check
תשס"ח | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

תשס"ח

נדב שרון

החוג להיסטוריה של עם ישראל

קרא עוד

נושא המחקר: קץ המדינה החשמונאית וראשית השלטון הרומי בארץ-ישראל (37-67 לפנה"ס)

תקציר המחקר: היסטוריה, היסטוריוגרפיה וההשפעות על החברה והדת של היהודים. מטרת עבודתי היא לחקור את התקופה הנ"ל, אשר בה בא למעשה הקץ על המדינה היהודית העצמאית האחרונה בארץ-ישראל עד הקמת מדינת ישראל. לפי דעתי זוהי תקופה משמעותית ביותר בהיסטוריה של עם-ישראל בכלל ועבור חלקו אשר ישב ביהודה בפרט. תקופה זו, אשר הייתה מרובת אירועים ותהפוכות גם בהיסטוריה העולמית, חשובה לא רק לגופה אלא גם להבנת התפתחויות שחלו לכאורה מאוחר יותר. על כן, מעבר להצגת תמונה היסטורית מלאה ככל שניתן של תקופה זו, מטרתי היא לבחון את השפעותיה קצרות הטווח וארוכות הטווח על החברה והדת של היהודים.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר שני שלגי

החוג למדעי הקוגניציה

קרא עוד

נושא המחקר: מדדים אלקטרופיזיולוגיים של מודעות לטעויות.

תקציר המחקר: המחקר שלי עוסק בזיהוי טעויות במח ומודעות אליהן. מחקרים אלקטרופזיולוגיים מראים כי יש במח רכיב המזהה שעשינו טעות גם אם לא היינו מודעים אליה. לאחרונה הראו גם כי ישנו רכיב נוסף הקיים רק לאותן טעויות שכן הגיעו למודעות. באמצעות שני רכיבים אלו, אני חוקרת את הלטרליזציה של טעויות – האם אנחנו עושים יותר טעויות בצד מסויים במרחב או האם אנחנו מודעים יותר לטעויות בצד אחד של המרחב. לשאלות אלו השלכות למטלות יום-יומיות כגון למידה, נהיגה וכד'. אני עורכת ניסויים בבני אדם (סטודנטים) ובחולים עם הזנחת צד (left hemineglect). המחקר מתבצע במעבדה למדעי המח ובבית לוינשטיין.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר דיאגו רוטמן

