check
רוני דנציגר | בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

רוני דנציגר

רוני דנציגר
רוני
דנציגר

בלשנות חברתית

נושא המחקר: מחמאות ותגובות למחמאות בעברית ישראלית: סטודנטים ישראלים באינטראקציה

שם המנחה: ד״ר אלדינה רודריגז-קינטנה

תקציר: מחקר סוציו-פרגמטי זה בוחן מחמאות ותגובות מחמאות בעברית ישראלית באמצעות בחינת האינטראקציה בין סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים כתת-קבוצה של דוברי עברית. בחינת המחמאה והתגובה למחמאה כדוגמת מיקרו לבחירות הלשוניות של דוברי העברית מונעת מההבנה הרחבה יותר של חשיבות הפרגמטיקה לתקשורת בין-תרבותית. הבנת המניעים הפרגמטיים של דוברים ילידיים מסייעת למנוע כשלים פרגמטיים, אשר מתרחשים כאשר דובר לא-ילידי מיישם  (Thomas 1983). את חוקי הפרגמטיקה של שפתו על שפת היעד אותה הוא לומד 

הממצאים הם כדלהלן: בעת קבלת מחמאה, הנך מצופה לקבלה בשמחה או מבוכה, כאשר מבוכה מצופה יותר מנשים. מחמאות חיצוניות על מראה חיצוני (בר-שינוי), ביצועים ורכוש הן הרצויות ביותר, בעוד שמחמאות על נושאים "פנימיים" על מראה פיזי (לא בר-שינוי), כשרון ואישיות נתפסות כאישיות ואינטימיות ועל כן הינן פחות רצויות. אמירת "תודה" פשוטה תמיד הולמת, במיוחד עבור גברים, אך הבעת עונג מהמחמאה (כגון "וואו תודה, איזה נחמד לשמוע") היא אסטרטגיה בטוחה גם כן, במיוחד לנשים אם נותנת המחמאה גם היא אישה. כאשר דוברי העברית מתמודדים עם דילמת מקבל המחמאה, הם לרוב בוחרים בקבלתה ומכאן שעקרון ההסכמה עם בן השיח חזק יותר מעקרון ההימנעות מהלל עצמי (Pomerantz 1978). ניסיונות להימנע מקבלת המחמאה (תגובה כמו "לנגן? סתם מקשקשת קצת על הפסנתר") הן אסטרטגיה לא נפוצה כלל. אם ברצונכם לפתור את דילמת מקבל המחמאה עם קבלה מסויגת, האופציה הטובה ביותר היא לקבל את המחמאה אך להפחית בחשיבות אובייקט המחמאה (כגון "כולם נראים טוב בתאורה הזאת"). במידה וברצונכם להתעלם מכוחה האילוקציוני של המחמאה ולראותה כדיסקורסיבית, האופציה הטובה ביותר היא לראותה כ"הכנסת נושא שיחה" (באמצעות תגובה המספקת היסטוריה או רקע כגון "אבא קנה לי"). הווריאציה הגדולה יחסית בתגובות הישראליות למחמאות, בהשוואה למשל לתרבות הספרדית (Siebold 2008) נובעת משתי סיבות: 1. התרבות הישראלית צעירה יחסית ועל כן ציפיות תרבותיות עדיין נמצאות בתהליך של התמסדות. 2. ישראל עוברת מהביטוס המבוסס על ערכי הסוציאליזם הציוני הקולקטיביסטי להביטוס המבוסס על ערכי הקפיטליזם המערבי אשר מעמיד את חשיבות הפרט על פני הקבוצה. ניתן לזהות את ניצני שינוי זה בבחירות הלשוניות שעושים החברים בתת-הקבוצה שנחקרה כאשר הם מקודדים את האסטרטגיות הפרגמטיות שלהם. העברת הידע ההסוציו-פרגמטי הזה ללומדי עברית כשפה זרה הינו חיוני ביותר להשתלבותם בקהילת הדיבור הישראלית.

 

מחזור תשע"ד