תשס"ח

תקציר המחקר: מחקרי עוסק בשאלת הזהות או ההשתייכות של הקהילות היהודית והשלזית בעיר גרמנית לשעבר קטוביצה (Katowice) בין שתי מלחמות העולם. עיר זו, בדומה ליתר האזור של מזרח שלזיה עילית, הועברה מגרמניה לפולין אחרי מלחמת העולם הראשונה. אני בוחנת את הדינמיקה של שינוי ההגדרה העצמית אצל היהודים והאוכלוסייה השלזית דרך התמקדות בהשפעתם של שינויים פוליטיים וחברתיים בעיר שצורפה לרפובליקה הפולנית ועברה תהליך מואץ של פולוניזציה. במחקרי אני מתרכזת בפרק זמן של 13 שנים, משנת 1921, היא שנת משאל העם בשלזיה העילית, ועד לשנת 1934, כאשר פולין וגרמניה חתמו על חוזה אי התקפה בינהן. התמקדות באזור הגבול הנייד הינה מרתקת משום שעל האוכלוסייה היה להגדיר את עצמה מחדש בצורה לאומית בהתאם לדרישות הרשויות תוך מספר שנים. העימות בין ההגדרה ה"רשמית" הנדרשת ובין ההגדרה העצמית של התושבים הוא מקרה בוחן מסקרן של הגדרת זהות מצידה של אוכלוסיית גבול.

פרסומים:

“Zbąszyń, 1933”, Scripta Judaica-Cracoviensia, Jagiellonian University, vol. 7, 2009, pp. 115-121.

„Schlaraffia in Krakow (1909-1938) “, Ars Regia, Warszawa, 2010, forthcoming.

“Leo Baeck and Leon Ader: A Friendship Reflected in Correspondence”- preparing to publish in The Leo Baeck Institute Yearbook, Oxford University Press.

"Schlaraffia w Krakowie: historia i dzialalnosc", in Anna Kargol (ed), Na Wschodzie Krakowa. Wolnomularstwo i jego okolice od XVIII do XXI wieku, Krakow, 2010, forthcoming.

“Central Europe in the Middle East: The Russian Language in Israel”, in Tomasz Kamusella and Motoki Nomachi (ed), Borders of Identity and Language in Modern Central Europe, 2011, forthcoming.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: המנצוריה בסולטאנות הממלוכית – סוגיות פוליטיות, חברתיות וצבאיות.