החוג ליידיש

קרא עוד

נושא המחקריצירה כביקורת תרבות: על מפעל התיאטרון של דזשיגאן ושומכר

תקציר המחקר: בעבודת המחקר אעסוק בבחינת מפעל התיאטרון של שמעון דזשיגאן וישראל שומכר בהקשר התרבותי, הלשוני וההיסטורי. דזשיגן ושומכר, צמד שחקנים יידים אשר זכו למקום מרכזי בתולדות התיאטרון ותרבות יידיש בפולין ובמדינת ישראל כאחד, התחילו את דרכם האמנותית כשחקנים בתיאטרון היידי האקספרימנטלי "אררט", בניהולו של המשורר משה ברודרזון, בעיר לודזש שבפולין. לאחר שנים ספורות של עבודה משותפת בלודזש עזבו יחד למרכז הוורשאי והקימו תיאטרון סאטירי עצמאי שזכה להצלחה רבה. הם המשיכו כמיקודם לשתף פעולה עם סופרים ומחזאים מרכזיים של התקופה (משה ברודרזון, י. מ. נודלמן ואחרים). התיאטרון של דזשיגן ושומכר התאפיין בהומור חד, בסאטירה פוליטית חריפה וייחודית ובכישרון משחק יוצא דופן. בתקופת מלחמת העולם השנייה המשיכו השניים את פעילותם האמנותית בברית המועצות, מדינה בה אחרי שנתיים נאסרו באשמת פעילות נגד המשטר הסובייטי. במדינת ישראל – עקב האיסור בשנים 1949-1951 לשחקנים מקומיים להופיע ביידיש, השתקעו בהתחלה במלון בריסטול בתל אביב כדי להופיע כשחקנים אורחים עד עלייתם לארץ בתחילת שנות החמישים. דזשיגן ושומכר זכו להצלחה יוצאת דופן בישראל ובתפוצות העולם דובר היידיש. בארץ הם התקבלו באהדה רבה לא רק על ידי קהל דוברי יידיש אלא גם על ידי מבקרי התיאטרון העברי – שהיה דבר יוצא דופן במפת התרבות הישראלית. התיאטרון הסאטירי שלהם נחשב כדוגמה ומודל לחיקוי לתיאטרון הסאטירי בעברית. למרות זאת, היתה למבקרי התיאטרון העברי טענה קשה כנגד הופעתם ביידיש. הדבר נתפש כבגידה לא רק לשונית אלא גם תרבותית ולאומית והיו ניסיונות להכריחם לפי החוק לחדול ו'לגיירם' לתרבות המקומית. כל הניסיונות האלה הסתיימו בכשלון. בתחילת שנות השישים הצמד נפרד. שומכר הצליח להופיע בתפקיד דרמטי בהצגה אחת בתיאטרון רפרטואר ביידיש לפני מותו ב1960 ושמעון דזשיגן המשיך את דרכו במסורת ה"במה הזעירה". הוא הקים להקת תיאטרון משלו בשם "משה ברודרזון" והתמיד להופיע עד 1980, כשהוא נפטר על הבמה, בזמן ששיחק במופע "דוקטוירים הייסן לאכן" (רופאים מצווים לצחוק) מאת שלום עליכם.

פרקטיקה תרבותית, חברתית, ולשונית זו אני בוחן במסגרת עבודת המחקר שלי. מחקרי ממשיך את עבודת הגמר שעסקה בשיח הודות התיאטרון היידי בישראל בעיתונות הישראלית בעברית וביידיש. בעבודה הנוכחית אני מתבסס בניתוח השיח האמנותי של דזשיגן ושומכר כפי שהוא משתקף בכשמונה מאות טקסטים וקטעים מתוך המופעים, במאות ראיונות עמם בעיתונות, באוטוביוגרפיה של שמעון דזשיגאן, ובחומר ארכיוני נוסף (מחברות בימוי, כתבים, רשימות). אני בוחן את דרכי פעולתם, אסטרטגיות וטקטיקות לקיום ופיתוח של מפעלם האמנותי, ואת השיח התרבותי הודותם, כפי שבא לידי ביטוי אלפי כתבות בעיתונות בשפות ובמדינות השונות בהן הם הופיעו (עיתונות ביידיש, בעברית, בפולנית, ברוסית, בצרפתית, באנגלית, בספרדית וכו').

דזשיגאן ושומכר הם מוסד תרבות מרכזי בתולדות התיאטרון היידי בכלל ובתיאטרון היידי בישראל בפרט. התיאטרון של השניים, ואחר כך זה של דזשיגן, הצליח לפתח במשך כחמישים שנה נרטיב ייחודי, בעל משקל וכוח נדירים. הופעותיהם הפכו להיות במדינת ישראל מוקד לעלייה לרגל, טקסים תרבותיים וחברתיים שהיו לחלק אינטגרלי ממחזור התרבות הישראלי. בסביבה תרבותית בה היידיש נתפשה כתרבות וכשפה לא רצויות, התאפשר, ביידיש הלודזשאית של השניים, לפחות לזמן מה, קיומה של תרבות אחרת. כישרונם יוצא הדופן בקליטת המציאות הישראלית הסובבת ותרגומה המרתק באמנות התיאטרון הסאטירי הפך להיות כלי מרכזי לביטוי וביקרות של המציאות הישראלית מכאן ומתן ביטוי ולגיטימציה, לפחות לזמן מה, לתרבות היידיש בישראל. דזשיגן ושומכר פיתחו קריאה חתרנית של המציאות הלוקאלית, תוך הבאת ביקורת לממסד הפוליטי, התרבותי והכלכלי, ולכן נקודת מבחן מרכזית להבנת התפתחותו של תיאטרון ותרבות היידיש בישראל. מפעלם התרבותי הוא לא רק דרך להגדרת תרבות אלא סינטיזה של מקומה של תרבות היידיש בישראל. במרכז המחקר עומדת השאלה מהו מקומם, תפקודם ואיפיונים של מפעל התיאטרון היידי והישראלי של דזשיגן ושומכר ובפרפרזה לדזשיגן, מהו כוחו של ההומור היידי, במערכת הכוחות המתנכרת שהתפתחה בישראל בין התרבות העברית לתרבות יידיש בין 1948 - 1980.

