה. התעודות הנ"ל מאפשרות, לראשונה, הגדרה של תאריכים אשוריים השייכים לפרק-זמן של כחמישים שנה (1269-1218 לפסה"נ) עם דיוק עד כדי חודש. הגדרה זו, בהשוואה לתעודות משנת מלכותו הראשונה של תִגלַת-פִּלאֶסֶר א' (1114-1076 לפסה"נ) המציינות את מקומם של חודשי השנה האשורית ביחס לשנת החמה, תצביע על כך שחודש אשורי נתון (והחודש הראשון של השנה הקלנדרית האשורית בפרט) עשוי היה לחול בעונות שונות של שנת החמה. המסקנה הזאת שוללת את האפשרות של עיבור השנה הקלנדרית האשורית במאות ה-13-12 לפסה"נ, עד לימיו של תִגלַת-פִּלאֶסֶר א'. כיוון ששנה ירחית נטולת עיבור (המונה 354 יום בממוצע) קצרה משנת החמה (כ-365.25 יום), עבודתי תחייב שינוי מסוים בשיחזור תאריכי מלכותם של מלכי אשור במאה ה-13 לפסה"נ: שנות מלכותו של שַלמַנאֶסֶר א' תוגדרנה עתה כ-1269-1241 לפסה"נ ושנות מלכותו של תֻכֻּלתִ-נִנֻרתַ א' תוגדרנה כ-1240-1205 לפסה"נ. כמו כן, עבודתי תצביע על זיקות בין הכרונולוגיה האשורית במאה ה-13 לפסה"נ לכרונולוגיות של מצרים, בבל והאימפריה החיתית באותה תקופה. זיקות אלה ידועות במחקר זה זמן רב, אולם שיחזור הכרונולוגיה האשורית שיוצע בעבודתי יחייב לקבוע תאריך מדויק לתחילת מלכותו של רעמסס ב' במצרים: 1290/89 לפסה"נ. קביעה זו תוביל למסקנה, כי כריתת חוזה השלום בין מצרים לאימפריה החיתית בשנת מלכותו ה-21 של רעמסס ב' התרחשה שבע-שמונה שנים לפני ההשתלטות הסופית של ממלכת אשור על ממלכת חַ'נִגַלבַּת, אשר שכנה בצפון-מזרח סוריה – השתלטות שיצרה, לראשונה בתולדות המזרח הקרוב הקדום, איום של עימות צבאי ישיר בין ממלכת אשור לאימפריה החיתית. המסקנה הזאת תחייב הערכה מחודשת של מניעיהם המדיניים של מלך האימפריה החיתית, חַ'תֻּשִלִ ג', ושל רעמסס ב' בכריתת חוזה השלום ביניהם, וכן הערכה מחודשת של מערכת היחסים הכוללת בין מצרים לאימפריה החיתית לפני כריתת חוזה השלום. בכך תודגם הרלוונטיות של השיחזור הכרונולוגי המוצע בעבודתי להבנת תהליכים היסטוריים, שיש להם משמעות גם להערכת המצב המדיני בארץ כנען ערב הופעתו הראשונה של עם ישראל בארץ זו (הופעה המתועדת בכתובת היסטורית של מרנפתח, בנו של רעמסס ב').

תקציר ביוגרפי: דוקטורנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל (התמחות בתקופת המקרא).

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: התרגומים והעיבודים לעברית של ספרות חצי האי האיברי לאחר גירוש ספרד (המאות השש-עשרה והשבע-עשרה)