תקציר המחקר: המחקר נועד לעמוד מקרוב על טיבה של סיעה פוליטית-צבאית ממלוכית שהיוותה את עמוד התווך של השלטון הממלוכי בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14. סיעה זו הורכבה מממלוכים (עבדים צבאיים) של הסולטן קלאון (1279-1290) והיא מכונה "המנצוריה", בהתייחסה לכינוי המלוכה שנטל לעצמו קלאון: "אל-מנצור". המנצוריה (או חלקים ממנה) היא ששלטה למעשה בסולטנות הממלוכית המוקדמת, ממותו של קלאון ועד ראשיתה של תקופת שלטונו השלישית של אל-נאצר מחמד בן קלאון (1310). הממלוכים הינם עבדים צבאיים שהובאו בהיותם נערים צעירים לשטחי הסולטנות הממלוכית (מצרים וסוריה רבתי) מאזורי הערבה האירו-אסיאתית. בהיותם בשטחי הסולטנות הם אוסלמו, עברו הכשרה צבאית ועיונית, ולאחר ששוחררו מעבדותם יכלו להתקדם בסולם הדרגות, לאייש את עמדות המפתח בצבא ובממשל ואף לכבוש את כס הסולטנות. בכוונתי לדון במחקרי בפרוטרוט בנקודות הבאות: (א) מוצא הממלוכים של המנצוריה; (ב) תהליך רכישתם, הובלתם, הכשרתם ואימונם; (ג) הקריירה שלהם כמפקדים בכירים (אמירים) בצבא הממלוכי; (ד) התנהלותם הפוליטית ומקומם בפוליטיקה הממלוכית; (ה) היבטים צבאיים העולים מתיאור קרבותיהם; (ו) הווי ותרבות הניכרים באורח חייהם. דוד איילון (1998-1914) הניח את היסודות העיקריים לחקר הממלוכים. במחקריו הרבים הוא דן באספקטים שונים של התופעה הממלוכית, ומסקנותיו, באופן כללי, מקובלות גם כיום. אלא שאיילון כתב את מרבית מחקריו בתקופה בה לא היו נגישים מקורות היסטוריים כה רבים כפי שמצויים בידינו כיום, וודאי שלא במהדורות מדעיות מודפסות או במאגרי מידע אלקטרונים (ראה להלן). תקופת הסולטנות הממלוכית זכתה אמנם להתייחסות מצד חוקרים נוספים זולת איילון, אולם עדיין מניינם של אלה הינו זעום. בכוונתי אפוא לבדוק באופן יסודי, על-סמך "קבוצת המחקר" שנזכרה לעיל, את הסוגיות שצוינו ובכך לשפוך אור נוסף על התופעה הממלוכית. בייחוד ברצוני להתחקות אחר דרכי התנהלותה של הפוליטיקה הממלוכית וההווי התרבותי שרווח בקרב החברה הממלוכית. מתודת המחקר תהיה אפוא פרוזופוגרפית. היא תתבסס על מאגר נתונים ממוחשב שאאסוף על אודות מאות מהממלוכים המנצורים. חומר המקורות שעליו אתבסס יכלול לא רק מהדורות מודפסות של כרוניקות, ספרות גיאוגרפית ומילונים ביוגרפיים מהתקופה הממלוכית, אלא גם כתבי-יד של חיבורים מסוגות אלו אשר טרם ראו אור. כמו כן אתבסס על כתובות אפיגרפיות. העובדה כי חלק ניכר מספרות המקורות שנזכרה מצוי כיום אף באתרי אינטרנט ובמאגרי מידע אלקטרונים נוספים, יהיה לי לעזר רב במחקרי וזאת בשל אפשרות החיפוש הממוחשב, המאפשר סריקה מהירה של אלפי עמודים במספר שניות. תקוותי היא שמחקרי יבהיר, יחדד ואף יחדש במקומות מסוימים, את עקרונות "המודל הממלוכי" שהניח בשעתו איילון.

פרסומים:

“The Kitāb futūh al-Shām of al-Qudāmī as a Case Study for the Transmission of Traditions about the Conquest of Syria”, Der Islam, 84 (i, 2007), pp. 17-45.

"התאסלמותו מאונס של הרמב"ם: ידיעה חדשה". פעמים, 110 (תשס"ז), עמ' 8-5.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: המדרש המכונה 'שיר השירים זוטא' – נוסחו, תכניו וקורותיו.

תקציר המחקר: מדרש 'שיר השירים זוטא' הינו מדרש פרשני על מגילת 'שיר השירים'. הוא פורסם לראשונה במקביל מכתב יד המצוי בספריית פרמה הן בידי שלמה בובר [1894], שכינהו 'שיר השירים זוטא', והן בידי שניאור זלמן שכטר [1896-1894], שכינהו 'אגדת שיר השירים' [והזכיר כתב יד חלקי נוסף, גם הוא מפרמה]. בשנת 1978 פרסם צבי מאיר רבינוביץ' בספרו 'גנזי מדרש' כתב יד חלקי נוסף של המדרש, מגניזת לנינגרד [סנט פטרבורג], ובספריית ה-JTS בניו יורק ישנו כתב יד שלם נוסף של מדרש זה, שלא פורסם מעולם. המחקר כמעט שלא עסק במדרש זה, והמחקרים המועטים הנוגעים בו עוסקים בנושאים שונים הנזכרים בתוכו, אך אין כלל עיסוק בו כחיבור שלם [להוציא דברי בובר ושכטר במבואות לספריהם]. בעבודת המחקר שלי בכוונתי לעסוק במדרש זה כחיבור שלם, מתוך כוונה להקיף היבטים שונים הנוגעים בו, אשר יצטרפו יחד לתמונה שלימה ובהירה עד כמה שאוכל. בין הנושאים בהם עוסק המחקר שלי: * בירור נוסחי המדרש המדויקים והשוואת כתבי היד זה לזה, תוך העמדת מהדורה מדעית 'דיפלומטית' של המדרש * בירור המבנה המיוחד של מדרש זה, שבו רוב הסעיפים קצרים ותמציתיים, להוציא שני סעיפים בפרק הראשון, שהם ארוכים ביותר ומהווים את רוב המדרש * אופיו של החיבור - ענייני צורה [לשון, שמות, מקומות, ריאליה, אמצעים ספרותיים וכו'] וענייני תוכן ומגמה [הנושאים והתכנים, אמונות ודעות, מטרות, מסרים וכדומה] * מקורות החיבור ומקבילותיו * דרכי עריכת החיבור והמועד בו נערך * תפוצת המדרש והחיבורים המצטטים ממנו * ומדוע לא נדפס החיבור לאחר המצאת הדפוס. בחקר מדרש זה כחיבור עצמאי ברצוני להחזיר יצירה זו אל המעמד שאבד לה עם השנים, ולהעמיד מהדורה מדעית שלה על מדף ספרות האגדה של חז"ל, כחלק מתוך עולם שלם. מדרשים רבים מצויים בידינו רק במהדורות מסורתיות וכתבי היד שלהם טרם פורסמו, וכתוצאה מכך ספרות חז"ל עדיין אינה פרושה לפנינו במלוא תפארתה ורבגוניותה. תקוותי היא כי מחקרי יתרום להשלמת עולמה של ספרות זו, ויוכל גם להוות בסיס או להיות לעזר במחקרים בתחומים נוספים - כגון מחקר הלשון, ההיסטוריה, הפילוסופיה ועוד - וכך יעשיר נושאים שונים ומגוונים.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: The Drug Policy of the United States and Germany from the Opium War to the Second World War