מלגת נשיא תשס"ח

 

קראו פחות

ד"ר יונתן רובין-רונן

החוג להיסטוריה

קרא עוד

נושא המחקר: פעילות אינטלקטואלית ומגעים בין-תרבותיים בעכו במאה השלוש-עשרה.

תקציר המחקר: עכו של המאה השלוש-עשרה הייתה בירתה של הממלכה הצלבנית השנייה, אשר הוקמה לאחר מסע הצלב השלישי, מסע שהיווה ניסיון אירופי לשקם את הממלכה לאחר התבוסה בקרני חטין (1187). במאה השנים בהן התקיימה ממלכה זו (1291-1191) הייתה עכו עיר נמל תוססת וסואנת, שהכילה בתוכה אוכלוסייה מגוונת ביותר. בנוסף לכך, העיר הייתה בית למחבריהם של כמה וכמה טקסטים. הקורפוס הכולל את הטקסטים הללו לא נדון מעולם במחקר כמכלול תרבותי, וחלק מהחיבורים הכלולים בו כמעט שלא נדונו במחקר כלל. מטרתי היא לאפיין את העולם התרבותי והאינטלקטואלי שמתוכו צמחו החיבורים האלה. בעבודתי אני בוחן הן את מאפייניה הכלליים של הפעילות האינטלקטואלית בעכו כלומר, למשל, את מרכזי הלימוד שפעלו בה, הן את עולם הידע והרעיונות שהתקיים בעיר בשדות שונים כמו לשון ותרגום, תיאולוגיה וגיאוגרפיה. לאורך העבודה מוקדשת תשומת לב רבה לשאלה באיזו מידה הושפעה פעילות זו מהפוטנציאל שהיה קיים במזרח הלטיני להעברת ידע בין תרבויות שונות. במובן זה ניתן לומר שאני בוחן את התפיסה המקובלת שלפיה האירופאים תושבי המזרח היו עסוקים בלחימה ובהישרדות ולכן לא למדו דבר משכניהם הנוצרים המזרחיים, המוסלמים והיהודים.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר אריאדנה קונסטנטינו

החוג ללימודים קלאסיים

קרא עוד

נושא המחקר: רחוק מן האח בבית: תנועה וניידות של נשים במיתולוגיה היוונית.

תקציר המחקר: במסגרת התזה, אני חוקרת סיפורים שונים של נשים מן המיתולוגיה היוונית הנמצאות מחוץ לבית. תנועת נשים אלו היא צנטריפוגלית ביסודה, מאחר שהבית (oikos) ככלל עמד במרכז חייהן של נשים יווניות והן זוהו עם המרחב הפנימי הזה. סיווג הנשים נעשה על פי ריחוקם הפיזי מן המרכז המרחבי והרעיוני של האח בבית (hestia), שהוא גם המקום עצמו וגם פרסוניפיקציה של האלה הסטיה (Hestia). בניגוד לחוסר תנועתה הפיזי של הסטיה (ומיעוט המיתוסים שהשתמרו אודותיה, יתכן בדיוק בשל דמותה האימובילית), ישנם בקצה השני של ספקטרום אפשרויות הניידות הנשית אלות כגון אוס וסלנה (Eos-Selene), פרסוניפיקציות נשיות של השחר והירח, המהוות סוג של היפוך הנורמה החברתית בנוגע לחופש תנועה נשית. בן שתי קצוות אלו ממוקמות מספר רב של נשים אחרות. מקורותיי הם בעיקר טקסטואליים, ביוונית ולטינית, ובנוסף עליהם גם מקורות ויזואליים מאמנות התקופה.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר דביר צור

החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

קרא עוד

נושא המחקר: פואטיקת המרחב בספריו המאוחרים של ס. יזהר.

