אספהאן בהלול

אספהאן בהלול

היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

נושא המחקר: עיצוב והבנייה של שיח השואה בעיתונות הערבית משנות הארבעים ועד ימינו

שם המנחה: ד"ר עמוס גולדברג ופרופ' הלל כהן

תקציר המחקר: הזירה התקשורתית נתפסת כאתר מרכזי להפצה ולשעתוק של משמעויות תרבותיות ודפוסים חברתיים, ובכך היא משקפת תפיסות, עמדות וערכים. העיתונות הערבית בישראל היא כלי לעיצוב דמותה של החברה הערבית-פלסטינית בין שתי זהויות: הלאומית והאזרחית. לעיתונות הערבית בישראל תפקיד מרכזי בבחינת דילמות של זהות: מגמות מקבילות – של פלסטיניזציה מכאן וישראליזציה מכאן – העמידו את העיתונות הערבית בישראל בפני קונפליקט, לא מעט בשל תלותה במשאבים החיוניים המצויים בחברה היהודית-ישראלית. דילמות אלו ניכרות בדרך שבה מגדירה העיתונות הפלסטינית בישראל את זהותה ובמינוחים המשמשים אותה בהגדרת זהות קולקטיבית. הבחירה של העיתונות הערבית להבליט דיון בשואה או, לחלופין, להתעלם ממנו נטועה אף היא בהקשרים לאומיים תרבותיים. כדי לדון בתפקיד של השואה בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של החברה הערבית בישראל אפשר להשתמש במושג נטורליזציה (טבעון) של רולאן בארת [2] (Barthes). הבניה זו או היעדרה מלמדים על התפיסה האידיאולוגית של העיתונות הערבית בנושא רגיש זה. מכאן שמשמעותם של הטקסטים העיתונאיים מובנית באמצעות שימוש במערכות של ייצוגים סימבוליים המרכיבות את השיח התרבותי-תקשורתי. המבנים והמשמעויות של מסגור זיכרון השואה נבחנים באמצעות שתי פרספקטיבות עיקריות: הפרספקטיבה הנרטיבית, המעוצבת מנקודת מבט תרבותית או אישית, והגישה (ההבנייתית constructivist), ולפיה ידע הוא תוצר של הבניה אנושית ולא בהכרח שיקוף של מציאות "אובייקטיבית" שאותה חושפים.

לתקשורת יש אפוא תפקיד מכריע בעיצוב הזיכרון, וכלי התקשורת החדשותיים, כמעצבי תרבות, מנציחים ומעצבים זיכרונות שמסמלים את מאגר הזיכרונות הלאומיים הקולקטיביים המשותפים בחייה של אומה. אפשר לבחון את זיכרון השואה בישראל ואת השיח הערבי על זיכרון השואה באמצעות הגישה התרבותית לחקר התקשורת. באמצעות הפעולה העיתונאית נחשפים מנגנונים אידיאולוגיים, וכך המדיה בכלל, והעיתונות בפרט, מבנים ומעצבים נרטיבים לאומיים בקרב קהילייה מדומיינת שלפרטים בה יש הרגשה של שותפות גורל. בעקבות התפתחותם של אמצעי התקשורת האלקטרוניים במאה העשרים הועצמה ההכרה באופיו ההבנייתי של הזיכרון הקולקטיבי ובמודעות אליו, ונחלש כוחם של מקורות ממסדיים בעיצובו ובשימורו

תקציר ביוגרפי: חוקרת תהליכים בתקשורת ובזיכרון קולקטיבי. נושא המחקר עוסק בהבניה ובעיצוב של שיח השואה בעיתונות בשפה הערבית בישראל. השתתפה בכנסים בארץ ובחו"ל. זכתה בפרסים, מלגות ומענקים לעידוד חקר זיכרון השואה והזיכרון הקולקטיבי.

מאמרים ופרסומים:

עיצוב שיח השואה בעיתונות בשפה הערבית בישראל

 

מלגת נשיא תשע"ז