תקציר המחקר: Jonathan Lewy is a fellow of the Richard Koebner Center for German History, a PhD candidate at the History Department as well as a member of the Honors Program at the Hebrew University. He attended the Hebrew University in Jerusalem, Ludwig Maximilians University in Munich, and the University of Wisconsin – Madison, as a George L. Mosse fellow. He expects to complete his dissertation in December 2009 on “The Drug Policy of the United States and Germany from the Opium War to the Second World War.”

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: פיסיוגנמיה של גנוסטיקאי: הגנוסיס כתופעה תרבותית.

תקציר המחקר: עבודת הדוקטורט שלי הינה ניסיון להבין את התופעה הגנוסטית, אותה "כפירה" נוצרית שהתקיימה במאות הראשונות לספירה, כתופעה שהינה תרבותית במהותה, אם כי היא מציגה "סימפטומים" דתיים. הגנוסיס, לפי השחזור המוצע על ידי, היה לא פחות מניסיון לבחון, לאתגר לנסח מחדש, ולעיתים אף לקעקע את אותן הנחות היסוד התרבותיות שהיו משותפות כמעט לכולם בעולם היווני רומי של המאות הראשונות, ושהיוו את בסיסו של השיח בין הקבוצות השונות שאכלסו עולם זה. שלושה נושאים עיקריים נבחנים בעבודתי: היחס הגנוסטי למין, מגדר והטרונורמטיביות, היחס הגנוסטי לעבר ולמסורת וכן השיח הגנוסטי אודות האלוהות. במקביל, וכדי לשפוך אור על התופעה הגנוסטית בהקשר רחב ככול האפשר, נערכות שלושה השוואות פנומנולוגיות לתופעות מודרניות: השוואה רעיונית בין הגנוסיס לבין הפמיניזם הרדיקלי, השוואה בין הריטואל הגנוסטי לבין "ריטואלים" המקובלים בקרב קהילות קוויריות דהיום, וכן השוואה בין קבוצות בתנועה הגנוסטית ולבין קהילת הדווידיאנים מואקו, טקסס, גם ביחסם למסורת וגם, באופן כללי יותר, כ"סטייה שורשית" (Radical Deviance) אל מול התרבות השלטת. תקוותי היא שמחקרי יתרום להבנה מעמיקה ומעודנת יותר של התופעה הגנוסטית בהקשרה ההיסטורי ויסייע גם בהבנת מקבילותיה המודרניות. רבות מן השאלות בהם התחבטו הגנוסטים הינם שאלות בהן מתחבטת התרבות המערבית בימינו, ואף כי לא סביר שנחפוץ לאמץ את תשובותיהם כפשוטן, להרהורנו הן בהחלט ראויות.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: מודל לאישוש מדעי המתבסס על רעיונות מתוך תורת הסיבוכיות במדעי המחשב.