תקציר המחקר: המחקר מתמקד בשאלות של תיאור המרחב הישראלי בספריו המאוחרים של ס. יזהר, שהתפרסמו במהלך שנות התשעים של המאה העשרים. על ידי ניתוח של תיאורים נופיים, מקומיים ויחסם לאדם, מבקש המחקר לראות את תמונת העולם והמקום כפי שהיא מופיעה אצל יזהר ואת מיקומה למול התרבות והחברה בישראל בכל הנוגע לשאלות קיומו של הבית הפרטי והלאומי ושל המרחב המקומי. כמו כן עוסק המחקר במרחב הישראלי-יהודי לעומת מרחב של זהויות אחרות הקיימות ובשאלות של ילידיות והתיישבות. התיאוריות הבאות לידי ביטוי בעבודה כוללות מאמרים וספרים מתחום הגיאוגרפיה ההומניסטית, מהמחקר הביקורתי על-אודות המרחב, מגיאוגרפיה ביקורתית, ומתיאוריות פנומנולוגיות של מרחב ואדם. כמו כן משתמשת העבודה בתיאוריות על מקומו של המרחב בשדה הספרותי ובחברה הישראלית.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

צחי פרידמן

החוג למדע הדתות

קרא עוד

נושא המחקר: מוות ותמורה בספרות האופנישד

תקציר המחקר: מחקרי הנוכחי חושף היבטים הנוגעים לתהליכי התמורה והשינוי הכרוכים במוות על פי האופנישדות, ושל מהות הטקסט האופנישדי והשימושים שייעדו לו מחבריו. תחומי עניין: מוות ותהליכים נפשיים הנוגעים למוות על כל היבטיו, שפה, טקסט וחיי הנפש, זהות וזכרון, יחסי מורה-תלמיד בהודו הקדומה, תרגילים רוחניים ופרקטיקות מדיטטיביות, הספרות הוודית והאופנישדית, ספרות סנקריטית, מיתולוגיה ובייחוד מיתולוגיה הודית, דקלום וודי.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר יואב פרחי

החוג לארכיאולוגיה

קרא עוד

נושא המחקר: טביעת העיר עזה בתקופות ההלניסטית והרומית. ("The Coinage of Gaza in the Hellenistic and Roman Periods")

תקציר המחקר: "The Coinage of Gaza in the Hellenistic and Roman Periods") המחקר נערך בהנחייתם של פרופ' יורם צפריר ודר' לאה די-סגני מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, וכן בהנחייתה של פרופ' אלה קושניר-שטיין מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל-אביב.

העיר עזה לא נחקרה כראוי מבחינה ארכיאולוגית ואף המקורות ההיסטוריים אינם מעניקים לנו תמונה מקיפה אודות העיר ואופייה בתקופות ההלניסטית והרומית. לכן ישנה חשיבות גדולה וערך מיוחד ללימוד המטבעות העירוניים המהווים מקור מידע ראשוני בן התקופה הטומן בחובו מידע רב היכול לסייע בהבנת זהות העיר ואופייה, זהות תושביה בתקופות השונות ועוד.

מטרותיה העיקריות של עבודת המחקר הינן: א. הצגת קורפוס שלם ופרסום מדעי מלא של כלל הטיפוסים והוואריאנטים אשר נטבעו בעיר עזה בתקופות ההלניסטית והרומית תוך בחינת ההיבטים הנומיסמטיים השונים. ב. חקירת ההיבטים ההיסטוריים, התרבותיים והאומנותיים השונים המשתקפים במטבעות העיר ובטביעה העירונית.