תקציר המחקר: מחקר זה עוסק במפגש של הספרות האיברית הנוצרית עם הספרות העברית כפי שהוא מתבטא בתרגומים עבריים מן המאות השש-עשרה והשבע-עשרה. במרכז הניתוח עומדים תרגומים ועיבודים בעברית של ספרות איברית נוצרית וכן העתקות שנעשו מאותה ספרות בידי יוצאי ספרד ופורטוגל. בכוונת המחקר לבדוק כיצד השפיעו המעברים הבין תרבותיים על התרגום, על העיבוד ועל ההעתקה של יצירות ספרות שונות ולעמוד על ייחודיותן מהפן הספרותי והרב-תרבותי. 
 שלושה תרגומים מהווים את לבו של המחקר: תרגום חלקו הראשון של "אמאדיס דה גאולה" - מן החשובים שברומני האבירים הספרדיים במאה השש-עשרה - וכן "ספר אינדיאה החדשה" ו"ספר פרנאנדו קורטיש", שהם תרגומים לכרוניקה הפופולארית ביותר במחצית המאה השש-עשרה על העולם החדש שנגלה לספרדים ביבשת אמריקה. 
בנוסף לתרגומים שהוזכרו לעיל, אנסה להתחקות באמצעות שרידים ואזכורים שונים אחר תרגומים נוספים של יצירות ספרותיות אחרות ואנתחם תוך השוואה לטקסט המקור. דוגמה לשריד שנתגלגל לידינו הוא שיר הקדמה מאת יוסף בן שמואל צרפתי (מאה 16) לתרגום עברי אבוד של יצירת המופת הספרדית מסוף המאה החמש-עשרה "סלסטינה", שעריכתה וכתיבתה מיוחסת לספרדי המומר פרננדו די רוחס. 
נדבך שלישי בעבודה שיתרום להבנת קורפוס התרגומים והעתקות מן הספרות הנוצרית של חצי האיברי יהא התחקות אחר פעילות המעתיקים היהודיים והמומרים. דוגמה לכך היא הימצאותם של שירים מאת לופה דה וגה, גונגורה וגרסילסו, שהועתקו על ידי שלמה אבודיינטה בליבורנו בשנת 1622. 
עבודה זו, אם כן, תהא השוואתית באופייה, ובעיקרה תעמוד על ההשמטות והשינויים שהתחוללו בתרגומים, בעיבודים ובהעתקות. ייבחנו בין היתר השפעות המעבר של תחבולות מבניות, רטוריות, ושל עולם הדימויים מטקסט המקור לטקסט היעד, ובחינת הפונקציות הפואטיות והמשמעויות על כל היבטיה הן התימטיים והן המבניים. בנוסף, ייבדקו השלכות דתיות ותרבותיות של זהות, שעשויות להיווצר מן ההרקה המלאה או החלקית והשפעתן המורכבת על הנמען קורא העברית, וכן הקשיים הלקסיקאליים והתחביריים, הקשורים למעבר של ספרות זו.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: היהודים המוסתערבים בשלהי ימי הביניים: סוף התקופה הממלוכית וראשית התקופה העות'מאנית.

תקציר המחקר: עבודתי עוסקת ביהודים המוסתערבים בשלהי ימי הביניים: בסוף התקופה הממלוכית ובראשית התקופה העות'מאנית. ה"מוסתערבים" הינם התושבים היהודים הוותיקים, דוברי הערבית, שחיו לחופו המזרחי של הים-התיכון (סוריה, לבנון, ארץ ישראל ומצרים). המסגרת הכרונולוגית של העבודה היא משלהי התקופה הממלוכית ועד לאמצע המאה ה-17. בתקופה זו החלו להגיע למזרח גלי הגירה גדולים, בעיקר מחצי האי האיברי. העבודה תבחן מה היה טיב היחסים שנרקם בין הקהילה המוסתערבית לבין המהגרים, מה היו הזיקות וההשפעות ההדדיות וכיצד התמזגו לבסוף שתי האוכלוסיות לחברה אחת. המקורות לעבודה הינם מגוונים. המסד המרכזי ממנו תיארג העבודה הינו חומר דוקומנטארי וספרותי מגניזת קהיר, בערבית-יהודית ובעברית (רוב המקורות מן הגניזה שפורסמו במחקר הינם מן התקופה הפאטמית, הצלבנית והאיובית, ואילו המקורות המאוחרים יותר כמעט ולא נבדקו). מקורות נוספים שייבחנו אי"ה בעבודה הינם תעודות מבתי הדין השרעיים במדינה הממלוכית ובאימפריה העות'מאנית, ספרות השו"ת (בדפוס ובכתבי-יד), קבצי אגרות, חיבורים היסטוריוגרפיים, ספרות נוסעים עברית ולועזית ועוד.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: מקורות חומרי הגלם והשלכתם על היבטים טיפו-טכנולוגיים בתרבות המוסטרית

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: עיצוב הגוף והשלכותיו בהגות ובהלכה החרדית במאה העשרים בישראל.

תקציר המחקר: מטרת העבודה היא לנסות ולבחון כיצד מעוצב הגוף החרדי ברמות שונות. במסגרת מחקרי אני קורא מקורות הגותיים, הלכתיים וחינוכיים בחברה החרדית האשכנזית בישראל מקום המדינה ועד ימינו ומנסה דרכם לראות כיצד ההוגים החרדים מעצבים את הגוף החרדי. המחקר עוסק בשלושה רבדים: הגוף האידיאלי המבוטא בהגות, המפגש בין האידיאל לחיים – ההלכה ועיצוב הגוף בחינוך. הקריאה נעשית בשני שלבים: השלב התיאורי – ניסיון לשזור מתוך הכתבים את הגוף הרצוי והמצוי. והשני השלב הביקורתי – לקרוא את אותו הגוף ולנסות להבין מה המשמעות שלו. הקריאה הביקורתית נעשית תוך ניסיון לראות את ההשלכות של אותו גוף לחיים. בין השאר אני בודק כיצד האדם החרדי בעל הגוף אמור לחוות את העולם, את החוויה האנושית, וכיצד תפיסת הגוף של ההוגה משפיעה על העיסוק התורני – הערך החרדי החשוב ביותר. כמו כן אני עוסק בגוף הנשי ומנסה לראות כיצד הוא מעוצב ביחס לזה הגברי.

מלגת נשיא תשס"ח