תשע"ו

מנחה: פרופ' רם פרוסט

נושא המחקר: אני חוקר את יכולת הלמידה הסטטיסטית, היכולת האנושית לחלץ סדירויות וחוקים על מנת ללמוד על העולם. יכולת זו עומדת בבסיס מגוון רב של יכולות אנושיות, ובפרט היא משחקת תפקיד חשוב ברכישת שפה. במסגרת עבודת הדוקטורט שלי אני מתמקד בהבדלים בין-אישיים ביכולת זו, והקשר שלהם לרכישת שפה. בפרט, אני מפתח כלים חדשים למדידת הבדלים בין-אישיים ביכולת זו, שיוכלו לשמש לניבוי יכולות רכישת שפה.

פרסומים:

מלגת נשיא תשע"ו

שם המדריך: פרופ' ירון בן-נאה

תקציר: עבודת הדוקטור עוסקת בהשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית, שהתפתחה וצמחה בתקופת התנט'ימאת (1876-1839) ובתקופה החמידיאנית (1908-1876). המחקר מתמקד בארבע הקהילות העירוניות המרכזיות במערב אנטוליה ובדרום הבלקן (סלוניקי, אסתאנבול, אזמיר ואדירנה), וכן בירושלים, כמקרה בוחן ייחודי של פרובינציה עות'מאנית.

במוקד מחקרי עומד חוג של כשלושים משכילים שחיו בגבולות הזמן והמקום האמורים. זיקתם התרבותית והאינטלקטואלית העיקרית, זו שלפיה בחרתי להגדירם כקבוצה במחקרי, הייתה לתנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמזרחה, בעיקר באימפריה האוסטרו-הונגרית. משכילים אלה, מרביתם בעלי השכלה תורנית כלשהי, כתבו בעיקר בשתי שפות: עברית, ה'לינגואה פראנקה' של תנועת ההשכלה היהודית, ולאדינו, הוורנקולר הספרדי העות'מאני.

פרסומים:

ספר (בהכנה):
•    תמיר קרקסון, אליעזר בן-יהודה והספרדים בירושלים (שם זמני).

מאמרים:
•    Tamir Karkason, "Shabbateanism and the Ma'aminim in the Writings of Abraham Elmaleh", El Prezente 10 (2016), pp. 123-142.
•    תמיר קרקסון, "משכילים ספרדים והיסטוריוגרפיה לאומית: 'שלושה שקדמו לבן יהודה' (1978) כמקרה בוחן", פעמים 149-148 (תשע"ז) [בדפוס].
•    Yaron Ben-Naeh and Tamir Karkason, "Writings in Hebrew on Istanbul during the Last Ottoman Century and the Early Years of the Turkish Republic", in: Christoph Hertzog & Richard Wittmann (eds.), Recovering the Voices of Late Ottoman Istanbul's Multiethnic Residents through Self-Narratives (1830-1930): Sources and Research Paradigms (Self-Narratives of the Ottoman Realm: Individual and Empire in the Near East, Vol. 2), Farnham, UK: Ashgate Publishing (in press).

מאמר ביקורת:
•    תמיר קרקסון, "מבט חדש על יחסי בגין ויוצאי ארצות האסלאם" (על: דוד לביא, צופן בגין: סוד קסמו הרטורי של מנחם בגין ב"נאום השילומים", תשע"ו), ישראל 25 (תשע"ח) [בדפוס].

פרסומים נוספים (רשימה חלקית):
•    תמיר קרקסון, "עיתונות בן-יהודה והספרדים", מדור "קשר למחקר", קשר 46 (תשע"ד), עמ' 173.
•    תמיר קרקסון, "אליעזר בן-יהודה והאופציה העברית-ספרדית בראשית המאה העשרים", הסדנה להיסטוריה חברתית, הארץ, 6.1.2015: http://blogs.haaretz.co.il/sadna/1082.
•    תמיר קרקסון, "אנוֹש מלאכותי בצלוחית של זכוכית: אליעזר בן-יהודה וסיפור עם על הרמב"ם", עת-מול 241 (תשע"ה), עמ' 13-12.
•    "מבוא", המדור לעיתונות לאדינו, אתר "עיתונות יהודית היסטורית" (2017): http://web.nli.org.il/sites/JPress/Hebrew/Pages/sec_Ladino.aspx.

מלגת רוטנשטרייך תשע"ו

מנחה: ד"ר יוסי מורי

תקציר המחקר: מחקרי מתמקד בשירי מסעי-צלב מימי-הביניים, רפרטואר החוצה משרע רחב של שפות (לטינית, צרפתית, אוקסיטנית), מבנים ואידיומים פואטיים ומוזיקליים, וכן פונקציות: שירי גיוס למסעות; שירי אהבה חצרונית שבמוקדם המרחק בין הצלבן לבין אהובתו; מזמורים ליטורגיים שהיוו חלק מטקסים בעלי הקשרים צלבניים, ועוד.  ברוב המקרים, הטקסטים של השירים הללו כבר נבחנו, בעיקר על-ידי חוקרי ספרות.  במסגרת קורפוס זה, אני מבקש לבחון את השירים שלהם השתמרו גם לחנים לצדם של הטקסטים, ולהתמקד בתפקידה של המוזיקה, שהייתה חלק אינהרנטי בביצועם של השירים הללו, בהטמעת רעיונות ותהליכים טקסטואליים.  דרך התחקות אחר ייצוגיה השונים של התמה של מסע-הצלב אני בוחן את הקשרים בין טקסטים פואטיים לבין המוזיקה שמלחינה אותם, ובוחן את ייחודו של השיר מימי-הביניים בתור מקור היסטורי אשר יוכל לשפוך אור חדש על הבנת מחשבת מסעי-הצלב. 

תקציר ביוגרפי: אורי יעקב הוא תלמיד מחקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, ובמוקד מחקרו הנוכחי המוסיקה של ימי-הביניים, בהנחייתו של ד"ר יוסי מורי. הוא בעל תארי בוגר ומוסמך בביצוע מוסיקלי מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, וכן תואר מוסמך נוסף במוסיקולוגיה מהאוניברסיטה העברית. כיום הוא חבר בקבוצת המחקר 'צליל, דימוי ומרחב' הפועלת במסגרת מרכז 'מנדל סכוליון', וכן מתרגל באופן פרונטלי בחוג למוסיקולוגיה במסגרת מגוון של קורסים. אורי זכה במגוון של מלגות מטעם האוניברסיטה העברית, בהן פרסי הדיקן והרקטור לתלמידי מוסמך מצטיינים, מלגת נשיא האוניברסיטה לתלמידי מחקר, מלגת 'מנדל-סכוליון' ומלגת 'רוטנשטרייך'. הוא השתתף בכנסים אקדמיים בארץ ובחו"ל, ושוקד כיום על השלמתם של כמה פרסומים אקדמיים. במקביל לפעילותו האקדמית הוא מופיע תדיר בתור נגן גיטרה קלסית על-גבי מיטב הבימות בארץ ובעולם, וזכה במגוון פרסים על הופעותיו, לרבות מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל. קודם לתחילת לימודי המחקר שלו שימש בתור רכז תחום המוסיקה בקונסרבטוריון שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. 

מלגת רוטנשטרייך תשע"ח

מלגת נשיא תשע"ו