לשם ביצוע המחקר הוגדרו מספר דרכי עבודה: א. ריכוז ועריכה של כל המידע הנומיסמטי שפורסם עד כה אודות המטבעות שנטבעו בעזה בתקופות הנדונות (ספרים, מאמרים, קטלוגים של מכירות פומביות ועוד). ב. בדיקה מחודשת של מטבעות שפורסמו בעבר ואשר ניתן יהיה לאתרם. ג. איתור ותיעוד של: 1. מטבעות שלא פורסמו ושמקורם אינו ידוע הנמצאים בידי אוספים ציבוריים (מוזיאונים, אוניברסיטאות, בנקים) ואוספים פרטיים בארץ ובחו"ל. 2. מטבעות שלא פורסמו ושמקורם בחפירות באתרים שונים בארץ-ישראל וסביבתה ואשר נמצאים בידי מוסדות ומכוני מחקר שונים. ד. מיון כל המטבעות לטיפוסים ווריאנטים והכנת קטלוג. ה. ניתוח המידע העולה מכלל החומר הנומיסמטי שייאסף, בזיקה לנתונים הארכיאולוגים ולמקורות ההיסטוריים.

חשיבות המחקר ותרומתו הצפויה לתחום: חשיבות עבודה זו הינה בראש ובראשונה בהצגת קורפוס שלם ובפרסום מדעי מלא של כלל הטיפוסים והוואריאנטים אשר נטבעו בעיר עזה בתקופות הנדונות. לימוד וניתוח המטבעות והנתונים העולים מהם, יובילו להבנת הטביעה, הכלכלה וההיסטוריה העירונית בתקופות הללו, ויאפשרו יצירת כרונולוגיה נומיסמטית מסודרת. כמו כן, בחינת ההיבטים הטכניים והעיטוריים של מטבעות העיר, תוך כדי השוואתם למטבעות ערים אחרות ולממצאים אחרים מן התקופות הנדונות, יאפשרו יצירת תמונה שלמה ורחבה יותר מזו הקיימת במחקר כיום, של העיר עצמה ומטבעותיה וכן של מטבעות ערי ארץ-ישראל בכללם.

מלגת נשיא תשס"ח

 

קראו פחות

ד"ר אלה פלורסהיים

החוג ליידיש

קרא עוד

נושא המחקר: תחיית תרבות יידיש במחנות העקורים בגרמניה בראי עיתונות שארית הפליטה.