תקציר המחקר: בסיס עבודת הדוקטורט שלי הוא מודל לאישוש מדעי המתבסס על רעיונות מתוך תורת הסיבוכיות במדעי המחשב. במסגרת תורת הסיבוכיות היו בעשורים האחרונים מספר רב של התפתחויות משמעותיות בנושאים הקרובים לתחומי מחקר השייכים באופן מסורתי לפילוסופיה. כך למשל ישנו עיסוק אינטנסיבי בשאלות הנוגעות לטיבו של ידע וכן חשיבה חדשה על מהי הוכחה. מטרתי הכללית במחקר היא לבחון חלק מההתפתחויות הללו בעיניים פילוסופיות ולראות כיצד הן רלוונטיות לדיונים בתוך פילוסופיה. הנושא הספציפי בו אני מתמקד הוא מודל של הוכחה במדעי המחשב הקרוי "הוכחות אינטראקטיביות" אשר פותח מאז שנות השמונים. על-ידי שימוש בעקרונות העומדים בבסיס המודל הזה אני מציע תורת אישוש אלטרנטיבית למדעים אמפיריים במסגרת פילוסופיה של המדע. אני מקווה שתורה זו, שאני מכנה "אישוש אינטראקטיבי" תוכל להוות חלופה ראויה לתורת אישוש בת קיימא ובסיס לדיון בפילוסופיה של המדע.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: מוקצים בגוף ראשון: כינון הזהות של מספרים מוקצים במונחים של פסולת, לכלוך וזיהום.

מנחים: פרופ' חנן חבר ופרופ' עמינדב דיקמן.

תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בכינון הסובייקט הבזוי (the abject subject) בשלושה טקסטים מספרות המאה העשרים: מסע אל קצה הלילה (Voyage au bout de la Nuit) ללואי-פרדינן סלין, הטרילוגיה של בקט (Molloy / Malone Meurt / L’Innommable) וחזירויות (Truismes) מאת מארי דריאסק. המחקר מתרכז בשני צירים: הסובייקט של האידיאולוגיה והסובייקט האתי. מתקיימת קריאה ביקורתית בתיאוריות מרקסיסטיות ופסיכואנליטיות (ז'אק לאקאן, ז'וליה קריסטבה, לואי אלתוסר, סלבוי ז'יז'ק), הקושרת בין השילוש הלאקאנייני ה"סימבולי", ה"דמיוני" וה"ממשי" ובין מושג הבזות של קריסטבה, לבין מושג האידיאולוגיה על פי אלתוסר וז'יז'ק. המחקר מתרכז בשני צירים: הסובייקט של האידיאולוגיה והסובייקט האתי. מתקיימת קריאה ביקורתית בתיאוריות מרקסיסטיות ופסיכואנליטיות (ז'אק לאקאן, ז'וליה קריסטבה, לואי אלתוסר, סלבוי ז'יז'ק), הקושרת בין השילוש הלאקאנייני ה"סימבולי", ה"דמיוני" וה"ממשי" ובין מושג הבזות של קריסטבה, לבין מושג האידיאולוגיה על פי אלתוסר וז'יז'ק. הציר האתי נשען באופן ביקורתי על האתיקה של עמנואל לוינס. טענתי היא כי המספרים ברומנים הנדונים מרחיבים את מושג הסובייקט האתי של לוינס. בעוד שלוינס רואה בסובייקט האתי ובאחר שלו יצורים אנושיים בלבד, המספרים ברומנים, על מורכבותם ואי-אנושיותם, קוראים להרחבת האחריות האתית גם כלפי האחר המפלצתי או הלא-אנושי. בנוסף לכך, נדונה שאלת מעמדם של המספרים כסובייקטים אתיים.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: תחביר של לשון צ'חא

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: "הכל מספר" - הגרסה הטרנסנדנטלית: על הכוח המדה בביקורת התבונה הטהורה

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: עיונים בכתאב אל-מחאסן של אחמד בן מחמד אל-ברקי (מת 888/894)

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: המחלוקת בין האידאלים של האפתייה (apatheia) ושל המטריופאתייה (metriopatheia) אצל קלמנס מאלכסנדריה, אוריגנס מקייסריה ואווגריוס פונטיקוס