תקציר המחקר: תקופת קיומם של מחנות העקורים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה קצרת ימים, מספר שנים בלבד. ועם זאת, החיים היהודיים החיוניים שנוצרו במסגרתם ובפרט הפעילות התרבותית הענפה שאפיינה חיים אלה מייחדים תקופה זאת מבחינה היסטורית. אלפי ניצולי השואה שהתקבצו במחנות העקורים בגרמניה לאחר המלחמה החלו לשקם אט אט את חייהם; רבים מהם נישאו, הולידו ילדים וניסו לאסוף מחדש את שברי חייהם. אולם השיקום לא לבש רק אופי פרטי ועד מהרה הוא קיבל ביטוי נרחב גם במישור הציבורי. הנהגה מקומית החלה מתרקמת במחנות השונים, מערכת חינוך נוסדה ומעל לכל החלה להתקיים פעילות תרבותית נמרצת שהתנהלה רובה ככולה ביידיש. אחד הביטויים הבולטים ביותר לעשייה תרבותית זו הייתה העיתונות רחבת ההיקף ביידיש שנוצרה במחנות העקורים, עיתונות אשר כללה מעל למאה כותרים שונים ומגוונים אשר השתרעו על פני אלפי עמודי דפוס. ואמנם, גודש הפרסומים העיתונאים והאינטנסיביות יוצרת הדופן של הופעתם הופכים מקור היסטורי זה לצוהר חשוב שדרכו ניתן לבחון לא רק את קורות המחנות השונים ואופן התפתחותם, אלא גם את חיי הרוח של הניצולים ואופי תרבותם הפנימית. העיתונות ביידיש במחנות העקורים הייתה כר נרחב לפעילות פוליטית ולמאבק ציוני, אך במקביל, ובלא שהדבר עמד בסתירה כלל, היא הפכה למוקד של עיסוק פורה בספרות ובתרבות יידיש. העיתון הפיץ והביא את תרבות יידיש לקהל הקוראים - בפרסומן המחודש של יצירות ספרות קלאסיות, בהנצחת סופרים ומשוררים שנספו בשואה ובפרסום כתביהם ובדיווח נרחב על תיאטרון היידיש שצמח במחנות ובהשפעתו החברתית – אך גם היה אמצעי ליצירה ועשייה ספרותית חדשה ביידיש – בפרסומן של יצירות ספרות ושירה של ניצולים תושבי המחנות ובעידוד כתיבתן של יצירות אלה ובאמצעות יצירת קשר מיוחד מעל גבי העיתון עם סופרי יידיש ועם מרכזי ספרות יידיש בארצות-הברית, בקנדה ובדרום אמריקה ובפרסום יצירות חדשות של סופרים אלה תוך דיון הדדי. העיסוק הנרחב בספרות ובתרבות יידיש במחנות העקורים בגרמניה ולמעשה ניסיון החייאתה של תרבות זאת לאחר המלחמה, אם דרך הנצחת היצירה מלפני המלחמה ואם דרך יצירה חדשה אחריה, כאמור, הוא רב עניין. למעשה, תופעה זאת הייתה כה ערה עד כי ניתן לקבוע כי בעצם נוצר במחנות בתקופה זאת מעין מיקרוקוסמוס של תרבות יידיש חדשה ופעילה, מיקרוקוסמוס קצר ימים שהתקיים רק שנים מעטות ושעם קום מדינת ישראל והתרוקנות מחנות העקורים וסגירתם בא אל קיצו. בעבודת הדוקטור ברצוני לעמוד על תופעה זאת. דרך ההתחקות אחר המקורות הראשוניים העשירים שהותירו אחריהם העקורים בשפתם שלהם, ביידיש, ובאמצעות מקורות מסייעים נוספים כדוגמת עדויות וחומר ארכיוני אחר, אבקש לנסות לצייר תמונה של מקומה של תרבות יידיש במחנות העקורים בגרמניה ושל התפקיד החברתי החשוב שהיא מילאה בחיי אנשי שארית הפליטה; תמונה של ניסיון החייאתה קצר המועד של תרבות יידיש , ניסיון שהיה למרבה הצער – בהיבט הציבורי, בעל התנופה והרחב הזה – גם שירת הברבור שלה.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר רמונה פאול

החוג למוסיקולוגיה

קרא עוד

נושא המחקר: האופרה "לינה" מאת אמילקרה פונקיאלי: היסטוריה, סגנון וקבלה

תקציר המחקר: מחקר זה מנסה להגדיר את קורפוס האופרות שנכתבו בז'אנר הסמיסריה באיטליה במחצית השניה של המאה ה- 19, לאתר אותן, ולנתח אותן דרמטורגית ומוסיקלית תוך בחינה מדוקדקת של התקבלות האופרות. המחקר מנסה לעמוד על מקומו של הז'אנר בעשייה התרבותית באיטליה סביב העשורים של איחוד איטליה, וכן להסביר את הטרנספורמציה שעבר לקראת סוף המאה לכיוון האופרה הריאליסטית והוריזמו.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר אריאל פאול

החוג למוסיקולוגיה

קרא עוד

נושא המחקר: מוסיקה אירופית אמנותית מסוף המאה ה-16

תקציר המחקר: עבודתי עוסקת במוסיקה אירופית אמנותית מסוף המאה ה-16. מדובר בתקופה של חיפוש אחר דרכים חדשות להבעה מוסיקלית, תקופת 'נסיונות מוסיקליים' המתאפיינת בהרבה 'פעמים ראשונות': נעשים הניסיונות הראשונים בשירת הסולו הבימתית של מדיום האופרה, למשל. אך זוהי, בד בבד, גם סופה של תקופה בה מולחנים אחרוני המדריגלים והמוטטים בסגנון ה'רנסאנסי' המקהלתי. המחקר שלי נדרש לשאלה: האם 'הניסויים המוסיקליים' הם נחלתם הבלעדית של המדיומים החדשים, או שמה נעשו 'ניסויים' גם על גבי מוסיקה 'בסגנון הישן': האם יש משהו חדש באופן מהותי במוסיקה "א-קפלה" מקהלתית שהולחנה בסוף המאה ה-16? אנסה להראות שהתיאורטיקן המרכזי של סוף המאה ה-16, ג'יוזפו צרלינו (Gioseffo Zarlino), רומז בכתביו על שינויים מרחיקי לכת שנעשו דווקא בתחום המוסיקה 'הישנה', ושהפכו אותה להבעתית יותר משהייתה לפני כן. הרעיון המרכזי של צרלינו הוא שמצלול הרמוני עשיר הוא תנאי הכרחי להבעתיות מוסיקלית. בזאת, צרלינו שואף לתקן עיוות שהיה במוסיקה המקהלתית הרב קולית עד לאותו זמן: דהיינו חוסר היכולת של מוסיקה זו להניע את רגשותיו של המאזין, וזאת בשל דלותה ההרמונית. מחקרי שואף להראות את צרלינו, פחות כאותו שמרן הנאבק כנגד חידושיו של תלמידו, אלה כשותף לרוח החדשנית והנסיונית של התקופה. דרך ניתוח מוסיקלי המתמקד בממד ה"אפקטי" של יצירות מקהלתיות מסוף המאה ה-16, אנסה להוכיח את קיומו של תת-סגנון מיוחד, 'פאן-הרמוני', שהתפתח במוסיקה רב קולית, רגע לפני שנעלמה, אצל מלחינים כגון פייר-לואיג'י דה פלסטרינה ואורלנדו די לאסוס ואחרים.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות

ד"ר אורי עציוני

החוג לפילוסופיה

קרא עוד

נושא המחקר: יחס והיסטוריות בפואטיקה של פרידריך הלדרלין.

תקציר המחקר: המחקר מתמקד בבחינה פילוסופית של הכתבים התאורטיים של הלדרלין בעיקר ביחס למחשבה הפילוסופית בזמנו (הגל, שלינג, פיכטה) מחד ולמיסטיקה הנוצרית שקדמה לו מאידך.
באופן כללי, המחקר מתמקד בפילוסופיה האידאליסטית הגרמנית מסיום המאה ה18 ועד למחצית המאה ה19 ובניסיון לאתר את המקורות שלה בתיאולוגיה הנוצרית של ימי הביניים.
כך, תחום-המחקר הוא בינתחומי בעיקרו בין מדעי-הדתות (תאולוגיה), פילוסופיה, ספרות השוואתית ולימודי גרמנית.

מלגת נשיא תשס"ח

 

 

קראו פחות

ד"ר יאיר עדיאל

החוג לספרות עברית

קרא עוד

נושא המחקר: הביקורת הפוסט-סטרוקטורליסטית על הבלשנות.

תקציר המחקר: עבודת הדוקטורט עוסקת בביקורת הפוסט-סטרוקטורליסטית על הבלשנות ובהשלכותיה התימטיות, המתודולוגיות והפוליטיות על הסוציו-בלשנות ועל חקר השיח. העובדה בוחנת מקרי מבחן בלשניים-פוליטיים בני זמננו, במטרה להציג מתודולוגיה משולבת של תיאוריה בלשנית-ספרותית-פוליטית.

מלגת נשיא תשס"ח

קראו פחות