תקציר המחקר: עבודת המחקר עוסקת בקשר שבין האסכולות הפילוסופיות העתיקות, ההגות של הפרשן היהודי פילון האלכסנדרוני והנצרות הקדומה. ביתר דיוק, התיזה בוחנת את ראשיתה והתפתחותה של מחלוקת פילוסופית, השייכת לתחום האתיקה, אשר הנגידה בין שתי האסכולות החשובות של העת העתיקה, הסטואה מחד והמסורת הפלטוניקו-אריסטוטלית מאידך. בעוד שהחכם הסטואי מצליח לבטל לגמרי את כל תשוקות נפשו (זהו האידיאל של האפאתייה), החכם האפלטוני-אריסטוטלי משיג מצדו איזון של התשוקות (מתריופאתייה), כלומר, שליטה של החלק העליון של נפשו על חלקה התחתון. הנחת העבודה היא, שבעקבות פילון, השיח הנוצרי יצר אתיקה חדשה בזכות תצורה חדשה וארגון מחדש של האידאלים האתיים הנובעים משתי האסכולות הללו.

פרסומים:

- “Self-knowledge and Contemplative life in Evagrius of Pontus" in A. Casiday (ed.), Re-Reading Evagrius Ponticus (Leiden: Brill, [to be published]).

- "La figure du prokoptôn chez Philon d'Alexandrie ou la proximité de la sagesse," in S. Inowlocki (ed.), Philon d'Alexandrie, un penseur à l’intersection des cultures gréco-romaine, orientale, juive et chrétienne (Turnhout: Brepols, 2009), 221-239.

- "Philo’s Therapeutae and Essenes: a Precedent for the Exceptional Condemnation of Slavery in Gregory of Nyssa?” in K. Berthelot (ed.), The Quest for a Common Humanity: Human Dignity and Otherness in the Religious Traditions of the Mediterranean (Leiden: Brill, [to be published]).

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: הקשר שבין היכולת הפרגמאטית שמעורבת בהבנת שפה בהקשר לבין ביצוע משימות של שכילה.

תקציר המחקר: תחום המחקר שלי שייך למדעי הקוגניציה ואני עוסק בקשר שבין היכולת הפרגמאטית שמעורבת בהבנת שפה בהקשר לבין ביצוע משימות של שכילה (היסקים דדוקטיביים ואינדוקטיביים, שיפוט וקבלת החלטות). המנחים שלי לעבודת הדוקטור הם פרופסור יעל זיו מהחוג לבלשנות ופרופסור גי פולצר ממכון: "זאן ניקו" בפאריס. המחקר שלי משלב תיאוריות ושיטת מחקר של הבלשנות התיאורטית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית והניסויית.

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: Ashkenazi Jewry and the Sea: A Cultural Study from Petahiah of Regensburg to Nahman of Braslav

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: המהדורה האחרת של ספר מלכים

מלגת נשיא תשס"ח

נושא המחקר: שפת הציור של אסכולת הראת המאוחרת: שני כתבי-יד מאוירים של ח'מסה מאת נט'אמי כמקרה מבחן.

תקציר המחקר: עבודתי בוחנת את הציורים בשני כתבי יד מאויירים שנוצרו בעיר הראת, אפגניסתאן של ימינו, במחצית השניה של המאה החמש-עשרה. שני ההיבטים העיקריים הניבחנים בעבודתי הינם: ההיבט האיקונוגרפי מצד אחד וההשלמה שהיבט זה מקבל מהמרכיבים הצורניים בציור מצד שני. הטקסט של נט'אמי הועתק ואויר באסכולות ציור שונות שהתקיימו לפני, בו זמנית ואחרי אסכולת הציור ההראתית. הנחת היסוד עליה מתבסס הדיון, גורסת שהתפיסה הדתית בכלל ובמיוחד הזרם הצופי הנקשבנדי, השפיעו על הציירים באסכולה. הציורים נחקרים כטקסטים אשר יש למצוא את הדרך לפענחם. פענוח הטקסטים/ ציורים בשני כתבי היד יש בהם לתרום לקריאת שאר הציור מהאסכולה ההראתית. מלבד התרומה להבנת עומק הציור באסכלה האמורה, יש בעבודתי גם תרומה להבנת חלק מהלכי הרוח שהתקיימו בעיר שהייתה מוקד תרבותי שהשפיע על השושלות הבאות באיראן ובהודו.

מלגת נשיא תשס"ח